יש כאן גם ילדים ממשפחות מורכבות?

[חן1]

יש כאן גם ילדים ממשפחות מורכבות?

יש מקום בשבילם?

אני קוראת אתכם ואומרת לעצמי: "וואלה, לדבר הזה יש שם"- משפחה מורכבת.

 

[הפרי האסור 2003]

כן יש, אני

אבל אני לא בטוחה שיש כאן מקום...

 

[rolan]

חן ופרי יקרות

חברי הפורום ראו בעין יפה את כניסת בני המשפחות המורכבות לדיוני הפורום, אך ביקשו (ותקנו אותי אם אני טועה) שיהיו כאן בתנאי: שיהיו בוגרים (מעל גיל 18). זה לפחות על פי הסקר שערכנו בין חברי הפורום. המקום הזה, של הבנים, עדיין לא ממש ברור בעיני ואף רגיש מאוד, אז השתתפו איתנו לפחות בינתיים עד שחתגבש הפורום ויעצב את מהותו באופן סופי. לדעתי האישית... כל זמן שאתן משתתפות באופן כזה שאינו פוגע במי מחברי הפורום, לא תהיה סיבה לבקשכן לעזוב. שתהיה לנו שבת שלווה ושקטה. שלכם

 

[הפרי האסור 2003]

על פי הסקר דווקא

היה קול אחד יותר על בנים גם מתחת ל-18. (לא שזה משנה אצלי דבר) אולי השתנה מאז...

 

[rolan]

../images/Emo41.gifהסקר../images/Emo41.gif

מראה כך:

כן ללא תנאים - 8 קולות

לא - 2 קולות

רק לבוגרים - 7 קולות שזה אומר... שחברי הפורום מסכימים לכניסת בנים בוגרים... אז למי שרואה עצמו מתאים על פי ההחלטה הנ"ל, יש כניסה

 

[העין ה 3]

אני רוצה לחדד לפרי אסור את הסקר

זה נכון שיש קול אחד יותר ל"ללא תנאים" מאשר ל"רק לבוגרים" אבל זו לא הדרך הנכונה להביט על זה. אלא: מתוך 17 המצביעים, 2 לא מעוניינים בכניסת בנים/בנות למשפחות מורכבות בכלל. 15 מסכימים אבל 7 מתוכם רק לבוגרים. זאת אומרת שעדיין יש 9 שלא מסכימים לכניסת ילדים מתחת לגיל 18 שזה יותר מחצי.

 

[oehhe]

מנפלאות הסטטיסטיקה

מרצה לסטטיסטיקה טבע בנחל שעומקו הממוצע סנטימטר אחד. רוצה לומר: עיזבו, יש כאן ילדים (על פי ההגדרה) שכותבים בבגרות מפליאה וכותבים לעניין ובהחלט יכולים לתת לנו פרספקטיבות ולסייע לנו בהבנת הצד שלהם, מאידך גיסא, אפשר למצוא מבוגרים (לא כאן חליל וחסה) שכותבים בצורה ילדותית. הגבלות אדמיניסטרטיביות לא יסייעו לנו כאן(אולי אף להפך) הן מי שרוצה לקרוא, יעשה זאת ללא רשות, ואותו כנ"ל לגבי מי שחפץ לכתוב, אם בגלוי ואם תחת ניק בוגר. קדימה מורכבים, ילדיהם וסבתותיהם, שבו בנחת ותרמו תרומתכם. oehhe

 

[הפרי האסור 2003]

אבל יקירתי

זה שהם לא הצביעו לאו דווקא מעיד כי הם לא מעוניינים בכניסתי לפורום הרי, רק אם הקול שלהם מופיע שם הוא נחשב כל עוד לא הופיע אינך יכולה לדעת כי כך מרגישים חברי הפורום. ייתכן, כי יש כאלה שלא יודעים כיצד להצביע, או היכן נמצא הסקר מה שמונע מהם להצביע.

 

[יונה לבנה 1]

היי חן

כן את צודקת לפעמים הדבר הזה שנראה כמו סוף העולם נחשב למשפחה.... ספרי קצת אולי נלמד גם אנחנו משהו?

 

[yaeli4]

חן ברוכה הבאה. בת כמה את?

ספרי קצת על עצמך. שנשמע גם מן הצד השני של המתרס.

 

[חן1]

שבת שלום ../images/Emo39.gif

אני חן, בת למשפחה מורכבת

תמיד מסובך לי להסביר את עץ המשפחה שלי, אבל אתם בטח תבינו. אמא היתה נשואה והביאה איתה בן. אבא היה נשוי והביא איתו בן ובת. הם התחתנו ואז אני נולדתי. שנתיים אחר כך נולדה אחותי. החיים במשפחה שכזו הם לא פשוטים כל כך. כשהייתי קטנה לא ממש הבנתי את המורכבות, היום זה משום מה מרגיש הרבה יותר מסובך. ביום רביעי מלאו לי 18 שנים

אז מותר להישאר?

 

[יונה לבנה 1]

חן

בואי שבי איתנו וספרי למה הכל הפך מסובך למרות שאת כבר בוגרת ואולי יכולה לראות את החיים היום באור יותר בהיר?

 

[חן1]

כשהייתי קטנה

הכל נראה לי טבעי כל כך. משפחה כמו כמו המשפחות... כנראה שלא הצלחתי להבין שבמשפחות אחרות זה אחרת. שבמשפחות רגילות אבא ואמא לא רבים כל הזמן בגלל הילדים שלהם, לא נפגעים, לא מקנאים. במשפחות רגילות אבא לא מקנא בבן של אמא, הוא גם לא פוגע בו ומשפיל אותו. החשבתי את כוווולם לאחים שלי. כשאנשים בחוץ היו קוראים להם "חצאי אחים" הייתי מאוד נפגעת. כשקצת גדלתי והתחלתי להבין את המורכבות, ממש הערכתי את ההורים שלי. ממש לא פשוט לקחת ילדים שונים ולעשות מהם משפחה. חשבתי שהם הצלחיו בזה בכלל לא רע... היום, כשאני כבר ממש גדולה, אני רואה את הדברים אחרת. מצליחה לראות דברים שלא ראיתי עד עכשיו. אולי הם לא היו שם ואולי פשוט הייתי עיוורת. הילדים של אבא מקנאים בי ובאחותי. מקנאים במשפחה החדשה של אבא. הם מרגישים כמו הברווזונים המכוערים- וזה נורא עצוב

קנאה מביאה איתה כעס וכעס מביא שנאה, וזה כואב. אבא עשה למענם הכל והם מחקו את זה. הם כועסים עליו, עלינו, והוא כל כך שבור ומאוכזב

גמני. חשבתי שהם אחים שלי לכל דבר. לא תיארתי לעצמי שהקנאה אוכלת אותם מבפנים...

 

[יונה לבנה 1]

חן חמודה בוקר אור

כל כך חבל שהיחסים הם על בסיס של קנאה ושנאה ,אבל אני מאמינה בכל ליבי שקינאה לא באה משום מקום,אני חוששת שקנאה באה מאפליה. תנסי להכנס לרגע לנעליים שלהם ואולי תוכלי לראות דברים שלא ראית קודם. הכעס שלהם לאביהם מופנה גם אליכם ולמרות שזה ברור למה ,חבל שזה כך. חן,האם יש מקום להדברות איתם? בני כמה הם? מה הסטטוס שלהם בבית כרגע?(הם גרים איתכם?) שבת שלום

 

[yaeli4]

חן יקרה, בוקר טוב

קראתי מה שכתבת ליונה לבנה. ואני מצטרפת לשאלות שלה. בני כמה הם? והאם הם גרים איתכם? להערכתי הם מבוגרים ממך משום שהם מהנישואים של אבא לפני שהוא התחתן עם אמא, אז שווה לנהל שיחה בעניין ולהבין למה הם חושבים כך? חן, לפעמים קנאה במצב כזה היא משהו שקשה להתעלות מעליו. בתכל'ס, הוא לא גר איתם רוב החיים ואת כן ועל זה אין כפרה בעיניהם. הם הרגישו שהם זקוקים לו והוא לא היה שם לכסות בשמיכה וללטף את הראש כל ערב לפני השינה. זה משהו שילדים זוכרים לנצח לפעמים למרות כל מה שהאב השקיע. אין ספק שזה מצב שהוא לא יכול היה למנוע, אבל זה סוג של צלקת שהם מרגישים למרות שהם אוהבים אותו ואולי גם ערים למצב הזה, אבל למרות הבגרות שלהם היום, הם עדיין, בנשמתם, מרגישים אותם ילדים קטנים שהיו זקוקים לאבא והוא לא היה זמין באותו רגע, לעומתך, שהיה לך אותו כל אימת שרצית. אני מקווה שעם הזמן הם יתבגרו עוד יותר ויוכלו לסלוח יותר, אבל עדיין, שווה שתדברי איתם ותוציאו מה שיש בנשמה. בהצלחה,

 

[rolan]

היה שווה

להכניס בני משפחות מורכבות... בזכותך סיפורך, חן יקרה, אנו רואים מזווית אחרת, את החיים במשפחה מורכבת. גם אני מצטרפת לשאלות ותוהה בינתיים עד כמה קרובה את לאחייך, פיזית ומנטאלית... כי אם את קרובה מספיק, שוחחי איתם, על מה שאת מרגישה וחווה, נראה לי שזה יכול להועיל במשהו... עוד דבר שלא יזיק, שוחחי עם אביך, אין לי מושג מה עם אמא, אך ציינת שילדי אביך פוגעים בו, קצת עידוד לאבא ותמיכה לא יזיקו. מחזקת אותך

ברוכה הבאה אלינו ד"א - גם אמא ואבא יכולים להיכנס לפורום

 

[חן1]

איזה כיף שאתם כאן ../images/Emo13.gif

אף פעם לא יצא לי לספר לאנשים על המשפחה המורכבת שלי... גם מבושה וגם מהרגשה שמי שלא חי את זה לא יבין את זה. אשתו הראשונה של אבא היתה ככל הנראה אמא לא כל כך מוצלחת. כשהם התגרשו אבא החליט שהוא לוקח איתו את הילדים, כדי שלא יוזנחו, והיא הסכימה. תקופה קצרה הם היו איתו ואחר כך עברו לבתי ספר עם פנימיות (אבא האמין ששם יהיה להם טוב יותר, לפחות עד שהוא יסתדר מבחינה כלכלית ואישית). אחי לא מצא את עצמו בפנימיה ואבא החזיר אותו הביתה וגידל אותו. כשאבא עבר לגור עם אמא הוא הביא איתו את אחי. אמא קיבלה אותו מאוד יפה והתנהגה אליו כאילו היה בנה. היא נהדרת. הבן ל אבא שמח שסוף סוף יש לו אמא... לבן של אמא היה קשה. בוקר אחד בהיר הוא קיבל גבר וילד בגילו למשפחה. הגבר הזה (שהיום הוא אבא שלי) קנא בו מאוד... כעס עליו המון והשפיל אותו לא מעט. המתח בבית היה גדול. כל מילה היתה צריכה להאמר באינטואציה נכונה ובזמן נכון- אחרת היתה גורמת לפיצוץ אחותי המשיכה לגור בפנימיה וסירבה להכיר בכך שלאבא יש חברה ושהם גרים יחד. אפילו לחתונה היא לא באה. אמא ניסתה להתקרב אליה ובסוף אכשהו הצליחה. אחרי שנה, אני נולדתי (מכנה משותף ראשון לכל הילדים) אמא אומרת שהבאתי שלום למשפחה. אחיי גדלו, עזבו את הבית והחלו חיים משלהם (יש הפרש גילים גדול) הבן של אבא בן 28 (גרוש ויש לו ילדה בת 10) הבת של אבא בת 31 (גרושה ונמצאת במערכת יחסים חדשה בכוונה לבנות משפחה מורכבת נוספת

ויש לה גם ילדה בת 10) הבן של אמא בן 26 והוא עושה דוקטורט באנגליה עם הבן של אמא, למרות המרחק הפיזי, הקשר שלי בסדר גמור. עם הילדים של אבא כבר אין ממש קשר

כשהילדות שלהן היו קטנות יותר, הם היו מביאים לי אותן בשביל שאשמור עליהן ואז היה ביננו קשר מצויין. עכשיו, כשהם כבר לא צריכים אותי, הם מפנים אלי את אותם כעסים שהם מפנים לאבא. הבת שלו טוענת שהוא לא היה אבא טוב, שהוא לא דאג לה. הבן שלו לא אומר את זה, הוא אוהב את אבא, אבל מקנא בקשר של אבא איתנו. לפני חצי שנה אבא שלי קיבל ארוע מוחי והיה שלושה חודשים בבית חולים. בהתחלה הם באו, אחר כך נעלמו וחזרו לשגרת חייהם... זה כואב לו. הוא צריך אותם והם לא כאן. אני לא יכולה לדבר איתם. מרגישה כל כך רחוקה... שבת שלום

 

[rolan]

זה כואב בתוך הלב

לקרוא את מה שאת כותבת, את החוויה שעברת ועוברת אני בטוחה, למרות שאני לא מכירה אותך, שלקחת על עצמך תפקיד ענק תפקיד של משכינת השלום... חן, אני לא מתיימרת להיות יועצת, פסיכולוגית או משהו דומה, חלילה, אני רק מנסה לפתוח מקום חדש לחשיבה... כמו שאמרתי לך קודם, את צריכה להישאר במקום של הבת של אבא, שתומכת, מעודדת ועוזרת לו להתגבר על הכאב שגורמים לו הילדים הבוגרים יותר. הם מצידם יעשו מתישהו בחייהם את חשבון הנפש של עצמם, כמו שרבים מאיתנו עושים... אולי אז יגיעו להשלמה ולהתפייסות עם אביך. תהיי חזקה תשארי איתנו

 

[רק אישה]

חן

קודם כל

כואב הלב על הכאב שלך ואני תוהה האם תוכלי לשנות משהו?אולי את לוקחת על עצמך קצת יותר מדי? (ואני מצטערת אם זה לא נשמע טוב). אני לא בטוחה שאת יכולה ממש להשפיע על ההחלטות של האחים שלך. את יכולה להיות לצד אבא שלך, לתמוך בו, לדאוג לו (וזה בדיוק מה שאת עושה).אפילו לכאוב את הכאב שלו. אבל לשנות את ההתנהגות של האחים?? לא יודעת

 

[חן1]

קלטתן ישר

זו אני, מאז ומתמיד אומרים שאני לוקחת על עצמי הרבה יותר ממה שצריכה... אני רוצה להאמין שזה לא אבוד ושבבוא היום הקשרים יהיו טובים יותר הם אחים שלי אני רוצה אותם בחיי