אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
יריקה אחת על ילדה בביתשמש בנתה את ה19 של לפיד
- פותח הנושא 000 000
- פורסם בתאריך
מכיר את היחס הזה בעל פה.
אבל אל תשכח שהיחס הזה אינו קבוע: לפעמים, המובן של בנין קל הוא כמו המובן של בנין נפעל, כפי שלמשל ניתן להיווכח מתוך עיון במילים "אבד", "נאבד"; וכדומה.
על כל פנים, טרם הבהרת לאיזה בנין התכוונת כשכתבת "תנסה". אם בדבריך האחרונים אתה מנסה לרמוז שהתכוונת לבנין נפעל, אז כשכתבת "תנסה" היה עליך להוסיף י אחרי האות ת (לפי כללי האקדמיה ללשון העברית בכתיב חסר ניקוד).
אבל גם אילו אכן התכוונת לכתוב "תינסה" (כלומר מבנין נפעל) עם י, אלא שזו נשמטה לבסוף, עדין מתוך דברי הרמב"ן ושות' אין ראיה שהמובן של "תינסה" הוא "תהיה לנס"; שהרי הרמב"ן דיבר רק על "ניסה אותו" בבנין כבד, שמובנו: "תעשה אותו לנס", ובשום פנים ואופן לא דיבר על בנין קל וגם לא על בנין נפעל ובטח לא על המובן: "תהיה לנס". הנקודה היא, שמתוך דברי הרמב"ן אודות "ניסה" בבנין כבד, לא ניתן להסיק מה היה אומר על "תנסה" בבנין קל או נפעל.
על כל פנים, אני חוזר ומבהיר שאינני שולל את עצם טענתך שניתן לפרש את "תנסה" (או "תינסה") במובן של "תהיה לנס"; עם זאת, על אף שאינני שולל את טענתך הנ"ל, גם אינני מאשר אותה: אני בסך הכל מחפש תשובה לשאלתי, והיא: מתוך אילו דברים של מי, למדת שניתן לפרש את "תנסה" (או "תינסה") במובן של "תהיה לנס". אם תשיב לי שלא למדת זאת מדברי אף אחד, אלא שזאת השערתך הבריאה, אז כל תשובה כזו שלך תהיה מבחינתי לגיטימית לגמרי, ובלבד שתגיד זאת סוף סוף, וכך היה נחסכת מאיתנו על ההטרחה הזו אשר מפניה היתרעת.
אבל אל תשכח שהיחס הזה אינו קבוע: לפעמים, המובן של בנין קל הוא כמו המובן של בנין נפעל, כפי שלמשל ניתן להיווכח מתוך עיון במילים "אבד", "נאבד"; וכדומה.
על כל פנים, טרם הבהרת לאיזה בנין התכוונת כשכתבת "תנסה". אם בדבריך האחרונים אתה מנסה לרמוז שהתכוונת לבנין נפעל, אז כשכתבת "תנסה" היה עליך להוסיף י אחרי האות ת (לפי כללי האקדמיה ללשון העברית בכתיב חסר ניקוד).
אבל גם אילו אכן התכוונת לכתוב "תינסה" (כלומר מבנין נפעל) עם י, אלא שזו נשמטה לבסוף, עדין מתוך דברי הרמב"ן ושות' אין ראיה שהמובן של "תינסה" הוא "תהיה לנס"; שהרי הרמב"ן דיבר רק על "ניסה אותו" בבנין כבד, שמובנו: "תעשה אותו לנס", ובשום פנים ואופן לא דיבר על בנין קל וגם לא על בנין נפעל ובטח לא על המובן: "תהיה לנס". הנקודה היא, שמתוך דברי הרמב"ן אודות "ניסה" בבנין כבד, לא ניתן להסיק מה היה אומר על "תנסה" בבנין קל או נפעל.
על כל פנים, אני חוזר ומבהיר שאינני שולל את עצם טענתך שניתן לפרש את "תנסה" (או "תינסה") במובן של "תהיה לנס"; עם זאת, על אף שאינני שולל את טענתך הנ"ל, גם אינני מאשר אותה: אני בסך הכל מחפש תשובה לשאלתי, והיא: מתוך אילו דברים של מי, למדת שניתן לפרש את "תנסה" (או "תינסה") במובן של "תהיה לנס". אם תשיב לי שלא למדת זאת מדברי אף אחד, אלא שזאת השערתך הבריאה, אז כל תשובה כזו שלך תהיה מבחינתי לגיטימית לגמרי, ובלבד שתגיד זאת סוף סוף, וכך היה נחסכת מאיתנו על ההטרחה הזו אשר מפניה היתרעת.
כנראה שבתנ"ך לא כל כך מקשיבים לאקדמיה
כי כל (או אולי רק רוב) בנין נפעל ששם מופיע בלי י. אתה נתלה בשטויות ובחריג וממילא גם החריג הזה אינו מחייב ואינו סותר. אם אתה מחפש מישהו שדיבר ספציפית על ההטיה תנסה, אינך אלא משתטה וגרוע מזה משחית זמן וגרוע מזה איני רוצה לחרוץ. ר' פירוש רש"י על בינה, מבין דבר מתוך דבר. ר' אבות על המושג חכם "שואל כהלכה" וחילופו בגולם. תחליט לאיזה צד אתה רוצה להיות שייך !
כי כל (או אולי רק רוב) בנין נפעל ששם מופיע בלי י. אתה נתלה בשטויות ובחריג וממילא גם החריג הזה אינו מחייב ואינו סותר. אם אתה מחפש מישהו שדיבר ספציפית על ההטיה תנסה, אינך אלא משתטה וגרוע מזה משחית זמן וגרוע מזה איני רוצה לחרוץ. ר' פירוש רש"י על בינה, מבין דבר מתוך דבר. ר' אבות על המושג חכם "שואל כהלכה" וחילופו בגולם. תחליט לאיזה צד אתה רוצה להיות שייך !
אין סתירה בין התנך לאקדמיה
כי כללי האקדמיה ללשון העברית מתיחסים לכתיב חסר ניקוד בעוד שהתנך מנוקד.
אתה צודק שלא ניתן להסיק שום דבר "מחייב" מהצמדים "אבד/נאבד", "עמד/נעמד" וכדומה, אבל אל תשכח שגם ההפך הוא הנכון: שגם לא ניתן להסיק שום דבר מחייב מהצמדים "שבר/נשבר", "כתב/נכתב" וכדומה. ובכלל, ה"חריג" שעליו אתה מדבר אינו חריג כלל, אלא רק מדגים (בצד המוני דוגמאות אחרות) את דבריי, שהיחס שבין קל לבין נפעל אינו קבוע.
על כל פנים, כבר כתבתי לך, שגם אם אכן התכוונת לכתוב "תינסה" (כלומר מבנין נפעל) עם י, אלא שהחלטת להשמיט את האות י שכן (באופן לגיטימי לגמרי) החלטת שלא לשעות לכללי האקדמיה לכתיב חסר ניקוד (ואני חוזר ומדגיש שכל החלטה כזו שלך לגיטימית לגמרי), עדין מתוך דברי הרמב"ן ושות' אין ראיה שהמובן של "תינסה" הוא "תהיה לנס"; שהרי הרמב"ן דיבר רק על "ניסה אותו" בבנין כבד, שמובנו: "תעשה אותו לנס", ובשום פנים ואופן לא דיבר על בנין קל וגם לא על בנין נפעל ובטח לא על המובן: "תהיה לנס". הנקודה היא, שמתוך דברי הרמב"ן אודות "ניסה" בבנין כבד, לא ניתן להסיק מה היה אומר על "תנסה" בבנין קל או נפעל.
אני אינני "מחפש מישהו שדיבר ספצפית על ההטייה תנסה", אלא אני בסך הכל משתדל להבין איך מדברי "הרמבן ועוד" (כפי שכינית אותם) למדת שתיתכן איזושהי הטיה של "תנסה" שמובנה הוא "תהיה לנס". כל הדיבורים על "משתטה" ועל "משחית זמן" היו יכולים להיחסך אילו מראש היית מבהיר שאתה רק משער שניתן להטות את "תנסה" כך שהפירוש יהיה "תהיה לנס". אלא שאתה לא כתבת כך, אלא כתבת שזה נלמד מדברי "רמבן ועוד", ולכן ניסית לברר איתך איך למדת זאת מדברי "רמבן ועוד".
כי כללי האקדמיה ללשון העברית מתיחסים לכתיב חסר ניקוד בעוד שהתנך מנוקד.
אתה צודק שלא ניתן להסיק שום דבר "מחייב" מהצמדים "אבד/נאבד", "עמד/נעמד" וכדומה, אבל אל תשכח שגם ההפך הוא הנכון: שגם לא ניתן להסיק שום דבר מחייב מהצמדים "שבר/נשבר", "כתב/נכתב" וכדומה. ובכלל, ה"חריג" שעליו אתה מדבר אינו חריג כלל, אלא רק מדגים (בצד המוני דוגמאות אחרות) את דבריי, שהיחס שבין קל לבין נפעל אינו קבוע.
על כל פנים, כבר כתבתי לך, שגם אם אכן התכוונת לכתוב "תינסה" (כלומר מבנין נפעל) עם י, אלא שהחלטת להשמיט את האות י שכן (באופן לגיטימי לגמרי) החלטת שלא לשעות לכללי האקדמיה לכתיב חסר ניקוד (ואני חוזר ומדגיש שכל החלטה כזו שלך לגיטימית לגמרי), עדין מתוך דברי הרמב"ן ושות' אין ראיה שהמובן של "תינסה" הוא "תהיה לנס"; שהרי הרמב"ן דיבר רק על "ניסה אותו" בבנין כבד, שמובנו: "תעשה אותו לנס", ובשום פנים ואופן לא דיבר על בנין קל וגם לא על בנין נפעל ובטח לא על המובן: "תהיה לנס". הנקודה היא, שמתוך דברי הרמב"ן אודות "ניסה" בבנין כבד, לא ניתן להסיק מה היה אומר על "תנסה" בבנין קל או נפעל.
אני אינני "מחפש מישהו שדיבר ספצפית על ההטייה תנסה", אלא אני בסך הכל משתדל להבין איך מדברי "הרמבן ועוד" (כפי שכינית אותם) למדת שתיתכן איזושהי הטיה של "תנסה" שמובנה הוא "תהיה לנס". כל הדיבורים על "משתטה" ועל "משחית זמן" היו יכולים להיחסך אילו מראש היית מבהיר שאתה רק משער שניתן להטות את "תנסה" כך שהפירוש יהיה "תהיה לנס". אלא שאתה לא כתבת כך, אלא כתבת שזה נלמד מדברי "רמבן ועוד", ולכן ניסית לברר איתך איך למדת זאת מדברי "רמבן ועוד".
ראשית אנו דנים בתנ"ך
;שנית, נדמה לי שגם ביום יום שלנו אנשים לא מוסיפים י.; שלישית, שים לב טוב למה שכתבתי בכותרת של ההודעה שפתחה את תת השירשור הזה: "ר' למשל פירושים על "ושם ניסהו" " (דייק בלשון); רביעית לא מדובר פה בהשערה, אלא בשימוש נכון בעברית. תחילה הראית, כפי שאתה מודה בעצמך שאפשר לעשות משם העצם נס - פועל (וזה גם מוסכם על שנינו שזה כלל לא חריג בעברית). מכאן הראית לך גם שלל הטיות בשלל בניינים. וזו הוכחה, לא השערה כיון שישנו פירוש אפשרי של בנין נפעל כנגזרת של בנין קל בהוראה שהראית ואפילו אם לא היו כל אלו - דיינו. זה עדין לא השערה כפי שאתה מכנה זאת, אלא שימוש עברי לגיטימי ותקני. השערה במובן של ימינו, הוא משהו שמוטל בספק. פה אין כל ספק, אלא אולי התכונת לומר שזה חידוש, כלומר פעם ראשונה שמשתשמים בהטיה הספציפית הזו ממש. אפילו חידוש לא יהיה ממש מדויק לומר אבל ניחא לה. עכ"פ אין כאן שום השערה ומראש אין כאן מה להוכיח למי שמכיר את העברית ואת האפשרויות שלה.
ואם אתה עדין חושב שזו רק השערה, אתה מוזמן לנמק למה זו השערה כי אני נימקתי את עמדתי ע"י הפניה לשימוש הבניינים השונים. אתה גם אמרת שאין לך השגות על שימוש שכזה. כל שאמרת הוא שיש כמה חריגים (שגם עליהם יש שיגידו שיש הבדל, כגון אבד ונאבד שהבאת ויותר חשוב מכך - כל הפעלים הללו הם באותו ענין, כך שאיני מבין בעצם מה הוכחת). תינסה זה סביל. אני גם כלל לא בטוח שהניתוח שלך נכון מעיקרו כיון שלקחנו שם עצם ועשינו ממנו פועל. כיצד אתה קובע בכזו נחרצות באיזה פועל מדובר. מהו בכלל השורש כאן ?
ושוב אחזור - כל שאני צריך להוכיח הוא שהדבר אפשרי מבחינה לשונית. היות ואתה מסכים עימי, אינני רואה מדוע אתה מתוכח עימי.
;שנית, נדמה לי שגם ביום יום שלנו אנשים לא מוסיפים י.; שלישית, שים לב טוב למה שכתבתי בכותרת של ההודעה שפתחה את תת השירשור הזה: "ר' למשל פירושים על "ושם ניסהו" " (דייק בלשון); רביעית לא מדובר פה בהשערה, אלא בשימוש נכון בעברית. תחילה הראית, כפי שאתה מודה בעצמך שאפשר לעשות משם העצם נס - פועל (וזה גם מוסכם על שנינו שזה כלל לא חריג בעברית). מכאן הראית לך גם שלל הטיות בשלל בניינים. וזו הוכחה, לא השערה כיון שישנו פירוש אפשרי של בנין נפעל כנגזרת של בנין קל בהוראה שהראית ואפילו אם לא היו כל אלו - דיינו. זה עדין לא השערה כפי שאתה מכנה זאת, אלא שימוש עברי לגיטימי ותקני. השערה במובן של ימינו, הוא משהו שמוטל בספק. פה אין כל ספק, אלא אולי התכונת לומר שזה חידוש, כלומר פעם ראשונה שמשתשמים בהטיה הספציפית הזו ממש. אפילו חידוש לא יהיה ממש מדויק לומר אבל ניחא לה. עכ"פ אין כאן שום השערה ומראש אין כאן מה להוכיח למי שמכיר את העברית ואת האפשרויות שלה.
ואם אתה עדין חושב שזו רק השערה, אתה מוזמן לנמק למה זו השערה כי אני נימקתי את עמדתי ע"י הפניה לשימוש הבניינים השונים. אתה גם אמרת שאין לך השגות על שימוש שכזה. כל שאמרת הוא שיש כמה חריגים (שגם עליהם יש שיגידו שיש הבדל, כגון אבד ונאבד שהבאת ויותר חשוב מכך - כל הפעלים הללו הם באותו ענין, כך שאיני מבין בעצם מה הוכחת). תינסה זה סביל. אני גם כלל לא בטוח שהניתוח שלך נכון מעיקרו כיון שלקחנו שם עצם ועשינו ממנו פועל. כיצד אתה קובע בכזו נחרצות באיזה פועל מדובר. מהו בכלל השורש כאן ?
ושוב אחזור - כל שאני צריך להוכיח הוא שהדבר אפשרי מבחינה לשונית. היות ואתה מסכים עימי, אינני רואה מדוע אתה מתוכח עימי.
אבל לא נצמדת לתנך כי הוא מנוקד ואתה לא ניקדת
בעוד שלפי כללי האקדמיה ללשון העברית יש לכתוב בכתיב מלא אם לא מנקדים. אמנם זכותך שלא לאמץ את כללי האקדמיה ללשון העברית כשאינך מנקד, ואינני מותח עליך ביקורת בשל כך, אבל אני בסך הכל מנסה להבהיר לך מדוע כשכתבת "תנסה" בלי ניקוד אז לא יכולתי להעלות על הדעת שהתכוונת אל מה שהיה אמור להיכתב "תינסה" לפי כללי האקדמיה הלשון העברית לכתיב חסר-ניקוד.
במיוחד לאור זאת שגם "ביום-יום שלנו" (כפי שניסחת זאת), נהוג להוסיף י לבנין נפעל (בזמן עתיד, הנדון שלנו), כגון במילים "תינתן" "תישבר" "תיגמר" וכדומה. ובמיוחד לאור זאת ש"ביום-יום שלנו" (כפי שניסחת זאת), כשכותבים "תנסה" (בלי י) אז מתכוונים לבנין כבד ולא לבנין נפעל.
לא אמרתי "שיש כמה חריגים". להפך: אמרתי שצמדים מטיפוס "אבד/נאבד" (וכן "עמד/נעמד" "חרד/נחרד" וכו') אינם חריגים כלל, ושיש עוד "המוני דוגמאות כאלה". גם לא הבנתי את טענתך ש"כל הפעלים הללו הם באותו ענין, כך שאיני מבין בעצם מה הוכחת"; האם בכך התכוונת לטעון שהצמד "אבד/נאבד" הוא "באותו ענין" כלומר בענין האבידה? אם כך, אז אינני מבין מה אתה רוצה לומר בזה, שהרי לדעתך גם הצמד "ניסה/תינסה" הוא באותו ענין, כלומר בענין נס; מה, לא?
לא הבנתי מנין לך שדבריך אינם רק "השערה" אלא ממש "הוכחה" לכך, ש"השימוש הנכון...הלגיטימי והתקני" בעברית, הוא לומר "תינסה" במובן "תהיה לנס", וש"אין כל ספק" בכך. גם לא הבנתי למה אתה טוען שאמרתי ש"אין לי השגות" להשתמש במילה "תינסה" במובן "תהיה לנס"; לא אמרתי ש"אין לי השגות", אלא אמרתי רק כי (אליבא דדברי רמב"ן) "אינני מכחיש" את האפשרות הזו ו"אינני מאשר" אותה. אגב, למה? כי מבחינתי דווקא יש-גם-יש ספק האם הדבר אפשרי (אפילו אליבא דדברי רמב"ן), ולכן אינני מאשר ואינני מכחיש. הספק הוא: האם (אליבא דדברי רמב"ן) יש לדמות את נדוננו לצמדים מטיפוס "אבד/נאבד", או שמא לצמדים מטיפוס "שבר/נשבר" וכדומה.
אתה כותב: "כל שאני צריך להוכיח הוא שהדבר אפשרי מבחינה לשונית": אבל השאלה היא אל מה אתה מתכוון ב"אפשר", כי למילה "אפשר" יש לפחות שני מובנים: "רשאים", ו"יתכן שרשאים". גם אם הולכים בעיקבות רמב"ן, עדין לא הוכחת שאפשר - כלומר שרשאים - לומר "תינסה" מובן "תהיה לנס". למעשה, אם הולכים בעקבות רמב"ן, אז יוצא שהוכחת רק שיתכן שרשאים לומר כך; אבל גם יתכן שלא רשאים לומר כך, וזאת בגלל הספק שתיארתי בסוף הפיסקה הקודמת.
אתה מציין כי אינך רואה מדוע אני "מתווכח" עימך. ובכן אינני מתווכח, אלא אני מברר (מנסה לברר איתך את כוונתך). למשל, אני מנסה כעת לברר איתך מה היית מצפה ממני לדייק מהלשון "ר' למשל פירושים על ושם ניסהו".
אתה שואל: "כיצד אתה קובע בכזו נחרצות באיזה פועל מדובר. מהו בכלל השורש כאן ?" ובכן, הבה נעשה סדר בדברים: השורש של "ניסה" ושל "תנסה" ושל "תינסה" הוא נ.ס.ה. מאידך השורש של "נס" הוא נ.ס.ס. לכן ברור לכל בלשן, שמבחינה לשונית דקדוקית טהורה יש לפסול על הסף את נסיונם של רמב"ן ושל בעלי המדרש לקשור בין המילה "תנסה" למילה "נס". אלא שאתה החלטת (באופן לגמרי לגיטימי אגב) להתעלם מכללי הדקדוק ובמקום זאת לסמוך את דבריך על דברי רמב"ן ובעלי המדרש. אוקי, אז מדבריהם (המופרכים דקדוקית כאמור) עולה אפוא שהמילה "תנסה" היא מאותו שורש של המילה "נס". לגיטימי שיפרשו כך (כי אף אחד לא מצפה מהם להיצמד לכללי הדקדוק). אתה גם טוען שהתכוונת למילה "תינסה" כלומר לבנין נפעל. גם כן לגיטימי. עכשיו מה השאלה?
בעוד שלפי כללי האקדמיה ללשון העברית יש לכתוב בכתיב מלא אם לא מנקדים. אמנם זכותך שלא לאמץ את כללי האקדמיה ללשון העברית כשאינך מנקד, ואינני מותח עליך ביקורת בשל כך, אבל אני בסך הכל מנסה להבהיר לך מדוע כשכתבת "תנסה" בלי ניקוד אז לא יכולתי להעלות על הדעת שהתכוונת אל מה שהיה אמור להיכתב "תינסה" לפי כללי האקדמיה הלשון העברית לכתיב חסר-ניקוד.
במיוחד לאור זאת שגם "ביום-יום שלנו" (כפי שניסחת זאת), נהוג להוסיף י לבנין נפעל (בזמן עתיד, הנדון שלנו), כגון במילים "תינתן" "תישבר" "תיגמר" וכדומה. ובמיוחד לאור זאת ש"ביום-יום שלנו" (כפי שניסחת זאת), כשכותבים "תנסה" (בלי י) אז מתכוונים לבנין כבד ולא לבנין נפעל.
לא אמרתי "שיש כמה חריגים". להפך: אמרתי שצמדים מטיפוס "אבד/נאבד" (וכן "עמד/נעמד" "חרד/נחרד" וכו') אינם חריגים כלל, ושיש עוד "המוני דוגמאות כאלה". גם לא הבנתי את טענתך ש"כל הפעלים הללו הם באותו ענין, כך שאיני מבין בעצם מה הוכחת"; האם בכך התכוונת לטעון שהצמד "אבד/נאבד" הוא "באותו ענין" כלומר בענין האבידה? אם כך, אז אינני מבין מה אתה רוצה לומר בזה, שהרי לדעתך גם הצמד "ניסה/תינסה" הוא באותו ענין, כלומר בענין נס; מה, לא?
לא הבנתי מנין לך שדבריך אינם רק "השערה" אלא ממש "הוכחה" לכך, ש"השימוש הנכון...הלגיטימי והתקני" בעברית, הוא לומר "תינסה" במובן "תהיה לנס", וש"אין כל ספק" בכך. גם לא הבנתי למה אתה טוען שאמרתי ש"אין לי השגות" להשתמש במילה "תינסה" במובן "תהיה לנס"; לא אמרתי ש"אין לי השגות", אלא אמרתי רק כי (אליבא דדברי רמב"ן) "אינני מכחיש" את האפשרות הזו ו"אינני מאשר" אותה. אגב, למה? כי מבחינתי דווקא יש-גם-יש ספק האם הדבר אפשרי (אפילו אליבא דדברי רמב"ן), ולכן אינני מאשר ואינני מכחיש. הספק הוא: האם (אליבא דדברי רמב"ן) יש לדמות את נדוננו לצמדים מטיפוס "אבד/נאבד", או שמא לצמדים מטיפוס "שבר/נשבר" וכדומה.
אתה כותב: "כל שאני צריך להוכיח הוא שהדבר אפשרי מבחינה לשונית": אבל השאלה היא אל מה אתה מתכוון ב"אפשר", כי למילה "אפשר" יש לפחות שני מובנים: "רשאים", ו"יתכן שרשאים". גם אם הולכים בעיקבות רמב"ן, עדין לא הוכחת שאפשר - כלומר שרשאים - לומר "תינסה" מובן "תהיה לנס". למעשה, אם הולכים בעקבות רמב"ן, אז יוצא שהוכחת רק שיתכן שרשאים לומר כך; אבל גם יתכן שלא רשאים לומר כך, וזאת בגלל הספק שתיארתי בסוף הפיסקה הקודמת.
אתה מציין כי אינך רואה מדוע אני "מתווכח" עימך. ובכן אינני מתווכח, אלא אני מברר (מנסה לברר איתך את כוונתך). למשל, אני מנסה כעת לברר איתך מה היית מצפה ממני לדייק מהלשון "ר' למשל פירושים על ושם ניסהו".
אתה שואל: "כיצד אתה קובע בכזו נחרצות באיזה פועל מדובר. מהו בכלל השורש כאן ?" ובכן, הבה נעשה סדר בדברים: השורש של "ניסה" ושל "תנסה" ושל "תינסה" הוא נ.ס.ה. מאידך השורש של "נס" הוא נ.ס.ס. לכן ברור לכל בלשן, שמבחינה לשונית דקדוקית טהורה יש לפסול על הסף את נסיונם של רמב"ן ושל בעלי המדרש לקשור בין המילה "תנסה" למילה "נס". אלא שאתה החלטת (באופן לגמרי לגיטימי אגב) להתעלם מכללי הדקדוק ובמקום זאת לסמוך את דבריך על דברי רמב"ן ובעלי המדרש. אוקי, אז מדבריהם (המופרכים דקדוקית כאמור) עולה אפוא שהמילה "תנסה" היא מאותו שורש של המילה "נס". לגיטימי שיפרשו כך (כי אף אחד לא מצפה מהם להיצמד לכללי הדקדוק). אתה גם טוען שהתכוונת למילה "תינסה" כלומר לבנין נפעל. גם כן לגיטימי. עכשיו מה השאלה?
התנ"ך מנוקד ?
ואני לתומי חשבתי שיש בו רק אותיות. צא ולמד מתי התחילו לנקד ואילו שיבושים קיימים עד היום בניקוד. טעמי המקרא כנ"ל.
ברוב המקומות שראיתי לא מוסיפים י. ר' ערך הבניינים בויקיפדיה שם תראה שבנין נפעל מובא בלי י (גם שזה לא מנוקד) וכן שהוראתו ד"כ היא הסביל של פעל. וכפי שאמרתי מספיק שיש שימוש כזה.
כפי שאמרתי פעם שינוי הבנין אינו שינוי הענין וזה מה שהתכוונתי.
זה שאתה אומר פועל נסס זה מופיע במילון ברשותי דוקא במשמעות אחרת. למה קבעת דווקא נסס אינני יודע. כשאתה לוקח שם עצם - אין בהכרח שורש ! זה כל הקטע. אבל אתה לא מבין זאת.
עכשיו אנו מחפשים צורת סביל. תינסה זה המועמד הטבעי. נסה עם כל ילד וסביר להניח שזה מה שהוא יגיד.
עברית איננו לומדים מפי הרמב"ן אלא כלליה קודמים לו. אינני מבין מדוע אתה חושב שאפשרות של הטייה מסוימת תלויה באם היא הופיעה בפירוש הרמב"ן או באיזשהו טקסט אחר ? הדבר הזה נקבע ע"י חוקי השפה העברית ללא קשר למופעים. זה ממש כשל לוגי שלך. אתה שאלת מי אמר ? אז הבאתי לך דוגמה (השתמשתי במילה משל). עכשיו תן לי עוד לרענן את זכרונך לגבי התעקשותך הטרחנית לגבי האות י - הכל התחיל ממשפט אחר בכלל שעשיתי לו דרש. ואח"כ התחיל כל השיחה שהיית אמורה להיות הומוריסטית ושנונה (מבלי כמובן לקחת מנכונות טיעוניי). אלא שהומור ואתה זה שתי דברים שונים. לא נותר לי אלא לצחוק עליך.
ואני לתומי חשבתי שיש בו רק אותיות. צא ולמד מתי התחילו לנקד ואילו שיבושים קיימים עד היום בניקוד. טעמי המקרא כנ"ל.
ברוב המקומות שראיתי לא מוסיפים י. ר' ערך הבניינים בויקיפדיה שם תראה שבנין נפעל מובא בלי י (גם שזה לא מנוקד) וכן שהוראתו ד"כ היא הסביל של פעל. וכפי שאמרתי מספיק שיש שימוש כזה.
כפי שאמרתי פעם שינוי הבנין אינו שינוי הענין וזה מה שהתכוונתי.
זה שאתה אומר פועל נסס זה מופיע במילון ברשותי דוקא במשמעות אחרת. למה קבעת דווקא נסס אינני יודע. כשאתה לוקח שם עצם - אין בהכרח שורש ! זה כל הקטע. אבל אתה לא מבין זאת.
עכשיו אנו מחפשים צורת סביל. תינסה זה המועמד הטבעי. נסה עם כל ילד וסביר להניח שזה מה שהוא יגיד.
עברית איננו לומדים מפי הרמב"ן אלא כלליה קודמים לו. אינני מבין מדוע אתה חושב שאפשרות של הטייה מסוימת תלויה באם היא הופיעה בפירוש הרמב"ן או באיזשהו טקסט אחר ? הדבר הזה נקבע ע"י חוקי השפה העברית ללא קשר למופעים. זה ממש כשל לוגי שלך. אתה שאלת מי אמר ? אז הבאתי לך דוגמה (השתמשתי במילה משל). עכשיו תן לי עוד לרענן את זכרונך לגבי התעקשותך הטרחנית לגבי האות י - הכל התחיל ממשפט אחר בכלל שעשיתי לו דרש. ואח"כ התחיל כל השיחה שהיית אמורה להיות הומוריסטית ושנונה (מבלי כמובן לקחת מנכונות טיעוניי). אלא שהומור ואתה זה שתי דברים שונים. לא נותר לי אלא לצחוק עליך.
האם אי פעם נתקלת בתנ"ך לא מנוקד? אשמח לראותו.
א. אמנם, הנוסח המקורי של התנ"ך לא היה מנוקד, אבל לא ניתן להביא ממנו ראיה לטובת כתיב חסר ללא י עבור המילה "תינסה/תנסה": כי ראשית מילה זו אינה מופיעה בתנך, ושנית כי בידינו לא נמצא הנוסח המקורי הבלתי מנוקד של התנ"ך, אז מנין לך ששם הכתיב לא היה אמור להיות מלא? אדרבא, אם בכלל יש משהו ששרד - מתוך הנוסח המקורי של התנ"ך הבלתי מנוקד שלא שרד, זה אותם קטעים תנכים (בלתי שלמים) שבמגילות קומראן מלפני יותר מאלפיים שנה, ושם הכתיב הוא בדרך כלל מלא, ואפילו "מלא דמלא" (כגון "לוא" במקום "לא" וכדומה), אפילו בצורה יותר קיצונית מזו המתוארת בכללי האקדמיה ללשון העברית עבור כתיב בלתי מנוקד.
ב. לגבי דבריך על ויקיפדיה: כשבויקיפדיה מופיעה צורת העתיד של נפעל בלי י (למשל תִּכֶּנֵס), אז זה רק עם ניקוד.
ג. לא כתוב בויקיפדיה ש"בדרך כלל" נפעל הוא סביל. אדרבא, כתוב שם ש"לנפעל מספר משמעויות: פעולה חוזרת, פעולה הדדית, שינוי מצב". חוץ מזה, שאת ויקיפדיה יכול לכתוב כל אחד, גם אדם בלתי מוסמך. הרי אפילו אני עצמי כתבתי בשנים האחרונות לא מעט ערכים בויקיפדיה, כולל בבלשנות עברית, ולכן אני משתדל שלא להביא ראיה מויקיפדיה, שאף פעם לא היתה סמכות בעיניי. סמכות, זה למשל האקדמיה ללשון העברית, או לפחות מישהו בעל תואר אקדמי מינימלי בלשון עברית, וכדומה.
ד. אתה אומר ש"שינוי הבנין אינו שינוי הענין". אם בכך אתה מתכוון לטעון, שמתוך דברי רמב"ן שקשר את המילה "ניסה" לנס, יש ללמוד לקשור לנס גם את המילים "תנסה/תינסה", אז אני מסכים איתך. הרי אני עצמי הבאתי אפילו דוגמאות יותר מובהקות: שינוי הבניין של "נאבד" לעומת הבנין של "אבד" אינו שינוי העניין: לשתי המילים אותה משמעות. אבל אם כך, אז לא ברור למה למילה "תינסה" היצגת משמעות שונה מזו שעליה דיבר רמב"ן: הוא הרי אמר ש"ניסה אותו" פירושו "עשה אותו לנס", אז למה לא אימצת את המשמעות הזו גם עבור "תנסה/תינסה", ובמקום זאת פירשת את "תנסה/תינסה" במובן: "תהיה אתה לנס"? הרי לטענתך "שינוי הבנין אינו שינוי הענין"! אז לך עם זה עד הסוף!
ה. אתה טוען ש"המועמד הטבעי" לצורת הסביל הוא נפעל. ובכן המועמד הטבעי למובן הסביל של המילה "ניסה" (שעליה דיבר רמב"ן) הוא "נוסה" מבנין פּוּעַל. נפעל הוא מועמד הרבה פחות טבעי: סוף סוף, הרי לא לכל שורש יש נפעל במובן של סביל, כי לפעמים (כפי שמצויין בויקיפדיה) המשמעות של נפעל היא אחרת, ואגב לפעמים בנין קל ובנין נפעל הם באותו מובן (הבאתי כמה דוגמאות לכך, ואחת מהן היא "אבד/נאבד", ויש לכך עוד המוני דוגמאות). לכן, זה לא מובן מאליו שהמשמעות של "תנסה/תינסה" שונה מהמשמעות של בנין קל, ולכן ניסיתי לברר איתך מנין לך שהמשמעות של "תינסה" היא "תהיה אתה לנס", זאת בשונה מהמשמעות שעליה דיבר רמב"ן: "תעשה נס".
ו. אתה גם טוען שאם היינו שואלים כל ילד מהו המועמד הטבעי עבור המובן הסביל של המילה "ניסה" (שעליה דיבר רמב"ן), אז סביר להניח שהוא היה אומר "תינסה". ובכן ראשית לדעתי הרבה יותר סביר שהילד היה אומר "נוסה", כי זו מילה חיה בעברית (למשל במשפט "השבוע נוסה חץ 3"). שנית, אל תשכח שבדיון שבינינו נשאלה השאלה בכיוון ההפוך: זה לא שאתה שואל ילד "מהו סביל של ניסה", ואז הילד (לטענתך) אמור לענות: "תינסה", אלא מה שקרה הוא, שאתה אמרת "תנסה", ואחר כך הסברת שהתכוונת אל "תינסה", ואחר כך ציפית שהילד ינחש שהתכוונת לסביל של ניסה, למרות שלנפעל אין תמיד משמעות של סביל: ובכן, אילו באמת היית שואל ילד מהו המובן של "תנסה", הוא היה אומר לך שזה מלשון ניסיון, ואם תכתוב לו: "תינסה" (תוך שאתה מדגיש לו שאתה מתכוון לנפעל), אז הוא יגיד לך שהוא לא מכיר מילה כזו בעברית. ואם תשאל בלשן, לא ילד, אז הוא יגיד לך משהו די דומה: שעצם השאלה נופלת, שכן המילה "תינסה" אינה קיימת בעברית, ושלא תמיד ניתן ליצור בנין נפעל, ואגב הוא גם היה אומר לך שאין בסיס דקדוקי לדברי רמב"ן הקושר בין המילה "נס" למילה "ניסה", כי השורש של "נס" הוא נ.ס.ס. בעוד שהשורש של "ניסה" הוא נ.ס.ה. אגב, אני חוזר ומבהיר שלמרות שאין בסיס דקדוקי לדברי רמב"ן, עדין זכותך להיצמד לדברי רמב"ן. אין לי שום בעיה עם זה. אבל אם נצמדים - אז נצמדים עד הסוף, ולא משנים את "תעשה נס" ל"תהיה לנס", שעה שבכלל איננו יודעים מה היה המובן ההיפותטי של המילה "תינסה" אילו היתה מילה כזו בעברית, כל עוד שאיננו יודעים האם ניתן לפרש במובן סביל את בנין נפעל של השורש של המילה "ניסה" (שעליה דיבר רמב"ן).
ז. אתה טוען (בהודעתך השניה) כי אינני מרגיש בקיומן של סתירות לוגיות בדבריי, או כי אינני מקפיד מילותיי. ובכן אני מקפיד גם מקפיד במילותיי, ואין בהן שום סתירות לוגיות: הרי אם פלוני "איננו מאשר ואיננו מכחיש" אפשרות פלונית, אז זה אומר שלפלוני יש "ספק" האם האפשרות הזו תיתכן, ולכן הוא אינו מאשר אותה וגם אינו מכחיש אותה. אתן לך דוגמה: אם אני אומר ש"אפשרי" (אם כי לא ודאִי) שמחר ירד גשם, אז בעצם זה אומר שיש לי ספק אם מחר ירד גשם. כעת אבהיר איך זה קשור לענייננו: ובכן כבר בהודעתי הקודמת כתבתי לך, שאליבא דדברי רמב"ן (שקשר בין "ניסה" לבין נס, אגב בניגוד לכללי הדקדוק), יוצא ש"אפשרי שרשאים" לומר תינסה במובן של "תהיה לנס". שים לב: אפשרי שרשאים, אבל לא בטוח שרשאים, ולכן: יש ספק האם רשאים. בדיוק כמו הדוגמה עם הגשם. ולמה יש ספק האם רשאים? כי לא תמיד ניתן להשתמש בבנין נפעל במובן סביל. ואגב, הספק החיובי הזה, שעדין נותן איזשהו סיכוי חיובי לאפשרות להרשות לומר "תינסה" במובן של "תהיה לנס", כפוף לכך שכאמור מקבלים את דברי רמב"ן; שאגב סותרים כאמור את כללי הדקדוק, משום שהשורש של "תנסה/תינסה" הוא נ.ס.ה, בעוד שהשורש של נס הוא נ.ס.ס.
ח. אתה טוען (בהודעתך השניה) ש"כנראה המצאתי שורש חדש" בשפה העברית. לא המצאתי דבר. אמנם אתה צודק במה שאתה טוען (בהודעתך הנוכחית הראשונה) ש"כשאתה לוקח שם עצם - אין בהכרח שורש", אבל כל בלשן יגיד לך שלמילה "נס" דווקא יש שורש, ושהשורש הוא נ.ס.ס. כך כתוב אגב גם במילון אבן שושן, מהדורת התשכ"ח, כרך רביעי, עמוד 1681, בתחילת טור א, מייד אחרי המילה נס, בתוך הסוגריים המרובעות.
ט. לגבי דבריך על המשמעות המילונית של השורש נסס: במילון אבן שושן, מהדורת התשכ"ח, כרך רביעי, עמוד 1686, טור ראשון, מובא שיש שני שורשי נ.ס.ס. בשורש א' הפירוש של נוֹסֵס הוא "הניף", מה שאגב עולה בקנה אחד עם הדבר שלטענתך אליו התכוונת: "נס ודגל" (כך כתבת אתה באחת מהודעותיך הראשונות, זוכר?). מאידך, בשורש ב' (שם, בערך באמצע הטור) הפירוש של נוֹסֵס הוא "עשה נסים", מה שאגב עולה בקנה אחד עם הדבר שעליו דיבר רמב"ן. אגב, במילון אבן שושן הנ"ל לא מופיע שיש קשר בין השורש נ.ס.ס. (שממנו נובעת המילה "נס") לשורש של המילה "תנסה" - ששורשו נ.ס.ה., מה שעולה בקנה אחד עם מה שכתבתי לך, שדברי רמב"ן מופרכים מבחינה דקדוקית; אם כי גם הדגשתי שזכותך להיצמד לדברי רמב"ן כי רמב"ן אינו מחוייב לדקדוק.
י. אני לגמרי מסכים איתך ש"עברית איננו לומדים מפי הרמב"ן אלא כלליה קודמים לו". אבל אל תשכח שאתה תלית את דבריך בדברי רמב"ן, לא בכללי העברית; ובצדק לא תלית זאת בכללי העברית, משום שכללי העברית אינם מאפשרים לקשור בין המילה "תנסה/תינסה" לבין המילה נס, משום שהשורש של "תנסה/תינסה" הוא נ.ס.ה, בעוד שהשורש של נס הוא נ.ס.ס.
יא. אתה טוען ש"כל השיחה הייתה אמורה להיות הומוריסטית ושנונה (מבלי כמובן לקחת מנכונות טיעוניי)". ומנין לך שמבחינתי זה לא כך? אכן הומוריסטית ושנונה, מבלי לקחת מנכונות טענותיי. ככה בדיוק אני תפסתי את זה כל הזמן.
א. אמנם, הנוסח המקורי של התנ"ך לא היה מנוקד, אבל לא ניתן להביא ממנו ראיה לטובת כתיב חסר ללא י עבור המילה "תינסה/תנסה": כי ראשית מילה זו אינה מופיעה בתנך, ושנית כי בידינו לא נמצא הנוסח המקורי הבלתי מנוקד של התנ"ך, אז מנין לך ששם הכתיב לא היה אמור להיות מלא? אדרבא, אם בכלל יש משהו ששרד - מתוך הנוסח המקורי של התנ"ך הבלתי מנוקד שלא שרד, זה אותם קטעים תנכים (בלתי שלמים) שבמגילות קומראן מלפני יותר מאלפיים שנה, ושם הכתיב הוא בדרך כלל מלא, ואפילו "מלא דמלא" (כגון "לוא" במקום "לא" וכדומה), אפילו בצורה יותר קיצונית מזו המתוארת בכללי האקדמיה ללשון העברית עבור כתיב בלתי מנוקד.
ב. לגבי דבריך על ויקיפדיה: כשבויקיפדיה מופיעה צורת העתיד של נפעל בלי י (למשל תִּכֶּנֵס), אז זה רק עם ניקוד.
ג. לא כתוב בויקיפדיה ש"בדרך כלל" נפעל הוא סביל. אדרבא, כתוב שם ש"לנפעל מספר משמעויות: פעולה חוזרת, פעולה הדדית, שינוי מצב". חוץ מזה, שאת ויקיפדיה יכול לכתוב כל אחד, גם אדם בלתי מוסמך. הרי אפילו אני עצמי כתבתי בשנים האחרונות לא מעט ערכים בויקיפדיה, כולל בבלשנות עברית, ולכן אני משתדל שלא להביא ראיה מויקיפדיה, שאף פעם לא היתה סמכות בעיניי. סמכות, זה למשל האקדמיה ללשון העברית, או לפחות מישהו בעל תואר אקדמי מינימלי בלשון עברית, וכדומה.
ד. אתה אומר ש"שינוי הבנין אינו שינוי הענין". אם בכך אתה מתכוון לטעון, שמתוך דברי רמב"ן שקשר את המילה "ניסה" לנס, יש ללמוד לקשור לנס גם את המילים "תנסה/תינסה", אז אני מסכים איתך. הרי אני עצמי הבאתי אפילו דוגמאות יותר מובהקות: שינוי הבניין של "נאבד" לעומת הבנין של "אבד" אינו שינוי העניין: לשתי המילים אותה משמעות. אבל אם כך, אז לא ברור למה למילה "תינסה" היצגת משמעות שונה מזו שעליה דיבר רמב"ן: הוא הרי אמר ש"ניסה אותו" פירושו "עשה אותו לנס", אז למה לא אימצת את המשמעות הזו גם עבור "תנסה/תינסה", ובמקום זאת פירשת את "תנסה/תינסה" במובן: "תהיה אתה לנס"? הרי לטענתך "שינוי הבנין אינו שינוי הענין"! אז לך עם זה עד הסוף!
ה. אתה טוען ש"המועמד הטבעי" לצורת הסביל הוא נפעל. ובכן המועמד הטבעי למובן הסביל של המילה "ניסה" (שעליה דיבר רמב"ן) הוא "נוסה" מבנין פּוּעַל. נפעל הוא מועמד הרבה פחות טבעי: סוף סוף, הרי לא לכל שורש יש נפעל במובן של סביל, כי לפעמים (כפי שמצויין בויקיפדיה) המשמעות של נפעל היא אחרת, ואגב לפעמים בנין קל ובנין נפעל הם באותו מובן (הבאתי כמה דוגמאות לכך, ואחת מהן היא "אבד/נאבד", ויש לכך עוד המוני דוגמאות). לכן, זה לא מובן מאליו שהמשמעות של "תנסה/תינסה" שונה מהמשמעות של בנין קל, ולכן ניסיתי לברר איתך מנין לך שהמשמעות של "תינסה" היא "תהיה אתה לנס", זאת בשונה מהמשמעות שעליה דיבר רמב"ן: "תעשה נס".
ו. אתה גם טוען שאם היינו שואלים כל ילד מהו המועמד הטבעי עבור המובן הסביל של המילה "ניסה" (שעליה דיבר רמב"ן), אז סביר להניח שהוא היה אומר "תינסה". ובכן ראשית לדעתי הרבה יותר סביר שהילד היה אומר "נוסה", כי זו מילה חיה בעברית (למשל במשפט "השבוע נוסה חץ 3"). שנית, אל תשכח שבדיון שבינינו נשאלה השאלה בכיוון ההפוך: זה לא שאתה שואל ילד "מהו סביל של ניסה", ואז הילד (לטענתך) אמור לענות: "תינסה", אלא מה שקרה הוא, שאתה אמרת "תנסה", ואחר כך הסברת שהתכוונת אל "תינסה", ואחר כך ציפית שהילד ינחש שהתכוונת לסביל של ניסה, למרות שלנפעל אין תמיד משמעות של סביל: ובכן, אילו באמת היית שואל ילד מהו המובן של "תנסה", הוא היה אומר לך שזה מלשון ניסיון, ואם תכתוב לו: "תינסה" (תוך שאתה מדגיש לו שאתה מתכוון לנפעל), אז הוא יגיד לך שהוא לא מכיר מילה כזו בעברית. ואם תשאל בלשן, לא ילד, אז הוא יגיד לך משהו די דומה: שעצם השאלה נופלת, שכן המילה "תינסה" אינה קיימת בעברית, ושלא תמיד ניתן ליצור בנין נפעל, ואגב הוא גם היה אומר לך שאין בסיס דקדוקי לדברי רמב"ן הקושר בין המילה "נס" למילה "ניסה", כי השורש של "נס" הוא נ.ס.ס. בעוד שהשורש של "ניסה" הוא נ.ס.ה. אגב, אני חוזר ומבהיר שלמרות שאין בסיס דקדוקי לדברי רמב"ן, עדין זכותך להיצמד לדברי רמב"ן. אין לי שום בעיה עם זה. אבל אם נצמדים - אז נצמדים עד הסוף, ולא משנים את "תעשה נס" ל"תהיה לנס", שעה שבכלל איננו יודעים מה היה המובן ההיפותטי של המילה "תינסה" אילו היתה מילה כזו בעברית, כל עוד שאיננו יודעים האם ניתן לפרש במובן סביל את בנין נפעל של השורש של המילה "ניסה" (שעליה דיבר רמב"ן).
ז. אתה טוען (בהודעתך השניה) כי אינני מרגיש בקיומן של סתירות לוגיות בדבריי, או כי אינני מקפיד מילותיי. ובכן אני מקפיד גם מקפיד במילותיי, ואין בהן שום סתירות לוגיות: הרי אם פלוני "איננו מאשר ואיננו מכחיש" אפשרות פלונית, אז זה אומר שלפלוני יש "ספק" האם האפשרות הזו תיתכן, ולכן הוא אינו מאשר אותה וגם אינו מכחיש אותה. אתן לך דוגמה: אם אני אומר ש"אפשרי" (אם כי לא ודאִי) שמחר ירד גשם, אז בעצם זה אומר שיש לי ספק אם מחר ירד גשם. כעת אבהיר איך זה קשור לענייננו: ובכן כבר בהודעתי הקודמת כתבתי לך, שאליבא דדברי רמב"ן (שקשר בין "ניסה" לבין נס, אגב בניגוד לכללי הדקדוק), יוצא ש"אפשרי שרשאים" לומר תינסה במובן של "תהיה לנס". שים לב: אפשרי שרשאים, אבל לא בטוח שרשאים, ולכן: יש ספק האם רשאים. בדיוק כמו הדוגמה עם הגשם. ולמה יש ספק האם רשאים? כי לא תמיד ניתן להשתמש בבנין נפעל במובן סביל. ואגב, הספק החיובי הזה, שעדין נותן איזשהו סיכוי חיובי לאפשרות להרשות לומר "תינסה" במובן של "תהיה לנס", כפוף לכך שכאמור מקבלים את דברי רמב"ן; שאגב סותרים כאמור את כללי הדקדוק, משום שהשורש של "תנסה/תינסה" הוא נ.ס.ה, בעוד שהשורש של נס הוא נ.ס.ס.
ח. אתה טוען (בהודעתך השניה) ש"כנראה המצאתי שורש חדש" בשפה העברית. לא המצאתי דבר. אמנם אתה צודק במה שאתה טוען (בהודעתך הנוכחית הראשונה) ש"כשאתה לוקח שם עצם - אין בהכרח שורש", אבל כל בלשן יגיד לך שלמילה "נס" דווקא יש שורש, ושהשורש הוא נ.ס.ס. כך כתוב אגב גם במילון אבן שושן, מהדורת התשכ"ח, כרך רביעי, עמוד 1681, בתחילת טור א, מייד אחרי המילה נס, בתוך הסוגריים המרובעות.
ט. לגבי דבריך על המשמעות המילונית של השורש נסס: במילון אבן שושן, מהדורת התשכ"ח, כרך רביעי, עמוד 1686, טור ראשון, מובא שיש שני שורשי נ.ס.ס. בשורש א' הפירוש של נוֹסֵס הוא "הניף", מה שאגב עולה בקנה אחד עם הדבר שלטענתך אליו התכוונת: "נס ודגל" (כך כתבת אתה באחת מהודעותיך הראשונות, זוכר?). מאידך, בשורש ב' (שם, בערך באמצע הטור) הפירוש של נוֹסֵס הוא "עשה נסים", מה שאגב עולה בקנה אחד עם הדבר שעליו דיבר רמב"ן. אגב, במילון אבן שושן הנ"ל לא מופיע שיש קשר בין השורש נ.ס.ס. (שממנו נובעת המילה "נס") לשורש של המילה "תנסה" - ששורשו נ.ס.ה., מה שעולה בקנה אחד עם מה שכתבתי לך, שדברי רמב"ן מופרכים מבחינה דקדוקית; אם כי גם הדגשתי שזכותך להיצמד לדברי רמב"ן כי רמב"ן אינו מחוייב לדקדוק.
י. אני לגמרי מסכים איתך ש"עברית איננו לומדים מפי הרמב"ן אלא כלליה קודמים לו". אבל אל תשכח שאתה תלית את דבריך בדברי רמב"ן, לא בכללי העברית; ובצדק לא תלית זאת בכללי העברית, משום שכללי העברית אינם מאפשרים לקשור בין המילה "תנסה/תינסה" לבין המילה נס, משום שהשורש של "תנסה/תינסה" הוא נ.ס.ה, בעוד שהשורש של נס הוא נ.ס.ס.
יא. אתה טוען ש"כל השיחה הייתה אמורה להיות הומוריסטית ושנונה (מבלי כמובן לקחת מנכונות טיעוניי)". ומנין לך שמבחינתי זה לא כך? אכן הומוריסטית ושנונה, מבלי לקחת מנכונות טענותיי. ככה בדיוק אני תפסתי את זה כל הזמן.
יש לך אישיות גבולית מאוד
אתה מוכן לפקפק במסורת קבלת תורה מסיני כדי לנצח ויכוח ? מילא שזה לא מפריע לך מבחינה דתית (אינני מקניט אותך על שאינך דתי, כיון שאין לי בעיה עם אנשים שאינם דתיים כל עוד הם אנשים חושבים ומחפשים את האמת), אבל אתה לא שם לב שזה טיעון של מופרע ?
לגבי ויקיפדיה תבדוק שוב ותראה שיש מופעים בלי ניקוד (זו כבר פעם שניה שאני מתקן אותך ודווקא אתה בחור יסודי)
מעולם לא ביקשתי להביא טיעונים מויקיפדיה, אלא ויקיפדיה היא דוגמה לכתב מסוים שמופיע בצורה מסוימת.
עוד דומני שאינך מבין את ההבדל הגדול בין צורת פועל ונפעל במקרה הזה. מקוה שתפענח.
מעולם לא ביקשתי להביא הוכחה מהרמב"ן. מעולם לא חשבתי שזה טעון הוכחה, אלא טענתי, ואתה מבלי דעת הצדקת אותי שהדבר אפשרי. אח"כ אתה קצת מסתבך עם עצמך בלי להבין את עצמך ואין צורך לטרוח להסביר לך זאת כי בד"כ אתה מבין לבד כעבור זמן קצר.
אני ממליץ לך ללמוד על התפתחות השפה בקרב ילדים ולהבין למה אמרתי ילד. לבני אדם יש יכולת טבעית להטות פעלים.
סעיף ז שלך בטל מיסודו ושוב אתה מדגים שאינך מבין את פירוש המילה אפשרי או שפשוט אינך רוצה להבין.
אם אני צודק שאין שורש אז איך כל בלשון יגיד את מה שאתה טוען שכל בלשן יגיד ? ובכלל תחליט האם אתה בלשן ? או רב שאכל מאותו המסטינג עם 5 רבנים מהשטחים, או בכלל אתה גילגולו של יהושע בן נון או משה ?
יפה שסוף סוף פתחת אבן שושן, כל שרציתי להוכיח לך הוא שאתה לא תרגיש בכך ששם זה מופיע בכלל במשמעות אחרת, והדבר מוכיח את הטבעיות בהטיות השונות (וזה רק בא כחיזוק לאפשרויות הפורמלית)
נראה שגם בסעיף יא לא ירדת לעומק דבריי. אתה שאלת מדוע לא הוספתי י ואני אמרתי לך שמלכתחילה לא נתכוונתי לכתוב תנסה במובן שאח"כ דרשתי (בהומור פורימי) אלא כמובן תנסה במובן של תעשה ניסיון (במובן הכי רגיל של מילה זו). לא יכולתי לצפות מראש שתהיה כלל שיחה פורימית שכזו. כל ההומור נסוב על איך דו משמעות של מילים. לצערי כפי שאמרתי לך אין לך הומור. אני אוהב אנשים שמציבים אתגר ושלא מוותרים אבל זאת רק כאשר מדובר בתורה. יישר כוחך לתורה ולא לשום דבר אחר ואשמח לדון איתך אז.
אתה מוכן לפקפק במסורת קבלת תורה מסיני כדי לנצח ויכוח ? מילא שזה לא מפריע לך מבחינה דתית (אינני מקניט אותך על שאינך דתי, כיון שאין לי בעיה עם אנשים שאינם דתיים כל עוד הם אנשים חושבים ומחפשים את האמת), אבל אתה לא שם לב שזה טיעון של מופרע ?
לגבי ויקיפדיה תבדוק שוב ותראה שיש מופעים בלי ניקוד (זו כבר פעם שניה שאני מתקן אותך ודווקא אתה בחור יסודי)
מעולם לא ביקשתי להביא טיעונים מויקיפדיה, אלא ויקיפדיה היא דוגמה לכתב מסוים שמופיע בצורה מסוימת.
עוד דומני שאינך מבין את ההבדל הגדול בין צורת פועל ונפעל במקרה הזה. מקוה שתפענח.
מעולם לא ביקשתי להביא הוכחה מהרמב"ן. מעולם לא חשבתי שזה טעון הוכחה, אלא טענתי, ואתה מבלי דעת הצדקת אותי שהדבר אפשרי. אח"כ אתה קצת מסתבך עם עצמך בלי להבין את עצמך ואין צורך לטרוח להסביר לך זאת כי בד"כ אתה מבין לבד כעבור זמן קצר.
אני ממליץ לך ללמוד על התפתחות השפה בקרב ילדים ולהבין למה אמרתי ילד. לבני אדם יש יכולת טבעית להטות פעלים.
סעיף ז שלך בטל מיסודו ושוב אתה מדגים שאינך מבין את פירוש המילה אפשרי או שפשוט אינך רוצה להבין.
אם אני צודק שאין שורש אז איך כל בלשון יגיד את מה שאתה טוען שכל בלשן יגיד ? ובכלל תחליט האם אתה בלשן ? או רב שאכל מאותו המסטינג עם 5 רבנים מהשטחים, או בכלל אתה גילגולו של יהושע בן נון או משה ?
יפה שסוף סוף פתחת אבן שושן, כל שרציתי להוכיח לך הוא שאתה לא תרגיש בכך ששם זה מופיע בכלל במשמעות אחרת, והדבר מוכיח את הטבעיות בהטיות השונות (וזה רק בא כחיזוק לאפשרויות הפורמלית)
נראה שגם בסעיף יא לא ירדת לעומק דבריי. אתה שאלת מדוע לא הוספתי י ואני אמרתי לך שמלכתחילה לא נתכוונתי לכתוב תנסה במובן שאח"כ דרשתי (בהומור פורימי) אלא כמובן תנסה במובן של תעשה ניסיון (במובן הכי רגיל של מילה זו). לא יכולתי לצפות מראש שתהיה כלל שיחה פורימית שכזו. כל ההומור נסוב על איך דו משמעות של מילים. לצערי כפי שאמרתי לך אין לך הומור. אני אוהב אנשים שמציבים אתגר ושלא מוותרים אבל זאת רק כאשר מדובר בתורה. יישר כוחך לתורה ולא לשום דבר אחר ואשמח לדון איתך אז.
ברשותך אתעלם מהערות אישיות וארד לגופו של ענין
1. בהודעתך הקודמת כתבת "צא ולמד מתי התחילו לנקד ואילו שיבושים קיימים עד היום בניקוד". משפט זה לא ממש מעיד על אמונה בקבלת תורה מסיני, שהרי יש קבלה שיש מסורת מסיני גם על הניקוד של מילות התנך. על כל פנים, על דבריך הנ"ל כתבתי שאשמח לראות תנך לא מנוקד. אז איך דבריי הנ"ל מתקשרים לשאלת קבלת התורה מסיני? עוד הוספתי שאם בכלל יש משהו ששרד - מתוך הנוסח המקורי של התנ"ך הבלתי מנוקד שלא שרד, זה אותם קטעים תנכים (בלתי שלמים) שבמגילות קומראן מלפני יותר מאלפיים שנה, ושם הכתיב הוא בדרך כלל מלא. אז האם אתה שולל את העובדה הארכיאולוגית הזאת? והאם אמרתי שהטקסטים הבלתי מנוקדים הללו מוסמכים? לא. כי אולי הקטעים הכי קדומים הבלתי מנוקדים הללו ששרדו מהתנך המקורי מהווים שיבוש של התנך המקורי. אבל לא ניתן להכחיש את העובדה הארכיאולוגית הנ"ל, שהקטעים הבלתי מנוקדים הכי קדומים הם בכתיב מלא. אז איך בדיוק אתה מקשר את כל זה לשאלת קבלת התורה מסיני? זה לא מתקשר, לא לחיוב ולא לשלילה, משום שלא אמרתי כלום על מידת סמכותם של הטקסטים הבלתי מנוקדים הנ"ל. בסך הכל אמרתי ש"אם בכלל" יש משהו קדום בלתי מנוקד אז הוא דווקא בכתיב מלא, וזאת בשונה מטענתך שהכתיב בתנ"ך הבלתי מנוקד הוא חסר.
2. לגבי ויקיפדיה: להזכירך אנחנו דנים על בנין נפעל בזמן עתיד (כמו תינסה וכדומה). אז אולי תצטט משם כתיב מלא בלתי מנוקד של בנין נפעל בזמן עתיד?
3. האם אתה מסכים שלא ניתן להוכיח דבר מהכתיב בויקיפדיה? אם אתה מסכים, אז אפשר להוריד את ויקיפדיה משולחן הדיון.
4. לגבי "צורת הפועל ונפעל": לא יודע על מה אתה שׂח.
5. אתה טוען שלא התכוונת להוכיח דבר מרמב"ן. אם כך, אז חוזרת שאלתי המקורית: בלי רמב"ן, מנין לך שהמובן של "תינסה" הוא "תהיה לנס"?
6. אתה טוען שמבלי דעת הצדקתי אותך שהדבר אפשרי. ובכן כל מה שכתבתי בענין מה ש"אפשרי" היה לגמרי מדעת, ומה שכתבתי היה, שאליבא דדברי רמב"ן (שאגב סותרים את כללי הדקדוק) יוצא שאפשר שרשאים לומר "תינסה" במובן של תהיה לנס. אבל גם הוספתי שגם שאפשר שלא רשאים. אפשר אבל לא ודאי, זה אומר שיש ספק אם רשאים. כל זה נכתב לגמרי מדעת, מבלי "להסתבך" עם שום דבר. לגבי טענתך שסעיף ז בטל מיסודו כי אינני מבין את פירוש המילה אפשר: ובכן אני בהחלט מבין, שכאשר אדם אומר "אפשר שמחר יהיה גשם" הוא מתכוון שיתכן שיהיה גשם אבל גם יתכן שלא יהיה גשם ולכן יש ספק האם יהיה גשם. זה פירוש נפוץ מאד למילה אפשר, ועל כל פנים מה שחשוב לענייננו, זה לא הפירוש של אפשר, אלא זו השאלה אל מה התכוונתי כשכתבתי "אפשר".
7. לגבי טענתך שלבני אדם יש יכולת טבעית להטות פעלים: איך כל זה סותר את דבריי בסעיף ו (כלומר בסעיף השישי של הודעתי הקודמת) שבו דנתי על תשובת הילד?
8. אתה שואל "אם אני צודק שאין שורש אז איך כל בלשן יגיד את מה שאתה טוען שכל בלשן יגיד?" ובכן, לא אמרתי שאתה צודק שאין שורש, אלא אמרתי שאתה צודק במה שכתבת שכשאתה לוקח שם עצם אז "אין בהכרח" שורש. אין בהכרח, זאת אומרת שיש שמות עצם שאין להם שורש, ויש שמות עצם שיש להם שורש. אגב, שמות העצם דווקא יש שורש. למשל השורש של שם העצם "שלום" הוא ש.ל.ם. כיוצא בכך, השורש של "נס" הוא נ.ס.ס., וזה כתוב מפורשות במילון אבן שושן, מהדורת התשכ"ח, כרך רביעי, עמוד 1681, תחילת טור א, בתוך הסוגריים המרובעות (כפי שכבר ציינתי בהודעתי הקודמת).
9. אתה שואל "בכלל תחליט האם אתה בלשן ? או רב שאכל מאותו המסטינג עם 5 רבנים מהשטחים, או בכלל אתה גילגולו של יהושע בן נון או משה?" ובכן, פרט לכך שאינני מבין על מה בדיוק את שׂח בענין המסטינג הרב השטחים והגילגול, שים לב ששאלתך יורדת לגופו של אדם ולא לגופו של ענין, ולכן ברשותך אתעלם ממנה, כפי שכתבתי בכותרת הודעתי.
10. אתה כותב שבמילון אבן שושן "זה מופיע במשמעות אחרת". אינני יודע מהי אותה משמעות אחרת שעליה אתה מדבר. הרי כבר ציטטתי ממילון אבן שושן, כולל נתינת הפנייה מדוייקת, והבאתי משם את קיומו של השורש נ.ס.ס. במובן של "להניף" (נס ודגל), וכן במובן "לעשות נסים". אז מהי אותה "משמעות אחרת" שאליה התכוונת? על כל פנים, דברי המילון נועדו לפרוך את טענתך ש"המצאתי שורש חדש", והם גם נועדו להוכיח שהשורש של "נס" (שהוא השורש נ.ס.ס.) אינו השורש של "תינסה" (שהוא השורש נ.ס.ה.).
11. לגבי סעיף יא: אתה טוען ש"לא ירדתי לעומק דבריך", וש"לא יכולת לצפות שתהיה שיחה פורימית כזאת". ובכן, ירדתי לעומק דבריך, אלא שאני בשונה ממך כן יכולתי לצפות שתהיה שיחה פורימית כזאת. לגבי טענתך שאין לי הומור: שוב זו טענה שיורדת לגופו של אדם ולכן ברשותך אתעלם ממנה.
1. בהודעתך הקודמת כתבת "צא ולמד מתי התחילו לנקד ואילו שיבושים קיימים עד היום בניקוד". משפט זה לא ממש מעיד על אמונה בקבלת תורה מסיני, שהרי יש קבלה שיש מסורת מסיני גם על הניקוד של מילות התנך. על כל פנים, על דבריך הנ"ל כתבתי שאשמח לראות תנך לא מנוקד. אז איך דבריי הנ"ל מתקשרים לשאלת קבלת התורה מסיני? עוד הוספתי שאם בכלל יש משהו ששרד - מתוך הנוסח המקורי של התנ"ך הבלתי מנוקד שלא שרד, זה אותם קטעים תנכים (בלתי שלמים) שבמגילות קומראן מלפני יותר מאלפיים שנה, ושם הכתיב הוא בדרך כלל מלא. אז האם אתה שולל את העובדה הארכיאולוגית הזאת? והאם אמרתי שהטקסטים הבלתי מנוקדים הללו מוסמכים? לא. כי אולי הקטעים הכי קדומים הבלתי מנוקדים הללו ששרדו מהתנך המקורי מהווים שיבוש של התנך המקורי. אבל לא ניתן להכחיש את העובדה הארכיאולוגית הנ"ל, שהקטעים הבלתי מנוקדים הכי קדומים הם בכתיב מלא. אז איך בדיוק אתה מקשר את כל זה לשאלת קבלת התורה מסיני? זה לא מתקשר, לא לחיוב ולא לשלילה, משום שלא אמרתי כלום על מידת סמכותם של הטקסטים הבלתי מנוקדים הנ"ל. בסך הכל אמרתי ש"אם בכלל" יש משהו קדום בלתי מנוקד אז הוא דווקא בכתיב מלא, וזאת בשונה מטענתך שהכתיב בתנ"ך הבלתי מנוקד הוא חסר.
2. לגבי ויקיפדיה: להזכירך אנחנו דנים על בנין נפעל בזמן עתיד (כמו תינסה וכדומה). אז אולי תצטט משם כתיב מלא בלתי מנוקד של בנין נפעל בזמן עתיד?
3. האם אתה מסכים שלא ניתן להוכיח דבר מהכתיב בויקיפדיה? אם אתה מסכים, אז אפשר להוריד את ויקיפדיה משולחן הדיון.
4. לגבי "צורת הפועל ונפעל": לא יודע על מה אתה שׂח.
5. אתה טוען שלא התכוונת להוכיח דבר מרמב"ן. אם כך, אז חוזרת שאלתי המקורית: בלי רמב"ן, מנין לך שהמובן של "תינסה" הוא "תהיה לנס"?
6. אתה טוען שמבלי דעת הצדקתי אותך שהדבר אפשרי. ובכן כל מה שכתבתי בענין מה ש"אפשרי" היה לגמרי מדעת, ומה שכתבתי היה, שאליבא דדברי רמב"ן (שאגב סותרים את כללי הדקדוק) יוצא שאפשר שרשאים לומר "תינסה" במובן של תהיה לנס. אבל גם הוספתי שגם שאפשר שלא רשאים. אפשר אבל לא ודאי, זה אומר שיש ספק אם רשאים. כל זה נכתב לגמרי מדעת, מבלי "להסתבך" עם שום דבר. לגבי טענתך שסעיף ז בטל מיסודו כי אינני מבין את פירוש המילה אפשר: ובכן אני בהחלט מבין, שכאשר אדם אומר "אפשר שמחר יהיה גשם" הוא מתכוון שיתכן שיהיה גשם אבל גם יתכן שלא יהיה גשם ולכן יש ספק האם יהיה גשם. זה פירוש נפוץ מאד למילה אפשר, ועל כל פנים מה שחשוב לענייננו, זה לא הפירוש של אפשר, אלא זו השאלה אל מה התכוונתי כשכתבתי "אפשר".
7. לגבי טענתך שלבני אדם יש יכולת טבעית להטות פעלים: איך כל זה סותר את דבריי בסעיף ו (כלומר בסעיף השישי של הודעתי הקודמת) שבו דנתי על תשובת הילד?
8. אתה שואל "אם אני צודק שאין שורש אז איך כל בלשן יגיד את מה שאתה טוען שכל בלשן יגיד?" ובכן, לא אמרתי שאתה צודק שאין שורש, אלא אמרתי שאתה צודק במה שכתבת שכשאתה לוקח שם עצם אז "אין בהכרח" שורש. אין בהכרח, זאת אומרת שיש שמות עצם שאין להם שורש, ויש שמות עצם שיש להם שורש. אגב, שמות העצם דווקא יש שורש. למשל השורש של שם העצם "שלום" הוא ש.ל.ם. כיוצא בכך, השורש של "נס" הוא נ.ס.ס., וזה כתוב מפורשות במילון אבן שושן, מהדורת התשכ"ח, כרך רביעי, עמוד 1681, תחילת טור א, בתוך הסוגריים המרובעות (כפי שכבר ציינתי בהודעתי הקודמת).
9. אתה שואל "בכלל תחליט האם אתה בלשן ? או רב שאכל מאותו המסטינג עם 5 רבנים מהשטחים, או בכלל אתה גילגולו של יהושע בן נון או משה?" ובכן, פרט לכך שאינני מבין על מה בדיוק את שׂח בענין המסטינג הרב השטחים והגילגול, שים לב ששאלתך יורדת לגופו של אדם ולא לגופו של ענין, ולכן ברשותך אתעלם ממנה, כפי שכתבתי בכותרת הודעתי.
10. אתה כותב שבמילון אבן שושן "זה מופיע במשמעות אחרת". אינני יודע מהי אותה משמעות אחרת שעליה אתה מדבר. הרי כבר ציטטתי ממילון אבן שושן, כולל נתינת הפנייה מדוייקת, והבאתי משם את קיומו של השורש נ.ס.ס. במובן של "להניף" (נס ודגל), וכן במובן "לעשות נסים". אז מהי אותה "משמעות אחרת" שאליה התכוונת? על כל פנים, דברי המילון נועדו לפרוך את טענתך ש"המצאתי שורש חדש", והם גם נועדו להוכיח שהשורש של "נס" (שהוא השורש נ.ס.ס.) אינו השורש של "תינסה" (שהוא השורש נ.ס.ה.).
11. לגבי סעיף יא: אתה טוען ש"לא ירדתי לעומק דבריך", וש"לא יכולת לצפות שתהיה שיחה פורימית כזאת". ובכן, ירדתי לעומק דבריך, אלא שאני בשונה ממך כן יכולתי לצפות שתהיה שיחה פורימית כזאת. לגבי טענתך שאין לי הומור: שוב זו טענה שיורדת לגופו של אדם ולכן ברשותך אתעלם ממנה.
רק 11 סעיפים ?
התעלית על עצמך. הרי אתה בד"כ מוסיף עוד ועוד סעיפים כי מלחמת התשה זו דרכך בקודש (מדעת או שלא מדעת). הפעם אמרתי שאני לא אוותר לך ואתעקש עד שתודה. אבל מה אני אגיד לך ניצחת. אתה זיין מוח מדופלם ואיש לא יקח זאת ממך. אני אומר לך שוב, חבל שאתה נותן את כוחך להבלים (שלא לדבר על כך שאתה אומר דברי שטות על התורה וזה כנראה מה שהוציא לי את כל החשק). אדגיש שעל כל מה ששאלת, עניתי בתשובות קודמות ויותר מפעם אחת לפעמים. איני מתכון לחזור על כך.יש דברים חשובים יותר.
התעלית על עצמך. הרי אתה בד"כ מוסיף עוד ועוד סעיפים כי מלחמת התשה זו דרכך בקודש (מדעת או שלא מדעת). הפעם אמרתי שאני לא אוותר לך ואתעקש עד שתודה. אבל מה אני אגיד לך ניצחת. אתה זיין מוח מדופלם ואיש לא יקח זאת ממך. אני אומר לך שוב, חבל שאתה נותן את כוחך להבלים (שלא לדבר על כך שאתה אומר דברי שטות על התורה וזה כנראה מה שהוציא לי את כל החשק). אדגיש שעל כל מה ששאלת, עניתי בתשובות קודמות ויותר מפעם אחת לפעמים. איני מתכון לחזור על כך.יש דברים חשובים יותר.
ברשותך אתעלם מהערות אישיות וארד לגופו של ענין
1. בהודעתך הקודמת כתבת "צא ולמד מתי התחילו לנקד ואילו שיבושים קיימים עד היום בניקוד". משפט זה לא ממש מעיד על אמונה בקבלת תורה מסיני, שהרי יש מסורת שגם הניקוד של התנ"ך הוא מסיני. על כל פנים, על דבריך הנ"ל כתבתי שאשמח לראות תנ"ך לא מנוקד. אז איך דבריי הנ"ל מתקשרים לשאלת קבלת התורה מסיני? עוד הוספתי שאם בכלל יש משהו ששרד - מתוך הנוסח המקורי של התנ"ך הבלתי מנוקד שלא שרד, זה אותם קטעים תנכיים (בלתי שלמים) שבמגילות קומראן מלפני יותר מאלפיים שנה, ושם הכתיב הוא בדרך כלל מלא. אז האם אתה שולל את העובדה הארכיאולוגית הזאת? והאם אמרתי שהטקסטים הבלתי מנוקדים הללו מוסמכים? לא. כי אולי הקטעים הכי קדומים הבלתי מנוקדים הללו ששרדו מהתנך המקורי מהווים שיבוש של התנך המקורי. אבל לא ניתן להכחיש את העובדה הארכיאולוגית הנ"ל, שהקטעים הבלתי מנוקדים הכי קדומים הם בכתיב מלא. אז איך בדיוק אתה מקשר את כל זה לשאלת קבלת התורה מסיני? זה לא מתקשר, לא לחיוב ולא לשלילה, משום שלא אמרתי כלום על מידת סמכותם של הטקסטים הבלתי מנוקדים הנ"ל. בסך הכל אמרתי ש"אם בכלל" יש משהו קדום בלתי מנוקד - אז הוא דווקא בכתיב מלא, וזאת בשונה מטענתך שהכתיב בתנ"ך הבלתי מנוקד הוא חסר.
2. לגבי ויקיפדיה: להזכירך אנחנו דנים על בנין נפעל בזמן עתיד (כמו תינסה וכדומה). אז אולי תצטט משם כתיב מלא בלתי מנוקד של בנין נפעל בזמן עתיד?
3. האם אתה מסכים שלא ניתן להוכיח דבר מהכתיב בויקיפדיה? אם אתה מסכים, אז אפשר להוריד את ויקיפדיה משולחן הדיון.
4. לגבי "צורת הפועל ונפעל": לא יודע על מה אתה שׂח.
5. אתה טוען שלא התכוונת להוכיח דבר מרמב"ן. אם כך, אז חוזרת שאלתי המקורית: בלי רמב"ן, מנין לך שהמובן של "תינסה" הוא "תהיה לנס"? אני מזכיר, שכששאלתי אותך בזמנו את השאלה הזו, אז הפנית אותי ל"פירושים על ושם נסהו", וכששאלתי אותך מהם אותם פירושים אז הפנית אותי אל "רמבן ועוד".
6. אתה טוען שמבלי דעת הצדקתי אותך שהדבר אפשרי. ובכן כל מה שכתבתי בענין מה ש"אפשרי" היה לגמרי מדעת; מה שכתבתי היה, שאליבא דדברי רמב"ן (שאגב סותרים את כללי הדקדוק) יוצא, שאפשר שרשאים לומר "תינסה" במובן של תהיה לנס. אבל גם הוספתי שגם אפשר שלא רשאים. שים לב: אפשר, אבל לא ודאי; זה בעצם אומר, שיש ספק אם רשאים. כל זה נכתב לגמרי מדעת, מבלי "להסתבך" עם שום דבר. לגבי טענתך שסעיף ז בטל מיסודו כי אינני מבין את פירוש המילה אפשר: ובכן אני בהחלט מבין, שכאשר אדם אומר "אפשר שמחר יהיה גשם" הוא מתכוון שיתכן שיהיה גשם אבל גם יתכן שלא יהיה גשם ולכן יש ספק האם יהיה גשם. זה פירוש נפוץ מאד למילה אפשר; על כל פנים מה שחשוב לענייננו, זה לא הפירוש של אפשר, אלא זו השאלה אל מה התכוונתי כשכתבתי "אפשר".
7. לגבי טענתך שלבני אדם יש יכולת טבעית להטות פעלים: איך כל זה סותר את דבריי בסעיף ו (כלומר בסעיף השישי של הודעתי הקודמת) שבו דנתי על תשובת הילד?
8. אתה שואל "אם אני צודק שאין שורש אז איך כל בלשן יגיד את מה שאתה טוען שכל בלשן יגיד?" ובכן, לא אמרתי שאתה צודק שאין שורש, אלא אמרתי שאתה צודק במה שכתבת שכשאתה לוקח שם עצם אז "אין בהכרח" שורש. אין בהכרח, זאת אומרת שלא בהכרח יש. זאת אומרת שיש שמות עצם שאין להם שורש, ויש שמות עצם שיש להם שורש. אגב, לרוב שמות העצם דווקא יש שורש. למשל השורש של שם העצם "שלום" הוא ש.ל.ם. כיוצא בכך, השורש של "נס" הוא נ.ס.ס., וזה כתוב מפורשות במילון אבן שושן, מהדורת התשכ"ח, כרך רביעי, עמוד 1681, תחילת טור א, בתוך הסוגריים המרובעות (כפי שכבר ציינתי בהודעתי הקודמת).
9. אתה שואל "בכלל תחליט האם אתה בלשן ? או רב שאכל מאותו המסטינג עם 5 רבנים מהשטחים, או בכלל אתה גילגולו של יהושע בן נון או משה?" ובכן, פרט לכך שאינני מבין על מה בדיוק את שׂח בענין המסטינג והרב והשטחים והגילגול (של יהושוע בן נון או משה), שים לב ששאלתך יורדת לגופו של אדם ולא לגופו של ענין, ולכן ברשותך אתעלם ממנה, כפי שכתבתי בכותרת הודעתי.
10. אתה כותב שבמילון אבן שושן "זה מופיע במשמעות אחרת". אינני יודע מהי אותה משמעות אחרת שעליה אתה מדבר. הרי כבר ציטטתי ממילון אבן שושן, כולל נתינת הפנייה מדוייקת, והבאתי משם את קיומו של השורש נ.ס.ס. במובן של "להניף" (נס ודגל), וכן במובן "לעשות נסים". אז מהי אותה "משמעות אחרת" שאליה התכוונת? על כל פנים, דברי המילון נועדו לפרוך את טענתך ש"המצאתי שורש חדש", והם גם נועדו להוכיח שהשורש של "נס" (שהוא השורש נ.ס.ס.) אינו השורש של "תינסה" (שהוא השורש נ.ס.ה.).
11. לגבי סעיף יא: אתה טוען ש"לא ירדתי לעומק דבריך", וש"לא יכולת לצפות שתהיה שיחה פורימית כזאת". ובכן, ירדתי לעומק דבריך, אלא שאני בשונה ממך כן יכולתי לצפות שתהיה שיחה פורימית כזאת. לגבי טענתך שאין לי הומור: שוב זו טענה שיורדת לגופו של אדם ולכן ברשותך אתעלם ממנה.
1. בהודעתך הקודמת כתבת "צא ולמד מתי התחילו לנקד ואילו שיבושים קיימים עד היום בניקוד". משפט זה לא ממש מעיד על אמונה בקבלת תורה מסיני, שהרי יש מסורת שגם הניקוד של התנ"ך הוא מסיני. על כל פנים, על דבריך הנ"ל כתבתי שאשמח לראות תנ"ך לא מנוקד. אז איך דבריי הנ"ל מתקשרים לשאלת קבלת התורה מסיני? עוד הוספתי שאם בכלל יש משהו ששרד - מתוך הנוסח המקורי של התנ"ך הבלתי מנוקד שלא שרד, זה אותם קטעים תנכיים (בלתי שלמים) שבמגילות קומראן מלפני יותר מאלפיים שנה, ושם הכתיב הוא בדרך כלל מלא. אז האם אתה שולל את העובדה הארכיאולוגית הזאת? והאם אמרתי שהטקסטים הבלתי מנוקדים הללו מוסמכים? לא. כי אולי הקטעים הכי קדומים הבלתי מנוקדים הללו ששרדו מהתנך המקורי מהווים שיבוש של התנך המקורי. אבל לא ניתן להכחיש את העובדה הארכיאולוגית הנ"ל, שהקטעים הבלתי מנוקדים הכי קדומים הם בכתיב מלא. אז איך בדיוק אתה מקשר את כל זה לשאלת קבלת התורה מסיני? זה לא מתקשר, לא לחיוב ולא לשלילה, משום שלא אמרתי כלום על מידת סמכותם של הטקסטים הבלתי מנוקדים הנ"ל. בסך הכל אמרתי ש"אם בכלל" יש משהו קדום בלתי מנוקד - אז הוא דווקא בכתיב מלא, וזאת בשונה מטענתך שהכתיב בתנ"ך הבלתי מנוקד הוא חסר.
2. לגבי ויקיפדיה: להזכירך אנחנו דנים על בנין נפעל בזמן עתיד (כמו תינסה וכדומה). אז אולי תצטט משם כתיב מלא בלתי מנוקד של בנין נפעל בזמן עתיד?
3. האם אתה מסכים שלא ניתן להוכיח דבר מהכתיב בויקיפדיה? אם אתה מסכים, אז אפשר להוריד את ויקיפדיה משולחן הדיון.
4. לגבי "צורת הפועל ונפעל": לא יודע על מה אתה שׂח.
5. אתה טוען שלא התכוונת להוכיח דבר מרמב"ן. אם כך, אז חוזרת שאלתי המקורית: בלי רמב"ן, מנין לך שהמובן של "תינסה" הוא "תהיה לנס"? אני מזכיר, שכששאלתי אותך בזמנו את השאלה הזו, אז הפנית אותי ל"פירושים על ושם נסהו", וכששאלתי אותך מהם אותם פירושים אז הפנית אותי אל "רמבן ועוד".
6. אתה טוען שמבלי דעת הצדקתי אותך שהדבר אפשרי. ובכן כל מה שכתבתי בענין מה ש"אפשרי" היה לגמרי מדעת; מה שכתבתי היה, שאליבא דדברי רמב"ן (שאגב סותרים את כללי הדקדוק) יוצא, שאפשר שרשאים לומר "תינסה" במובן של תהיה לנס. אבל גם הוספתי שגם אפשר שלא רשאים. שים לב: אפשר, אבל לא ודאי; זה בעצם אומר, שיש ספק אם רשאים. כל זה נכתב לגמרי מדעת, מבלי "להסתבך" עם שום דבר. לגבי טענתך שסעיף ז בטל מיסודו כי אינני מבין את פירוש המילה אפשר: ובכן אני בהחלט מבין, שכאשר אדם אומר "אפשר שמחר יהיה גשם" הוא מתכוון שיתכן שיהיה גשם אבל גם יתכן שלא יהיה גשם ולכן יש ספק האם יהיה גשם. זה פירוש נפוץ מאד למילה אפשר; על כל פנים מה שחשוב לענייננו, זה לא הפירוש של אפשר, אלא זו השאלה אל מה התכוונתי כשכתבתי "אפשר".
7. לגבי טענתך שלבני אדם יש יכולת טבעית להטות פעלים: איך כל זה סותר את דבריי בסעיף ו (כלומר בסעיף השישי של הודעתי הקודמת) שבו דנתי על תשובת הילד?
8. אתה שואל "אם אני צודק שאין שורש אז איך כל בלשן יגיד את מה שאתה טוען שכל בלשן יגיד?" ובכן, לא אמרתי שאתה צודק שאין שורש, אלא אמרתי שאתה צודק במה שכתבת שכשאתה לוקח שם עצם אז "אין בהכרח" שורש. אין בהכרח, זאת אומרת שלא בהכרח יש. זאת אומרת שיש שמות עצם שאין להם שורש, ויש שמות עצם שיש להם שורש. אגב, לרוב שמות העצם דווקא יש שורש. למשל השורש של שם העצם "שלום" הוא ש.ל.ם. כיוצא בכך, השורש של "נס" הוא נ.ס.ס., וזה כתוב מפורשות במילון אבן שושן, מהדורת התשכ"ח, כרך רביעי, עמוד 1681, תחילת טור א, בתוך הסוגריים המרובעות (כפי שכבר ציינתי בהודעתי הקודמת).
9. אתה שואל "בכלל תחליט האם אתה בלשן ? או רב שאכל מאותו המסטינג עם 5 רבנים מהשטחים, או בכלל אתה גילגולו של יהושע בן נון או משה?" ובכן, פרט לכך שאינני מבין על מה בדיוק את שׂח בענין המסטינג והרב והשטחים והגילגול (של יהושוע בן נון או משה), שים לב ששאלתך יורדת לגופו של אדם ולא לגופו של ענין, ולכן ברשותך אתעלם ממנה, כפי שכתבתי בכותרת הודעתי.
10. אתה כותב שבמילון אבן שושן "זה מופיע במשמעות אחרת". אינני יודע מהי אותה משמעות אחרת שעליה אתה מדבר. הרי כבר ציטטתי ממילון אבן שושן, כולל נתינת הפנייה מדוייקת, והבאתי משם את קיומו של השורש נ.ס.ס. במובן של "להניף" (נס ודגל), וכן במובן "לעשות נסים". אז מהי אותה "משמעות אחרת" שאליה התכוונת? על כל פנים, דברי המילון נועדו לפרוך את טענתך ש"המצאתי שורש חדש", והם גם נועדו להוכיח שהשורש של "נס" (שהוא השורש נ.ס.ס.) אינו השורש של "תינסה" (שהוא השורש נ.ס.ה.).
11. לגבי סעיף יא: אתה טוען ש"לא ירדתי לעומק דבריך", וש"לא יכולת לצפות שתהיה שיחה פורימית כזאת". ובכן, ירדתי לעומק דבריך, אלא שאני בשונה ממך כן יכולתי לצפות שתהיה שיחה פורימית כזאת. לגבי טענתך שאין לי הומור: שוב זו טענה שיורדת לגופו של אדם ולכן ברשותך אתעלם ממנה.
אתה כנראה אינך מרגיש בסתירות הלוגיות
שכתבת. כאשר אתה אומר שאינך מאשר (או מכחיש) אפשרות, מפני ספק, דומה שאינך מבין את המילה אפשרות, או לחלופין את המילה ספק, או לחלופין אינך מקפיד על מילותיך.
דבר שני, אתה כנראה המצאת שורש חדש במילה העברית, שכן מן הסתם ולו באופן תיאורטי, שמות עצם שאינם בני 3 או 4 אותיות, וזה מוכיח שאין שורשים במקרים כאלה.
שכתבת. כאשר אתה אומר שאינך מאשר (או מכחיש) אפשרות, מפני ספק, דומה שאינך מבין את המילה אפשרות, או לחלופין את המילה ספק, או לחלופין אינך מקפיד על מילותיך.
דבר שני, אתה כנראה המצאת שורש חדש במילה העברית, שכן מן הסתם ולו באופן תיאורטי, שמות עצם שאינם בני 3 או 4 אותיות, וזה מוכיח שאין שורשים במקרים כאלה.
אך טרם הראית לי את אותם "פירושים" שמהם עולה
שניתן לומר בעברית "תהיה לנס" במילה אחת.
לפסוקים שנתת כעת לא היצמדת את הפירוש המבוקש.
אגב, גם אינני מבין איך נכנס לכאן ענין ה"זמנים". האמנם פסלתי את האפשרות להטות את המילה "תנסה" בזמן אחר? לא. אין לי בעיה שתטה לי את המילה "תנסה" בזמן אחר, ובלבד שתראה לי את אותם "פירושים" שאותם הזכרת ושמהם עולה שהמובן של אותה הטיה של "תנסה" (בזמן האחר) הוא "תהיה לנס".
שניתן לומר בעברית "תהיה לנס" במילה אחת.
לפסוקים שנתת כעת לא היצמדת את הפירוש המבוקש.
אגב, גם אינני מבין איך נכנס לכאן ענין ה"זמנים". האמנם פסלתי את האפשרות להטות את המילה "תנסה" בזמן אחר? לא. אין לי בעיה שתטה לי את המילה "תנסה" בזמן אחר, ובלבד שתראה לי את אותם "פירושים" שאותם הזכרת ושמהם עולה שהמובן של אותה הטיה של "תנסה" (בזמן האחר) הוא "תהיה לנס".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.