יש משהו מאוד מציק שאני נתקלת בו לאחרונה

את למעשה שואלת האם ילד יכול

להתקיים ולקיים בערבות הימים, בעתידו חיים מלאים טובים ומספקים
ללא שורשיות? שאלה מעניינת.
ווישל'ה, ומה על ילדים שהתיתמו בילדותם מאין ספור סיבות?
ברור הדבר מאליו שהם חסרים משהו.
האם יש בכך כדי לשלול מהם אפשרות של חיים "מאושרים"?
לא יודעה לומר בפסקנות.
 

wish2

New member
חשבתי על זה לפני שנרדמתי אתמול

זה לא מוסרי.
ואני בטוחה בצדקתי הרבה יותר.
זה לא תקין.
זה שיבוש.
ילדים שהתייתמו מהוריהם הם לא חסרים שורשים.
הם פשוט יגדלו בצל החיסרון שבאבא.
שזה קשה אבל לא כמו לא להכיר בכלל.

ומי שם אותי לבוא ולעצור אימא מלהכנס לבנק הזרע ולקנות ילד?
אז אני לא עוצרת.
אבל אני מפסיקה למחוא להן כפיים על שהפכו לחד הוריות,.
הן אגואיסטיות.
או שהן לא רוצות זוגיות
או שהן לסביות
או שפשוט אף אחד לא רצה לזיין אותן בשביל ילד.

בעיה שלהן.
הילד לא צריך לסבול.
והוא לא רק יסבול מלחיות לבד עם אמא שתהיה כל עולמו.
היא גם ברוב המקרים תהיה מבוגרת.
הממוצע עומד על ילד בן עשר ואישה בן 50.
וזה במקרה הטוב.

זה נראה לך כיף מאמי?
 
תרשו לי להוסיף עוד שאלה מוסרית,

שבהתאם לסדר העדיפויות תמיד תהא משנית "לטובת הילד"
מהם היכולות שלנו והכלים שיש לנו כחברה להתערב בנפשן
ובבחירתן של אמהות המשתוקקות להביא ילד, והבאתו באמצעות
בנק הזרע הנה המוצא האחרון?
מי שמנו לשפוט או לשלול מהן את הבחירה להפוך לאם?
ושוב אני מדגישה, מיד לאחר שדנו על פי הניתן במושג
המופשט "טובת הילד"?
 

אiרשינא

New member
בהחלט יכול להבין את השורה התחתונה שלך... אבל

אבא חרא זה אבא חרא

ילד לא צריך "הורים", ילד צריך משפחה
ומשפחה לא נמדתת ע"י מאגר גנטי כזה או אחר
משפחה יכולה להיות אמא ומשפחה יכולה להיות שבט שלם
החיבור הוא באהבה, באכפתיות, בחום ובהוויה.


אמרה הדאגרואית שלהביא ילד לעולם זה תמיד ממניעים אגואיסטיים
ולאהוב זה לא ? מהי אהבה אם לא הצורך בלהיות נאהב ? האם אנחנו לא בוחנים את בני הזוג שלנו במדד איכות של ההרגשה שלנו ?


דיברנו מוקדם יותר היום על המושג "תשוקה" ועל המחיר שאנחנו משלמים בכדי להביאה לידי ביטוי
ילד, זו התשוקה העזה ביותר שיכולה להיות לאדם החפץ בכך, וככגודל התשוקה כך גדול המחיר שעליו לשלם והכאב שמביאה איתה הגשמת התאווה הזו.


האם מוסרי יותר לקבל את העובדה ששני ילדים שרק סיימו תיכון - ללא משאבים כלכליים, ללא זוגיות אמיתית, ללא מוכנות נפשית - להביא ילד לעולם ?
האם נערה בת 16 שנכנסה להריון מהחבר הראשון שלה והשאיר אותה לבד עם ילד זה מוסרי ?
ומה עם ילד שבא לעולם ע"י שני הורים לא מתפקדים, מרוכזים בעצמם, נוטים או עוסקים בפלילים שרואים בו כנטל על אורח חייהם, זה בסדר זה ?




מי קובע איפה עובר הגבול בין המוסריות שבמצע גידול אופטימלי לבין הזכות\רצון\צורך\טעות להביא ילד לעולם ?







גילוי נאות, יש לי אחות שמגדלת ילד שנולד מתרומת זרע (והשניה בדרך).
 

lefler11

New member
צ'ופצ'יק

מאוד מתחבר לדברים שכתבת.

מי קובע איפה עובר הגבול
- כל אחד ואחד (זה עניין סובייקטיבי לגמרי).


http://www.youtube.com/watch?v=O5ycQWCEKgQ&feature=fvwrel
 
יען, קשה עד בלתי אפשרי לכמת אותו

למעט פרמטרים. הוא רב, או אין ספור תלוי פרמטרים ומשתנים.
משכך, הוא נותר אמורפי.
 

seelinewoman

New member


נוסיף לזה את כל הזוגות המתגרשים או אלה שחשבו שיש להן פרטנר
וגילו בשלב כלשהו שהאבא החליט להתנכר לילד ומשום כך הוא גדל ללא אבא ממילא,
למרות שיש לו שם בתעודת הזהות.
 

דיבבלעס

New member
נוסיף לכך גם את

כל האמהות שמרחיקות את ילדיהן מאבותיהם
וכך הילד גדל ללא אבא ממילא...
 

seelinewoman

New member
נכון, גם הן

גם אותי הרחיקו מאבי, בגלל זה אני מנסה להיות אמא בדקה ה-91,
משום שניסיתי לתקן את ההרס שנגרם בילדותי.
הייתי שבויה בפנטזיה שרק אבא-אמא-ילדים הם משפחה.
עברו שנים עד שהתפכחתי, וכעת אני עושה את זה לבד,
בתקווה שלא מאוחר מדי.
הלוואי שהיה אבא לילדים שלי, ואולי אמצא להם אבא אחר כך,
אחרי שייוולדו, משום שבדיוק כמו שאמא לא חייבת להיות ביולוגית,
גם אבא יכול להצטרף למשפחה אחר כך.
ככל שנקדים להבין שמשפחות לא חייבות להיות ביולוגיות,
במיוחד בעידן שבו כמעט כולם מפרקים ומרכיבים מחדש, כך ייטב לכולם,
בעיקר לילדים.
 

wish2

New member
זה עידן מחורבן

שבו משפחות מתפרקות.
אני מאמינה שההיסטוריה העתידית שלנו תשתנה שוב.
 

Aronsona

New member
כל אילו הם נושאים לא מתוכננים ולכן לא ממש

רלוונטיים. כאשר הם קורים צריך להתמודד אתם הכי טוב שאפשר
 

seelinewoman

New member
או במילה אחת

החיים.

זה בדיוק מה שקורה כשמעזים לחיות ולעשות


when you know better - you do better

אבל בכל רגע כדאי שתעשה את המיטב שאתה יודע לעשות
 
אני מאוד מתחברת לדבריך

יש לי אחיינית נשואה אשר בעלה סובל מחולשת זרע ולאחר אין סוף בדיקות, כולל בחו"ל, נקבע שאין בכוחו להביא ילדים לעולם.
לאחר טיפולים רבים, היא נכנסה להריון מתרומת זרע וילדה בת חמודה והיום היא כבת 11. ניסתה שוב ושוב להרות מאותו התורם, אך לא הצליחה.
לילדה יש אבא ויש אמא ויש משפחה ויש סבא ויש סבתא משני הצדדים.
נכון שלהביא ילד לעולם, זאת פעולה הכי אגואיסטית שיש אבל גם הכי ראשונית פרימיטיבית שיש. נכון, אולי זה לא המצב הכי אידיאלי לילד אשר לא יודע מה הם שורשיו מצד האבא, אבל מצד שני ישנם גם ילדים אשר הגיעו בדרך הכי טבעית ו"בריאה" שיש והם סובלים סבל בל יתואר בין אם זה מהוריהם הביולוגיים ובין אם מהמשפחה ומהשורשים הטבעיים שלהם.

התשוקה הזאת להביא ילד לעולם, שיהיה בשר מבשרך, זאת התשוקה שהכי שורפת בבשר. אי אפשר לתאר אותה. היא לא משתווה לשום דבר אחר, לשום תשוקה אחרת.
לפעמים נאלצים להסתפק בילד אחד מתוך ידיעה שהוא יגדל כבן יחיד כל חייו, וגם עם זה קשה להשלים. אבל, הרבה יותר קשה זה להזדקן ללא ילדים בכלל.
 

wish2

New member
ביקשתי בתחילת הדיון לא להתייחס לחריגים.

אנחנו מתייחסים לנורמל.
לרצוי.
לא לילדה הריונית או לאבא שיכור אלים.

מה אנחנו עושים בזה שאנחנו נותנים לגיטימציה לנשים האלה להביא ילדים למשפחות חד הוריות מראש?
אנחנו יוצרים בעיה בעצמינו.
אנחנו מחבקים את הבעיה אלינו.

אני בטוחה שאחותך אמא נהדרת.
אבל תנסה להיות מעט אובייקטיבי ואני יודעת שזה קשה.
לי יש 3 אחים ששומרים עליי בצמר גפן.
אבל תנסה..
לאהיה עדיף לילד גם אבא?
 
למעלה