יצירות לא מוכרות

בסילפידות

המנגינה אותה המנגינה. רק שאצל שופן זה בפסנתר ואילו בתזמור של גלזונוב זה לתזמורת. אבל נכון שתזמור זה אחר. אבל בכל זאת המנגינה אותה המגינה .
 
בכל תזמור המנגינה אותה מנגינה

(או לפחות אמורה להיות, אם אכן מדובר בתזמור, ולא יצירה חדשה "בהשראת..."). הקסם שבתזמור הוא בחירות המתזמר.
 

ItsikH

Member
"מלודיה" זה המונח ה"מקצועי" למנגינה, וזה מרכיב אחד מני רבים ביצירה המוזיקלית, די משני. בחירת הכלים, סידור הקולות ואפילו בחירת הסולמות - משנה את היצירה מיסודה. נכון שהתזמור של הסילפידות מוצלח, וחלק מהענין הוא השמירה עד כמה שניתן על אופי היצירות, אבל זה כשלעצמו הוא הישג - מרשים - של המתזמר, וכלל אינו מובן מאליו.
 

yonti261

New member
שני דברים

1.מה זה "רק מתזמר"?תזמור זה עולם ומלואו! אני משווה חומר מוזיקלי והתזמור שלו לציור בשחור לבן שצובעים אותו,או מבנה ריק שמרהטים אותו.יש לזה משקל גדול יותר משנדמה לך. 2.גם לברליוז יש קטע שנקרא "הסילפידות" ביצירה שלו "קללת פאוסט".מדובר בוולס מאוד עדין ואוורירי.ואפרופו תזמור,ברליוז נחשב לאבי התזמור המודרני.הוא כתב יצירות להרכבים עצומים,חיבר ספר בנושא והודות למאמציו קיבלו הנבל והקרן האנגלית מקום של קבע בתזמורת.אם את לא מכירה את "הסמפוניה הפנטסטית" שלו מדובר ביצירת חובה.זאת לא מוזיקה נעימה ועדינה שיכולה לשמש רקע לאיזה שיחה מנומסת עם קפה ועוגה.זאת יצירה שתובעת ממך הקשבה מלאה,שתקדיש רק לה את תשומת הלב.היה כאן לא מזמן שרשור על הסמפוניה הפנטסטית,תסתכלי ותמצאי שם עוד מידע.באמת יצירה נפלאה.
 
../images/Emo51.gifעל המידע בקשר לברליוז

בהחלט מתכוונת להאזין לה. נכון שתזמור זה להוסיף צבע. וזה משנה המון. אבל המלודיה אותה המלודיה ולזה התכוונתי. לעומת עיבודים ווריאציות שיכולים לשנות בהרבה(לא חייב,אבל יכולים) את המלודיה העיקרית. אני אוהבת גם וריאציות ועיבודים שונים בתנאי שנשארים בתחום המלודיה. ולא בשינויי המוסיקה ממה שהיא. יכולים עיבודים מודרניים שונים להיות נחמדים. למשל יש לי עיבוד פופ לטוקטה ופוגה של באך וזה נשמע די טוב. כי המלודיה הבסיסית נשארה.
 

yonti261

New member
בקשר לטוקטה ופוגה

"טיפקס" עשו לזה עיבוד מזרחי עם דרבוקות.זה נורא מצחיק.כדאי לשמוע.
 

yonti261

New member
היצירה של ברליוז

שהמלצתי עליה זה הסימפוניה הפנטסטית.מ"קללת פאוסט" רק שמעתי את הסילפידות ואני לא נוהג להמליץ על יצירה שלא שמעתי במלואה.תיהני!
 

ItsikH

Member
כמה דוגמאות ל"מלודיה" ברהמס אופוס 76 מספר 1 (הקלטה מזעזעת) ברהמס אופוס 118 מספר 1 ולא מצאתי את המתסכל ביותר למאזין, והאהוב עלי מילדות ../images/Emo99.gif - אופוס 116 מספר 1 וגם באטיודים הסימפוניים של שומאן../images/Emo99.gif למשל יש לא מעט דוגמאות למלודיה מעורפלת ביותר. נסי לזהות את המלודיה, לשרוק אותה, או לרקוד לפיה.
 

amitmis

New member
תגובה, ברשותך:

אני אישית מאוד אוהב את לוגנסקי, ועוד יותר אוהב את הסט הקסום והמדהים של ברהאמס, אופוס 118. את האחרון גם ניגנתי (מספר שש). לא הייתי אומר שלקישור השני ששמת (את הראשון לא שמעתי) - אופוס 118 מספר 1, אין מלודיה ברורה. אני כן יכול לזמזם אותו. אולי כי אני מכיר אותו כ"כ טוב. המלודיה לא *מאוד ברורה*, אך היא אינה מעורפלת. אם אתה מחפש יצירה כמעט, באמת, בלי מלודיה - חפש את החלק האחרון של הסונטה מספר 2 של שופן. משונה מאוד ומעניינת מאוד. גם יפה, לדעתי. אני חושב שזו היצירה היחידה של שופן, ללא מלודיה ברורה (כמעט "מחוסרת מלודיה" לחלוטין). האם המטרה הייתה להשמיע יצירות ללא מלודיה ברורה?
 

ItsikH

Member
הדימוי המוטעה של המלודיה המאזין ה"עממי" מחפש את הקו המלודי הפשוט "להאחז" בו. ביצירות קלאסיות (ואני מתכוון למובן הצר ביותר של המילה - יצירות מהתקופה הקלאסית) לרוב זה אכן כך, יש מלודיה ברורה ויש קו הרמוני ברור שמלווה אותה. אבל ניסיתי להביא כמה דוגמאות למצבים נפוצים לא פחות, שהמרכיבים השונים של היצירה שלובים זה בזה באופן שלא ממש ניתן להפריד ביניהם. כן, גם הפרק של שופן שציינת יכול להחשב כזה, רק ש-מה לעשות, אני לא אוהב אותו כמו את הקטעים שהבאתי, ובכלל את המחזורים האלו של ברהמס. אתה יכול לזמזם - אבל מה שאתה מזמזם הוא לא בדיוק קו מלודי חד משמעי ובניגוד למבנה הקלאסי אי אפשר להעמיד אותו ברשות עצמו מבלי "לאבד" את היצירה. בסונטה החמישית של סקריאבין שני המוטיבים העיקריים הם כאלו. שים לב איך את המוטיב השני (1:37) קשה מאוד להבין בשמיעה ראשונה - נראה מי מזהה מה עושה יד שמאל ומה זה עושה...
 

amitmis

New member
אם לא שופן, והרצון שלי לנגנו...

מעולם לא הייתי מתחיל בכלל עם הפסנתר, ועם המוסיקה הקלאסית בכלל. אבל גם ליסט "פשוט מדהים".
 

amitmis

New member
לא במיוחד.

כמובן שאת "קלייר דה לון" המדהימה אני אוהב מאוד, אך אינני מכיר עוד יצירות שלו לעומק (שמעתי פעם אחת מספר אטיודים שלו, וגם "תמונות"). את "קלייר דה לון" גם ניגנתי. אתה אוהב את דביסי?
 
כן. את קלייר דה לון...

ואת הארבסקה... אני לא מכיר כל כך הרבה יצירות שלו אבל את מה שאני מכיר אני אוהב. אני אוהב מאד גם יצירות של אדוורד גריג המלחין הנורבגי...
 

amitmis

New member
את גריג אני מכיר טוב יותר...

שמעתי את הבלאדה המיוחדת שלו, ניגנתי נוקטורן שלו, וכמובן שאת היצירות הרגילות והמפורסמות + עוד כמה יצירות פחות מוכרות שלו. אם אני זוכר נכון, בעניין דביוסי - את היצירה "הנערה עם שיער הפשתן" אני דווקא לא אוהב. גם לא את הארבסקה.
 
למעלה