אדם מגמגם
תמיד יחשוב כך. הוא תמיד יהיה בטוח שבגלל הגמגום לא יצא לו לעשות משהו, או להצליח יותר. למשל מישהו שהוא סמנכ"ל תמיד יחשוב שהוא לא המנכ"ל בגלל הגימגום שלו. ויש עוד הרבה דוגמאות. לפי דעתי זו חוסר אחריות. אני לא רוצה לערב כאן דת ופוליטיקה אבל כפי שאני רואה את זה, זה מקביל לאדם חרדי שכל דבר שקורה לו זה בא לו משמיים. כך אם הוא לא מצליח במשהו, אז כך אלוהים רצה ואין מה לעשות. אותו דבר אדם מגמגם, אם הוא לא מצליח בתחום כלשהו הוא לא יבדוק מה עשה לא בסדר, אלא תמיד יתלה את האשמה בגמגום. ואגב אני לא אומר שהגמגום לא מגביל ולא סוגר דלתות, אבל תמיד ישנה אפשרות להתגבר על זה. חייבים בכוח לפתוח את כל הדלתות.