יש כאן כשל לוגי
אם סוריה אכן שקדה על מתקן גרעיני, אז צריכים לשאול בשביל מה? זהו בדיוק הנבוט. הנקודה היא, שלמרות ה"הרתעה", המוטיבציה של סוריה ליצור אופציה צבאית מול ישראל לא פחתה, ואולי אפילו גדלה למרות כל ההצלחות הישראליות. בפעם הבאה סוריה פשוט תבנה מתקן גדול יותר ומוגן יותר. אם אכן הפיקציה של ה"הרתעה" היתה נכונה, הרי שמלחמת ששת הימים היתה אמורה להיות המלחמה האחרונה. אבל מהי המציאות? שהשנים שמיד אחרי מלחמת ששת הימים היו השנים שבהם הסכסוך היה בשיא פעילותו. תחילה באה מלחמת ההתשה, וזמן קצר אחריה מלחמת יום-הכיפורים. אם אכן ההרתעה היתה עובדת סאדאת לא היה מעיז לתקוף את ישראל, אבל העובדה היא שמלחמת ששת הימים רק הבהירה לו שהוא צריך להתכוננן יותר טוב. ואז ב-73' הוא בא והחטיף לישראל בומבה בפעם הראשונה, ובאופן מפתיע האחרונה. שוב, אם תאורית ההרתעה היתה נכונה, הרי שאחרי ההצלחה של 73' סאדאת היה אמור לפתח תאבון, אבל מה המציאות? הוא הלך ועשה הסכם שלום עם ישראל. אז יש שתי אפשרויות, או שההיסטוריה לא קראה על תאורית ההרתעה, או שאלו שפיתחו את התאוריה לא קראו היסטוריה. דרך אגב, מי שכל-כך אוהב את חוות-הדעת של אמ"ן הרי שב-77' הם הטילו ספק בכנות כוונותיו של סאדאת לכרות ברית שלום עם ישראל. אולי זה היה עוד תעלול בחירות, אבל גם בפעם ההיא בגין התעלם מהפרשנות של אמ"ן, ופעל כמו שמנהיג צריך לפעול, למען האינטרסים האסטרטגים של ישראל.
