יריקה אחת על ילדה בביתשמש בנתה את ה19 של לפיד

קח קישור

http://www.aspaklaria.info/004_DALET/%D7%93%D7%95%D7%A8%20%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%20%20%20%D7%9E%D7%A8%D7%94.htm
 
תקרא טוב

רמב"ן: ורבותינו אמרו שהיה העץ מר והוא נס בתוך נס
אברבאנל: ושם נסהו - החל לעשות עמהם נסים,
ולדעתי תמצא עוד ואולי גם בעוד פסוקים
 

000 000

New member
רמבן לא דן במילה נסהו אלא במילה עץ. הוא טען

שהיה שם נס בתוך נס: שהרי למרות שהעץ היה מר, הוא המתיק את המים המרים. על כל פנים, מתוך דברי רמבן, שבכלל לא התייחס למילה נסהו, אין שום ראיה שהוא מפרש את נסהו במובן של נהיה לנס.

אברבאנל באמת קושר את נסהו לנס, אבל הוא לא אומר שנסהו זה נהיה לנס, אלא אומר שנסהו זה עשה נס. אז האם כשכתבת "תנסה לפתור" התכוונת שאעשה נס?
 
וכי השתמשתי באותה הטיית זמן שנדונה שם ?

האם נקדתי ? וכי הרמב"ם העלה על נס את המילה נס במקרה ?
אבקשך להודות בתבוסה או שאשלח אותך לאברבאנל
 

000 000

New member
טענת שיש פירושים שמהם מוכח ש"תנסה" = תהיה לנס

מהפירוש של אברבאנל מוכח רק ש"תנסה" = תעשה נס. אם אתה רוצה להשתמש בהטיית זמן אחרת או בניקוד אחר, וכך לפרש שתנסה פירושו תהיה לנס, אז זה כמובן לגיטימי, אבל לכל פירוש כזה שלך לא תהיה הוכחה מהאברבאנל. לכן שאלתי: מפירושו של מי אתה מביא את הוכחתך לכך שניתן להשתמש במילה "תנסה" (ויהיה ניקודה אשר יהא) במובן של תהיה לנס.
 
אגב העברית מאפשרת יצירת פעלים

גם אם לא היו לי מקורות. שנית, נס אינו רק אירוע שחורג מכללי הטבע. יש גם פירושים שמדברים על נס במובן נס ודגל אך אני לא יודע איפה ראיתי זאת. אני בור סוד אבל אינני יודע מנין מגיעים הטיפות.
 
אם יש עדין ספק בלבך

אביא דברי הרמב"ן במקום אחר המבוססים על חז"ל
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2804
ליהודים היתה אורה שמחה יקר וששון בלבוש מלכות ועטרת זהב
 

000 000

New member
מפירוש רמבן יוצא ש"תנסה אותו" = תעשה אותו לנס

אבל אתה רוצה לפרש ש"תנסה" = תהיה אתה עצמך לנס. מי מפרש כך?
 
תנסה עם ת בחיריק

ור' שם באשר לנס:
דברי הרמב"ן מבוססים על מדרשי חז"ל, וז"ל במדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשה נה):
"ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם, כתיב (תהלים ס) 'נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה',
 

000 000

New member
רמבן לא דן על מלה עם ת חרוקה כלומר על בנין קל

אלא דן על מילה בבנין כבד, שממנו בנויה המילה "ניסה", והוא פירש את "ניסה אותו" במובן: "עשה אותו לנס".

אם כשכתבת "תנסה" התכוונת אל בנין קל כלומר אל ת חרוקה, אז זה כמובן לגיטימי, אבל מנין לך שהפירוש של "תנסה" עם חרוקה הוא "תהיה אתה לנס"? הרי רמבן לא דן על זה...

אם למשל אני אומר כי המשמעות של "שיבר אותו" זה "עשה אותו לשֵבֶר", אז האם ניתן להסיק מזה ש"תשבור" עם ת חרוקה פירושו "תהיה אתה לשֵבֶר"?
 
אתה טועה בבנינים

ועכ"פ שינוי הבנין אינו מעיד בהכרח על שינוי המשמעות. שחק עם הבנינים השונים כדי שאני לא אצטרך. נסה תנסה ותתנסה.
מדוע כל כך קשה לך להודות בתבוסתך ?
 

000 000

New member
בוא נתערב שלא? תנסה עם ת חרוקה זה בנין קל

אבל ניסה זה בנין כבד.

לא אמרתי ששינוי הבנין מעיד בהכרח על שינוי המשמעות. להפך: אתה הוא זה שטוען שיש הבדל בין המשמעות של תנסה בבנין של ת חרוקה לבין תנסה בבנין של ת שאינה חרוקה. רמבן הרי אמר ש"ניסה אותו" פירושו "עשה אותו לנס", ומכאן יוצא שרמבן מפרש ש"תנסה אותו" פירושו ש"אתה תעשה אותו לנס", בעוד שאתה שינית את המשמעות הזו היוצאת מדברי רמבן, ופירשת ש"תנסה" פירושו שאתה עצמך תהיה לנס. אז שאלתי מנין לך שתנסה פירושו תהיה אתה לנס, הרי רמבן לא כתב זאת אלא כתב ש"ניסה אותו" פירושו עשה אותו לנס, ולא כתב ש"ניסה" פירושו שהוא בעצמו נהיה לנס.

אינני מבין על איזו תבוסה אתה מדבר. האם מצב שבו מישהו שואל שאלות והשני נותן תשובות הוא מצב של תחרות? איני מתחרה עם אף אחד, אני בסך הכל שואל שאלות, ותפקידך הוא לתת תשובות. כשאין תחרות עם אף אחד, אז גם לא תיתכן תבוסה של אף אחד.
 
לא ולא

אתה אולי לא מנקד כראוי.
עכ"פ גם מבלי להכנס לתורת הפועל, אתה עצמך מודה שאין מניעה. שאלת מי אמר, והראית לך כיצד יש לדרוש תנ"ך לאהוב ולזכור. אתה מפספס את העיקר ומתבוסס בתבוסתך. עזבת אותו יום - יעזבך יומיים
 

000 000

New member
לא מה?

אם המילה "תנסה" היא עם ת חרוקה, כמו שהמילים "תטעה" "תראה" "תבנה" הן עם ת חרוקה, אז היא מבנין קל.
אלא אם כן התכוונת לנקד "תינסה" כמו "תינתן", ואז זה מבנין נפעל. אלא שאם כך אז לפי כללי האקדמיה ללשון העברית (לכתיב בלתי מנוקד) היית אמור להוסיף י אחרי האות ת.
על כל פנים, אני לא הודיתי שאין מניעה וגם לא הודיתי שיש מניעה. לא הודיתי בכלום, כי אנחנו לא נמצאים במצב של ויכוח אלא במצב של שאלות ותשובות. מצב זה התחיל בכך שכתבת ש"תנסה" פירושו תהיה לנס. אז שאלתי "ממתי תנסה זה תהיה לנס". אז ענית שיש פירושים כאלה על "ושם נסהו". אז שאלתי "פירושים של מי", אז ענית: "רמבן ועוד". לאורך כל הדרך, אני בסך הכל מנסה לקבל תשובה ברורה על שאלה פשוטה: מתוך אלו דברים של אחרים למדת שתנסה זה תהיה לנס. טרם הצלחתי לקבל תשובה ברורה, כי הציטוטים שהבאת אינם מדברים על "תהיה לנס", אלא על "תעשה אותו לנס". כאמור, זה לא שאני מנסה לשלול את טענתך שניתן לפרש את "תנסה" במובן "תהיה לנס", אלא אני רק מנסה להבין מה המקור לטענתך. לכן, אין כאן מקום לדמות את הדיאלוג הזה שבינינו למעין תחרות שבה יש מביס ויש מובס.
 
אתה טורח ומטריח

הראית לך שיש זיקה וכן שהדבר אפשרי בעברית. מבחינתי כאן זה היה צריך להסתיים. אבל אתה רוצה למצוא פירצה אז משחק עם הזמנים (על כן אני מקניט אותך). סוף סוף הבנת שיש עוד אפשרויות לזמנים. אבל שים לב שכאן נלקח שם עצם ונבנה סביבו פועל.
בשביל הספורט כמו שאומר ל', אביא לך עוד כמה דוגמאות:
"נסה עלינו אור פניך" (תהילים ד,ז)
רוח ה' נססה בו" (ישעיה נט, יט)
אתה מוזמן לחפש עוד.
הנה לך זמנים מזמנים שונים, הטיות, כל קסם העברית בניינים קלים נעשים קשים למי שמסתמך על הנס.
 
למעלה