לומר שאנשים עשירים היום הם משעממים ואפורים
נורא ביחס לעשירים של לפני מאות שנים זו עובדה היסטורית?! אני ממליץ לך ללמוד מהי עובדה היסטורית, מהי פרשנות היסטורית ואם בכלל יש דבר כזה עובדה היסטורית לא ניתנת לערעור. לגבי מה שהוא טועה, אני אעתיק לך מה שכתבתי בפורום אחר:
למשל, הוא קובע בפסקנות שחיי ציידים לקטים היו חיים טובים רוב הזמן, עם הרבה זמן פנוי וללא דאגות מיוחדות בעוד אחרי המהפיכה החקלאית אנשים השתעבדו לחיטה ועבדו בפרך כדי לקיים את עצמם ואת האוכלוסייה הגדלה. ראשית, ציידים לקטים חיים במקרים רבים תחת לחץ השרדותי מתמיד. לא פשוט לחיות במצב שבו כל יום צריך להאבק על הקיום שלך ולא לדעת אם יהיה לך אוכל לארוחה הבאה. במהפיכה החקלאית הוא מתעלם מכל היתרונות הגדולים שהיא מביאה, בעיקר ביציבות של מחייה ומגורים שזה משהו סופר משמעותי. הוא מתאר איך המרווחים בין לידות ומספר הילדים גדל כאילו זה משהו שלילי שנכפה על אנשים, ולא בחירה שהם עושים בחברת שפע. די אנטי הסבר אבולוציוני מה שהוא עשה פה. הוא מדבר גם על זה שהחיטה בייתה את בני האדם ובעוד שדי ברור שהוא מתכוון לזה בתור מטאפורה, קצת זהירות, בייחוד כשזה ספר שעוסק באבולוציה והבהרה שזו מטאפורה לא תזיק.
באופן כללי הוא עושה אידיאליזציה של ציידים לקטים ומגדיר אותם כחכמים יותר מאנשים היום, כאלו בעלי ידע של כמה דוקטורטים, כשזה די שטות. הוא טוען למשל שעולם הידע שלהם רחב ומעמיק יותר מזה של היום. אין ספק שהם ידעו יותר בשביל לשרוד, אבל לומר שאנשים היום לא יודעים יותר באופן כללי נראה לי מופרך.
בנוסף, זה לא שיש לו בהכרח אי דיוקים אלא ייצוגים לא נכונים של תאוריות. למשל כשהוא מתאר את התפתחות השפה וההתפחות הקוגנטיבית של המוח האנושי הוא מציג לכאורה 3 תאוריות וננעל על אחת, אבל מתעלם מתאוריות מרכזיות אחרות כאלו שעוסקות למשל בtheory of mind ביכולת לראות דברים מהצד של אדם אחר, באפשרות לתכנן דברים לטווח ארוך, או ביכולת להעביר ידע נרכש מאחד לשני באותו דור ובין דורות כך שאנשים לא חייבים לדעת לעשות הכל אלא יכולים להתמחות ולשכלל יכולות מסוימות.
ברור שהוא כותב בצורה קצת שטחית כדי לכסות הרבה חומר, אבל לדעתי זה מוגזם. בספרים של פינקר או ברובים חיידקים ופלדה הם מציגים תאוריות שהם מאמינים בהם אבל מציגים בפירוט גם תאוריות אחרות ומראים למה הן לא נכונות. ספר כמו שהוא כותב צריך להיות כפול באורך שלו כדי לכסות ברצינות את כל הנושאים הללו. וזה עוד לפני שנכנסתי על הייצוג המוטעה שלו לדעתי של חברות ציידים לקטים ומה אפשר ואי אפשר ללמוד מהם.
אולי בגלל שהוא יותר היסטוריון מאנתרופולוג, הוא לא מייצג בצורה מדויקת מה אנחנו באמת יודעים שהיה או לא ממחקרים על חברות של ציידים לקטים. למשל, הוא מתעלם מהיכולת שלנו ללמוד על מבנים חברתיים ויחסים בין גברים ונשים לפי הגודל הפיסי היחסי של גברים לעומת נשים, או שהוא מתעלם מכל נושא הברירה המינית וההשקעה ההורית שזה די מדהים כי הוא כן לוקח גישה אבולוציונית בסך הכל. מצד אחד תוקף את אלו שטוענים שהם יודעים איך ציידים לקטים חיו בעבר וטוען שאין הרבה מידע על הנושא, ומצד שני בעצמו קובע כמה קביעות די נחרצות לגבי חיי ציידים לקטים ואורחות חייהם. הרפרפנסים שהוא בחר מאוד אקראיים ולא ממצים (והם כתובים בצורה זוועתית בסוף), וחלקם של אנשים שהם לא חוקרים בתחום ועוסקים בספקולציות מאוד פרועות שעברו ביקורות חריפה ומשום מה מצאו את דרכם לספר. כמו שאמרתי, הוא אוהב להנעל על תאוריה אחת ברוב המקרים ולהציג אותה כבלבדית למרות שפה ושם הוא כן מציג יותר מתאוריה אחת אבל אז הוא די עובר עליהן בשטחיות. זה די ברור שזה פועל יוצא ממבנה הספר אבל אם היומרה גם באה האחריות לדעתי. עדיף אולי לכתוב על חצי מהנושאים אבל לכסות אותם בצורה יותר מהודקת. אין לי בעייה עם ספקולציות, אבל די צורם שמצד אחד הוא מאשים אחרים שהם לא יודעים הרבה על חברות של ציידים לקטים, ומצד שני, קובע כמה קביעות לגביהן ועוד כאלו שאינן מדעיות אלא ערכיות (הם חכמים יותר וחיו חיים טובים יותר מאיתנו היום). מעניין אגב שהוא מלגלג על כל המושג של צדק אוניברסלי וזכויות טבעיות שיש כביכול לאנשים ומצד שני הוא מבקר את מה שבני אדם עשו לכדור הארץ, להכחדת החיות ולשימוש בהן כמשהו לא מוסרי.
