היא לא חלק ממך
, את חלק ממנה , את החלק שלה בך את צריכה לקנות . אבל את בהחלט מתקרבת להבנה הנכונה לדעתי
אני אומר חברים דמיוניים מפני שמה שאת חושבת עליו כשאת מתקשרת - אלו המחשבות שלך האם באמת יש שם משהו מעבר את לא יכולה לדעת , אצלי העצמי הרב ממדי התעורר כשדיברתי עם החבר הדמיוני שלי ואז חשבתי לעצמי , רגע , אני מדבר עם חבר דמיוני , אבל לא הרגשתי בושה או כל דבר כזה , אלה דווקא התעוררה בי חמלה מאוד גדולה כלפי עצמי , חמלה בשונה מרחמים עצמיים וזה גם לווה בהבנה מאוד גדולה , איזה רגע של "אהההה" . לפעמים קשה להבדיל בין חמלה שנובעת מחיבור לעצמי הרב ממדי ובין רחמים עצמיים שהם מכאנים לחלוטין מפני שהחלק המכאני בנו כל הזמן מנסה לשחזר רגעים שכאלה ואחרים של רחמים ( בייחוד אם אנחנו מתעניינים בנושא הרוחני וזה חשוב לנו מבחינה אישית) אבל מה שהוא משחזר בפועל זה רק את הרובד השטחי המכאני וזה בהחלט עלול להפוך להרגל ( בהתאם לסוג האישיות) מה שאני אומר זה שכל עוד את מודעת לכך שאת מתקשרת עם חברים דמיוניים , או עם העצמי הרב ממדי אז זה פרודקטיבי ומועיל אבל לדמיין שאת מתקשרת עם "מדריכים" ו "יישויות" זה לא מועיל בכלל ואני יכול להבטיח לך שאם את אכן תתרכזי בתקשורת עם העצמי הרב ממדי אז את גם תוכלי לתקשר עם יישויות באמת ולא עם חברים דמיוניים , גם עם חיות .