יש כתבה חמודה על זמנהוף ב"אותיות", שהוא עיתון לילדים ולנוער

[מיכי 10]

יש כתבה חמודה על זמנהוף ב"אותיות", שהוא עיתון לילדים ולנוער

מבית "מקור ראשון". (אחיין שלי והאחים שלי, שלחו לי סריקות של שער העיתון וארבעה עמודים של הכתבה של תמר הירדני):
"אליעזר זמנהוף הגאון שהמציא את האספרנטו".

להוציא אי דיוקים קלים (אבל כנראה אי אפשר כתבות בלי זה), הכתבה נחמדה מאד, וממצה, אפילו.
לו יכולתי, הייתי מעבירה לכאן את הסריקות שקיבלתי, אבל לא כל כך יודעת איך.
אחי כתב שישמור לי גם את הגיליון עצמו!

אנסה לשלוח בינתיים לפחות את תמונת השער.

 

[kabeemulo]

למה ה' ברא כנים באמת?

האם זה כדי שזמנהוף יהיה קרח?

&nbsp
והאם את לא יכולה להעלות סריקות של הכתבה באותו אופן שהעלית את תמונת השער?

 

[מיכי 10]

אתה שואל אותי, בתור הסגנית של ה'?

אני חושבת שיש לזה תשובה, אבל אני בטח לא יודעת אותה. אם כבר, הייתי יכולה רק עוד להוסיף שאלות דומות, כאלה ואחרות.

על השאלה השנייה אני דווקא כן יכולה לענות, ובקלות.

כי את תמונת השער, צילמה אחותי בסלולרי שלה, ושלחה לי בווטסאפ. ואולי לך תִֵראה הדרך שלי עקיפה מדי, אבל אני יודעת איך להעביר מווטסאפ לדואר שלי, ומשם לשולחן העבודה, וממנו אל הפורום.

לעומת זאת, סרק אחי עבורי את כל הכתבה ושלח לי בארבעה קישורים נפרדים, אשר אותם אני לא יודעת להעביר. כי הם מגיעים למייל שלי בצורת תמונות קטנות, ואותן אני מעבירה למחשב. אם היה שולח בְּצורַת שורה של קישור, הייתי יכולה להעביר לכאן. ואם לא אצליח, אוכל לצלם כשיהיה הגיליון עצמו בידי, ואז להעביר בקלות לכאן.

כיוון שהיום אני לא חייבת לצאת מהבית, אולי אנסה שוב לבדוק אם אוכל בכל זאת להעביר איכשהו. את כל מה שכתוב שם אתה בטח יודע, וגם לתקן את הטעויות האחדות שנפלו בכתבה. אבל בכל זאת תיהנה בוודאי מהקריאה.

ומיד אעתיק בשבילך קטע בהודעה נפרדת.

 

[kabeemulo]

לא, אני שואל אותך בתור מישהי שמכירה מישהו שבחזקתו הגליון,

כך שאת יכולה אולי לברר מה כתוב שם

 

[מיכי 10]

אני מכירה את אחי, אבל אצטרך

לקפוץ לקבל ממנו את הגיליון באחד הימים הקרובים. בינתיים אין לי משג מה כתוב שם. לי אין מינוי על "מקור ראשון", הכולל את "אותיות".
כשאקבל אותו, אשמח ליידע גם אותך.

ולמה ה' ברא את הנחשים? ולמה - את האריות? ולמה - את האנשים הרשעים? ולמה - את המדוזות?
כנראה יש סיבה לכל דבר, אבל מי יודע?

 

[kabeemulo]

שאלתי ספציפית על כנים כי זה מופיע על שער הגליון.

 

[מיכי 10]

ברור, אני יודעת.

 

[מיכי 10]

"מתימטיקה גבוהה".

אפילו יותר מהטעויות באספרנטו, מרגיזות אותי טעויות מהסוג שהמון אנשים בכלל, וכתבי עיתונים בפרט, טועים בהן תדיר. וגם לך זה מן הסתם מפריע. כוונתי לשלושה סוגים של טעויות נפוצות במיוחד. שתי הראשונות אינן נוגעות לענייננו כרגע, אלא רק הסוג השלישי:

1. בתוך אותה כתבה, במרחק של שורות מעטות, משתנה גילו של אדם בין רגע.
2. השמות (בד"כ הפרטיים) משתנים במהלך הכתבה.
3. טעויות בחשבון ברמה של גן ילדים, ואפילו לא של כיתה א', כמו בכתבה על זמנהוף. ואני מעתיקה אותה במדוייק (כולל עם הכתיב המשתנה מעט בין מלא וחסר):

"אמו דיברה אתו ביידיש, אביו דיבר אתו רוסית, סבו דיבר אתו בגרמנית. ברחוב הוא דיבר פולנית ובכיתה הוא למד צרפתית ולטינית. שליטתו המושלמת בשפות הייתה כנראה כישרון טבעי שהגיע מאבא ומסבא, שהיו שניהם מורים לשפות וחובבי מילים. האוצר הלשוני של אליעזר הקטן, אגב, לא הסתכם בחמש השפות הנ"ל, ובמהרה הוא השתלט גם על יוונית, עברית ואנגלית."

בהמשך היא מספרת שהוא השתלט על עוד שפות, ומפרטת אותן, אבל כבר לא נכשלת בניסיון לסכם

. אז אני ספרתי שם בס"ה 12 שפות, שזה באמת ראוי לציון, ולא אתפלא אם הוא ידע אפילו יותר.

 

[DoronModan]

שאלה

אספרנטו - הוא למד?

 

[מיכי 10]

אוי, זה לא צויין. Verŝajne ne...

Doktoro Zamenhof devis honti

 

[kabeemulo]

אגב, עד כמה שידוע לי (אבל אין לי מקורות מוסמכים)

זמנהוף לא באמת שלט בכל השפות שהוזכרו (בפרט – כך לפי מה ששמעתי, אבל כאמור אין לי מקור מוסמך – העברית והאנגלית שלו לא היו ברמה גבוהה).

 

[מיכי 10]

אני בטח לא יודעת.

אבל אם כך (או בלי קשר), אני מבינה שהוא לא תרגם את התנ"ך מעברית, אלא משפה אחרת.

 

[kabeemulo]

אני חושב שכנראה כן מעברית (שהוא כן ידע באיזושהי רמה),

ומן הסתם תוך שהוא נעזר בתרגומים לשפות (רבות) אחרות.
&nbsp
אגב, הרבה דברים מאד צורמים לי בתרגום התנ"ך לאספרנטו (מלא דברים שתורגמו באופן מדי מילולי, או לא לפי המשמעות המתאימה של המלה באותו הקשר) – וזה לא שונה כנראה מתרגום התנ"ך לשפות אחרות. (וזה כשלעצמו לא מראה שהוא תרגם ישירות מעברית או לא.)

 

[מיכי 10]

אם הוא כן תרגם מעברית את *כל* התנ"ך, אז אפילו אם השתמש

בתרגומים נוספים, זה מוכיח שהוא כן שלט במידה רבה בעברית. לדעתי, הוא לא יכול היה להתבסס עליה בתרגום של כל כך הרבה ספרים, מבלי לשלוט בשפה ברמה נאותה.

 

[שא12]

צודק בהחלט לפחות לפי ויקיפדיה ו...

ד"ר זמנהוף נחשב למעין אל בדת היפנית אומוטו, שאספרנטו היא חלק מעקרונותיה ורבבות מאמיניה למדו את השפה.
מתוך ויקיפדיה.

 

[DoronModan]

למה אתה כותב 'כינים' כמו בכתיב מנוקד? (כנים)

בהתחלה לא הבנתי על איזה כנים מדובר

 

[kabeemulo]

כובע.

לדעתי כך נכון וצריך לכתוב, ואני לא מבין למה אנשים (לרבות האקדמיה) מתעקשים להוסיף כל מיני אותיות מיותרות.
&nbsp
מה שאותי מעניין זה למה בהתחלה לא הבנת על אילו כנים מדובר (ועוד בהנתן ההקשר).

 

[מיכי 10]

גם אני לא *יודעת* למה האקדמיה מאשרת את הכתיב המלא, אבל

יכולה לשער את הסיבה.

הסיבה שלי למשל, שאחרי שסיימתי את לימודַי באוניברסיטה (או אולי קצת לפני שסיימתי), עברתי להשתמש בכתיב המלא, היתה כדי להקל ולזרז את הקריאה. הרי מי כמוך יודע כמה יכול הכתיב החסר להיות דו משמעי, ולפעמים גם תלת משמעי ויותר.
אז חשבתי שאִם אותי מעצבן כשאני צריכה תוך קריאה לחזור על מילים או על משפטים, כי לא הבנתי מיד בהתחלה את המשמעות שאליה "התכוון המשורר", מן הסתם גם קוראים אחרים מרגישים כך. וראיתי שהכתיב המלא באמת תורם הרבה להבנת הנקרא ולהאצת הקריאה. וגם ההאצה היתה בהחלט חשובה בעיני. לאנשים לומדים, הקריאה המהירה הכרחית, כי עליהם להספיק לקרוא המון המון חומר, ואין להם די זמן.

אגב, בתקופת לימודי, לקחתי קורס קריאה מהירה באיזה מכון. נהניתי מאד מהקורס, אבל לא יישמתי אותו מספיק. כך שכעבור שנים מעטות, עברתי שוב את אותו קורס. אבל מה שבאמת זירז לי משמעותית את הקריאה, היתה חברוּתי במחזורים הראשונים של "קהילת הקוראים המשפיעים" של ידיעות ספרים ו-ynet. קיבלנו את הספרים לפני שיִָצאו לאור. ושם היינו חייבים לקרוא הרבה ספרים ומהר מאד, כדי לכתוב על כל אחד את חווֹת הדעת שלנו בפורום המיועד לכך. היתה ביננינו גם קצת תחרותיות; מי יכתוב ראשון את חוות דעתו, או לפחות יהיה בין הראשונים שכותבים.

 

[מיכי 10]

כדי לחדד עוד קצת את תשובתי מהלילה בקשר לכתיב העברי

המלא או החסר, אני מבקשת להוסיף.
שוחחתי וכתבתי על כך כבר כמה וכמה פעמים במקומות שונים, כולל בפורום בלשנות ואולי גם כאן.

אז אם לסכם בקצרה, אוֹמַר זאת כך:
כיוון שבשפה העברית יש מקרים רבים של רב-משמעות במילים שונות, יש לקחת זאת בחשבון. דעתי האישית היא, שבכתיבה מסוגים שונים (יומיומית, עיתונאית, אקדמית, ואולי אפילו בכל כתיבה שאינה תנ"כית או שאינה מנוקדת בשלֵמוּת), יש לכתוב בכתיב מלא, וגם להוסיף ניקוד חלקי במקומות מסויימים.
בעיני, זו פשוט התחשבות בזולת - בכלל, ובזמן היָּקָר שלו - בפרט

*~*~*~*~*
למה עלי לקרוא בְּמשפט את המילה 'פרות', ולחשוב שהכוונה לפָּרוֹת, כאשר הכוונה היתה בכלל לפירות, (או בניקוד - פֵּרוֹת)

ובאותו מטבע: למה לכתוב כנים, כשהכוונה לכינים או כִּנִּים

 

[kabeemulo]

אני גם משתמש בכתיב מלא, אך פחות.

למשל, גם אני אכתוב "פירות" ולא "פרות". אבל בדרך כלל אני לא מוצא סיבה לכתוב "כינים".
&nbsp
אגב, היום יותר ויותר אפשר לנקד, מה שאולי מְיַתֵּר את הכתיב המלא.