יש כאן אנשים שלא מאמינים בזכויות אזרחיות
- פותח הנושא adiavn
- פורסם בתאריך
תודה.
ואולי אסביר למה אני שואלת. אני חושבת שבדיבורים ואזהרות כלליים אין הרבה תועלת כי הם לא ממש מסבירים מהן דרכי הפעולה האפשריות. הרי בסופו של דבר, כשעומדים לאמץ, הדבר היחיד החשוב באמת הוא לא מה הסטטיסטיקה או מה עלול להיות בתיאוריה, אלא מה מצבו של הילד הספציפי המועמד לאימוץ בפועל. אני תמיד בעד דברים מעשיים שבאמת יכולים לעזור לאנשים. הרי בסופו של דבר מה שחשוב שכל מאמץ פוטנציאלי יבוא מצויד במידע שיאפשר לו לקבל החלטה מושכלת במקרה הפרטי שלו. לכן אפשר להתחיל אולי בכתיבת מאמר המונה אילו סימנים צריך לחפש אצל ילד המועמד לאימוץ. את המאמר אפשר יהיה לפרסם בכל מקום, כולל בפורום הזה, וגם לצרף אותו לכל מי שבא להתעניין ולשאול.
ואולי אסביר למה אני שואלת. אני חושבת שבדיבורים ואזהרות כלליים אין הרבה תועלת כי הם לא ממש מסבירים מהן דרכי הפעולה האפשריות. הרי בסופו של דבר, כשעומדים לאמץ, הדבר היחיד החשוב באמת הוא לא מה הסטטיסטיקה או מה עלול להיות בתיאוריה, אלא מה מצבו של הילד הספציפי המועמד לאימוץ בפועל. אני תמיד בעד דברים מעשיים שבאמת יכולים לעזור לאנשים. הרי בסופו של דבר מה שחשוב שכל מאמץ פוטנציאלי יבוא מצויד במידע שיאפשר לו לקבל החלטה מושכלת במקרה הפרטי שלו. לכן אפשר להתחיל אולי בכתיבת מאמר המונה אילו סימנים צריך לחפש אצל ילד המועמד לאימוץ. את המאמר אפשר יהיה לפרסם בכל מקום, כולל בפורום הזה, וגם לצרף אותו לכל מי שבא להתעניין ולשאול.
מצבו של הילד המועמד לאימוץ
מהניסיון שלי , ואשמח לתובנות נוספות ,הכי חשוב זה הרופא שמגיע איתך לבדוק את הילד המועמד לאימוץ.
רצוי שיהיה דובר רוסית ומכיר את המנטליות בבית הילדים.
כל ההיסטוריה של הילד כתובה בתיק של בית הילדים. אם האמא היתה שתיינית למשל, רב הסיכויים שזה יופיע בתיק.
כמה שזה נשמע אבסורד. האבחון בגיל הזה נעשה על סמך הצלבת מידע.
כשנסעתי לסיביר, הבאתי איתי את דר' אנה גורבן. רופאה אוקראינית.
היא קראה את כל התיק הרפואי של הילד ,ועל סמך תיחקור הצוות במקום ,בנוסף לבדיקות ומדידות שערכה לילד,
פסלה אותו לאימוץ. הרקע והאינפורמציה על המשפחה הביולוגית של הילד הם קריטיים לצורך קבלת ההחלטות.
מהניסיון שלי , ואשמח לתובנות נוספות ,הכי חשוב זה הרופא שמגיע איתך לבדוק את הילד המועמד לאימוץ.
רצוי שיהיה דובר רוסית ומכיר את המנטליות בבית הילדים.
כל ההיסטוריה של הילד כתובה בתיק של בית הילדים. אם האמא היתה שתיינית למשל, רב הסיכויים שזה יופיע בתיק.
כמה שזה נשמע אבסורד. האבחון בגיל הזה נעשה על סמך הצלבת מידע.
כשנסעתי לסיביר, הבאתי איתי את דר' אנה גורבן. רופאה אוקראינית.
היא קראה את כל התיק הרפואי של הילד ,ועל סמך תיחקור הצוות במקום ,בנוסף לבדיקות ומדידות שערכה לילד,
פסלה אותו לאימוץ. הרקע והאינפורמציה על המשפחה הביולוגית של הילד הם קריטיים לצורך קבלת ההחלטות.
רופאים מומלצים
[URL]http://www.thinkingofadopting.com/html/medicalaspects.html[/URL]
Dr. Alla Gordina . מומחית להערכת טרום אימוץ. אמריקאים רבים שולחים לה קלטות וידאו של מועמדים לאימוץ והיא
מדברת טלפונית עם בית הילדים כאשר מתעוררות שאלות.דוברת רוסית שוטפת ומכירה היטב את בתי הילדים.
Dr. Ana Gorban. עבדה בזמנו עם עמותת עתיד הילדים וטף. ויתרו על שירותיה כי פסלה יותר מידי ילדים.
אמינה. עומדת בזמנים. יסודית . חוקרת כל שורה בתיק הרפואי שמעוררת חשד.
[URL]http://www.karensadoptionlinks.com/infolin2.html[/URL]
מצורפת בקישור רשימת רופאים נוספים ואינפורמציה נוספת. לא בטוחה שהכל עדכני.
[URL]http://www.thinkingofadopting.com/html/medicalaspects.html[/URL]
Dr. Alla Gordina . מומחית להערכת טרום אימוץ. אמריקאים רבים שולחים לה קלטות וידאו של מועמדים לאימוץ והיא
מדברת טלפונית עם בית הילדים כאשר מתעוררות שאלות.דוברת רוסית שוטפת ומכירה היטב את בתי הילדים.
Dr. Ana Gorban. עבדה בזמנו עם עמותת עתיד הילדים וטף. ויתרו על שירותיה כי פסלה יותר מידי ילדים.
אמינה. עומדת בזמנים. יסודית . חוקרת כל שורה בתיק הרפואי שמעוררת חשד.
[URL]http://www.karensadoptionlinks.com/infolin2.html[/URL]
מצורפת בקישור רשימת רופאים נוספים ואינפורמציה נוספת. לא בטוחה שהכל עדכני.
דניאלהI11111
New member
לקאלה, אין זה מומלץ שהורים ינסו לאבחן בעצמם
יש כ-600 תסמינים אפשריים לתסמונת, חלקם מופיעים בינקות וחלקם לא. כמובן שלכל ילד הלוקה בתסמונת תצרף תסמינים יחודי משלו. אפשר לתת רשימת תסמינים אפשריים אך אין זה מספיק ואין זה נועד לאנשים שאינם עוסקים באיבחון מקצועי. כי כדי לחשוד שילד בן שנה שנתיים עלול לפתח את התסמונת, צריך לדעת הרבה יותר מזה: איזה תסמינים יותר מחשידים כשבאים בצרוף לתסמינים אחרים, והצלבת מידע עם התיק הרפואי והפסיכוסוציאלי של ההורים. חשובה גם התרשמות כללית ממצב הילד שכוללת גם אבחנות שאינן "פר אקסלנס" שייכות לתסמונת, אך בצרוף תסמינים אחרים של התסמונת, מעוררת חשד גדול. מדובר גם בהמון נסיון, רופא מיומן כמעט חש את הסכנה, לעומת רופאים פחות מיומנים שעובדים לפי הספר ורשימת תסמינים יבשה, ולעיתים קרובות מפספסים את האבחנה, או ההפך: מתריעים על סכנה בעוד רופא מנוסה יודע שלמרות שנוכחים תסמינים מסויימים ניכרים לעין בגיל צעיר, יש סיכוי טוב שהילד דווקא יתפתח כשורה, לאור בדיקות אחרות שהן תקינות. רופא מיומן גם יודע אלו תסמינים הם יותר תוצאה של עיכוב התפתחותי בשל חסך אופייני לבית הילדים, לעומת תסמינים אחרים שהם יותר אנדוגניים ומקורם אורגאני.
יש כ-600 תסמינים אפשריים לתסמונת, חלקם מופיעים בינקות וחלקם לא. כמובן שלכל ילד הלוקה בתסמונת תצרף תסמינים יחודי משלו. אפשר לתת רשימת תסמינים אפשריים אך אין זה מספיק ואין זה נועד לאנשים שאינם עוסקים באיבחון מקצועי. כי כדי לחשוד שילד בן שנה שנתיים עלול לפתח את התסמונת, צריך לדעת הרבה יותר מזה: איזה תסמינים יותר מחשידים כשבאים בצרוף לתסמינים אחרים, והצלבת מידע עם התיק הרפואי והפסיכוסוציאלי של ההורים. חשובה גם התרשמות כללית ממצב הילד שכוללת גם אבחנות שאינן "פר אקסלנס" שייכות לתסמונת, אך בצרוף תסמינים אחרים של התסמונת, מעוררת חשד גדול. מדובר גם בהמון נסיון, רופא מיומן כמעט חש את הסכנה, לעומת רופאים פחות מיומנים שעובדים לפי הספר ורשימת תסמינים יבשה, ולעיתים קרובות מפספסים את האבחנה, או ההפך: מתריעים על סכנה בעוד רופא מנוסה יודע שלמרות שנוכחים תסמינים מסויימים ניכרים לעין בגיל צעיר, יש סיכוי טוב שהילד דווקא יתפתח כשורה, לאור בדיקות אחרות שהן תקינות. רופא מיומן גם יודע אלו תסמינים הם יותר תוצאה של עיכוב התפתחותי בשל חסך אופייני לבית הילדים, לעומת תסמינים אחרים שהם יותר אנדוגניים ומקורם אורגאני.
אני בוודאי לא חושבת שההורים צריכים לאבחן בעצמם.
בגלל זה ההמלצה הראשונה היא לקחת מומחה מומלץ. אבל לדעתי חשוב שההורים כן יהיו מודעים לתסמינים העיקריים, ויהיו מחוברים לאינטואיציה שלהם, שיוכלו לשאול את הרופא את השאלות הנכונות ולהתריע אם משהו נראה להם חשוד. אני חושבת שהרבה פעמים בזכות עירנות ההורים אפשר לעלות על דברים שאחרת אפילו רופא עלול לפספס. לי זה קרה פעמים רבות בבעיות בריאות אחרות.
בגלל זה ההמלצה הראשונה היא לקחת מומחה מומלץ. אבל לדעתי חשוב שההורים כן יהיו מודעים לתסמינים העיקריים, ויהיו מחוברים לאינטואיציה שלהם, שיוכלו לשאול את הרופא את השאלות הנכונות ולהתריע אם משהו נראה להם חשוד. אני חושבת שהרבה פעמים בזכות עירנות ההורים אפשר לעלות על דברים שאחרת אפילו רופא עלול לפספס. לי זה קרה פעמים רבות בבעיות בריאות אחרות.
בן בצורת לידתו 8
New member
למנוע רשלנות חשוב כמו למנוע גזל
אפשר לגזול ואז אם תופסים- מענישים ולא אומרים "זכותו לבחור" כי מזיק כמו כן בכל הרשלנות שכתבת צריך למנוע את הרשלנויות.
אפשר לגזול ואז אם תופסים- מענישים ולא אומרים "זכותו לבחור" כי מזיק כמו כן בכל הרשלנות שכתבת צריך למנוע את הרשלנויות.
בן בצורת לידתו 8
New member
מסכים
אל פאני, בדיוק!
אל פאני, בדיוק!
Noga Lavie
New member
דרכי התמודות
למרות שכרגע אני בישראל, אין לי מושג אמיתי על מה נעשים יחסי הציבור. גם הגענו לאחר הראיון המדובר, גם נעזוב עוד יומיים ובאמצע גם יש כל מיני בעיות בריאותיות של בני משפחה. מהמעט שנחשפתי אליו מתגובות של בני משפחה, אני חוששת שיחסי הציבור להגברת התודעה הם בעייתיים. מצד שני, כל הגברת תודעה מחייבת קודם כל הטיה לצד הנגדי של ההתעלמות (הגזמה, בקיצור), כך שאני מתקשה לחוות דעה האם הפעולות נכונות.
תסמונת האלכוהול העוברי היא בעיה רצינית, המחייבת התייחסות רצינית, ולאו דווקא בהקשר ילדים מאומצים.
אני מתקשה להסכים עם הקריאה להפסקת אימוצים בכלל (ואכן חושבת שזהו מדרון חלקלק) מצד אחד, אך מן הצד השני מבינה את מי שחי לצד ילד פגוע בדרגות קשות, הרואה את חוסר המודעות של הציבור ומרגיש כילד העומד ליד הסכר ומנסה לעצור את השטפון בעזרת אצבע בלבד.
כו, יש הרבה "מן הצד השני" בתגובתי זו (וגם באחרות), כי במצבים רגשיים אין תשובה אחת נהירה וברורה. אם רק כולם היו שומרים על גישה מכבדת את קולם של האחרים, היה אפשר לדבר על הנושא ללא התלהמות, ואולי היה אפשר להגיע לתובנות ממשיות. בינתיים נראה שהרוב מתבצרים בעמדתם, ולא מאזינים באמת לצדדים אחרים, למעט חיפוש במה אפשר לתפוס אחרים במילה לא מתאימה, ועל סמך זאת לפסול את כל הנאמר.
למרות שכרגע אני בישראל, אין לי מושג אמיתי על מה נעשים יחסי הציבור. גם הגענו לאחר הראיון המדובר, גם נעזוב עוד יומיים ובאמצע גם יש כל מיני בעיות בריאותיות של בני משפחה. מהמעט שנחשפתי אליו מתגובות של בני משפחה, אני חוששת שיחסי הציבור להגברת התודעה הם בעייתיים. מצד שני, כל הגברת תודעה מחייבת קודם כל הטיה לצד הנגדי של ההתעלמות (הגזמה, בקיצור), כך שאני מתקשה לחוות דעה האם הפעולות נכונות.
תסמונת האלכוהול העוברי היא בעיה רצינית, המחייבת התייחסות רצינית, ולאו דווקא בהקשר ילדים מאומצים.
אני מתקשה להסכים עם הקריאה להפסקת אימוצים בכלל (ואכן חושבת שזהו מדרון חלקלק) מצד אחד, אך מן הצד השני מבינה את מי שחי לצד ילד פגוע בדרגות קשות, הרואה את חוסר המודעות של הציבור ומרגיש כילד העומד ליד הסכר ומנסה לעצור את השטפון בעזרת אצבע בלבד.
כו, יש הרבה "מן הצד השני" בתגובתי זו (וגם באחרות), כי במצבים רגשיים אין תשובה אחת נהירה וברורה. אם רק כולם היו שומרים על גישה מכבדת את קולם של האחרים, היה אפשר לדבר על הנושא ללא התלהמות, ואולי היה אפשר להגיע לתובנות ממשיות. בינתיים נראה שהרוב מתבצרים בעמדתם, ולא מאזינים באמת לצדדים אחרים, למעט חיפוש במה אפשר לתפוס אחרים במילה לא מתאימה, ועל סמך זאת לפסול את כל הנאמר.
זה תלוי במה מתמודדים
ה"חטא הקדמון" הוא הראיון של מלמד, שבו היא הפרה כל שמץ של גישה מכבדת לקולם של אחרים. משם התחילה הסערה.
זה נחמד לדבר כאן בפורום על הנושא בצורה מבינה, אבל כשיש אדם שמתראיין בכלי תקשורת ומביע הכללות איומות על כלל המאומצים, שלא לדבר על כך שמנסה לחסום אימוצי חו"ל באופן מוחלט, ההבנה והאמפתיה הופכות לקשות יותר.
 
מסורתית, אני הייתי תמיד בעד הגישה הפתוחה, שלא להסתיר את עובדת היותי הורה מאמץ.
לאחר ששמעתי הראיון של מלמד, אני שוקל שוב את הגישה הזו. אני לא רוצה לגרום לילדי להתמודד עם סטיגמות איומות כמו אלה שהושמעו שם.
ה"חטא הקדמון" הוא הראיון של מלמד, שבו היא הפרה כל שמץ של גישה מכבדת לקולם של אחרים. משם התחילה הסערה.
זה נחמד לדבר כאן בפורום על הנושא בצורה מבינה, אבל כשיש אדם שמתראיין בכלי תקשורת ומביע הכללות איומות על כלל המאומצים, שלא לדבר על כך שמנסה לחסום אימוצי חו"ל באופן מוחלט, ההבנה והאמפתיה הופכות לקשות יותר.
 
מסורתית, אני הייתי תמיד בעד הגישה הפתוחה, שלא להסתיר את עובדת היותי הורה מאמץ.
לאחר ששמעתי הראיון של מלמד, אני שוקל שוב את הגישה הזו. אני לא רוצה לגרום לילדי להתמודד עם סטיגמות איומות כמו אלה שהושמעו שם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.