לא מה?
אם המילה "תנסה" היא עם ת חרוקה, כמו שהמילים "תטעה" "תראה" "תבנה" הן עם ת חרוקה, אז היא מבנין קל.
אלא אם כן התכוונת לנקד "תינסה" כמו "תינתן", ואז זה מבנין נפעל. אלא שאם כך אז לפי כללי האקדמיה ללשון העברית (לכתיב בלתי מנוקד) היית אמור להוסיף י אחרי האות ת.
על כל פנים, אני לא הודיתי שאין מניעה וגם לא הודיתי שיש מניעה. לא הודיתי בכלום, כי אנחנו לא נמצאים במצב של ויכוח אלא במצב של שאלות ותשובות. מצב זה התחיל בכך שכתבת ש"תנסה" פירושו תהיה לנס. אז שאלתי "ממתי תנסה זה תהיה לנס". אז ענית שיש פירושים כאלה על "ושם נסהו". אז שאלתי "פירושים של מי", אז ענית: "רמבן ועוד". לאורך כל הדרך, אני בסך הכל מנסה לקבל תשובה ברורה על שאלה פשוטה: מתוך אלו דברים של אחרים למדת שתנסה זה תהיה לנס. טרם הצלחתי לקבל תשובה ברורה, כי הציטוטים שהבאת אינם מדברים על "תהיה לנס", אלא על "תעשה אותו לנס". כאמור, זה לא שאני מנסה לשלול את טענתך שניתן לפרש את "תנסה" במובן "תהיה לנס", אלא אני רק מנסה להבין מה המקור לטענתך. לכן, אין כאן מקום לדמות את הדיאלוג הזה שבינינו למעין תחרות שבה יש מביס ויש מובס.