למזל כולנו העזתים עצמם לא לקחו ברצינות
את ההפגנה. האדישות שלהם, היאוש מהחמאס ומזג האויר השאירו אותם בבית. המעטים שהגיעו עשו גניחה ולא שום הפגנה. שורה של 9 נערים מחזיקים ידיים לאוך קיר גבוהה עושה רושם של פליווד (פלסטין ההוליוודית). אבל נניח אם היו באמת באים 300,000 ואפילו 10,000 ואפילו 1000 להפגנה וגם מסתערים על גדר הגבול במטרה לפלוש לישראל ולזרוע רצח והרס, כי אז המצב היה שונה בתכלית. ואנחנו כולנו, ערבים כיהודים, יודעים שהשינוי הזה קל ביותר ובר עשייה - כי אז היתה קוראת קטסטרופה בעימות בין הפלסטינים לישראלים. הפלסטינים היו יוצאים מרטירים שמסתערים על היאהוד בידיים ריקות (ולא חשוב אם יש להם סכינים, אקדחים ורובים בידיים) וישראל היתה יוצאת הרשע הגדול, כי בסך הכל היא רצתה להתגונן מפני האלימות הפלסטינית. ואז היה יום קשה לישראל, שהיה עובר עם הזמן. ורק כמה פלסטינים היו מזכירים את זה הלאה כמו שהם נהנים לדבר על ה"נכבה" שלהם. לכן ישראל עשתה נכון שהכינה את כוחותיה מפני האפשרות הגרועה יותר. כי לנו חשוב לשלוט על האירועים בשטח שלנו. אי אפשר לדעת אם מה שחששנו ממנו לא יתרחש בעתיד - אם היינו בקיץ ואם החמאס רגע לפני שהוא נופל היה מגייס את ההמונים ומפעיל אותם - אז הקטסטרופה היתה קוראת. וישראל צריכה להיערך לאפשרות כזאת בעתיד שתתרחש מול עזה, יו"ש ואפילו בעתיד הרחוק יותר בגליל, במשולש.