לא מדויק .
העמים אשר ישבו בכנען נדפו מדפי ההיסטוריה, העם היהודי לא, הוא גם לא עזב את א"י וחזר לפה אחרי 2000 שנה, אמנם היו המון יהודים שעזבו את הארץ או שגורשו (בעיקר גורשו), אך מעולם לא עזבנו, והוכחות להלן : 7 לסה"נ (לפני אלפיים שנה) - יהודה חיה וקיימת, אם כי תחת עולו של כיבוש רומאי. בית המקדש הורחב מאוד לאחרונה על ידי המלך הורדוס ומכסה עתה את כל שטחו של הר הבית. 41-44 לסה"נ - שלטונו של המלך הרשמי האחרון של יהודה, אגריפס א', נכדו של הורדוס וידידו של הקיסר קלאודיוס. בנו, אגריפס ב', הוכתר בלחץ הרומאים רק כמלך כלקיס (היום חלק מלבנון). 66-73 - המרד הגדול ברומאים. הלגיון בירושלים מחוסל ומדינה יהודית עצמאית מוכרזת. האימפריה הרומאית שולחת לא פחות משלושה לגיונות שלמים וגם לצבא אדיר כזה לוקחות ארבע שנים עד שהוא מצליח להגיע לירושלים. בשנת 70 י-ם נכבשת ובית המקדש נחרב. אומדנים הסטוריים מעריכים כי כמליון יהודים נרצחו במהלך החורבן. למרות זאת, הרומאים נאלצים לבלות שלוש שנים נוספות בדיכוי כיסי ההתנגדות הנותרים, עד למצור על מצדה ב-73. הרומאים אוסרים על התיישבות יהודים בי-ם, משעבדים ומגלים את הכוהנים והאצילים. כמה שנים לאחר מכן הם משנים את שמה של "יהודה" ל"סוריה פלסטינה" כעלבון נוסף ליהודים. 115-117 - מרד התפוצות. יהודי קפריסין, מצרים ולוב מורדים ברומאים. 131-135 - מרד בר כוכבא. י-ם נכבשת מחדש. שוב מוכרזת מדינה יהודית עצמאית עד לחורבנה בידי כוחות האימפריה העדיפים. 351 - מרד גאלוס. יהודי הארץ מנסים פעם נוספת להכריז על עצמאות, למרות החלשותם הגוברת. 613-617 - מרד הראקליוס נגד האימפריה הביזנטית. בזמן שהביזנטים נלחמו בפרתים במזרח, היהודים כבשו מחדש את י-ם והחלו בבניין בית המקדש השלישי. הפרתים גמלו ליהודים על תמיכתם בהענקת אוטונומיה על י-ם וסביבתה, עד שהובסו על ידי הביזנטים והמצב חזר לקדמותו. 638 - הערבים כובשים את יהודה. הנציב הערבי מבטל את הגליית היהודים מי-ם ומכריז כי הוא מחזיק בארץ אך ורק עד שיחזרו מרבית היהודים לארצם. 1099 - המצור על חיפה. מסע הצלב הראשון חיסל את הנוכחות הערבית והטורקית בארץ ופנה עתה למצוא נמל טוב לסחר עם אירופה. חיפה, שברובה המכריע הייתה יהודית, עמדה תחת המצור הצלבני במשך שנה לפני שנפלה, יותר מאשר כל שאר הארץ. הצלבנים, אגב, חידשו את האיסור על יהודים לעלות לי-ם. בסביבות 1850 - מפקד אוכלוסין של האימפריה העותומנית מראה בבירור רוב יהודי בירושלים. אנחנו מדברים כאן על היישוב הישן, לפני תחילת הציונות. --- כעת בקשר ל"פלסטינים" שיש להם זכות יותר מאיתנו, מתברר שהם מהגרים שבאו בעיקבות בואם של הציונים שיצרו עשרות מקומות עבודה . על-פי מפקד האוכלוסין שנערך על-ידי הבריטים ב-1931, התברר שבמחוז ירושלים בלבד, מקומות הולדתם של התושבים המוסלמים הוא מעשרות ארצות ברחבי תבל, נוסף על ארץ-ישראל (על שתי גדות הירדן): הם נולדו במקומות כגון סוריה, קפריסין ותימן, ועד לספרד, אלבניה ואוסטרליה, ועוד. בליל מגוון זה של מהגרים, יש לזכור – מורכב מבני הדור הראשון במחוז ירושלים בלבד, וזאת מבלי לקחת בחשבון מחוזות אחרים, או את ילידי הארץ שהוריהם או הורי-הוריהם היגרו בעצמם מן החורן, ממצרים, או מכל מקום אחר. מצב דומה מתגלה בבדיקת הלשונות בשימוש רגיל - אלו מגיעות ללמעלה מעשרים: הסתבר שמוסלמים בארץ-ישראל של שנת 1931, היו דוברים ביום-יום מלבד ערבית - גם אלבנית, אפגאנית, צ`רקסית, פרסית, ואף פורטוגזית, תורכית ועוד.10 מצב עניינים זה, מוצא אישור מדעי על-ידי חקירתו של המזרחן ד``ר שלמה אריה בן-אלקנה (ז``ל), שסקר למעלה מ-800 כפרים ערביים ברחבי ארץ-ישראל המערבית, בין השנים 1943-1947 וכן 1949-1963, והעלה בממצאיו שרובם המכריע של התושבים הם ממוצא זר. כדוגמא הביא בן-אלקנה את הכפר הגדול (היום עיר) אום אל-פאחם, שאותו חקר בשנת 1943: מתוך 2,800 התושבים, היו 1,400 ממוצא מצרי; כ-900 מחצי האי ערב, ו-500 מעבר-הירדן המזרחי. -- עכשיו, השקר נחשף !