יש סיפורים טובים?

מיה2013

New member
כמאומצת בוגרת

מאוד מסכימה עם העובדה שכמו שכבר כתבו הכללות לא מתאימות בשום מקרה.
אימוץ הוא מסע נפלא בעיני, הורי הם הורי לכל דבר (הקשר והאהבה עוד התחזקו לאחר שפגשתי את הביולוגיים), כאימא ביולוגית אני יכולה לומר שגם לילדי יש קשיים כאלה ואחרים וכך גם לשאר האנשים.

יש סיפורים נהדרים ויש פחות אבל אלו החיים - אי אפשר לדעת מה יילד יום , אגב גם לא עם ביולוגיים.

בהצלחה שמה שתחליטי

ולשאלתך על שייכות - אני הכי שייכת בעולם!
 

צהלולים

New member
תודה מיה


 

יסמין@

New member
שיהיה בהצלחה ושתשמיעי הרבה

מאוד צהלולים אחרי שתזכי להגשים את חלומך
 

fatfat

New member
יש לי שתי בנות

לשתיהן הפרעת קשב וריכוז, הגדולה גם בליווי היפראקטייות. ושתיהן תלמידות מעולות ומהמובילו בכיתה. מאוד חברותיות ואהודות. הגדולה רקדנית מחוננת ומוכשרת גם בתחומי אומנות נוספים (המורה למוזיקה ביקשה לשלוח אותה לבי"ס למוזיקה, אני מתנגדת). הקטנה מיירת ומפסלת מדהים ובעלת קול פעמונים.

לשתיהן יש קשיים בגלל ההיסטוריה שלהן אבל מטפלים נקודתית.

שתיהן משוש חיי ואני מרגישה שנפלה ליבחלקי זכות להיות אמן.
 

יסמין@

New member
כולכן בורכתן זו בזו!!!

ושאלה (כמובן שאת לא חייבת להשיב אם לא בא לך!!!): למה בעצם את מתנגדת לכך שהיא תלך לבי"ס למוזיקה?
(הטון הוא שאלתי
כלומר לא ביקורתי. פשוט מעניינים אותי השיקולים)
 

fatfat

New member
מכמה סיבות: בודאות אני יודעת

שאחד השיקולים בעד או נגד קבלת ילד לבי"ס למוזיקה הוא אם יש לו /אין לו סיפור משפחתי יחודי/מעניין (בן של חברה של אחותי לא התקבל כי אין שום יחודיות במשפחתו) ואין לי כל כוונה להעמיד את הסיפור המשפחתי שלנו במוקד התקשורת.

נקודה נוספת היא שאני חושבת שזה לא נכון לחשוף את הילד לתחרות הזו. כמה שאומרים שזה לא תחרותי ואין נושרים, בכל תוכנית יש את מצטיין התוכנית ובסוף נבחר גם הזוכה במקום ראשון.

ושתי נקודות נוספות שאופייניות ספציפית לנו: הילדה בחרה לרקוד. כבר היום שלוש פעמים בשבוע היא רוקדת. אני חושבת שמגיע לה גם ימים בהם תהיה פנויה לחברות, הליכה למגרש משחקים, ספריה וכו' ובקיצור שתבחר מה בא לה לעשות באותו רגע.

ביה"ס למוזיקה מתקיים בתל אביב. אנחנו מתגוררים במרחק של חמישים דקות נסיעה שלא בשעות הפקקים. לא נראה לי שווה להשקיע כל כך הרבה זמן בנסיעות. אם תביע רון לפתח גם את תחום השירה היא תלמד פיתוח קול פה באיזור ותוכל לבחור להשתתף במסגרות דוגמת בימת הנוער העירונית... חבורת זמר וכו'.
 

יסמין@

New member
אה, עכשיו הבנתי

שהתכוונת לתוכנית הTV חשבתי שהתכוונת לבית ספר למוזיקה כפשוטו.
מאוווד מסכימה איתך עם כל השיקולים שכתבת!!!
אם היא תרצה לשיר, יש בוודאי מורה לפיתוח קול בסביבת המגורים או במתנס כלשהו או בבית ספר למוזיקה קרוב לבית. בלי תחרות ובלי מתחים ובלי חשיפה ובלי כל ווג'רס הזה.
 

קשה7

New member
עצם האימוץ הוא צל שירדוף את המאומץ כל החיים

אבל צריך לנתב את זה לדברים חיוביים.
כמו שמנכל חברה ידוע בישראל אמר" שהוא מצליח בכל אבל מגיע הלילה והוא צריך להוריד את הפרוטזה וכ"
להיות מאומץ לא קל אבל זה לא אומר שלא ניתן להיות מאושר.
אם את חושבת שזה לא יפריע לילד מבחינה פסיכולוגית אז אומר לך שזה יפריע וילווה אותו כל החיים.זוהי עובדה מהותית ולא ניתן למחוק
 

Daria34

New member
את צריכה לזכור שבתור אימה המאמצת אין שום דבר

לעשות שימחוק את האובדן שיש באימוץ.אבל את יכולה לחתור ללמד את הילד
שתאמצי את הכלים שהיא או הוא יצטרכו כדי לנווט את סיפור החיים שלהם,אבל לא תוכלי
לשנות את הסיפור לעשות אותו פחות כואב.אין רישמה של הוראות מה לעשות כדי
שהכאב שיכרוך באובדן יפסק.כן, ישנם דברים שאת יכולה לעשות (או להיכשל בלעשות)
שיגרמו לכאב להיות במידה רבה יותר,אבל יש מעט שאת יכולה לעשות
להסיר אותו מחייה.
 

fannyd

New member
אנחנו משפחה משעממת להחריד

אמא ושתי מתבגרות בנות 16 ו-12. כמו בכל משפחה בה יש מתבגרים לא תמיד הכל פשוט. עם זאת שום דבר יוצא דופן לעומת בני גילן בסביבה בה אנו חיים.
 
למעלה