יש כאן אמהות שלא

אלה_ה

New member
צודקת שזה לא נשמע טוב

ואני מנסחת מחדש-לי היה חשוב לקחת אותו מהגן. חשוב מאוד. ויש ילדים שאחרים מגדלים אותם. אני מכירה ילדה בת שנתיים שסבתא לוקחת אותה מהגן וההורים חוזרים ב-8 בערב. הילדה ממש מבלה עם ההורים רק בסופי שבוע. אז איפה הגבול? זו החלטה אישית של כל אחד. יש אמהות שמרגישות שאם הן לא נשארות בבית שנה לפחות אז הן מזניחות את הילד. ויש אמהות שמרגישות שאם לא יעבדו משרה מלאה ויפתחו קריירה הן מתוסכלות ולא מאושרות. העיקר שההורה ירגיש טוב עם הזמן שהוא מקדיש לילד שלו. המינון הוא אישי.
 

לאה_מ

New member
ויש אמהות שאין להן ברירה,

וההכנסה שלהן חיונית לכלכלת המשפחה, ומזה יש כאן התעלמות מוחלטת. אנחנו לא חיים באוטופיה - יש הרבה אילוצים. לא כל אחת יכולה להרשות לעצמה לגדל את הילדים שלה ולוותר על משכורת (או על חלק ממשכורת) במשך תקופה ארוכה (או אפילו בכלל).
 

אלה_ה

New member
אילוצים כלכליים? מה זה? ../images/Emo8.gif

אני באמת מודה על האפשרות שיש לי לעבוד משרה חלקית. ואם הייתי יכולה הייתי נשארת בבית. אבל גם זה טוב..
 

לאה_מ

New member
תלוי איפה ותלוי מי.

יש לי קריירה מאד מספקת. אני עובדת 9 שעות ביום מחוץ לבית (מדי פעם יש צורך להשאר יותר) ובערב עושה, אם צריך, עוד קצת מהבית (בדרך כלל שיחות ועידה עם ארה"ב - חובה בגלל הפרש השעות). והבוס שלי קיבל אותי לעבודה כשהייתי בהריון בחודש שמיני. אז נכון שהוא הכיר אותי מקודם, ורצה אותי אישית, אבל הוא יכול היה גם לקחת מישהי אחרת, או לפחות לא להתחייב כלפי עד אחרי סוף חופשת הלידה.
 
אני לגמרי לא מסכימה

נכון שצריך להתפשר ולפעמים עובדים כמה שנים בתחום אבל לא בדיוק במקום שרצית אבל עדיין אפשר להצליח ולהתקדם ולא תמיד זה על חשבון הילדים. אוי ואבוי אם המחיר שהייתי צריכה לשלם עבור הילדה שלי הוא מחיר הקריירה שלי שעבורה למדתי ועבדתי ב- 8 שנים האחרונות. תתארי לעצמך את הטינה שאישה שהיתה צריכה להקריב את ההגשמה המקצועית שלה תרגיש כלפי הילדים שלה כשהם יגדלו והיא בסוף תהיה תקועה בבית. בעלי שעובד בהיי-טק מצליח לעזור לי במשך השבוע כדי שגם אני אוכל לתת שעות נוספות ויש גם סבתא שבאה פעם בשבוע מחיפה !!! אז נכון שזה לא אידיאלי אבל זה הכי טוב שאפשר ואני מבטיחה לך ששקד לא מרגישה מקופחת. אני לא אומרת שאי אפשר להחליט שעכשיו אומרים פוס ומתמקדים בגידול הילדים, זה לגיטימי ואין שום דבר רע בזה. אבל אפשר לפתח קריירה ולגדל ילדים, זה לא קל, זה מתיש אבל אפשרי.
 
האם יש לך (למרות מצב המשק העגום ../images/Emo10.gif

אפשרות למצא עבודה בחצי משרה או בשילוב עם עבודה מהבית ?? בהצלחה
 

ליאת12

New member
איתך באותה סירה ../images/Emo9.gif

גם אני אמא ליובל התפטרתי מעבודתי לאחר שראיתי שלא מוצאים לי שום דבר סביר שבו אוכל לראות את הילדה. יובל בת 9 חודשים ומצאתי עבודה יותר סולידית פחות שעות פחות משכורת אבל יותר זמן עם הילדה. יובל נמצאת במשפחתון שבוא אני שמה אותה מעט אך כל יום כדי שתתרגל ואני שמחה וגם היא תנסי למצוא לך משרה סולידית עם מעט שעות גם אם תצטרכי להתפשר על השכר העיקר לצאת קצת לעבודה. אם תרצי עוד פרטים כיתבי לי בהצלחה ליאת
 
מ-א-ו-ד אינדבידואלי ושונה מלידה

ללידה. אחרי לידה ראשונה חזרתי לעבוד מתוך אילוץ כלכלי ובייסורים נפשיים רבים אחרי חודשיים. כעת (יש לי ילדה בת 5 שבועות) כבר התחלתי לעבוד השבוע בשקיקה - ולהרגשתי, עשיתי זאת שבועיים-שלושה מאוחר מדי. התחושה לעלות על חליפת עסקים ולהיות בחוץ בסביבתי המקצועית היתה נהדרת.
 
אני התפטרתי ואחרי 9 חודשים מצאתי

עבודה אחרת. כששקד היתה בת 3 חודשים לא הייתי מסוגלת לחזור לעבודה וגם היה לי ברור שמקום העבודה שלי או יותר נכון, הבוס שלי לא ילך לקראתי מבחינת שעות עבודה ויעשו לי פרצופים מפה עד הודעה חדשה. התפטרתי וקיבלתי פיצויים
וכששקד היתה בת חצי שנה הרגשתי שאני יכולה לעזוב אותה כי היא הרבה יותר עצמאית. לקח לי 3 חודשים למצוא עבודה חדשה שהסכימו לתנאים שלי (ועם כמה שנוח לי אין יום שלא הייתי רוצה שמצבי הכלכלי יאפשר לי להישאר בבית אבל לא כאמא במשרה מלאה אלא עם חצי יום במשפחתון כדי שאני אוכל לנשום קצת)
 

דסי אשר

New member
היקף משרה ואמהות

הי, קודם כל קראתי את כל הדיון, אז השאלה "למה" לא רלוונטית. ליבי עם האמהות ועם הרצון לשלב עבודה ואמהות. עם בני הבכור נשארתי עד שהיה בן שנתיים. עם ביתי עד גיל חצי שנה. אני עבדתי במסגרות ציבוריות, במקצועי כעובדת סוציאלית, כך שניתן היה בקלות למצוא חצי משרה וגם משרה שלמה שמסתיימת בשעה 3- 3.30. אבל מאז עברו הרבה שנים, מקצועות רבים נוספים נפתחו בפני נשים, כאשר המעסיק מעמיד דרישות זהות לנשים ולגברים. אין לי מושג לגבי השוויון בשכר, ולגבי נושא זה חנה בית הלחמי תוכל לספר לנו, אבל ברור, שכאשר האשה הופכת לאם, או הופכת לאם פעם נוספת, הבוס עושה הכל כדי שמשהיא אחרת, פחות מנוסה אבל "פנויה" תעבוד אצלו. התוצאה - רק שוויון חלקי(ואינני מתייחסת ,כאמור ,למשכורות). מבחינת המעסיק והתפוקות, הוא לכאורה צודק, אבל אנחנו טוענות, שהגברים נעדרים חודש ימים לפחות בשנה, משום מילואים, ואותם מקבלים כמשהו שאין עוררין עליו. אני מניחה שזו תופעה של כל העולם המערבי. מעניין איך בשוודיה, דניה וכו´. העיסוק שלי, בנושא המשפחתונים, מביא אותי במגע כמעט יומי עם אמהות שנאלצות, ויש אילוצים רבים, להפרד מהתינוק כמעט חודש ימים אחרי שנולד, כאשר מתחילות בתהליך חיפוש דמות טיפולית חילופית. אני כל כך עם הכאב שלהן. בקושי הספיקו להכיר את התינוק שלהן, וכבר צריכות לרוץ לעבוד, משום המשכנתא הענקית(למשל). דסי
 

דסי אשר

New member
שכחתי- רוב המשרות בשוק

הפרטי הן עד ארבע ארחי הצהריים, אם לא יותר. אם המקצוע לא מצריך מומחיות מיוחדת, שחבל לוותר על העובדת המנוסה, או זה מקצוע שבו יש תחליפים גבריים או נשים ללא ילדים, האמהות נמצאות במעמד נחות מבחינת מידת הביקוש להן. לצערי, עד היום, למרות שהדבר לא חוקי, מעסיק עשוי לשאול אם לילד אחד אם היא מתכוונת להביא עוד ילדים, או לשאול אשה צעירה, נשואה על הולדת ילדים. שום מאבק בבית דין לעבודה לא יצליח במקרים כאלה. אשה לא באה להתראיין עם מכשיר הקלטה, וגם השינוי צריך לבוא מתפיסת עולם. דסי
 

מיכללב

New member
תודה לכולכן ותשובה לדגנית

היי דגנית, אם היו מוכנים לבוא לקראתי...שעה 15:00 זו שעה סבירה בעייניי, גם לצאת מהבית "ולהתאוורר" וגם להוציא את הילד ממשפחתון/מעון בסביבות השעה 15:30. נשמע לי אופטימילי.... לצערי, זה מה שהובטח לי ועכשיו החליטו שזה לא מספק...שמונה חמש או כלום...אז אני בוחרת בכלום, אלף כי לא טוב לי עם זה בבטן..לגדל כך ילד..ואין לי שום בעיה עם מי שעושה את זה...( תגובה לכך שנאמר כאן שילדים להורים שעובדים במשרה מלאה מאושרים כפי שנמצא במחקרים) ובית כי אין לי עניין במניפולציות..או ש.. או ש... אז לא היה קל אבל קיבלתי החלטה!
 
כל הכבוד לך על האומץ

האסטרטגיה שלי בימים קשים אלו: לא לעזוב עבודה עד שאין משהו אחר ביד. אני (בלית ברירה) נאלצתי לחזור לעבודה כשאריאלי היתה בת 4 חודשים, והיה לי קשה אבל - זה-לאווי. אני למזלי מצאתי לאחר מספר חודשים עבודה על המנהל הכי מתחשב בעולם, אבל גם אז - צריך לקום מוקדם מוקדם ...
 

אלה_ה

New member
כמו שאת רואה את לא היחידה שמתחילה

מוקדם.. אני מתחילה לפני 7 כדי שאספיק 8 שעות ולחזור לקחת אותו מהמעון לפני 4. אבל יש לי נקודת אור גדולה-אני עובדת רק 4 ימים ואז יש לי יום פנוי שבו אני לא עייפה וסחוטה מהעבודה ויכולה לבלות איתו כמו שצריך
 

dganit1

New member
מיצטרפת למיכל ועוד שאלה לכולן

אגב מיכל תודה על תשובתך את מה שאני עושה היום אני בהחלט יכולה להספיק עד שלוש אז מקווה שזה באמת יסתדר לי ושאלתי היא בהקשר לנושא מתי כדאי לפנות אל המעביד ולסכם איתו תנאי חזרה לעבודה האם לפני הלידה? האם אחרי חזרה מחופשת לידה (ואין לי מושג מתי ארצה /אוכל לחזור) האם כדאי לקבוע תאריך יעד מינימלי (נניח ארבעה חודשים ) כדי שיהיו דברים מוגדרים פחות או יותר? בינתים לא יוצא לנו לדבר על הנושא הם יודעים שאני רוצה לחזור ואני יודעת שהם רוצים בי חזרה אבל עוד לא ילדתי (אני בתחילת תשיעי) ולכן עדיין לא מדברים על הדברים האלו...
 
לפי דעתי כדאי לקבוע דברים מראש

שלא תהיינה אח"כ הפתעות - לא מצדך ולא מצידם. תהני בחודש האחרון...
 
למעלה