הסיפור הזה
עלה השבוע בשיעור מבוא לפסיכולוגיה, כשדיברנו על פסיכופתולוגיה
הוא לא אופטימי, אבל אני חושבת שיש מקום להכיר אותו, לשמוע עליו.
אין הרבה מה לומר או לעשות...
בזמנו מאוד התקוממתי על מבחני האישיות שעברתי בתהליך. כעסתי שאני צריכה להוכיח משהו, בשביל הזכות להיות אם
היום, ודווקא בזכות סיפורים כאלה, אני מבינה את החשיבות. צריך לעשות את המירב/מיטב היכן שאפשר לעשות
אולי העלאת סיפור כזה לדיון תמנע שהוא יחזור