"יש לי מישהו להכיר לך"

[A 26 cm Schlong]

מה את נחרדת?

אנשים רוצים בטובתך, רוצים להכיר לך מישהו ואת מגיבה כאילו הציעו להדביק אותך באיידס.

אנשים פה באים עם תשובות מוכנות מהבית. זה לא וזה לא וזה לא. אז מה כן? שוללים מראש את כל האופציות. מי ישמע עומדים אצלכם בתור.


הלו, תתעוררו! כל דרך שבה אפשר להכיר מישהו/י היא מבורכת. המטרה במקרה הזה מקדשת את האמצעים. שימו את כל ה"פדיחות" ואי הנעימויות בצד, ותפעלו למען הגשמת המטרה. אל תשבו בחיבוק ידיים, אחרת תתעוררו בעוד 10 שנים ותשאלו את עצמכם "למה?".

 

[Light18m]

לפעמים הדרך שלך להגיד דברים היא הכי טובה.

 

[לולקה1]

קרה לי

יצאתי עם חבר של חברים שלא יודעים על חוסר הניסיון שלי
הם לא הכירו בינינו, אבל עדיין היה חוסר נעימות מאיך ומה שיספר להם עלי
ולמען האמת, השד לא כזה נורא

מאוד לגיטימי להגיד שלא היה לך עוד קשר משמעותי. גם לחברים חדשים אגב שעוד לא מכירים אותך לעומק, אבל ככה"נ כבר משערים מעצמם (לא שמעו אותך מדברת אף פעם על אקסים).
השאלה היא מה זה נקרא אצלך "שופכים את הקישקע"? זה שלא היית אף פעם בזוגיות, פחד מאינטימיות (אם יש) או דברים יותר עמוקים מזה?
זה שלא חווית מעולם זוגיות זאת עובדה שלא תוכלי לברוח ממנה כ"כ, גם לא מהחברים. וזאת עובדה נורא לגיטימית לספר גם בדייטים הראשונים, וגם לחברים אגב. אם יש לך חרדה מאינטימיות/ארוע טראומתי/וואטאבר, אז מן הסתם שכדאי לספר בנקודה שכבר נוצרה איזושהיא אינטימיות ביניכם ולא ברגע הראשון שנפגשתם, וככה"נ הוא לא ילך וירוץ עם זה לאלה שהכירו ביניכם. ואם כן, אז בקטנה. זאת את, וזה חלק ממך, והכל מתחיל משם - אם את מקבלת את זה או לא. אני יכולה להעיד על עצמי, שלי לקח הרבה זמן לקבל את זה, וכשסיפרתי - בין אם לחברים שלא יודעים, ובין אם למי שיצאתי איתו - זה היה ממש טוב.
בסופו של דבר את מכלול של דברים. זה שלא הייתה לך זוגיות זה רק חלק אחד (ויכול להיות יחסית קטן, תלוי איך את הופכת אותו) מהמכלול. כשאנחנו פוגשים אדם חדש אנחנו מתרשמים מהמכלול, בעיקר ממה שהוא מציג. תקחי את זה בקטנה, וזה יהיה בקטנה. אני יודעת שקל לומר, קשה ליישם. אבל בסופו של דבר, מתישהוא צריך יהיה להתמודד עם הדברים, ומתישהוא האנשים שסביבך ומן הסתם הבנאדם שתיצרי איתו קשר, יצטרך לדעת על חוסר הניסיון שלך. אם את תקבלי את זה, רוב הסיכויים שגם הוא יקבל את זה.

ובקשר להצעה, לכי על זה. חברים של חברים זאת אחת הדרכים היותר טובות להכיר. לכי על זה בלי לחשוב בכלל. והרבה בהצלחה.

 

[מנומשת27]

קרה, קורה, יקרה...

חבל להתנהל לפי "מה יגידו" אחרים. מצד שני, אם המחשבה מעוררת בך לחץ כ"כ גדול, אולי מראש אין טעם שתציבי את עצמך בסיטואציה הזו.

איך אני מתמודדת עם המשפט הזה? אם בא לי - בא לי, ורק אני אקבע לי. כבר מזמן הגעתי למסקנה שאם אחיה את חיי עבור אחרים, אהיה מסכנה, אומללה ומשועממת. לא חבל?

 

[סתוונית היורה]

 

[Jamesonit]

שבוע טוב

קודם כל, שלום
אני קוראת סמויה בפורום הזה כבר המון (המון) זמן, אבל רק ההודעה שלך הכריחה אותי להגיב.

בתור מישהי מרקע דתי - לא חרדי, אך דיי בועה - הפורום הזה קרוב מאוד לליבי, ולא פעם מצאתי את עצמי מזדהה לחלוטין עם הודעה כלשהיא.
חוצ מההודעה שלך.
באמת שאני לא באה לבקר אותך או משו, וזה רק מתוך רצון לעזור.... אבל.
מחשבה אטומה שכזאת היא מתכון בטוח לחרטות בגיל מאוחר, חרטות שחוץ מכאב לב לא באמת מובילות לשום מקום מועיל.
אז הציעו לסדר לך מישו, ביג דיל. במקום להחמיא לך, שמישהו אשכרה חושב עלייך, ומעוניין בטובתך, את מתייחסת אל זה כאל עונש. לדעתי, העונש האמיתי הוא להישאר לבד.
אז יצאת עם מישהו שסידרו לך, ואת לא מכירה מראש... אז מה קרה? במקרה הכי גרוע - היה חרא ערב. אז היה. כמה ערבים מיותרים את מעבירה בבית? או אצל חברים שכל ערב נראה אותו דבר? יותר גרוע - כמה ערבים העברת במחשבות על האחד שיגיע?.. והנה יש לך פה פוטנציאל לכך, ככה לוותר? ועוד מראש?
כל כך הרבה ערבים בחיי התחילו במשפט "יש לי מישהו להכיר לך" והסתיימו במקרה הטוב, בהיכרות שנמשכה מעבר לדייט אחד, ובמקרה הרע, עם הברמן...
מה גם שאצלנו בחבורה, דייט גרוע (מוצדק כמובן) מזכה את בעליו בצ'ייסר...

יש כל כך הרבה אנשים שמגיע להם להיות לבד. יש כל כך הרבה בני ז**** בעולם הזה שלדעתי אסור להם ליצור קשרים חברתיים, ובטח שלא להתרבות...
אבל מה שהכי גרוע - שיש המון אנשים בעולם הזה שהם לבד אך ורק בגלל חסמים דמיוניים שהם שמים לעצמם.

מצטערת על החפירה, זה פשוט הציק לי.
שבוע טוב

 

[A 26 cm Schlong]

הכל טוב ויפה

רק שאני לא קונה את הקטע הדתי. סורי.

 

[Jamesonit]

מדוע ולמה?..

אגב, גם אני לא קונה את עניין ה26 ס"מ...

 

[A 26 cm Schlong]

לי יש הוכחות, תכל'ס

מה יש לך? שביס?

למה? כי דתיה לא הייתה מתנסחת בגסות כפי שהתנסחת את. זה למה.

 

[Jamesonit]

זכותך.

 

[לולקה1]

נראה לי שהרבה כאן התייחסו לדברים שונים

העניין הוא לא הבליינד דייט כשלכעצמו, אלא עם מי הדייט, וההשלכות שלו. כלומר, החששות שהדייט יספר לחברים שהכירו ביניהם את עניין חוסר הניסיון שלה.
ככה אני הבנתי לפחות..

 

[תחת גשר]

וואו

חח קראתי את כל התגובות ובכל פעם אמרתי "אויי אאיפפפפ לא לזה התכוונתי!"
כי השיחה היא בכלל לא על "בליינד דייט כן או לא"

אבל זה לא באמת משנה ...כל אחד ומה שהדיון עורר אצלו
(את בסדר את

)

 

[לולקה1]

אני פשוט יותר מידי מזדהה איתך

שיהיה בהצלחה, לכי על זה, ותעדכני

 

[פלפלת85]

משפט כל כך מוכר...

אז שמעתי את המשפט הזה לא פעם, לא פעמיים ואפילו לא שלוש, אלא הרבה יותר.
העניין הוא כזה:
מצד אחד זאת אחת הדרכים להכיר מישהו. זאת גם דרך בטוחה יותר באיזשהו אופן מאשר למשל באתרי הכרויות, ששם אין לך אף אחד אחר שמכיר אותו, ויש סיכון מסוים בזה.
מצד שני, לי אישית יש קצת בעיה עם זה, כי יש אנשים ולא כולם כמובן, שחושבים שאם הם הכירו לך את הבנאדם,אז יש להם זכות לשפוט את הבחירות שלך, ואת זה אני לא אוהבת. הכוונה היא, אם למשל פסלתי את הבנאדם, אז הם יטרחו להגיד לי שאני עושה טעות, או שאני לא בסדר.
ופה יש את היתרון של אתרי היכרויות, שאין גורם מקשר.

ויש לי גם בעיה עם העניין הזה שאם ה"שדכנים" לא ממש יודעים על חוסר הניסיון שלי ואז במידה ונגיע למצב שבו אספר לבחור על העניין, אז שהוא לא ירוץ לספר את זה ל"שדכנים".

היו פעמים שסרבתי (מודה שהמצאתי תירוצים), והיו פעמים שניסיתי- בינתיים לא יצא כלום מזה. אבל באיזשהו אופן, כל ניסיון זה עוד ניסיון לאוסף. והלוואי שהייתי יכולה לקחת את זה כ- נו טוב אז יצאתי לבלות, והיה נחמד. בשבילי דייטים זה דבר מלחיץ ולא מהנה, וכנראה זאת עוד אחת מהסיבות שהגעתי למצב שאליו הגעתי.

ואני לא חושבת שבדייטים ראשונים צריך לשפוך הכל, אלא לספר על דברים מינימליים, למשל שלא היה קשר רציני, אבל לא להיכנס לסיבות וליותר פרטים.

 

[כנרת יפה שלי]

השאלות שהזכרת בסוף מגלות חוסר רגישות של השואל

את נפגשת להכיר אדם. לא לראיון עבודה.

דברים שיהיה לך חשוב לספר על עצמך, יעלו עם הזמן, כשהקשר יהיה יותר הדוק. או שלא.