במקרה הספציפי הזה אני חושב שאפשר להשאיר את זה לציבור
אם נשווה את זה, למשל, למינוי קאוונו - הרי שלא מדובר במינוי מלכתחילה (גנץ הוא מתמודד לכנסת, לא ממונה, ויש לציבור השפעה ישירה על בחירתו), לא מדובר במתמודד לתפקיד שעלול להשפיע ישירות על אנשים במצב דומה (הוא לא מתמודד על תפקיד שופט), ולא מדובר בתפקיד לכל החיים (גם אם יהיה ראש ממשלה - אנחנו כבר יודעים שזה יהיה לחצי מהקדנציה לכל היותר).
בנוסף לזה, בניגוד לקאוונו, גנץ היה בכותרות ראשיות כבר שנים. תפקיד רמטכ״ל זה תפקיד מהיותר ציבוריים בישראל, בניגוד לשופט מן השורה בבית משפט מחוזי כלשהו (נראה אותכם מזכירים שמות של כאלה). כשאנשים אחרים היו מועמדים לתפקיד רמטכ״ל (או אפילו במסלול לשם, כמו שקרה לצ׳יקו תמיר) - אם יש תלונות אמיתיות שאפשר לבדוק ולאשש, הן יעלו. זה קרה כאמור לצ׳יקו תמיר, זה קרה גם ליואב גלנט, זה גם קרה לדן שומרון בזמנו למי שזוכר (וגם אז זה היה שקר), וכו׳ וכד׳. בדומה סוכלו מינויים למפכ״ל המשטרה (כולל משה אדרי האחרון), נציב השב״ס, וכד׳.
יש סיבה לחוק ההתיישנות, אבל זה גם בהחלט סביר שנשים שעברו פגיעה מינית על ידי מישהו מלפני הרבה הרבה שנים יעלו את הטיעונים רק כשהמישהו הזה מגיע לכותרות ראשיות ומועמד לתפקיד בעל שררה. רק שאני לא חושב שזה המקרה פה, כי בניגוד, כאמור, לקאוונו - גנץ בכותרות ותפקידי שררה כבר שנים.
אני כן אשמח אם תתבצע חקירה, וזה נראה שהיא תתבצע, כי גנץ הגיש תביעה רשמית בגין הוצאת דיבה (שוב, בניגוד לקאוונו שסירב לכל חקירה). מנסיון עבר, עצם הגשת התביעה של גנץ לא מוכיחה שהוא חף מכל פשע (ע״ע משה קצב), אבל זה בהחלט צעד בכיוון של להגיע לחקר האמת, וגנץ היה זה שעשה אותו.