יש שרשורים שפשוט צריכים להשאר למעלה.

Efrat K

New member
העלת סוגייה מעניינת

אבל אני אמנע מלענות על זה,בעיקר משום שאני חלוקה בתוך עצמי.
 
הוי, אל תתפסו אותי ככופרת או קיצונית..

בעיקרון, יש לי ידידים בנים ואני מסתדרת איתם יופי. אני לא רואה בזה שום דבר פסול או רע, אין לנו שום רגשות של מעבר ואנחנו נהנים מהידידות הזו. א-ב-ל.. במה שנוגע ליציאות עם בנים, חברויות וכדו'.. אני מאוד מאוד נגד. אני חושבת שצריך להתחיל לצאת עם בנים, רק כשבשלים לחתונה. כי כל קשר שיווצר לפני זה, סתם יגרום ח"ו להכשלה וממש קשה להמנע מזה!! ברור שהכוונה היא לא לצאת חודש, חודשיים ואז לקבוע חתונה.. אבל שלא יקרה מצב שמושכים קשר יותר משנתיים, כי עדיין לא יודעים אם זה זה, או לא זה, חתונה, לא חתונה.. מבחינתי ברגע שאני מוכנה לחתונה, להתחיל לצאת עם בנים זה לגיטימי, אפילו חודש, חודשיים, ואפילו שנה- רק כדיי להיות בטוחה ב100% שהוא ה-אחד.. אבל לא לצאת שניה קודם. וזו כמובן, רק דעתי. אל תראו אותי ככופרת ולא כקיצונית, כי אני ממש לא
 

אלעריש

New member
חן, מה הבעיה בלהיות קיצונית?

בס"ד אני כזותי. כן, אני קיצונית, פאנטית, "דוסית", מה שתרצו. אבל אני אוהבת את ההגדרה "יהודיה גאה". בשביל מה צריך?? סתם להכניס לראש מחשבות, יצרים. וחז"ל הזהירו שוב ושוב- "אין אפוטרופוס לעריות!!" אל תכניסו את עצמכן לניסיון!!!! אני ממש ממהרת עכשיו. אם זה מעניין אתכן, ארחיב בהזדמנות. שב"ש!
 

אלעריש

New member
חמודית :)

בס"ד טוב. למה לא טוב קשר עם בנים? א. לבנים נאמר "אל תרבה שיחה עם האישה"- באשתו נאמר. קל וחומר למי שאינה אשתו. למה? חז"ל הזהירו- אין אפוטרופוס לעריות!! ודב אינדיג מ"מכתבים לטליה" [ספר ממולץ בטירוף!!] מתאר זאת כ"כ יפה- "מה את חושבת, טליה, מזכירה שנשארת לדבר על המנהל שלה מעבר לשיחת העבודה אינה יכולה למצוא את עצמה ברומן סוער כמעט בלי להרגיש?" כן, גם אנשים גדולים נופלים בפח! הרי הספרות העולמית מתארת באינסוף רומנים את התהילך הזה- הידידות הפשוטה והבלוי התמים מובילים אל הבגידה והניאוף. בטח את שואלת את עצמך- "רגע, מה היא מקשקשת שטיות. אנחנו שומרים נגיעה, ובטח עריות. אנחנו סתם רוצים לבלות יחד." אבל בואי נהיה שניה כנים עם עצמינו- כמה חוזק צריך בשביל לשמור נגיעה? חברים בגיל תיכון, הישובים זה לצד זה בספסל בגן הציבורי או בכל מקום פסטורלי אחר [רחוקים זה מזו, כמובן;] אל מול שקיעה נהדרת, האם הידים לא תגלושנה אחת אל השניה? והשפתיים לא יחשקו במגע? אני מסופקת. בואי נלך רחוק יותר- בעז"ה, עוד כמה שנים הבת הזו שהייתה בגינה הציבורית תקים בית בישראל ותעמוד עם בעלה מתחת לחופה. תארי לך, תעמוד עם בעלה, אב הוא לא יהיה הגבר הראשון שהיא נגעה בו! לא מכוונה רעה, חלילה, אבל סתם הפריחה על לחי של ידיד לשעבר נשיקה. היא בטח לא חשבה על זה, אבל אני חותמת לך כמה היא הייתה רוצה להעביר את הגלגל אחורה, שבעלה יהיה הראשון שהיא תיגע בו. שוב, בטח את אומרת לעצמך- "אוך. ההגזמות פה רצות!" אבל שוב אני אגיד את המפשט הזה, ואחזור עליו שוב ושוב- אין אפוטרופוס לעריות!!! היצר חזק!!! אדם לא צריך להכניס את עצמו לניסיון! ואם נלך עם הילדה הזו עוד טיפה קדימה; תארי לך. בזמן רווקותה, כשהיא הייתה עם ידידים וחברים, כל זמן שהיא "רבה" עם אחד החברים הרי היא עזבה אותו לאלף עזאזל. כל פעם היא מצאה סיפוק אצל בחור אחר. בתור אישה נשואה- ה"פריווליגיה" הזו אינה קיימת- היא מקודשת לאיש אחד בלבדב, בעלה. היא אינה יכולה להפנות אליו את רגש האהבה, וכשהוא "מעצבן" אותה להגיד לו שנמאס לה והיא גומרת איתו את העסק. כשבן הזוג הוא היחיד והראשון איתו הנערה הנ"ל יוצאת- לא יהיה לה מצב אחר. היא בכלל לא תחשוב על האפשרות לעזוב אותו. [שלא נדבר על איך עוזבים את הבעל- סיפורים שלצערינו לא חסרים גם במגזר שלנו.] אני מאמינה ברגש האהבה ולא ההתאהבות. את האהבה בונים במשך שנים. יש עליות, מורדות, אבל זה שווה את זה. הרבה יותר מרגש ההתאהבות, שהיום מופנה לאיש אחד ומחר לאיש אחר. ה"התפרפרות" הזו, מבן זוג אחד למשנהו. עכשיו, בטח את שואלת "יופי, אנחנו ילדים צעירים, לא מתחתנים ובטח לא הולכים להתגרש, אז למה לא?" אז ככה. הרגלים שרוכשים בגיל הזה, ה"טיפש עשרה", הם דפוסי ההתנהגות שלנו שישמשו אותנו בחיים. אדם שהתרגל להלחיף בנות זוג כמו שמחליפים נעלים [ולעיתים אפילו גרביים...] יכול ביום אחד- לאחר החתונה- להחליט שזהו?! לא. כי לכך הוא התרגל כל החיים. וקשה מאוד לשנות את ההרגל הזה. אז למה מלכתכילא להכניס את עצמינו לבור?! לא חבל?! [שוב, אני מתארת פה מצבים בהקצנה, אם כי הם שכיחים מאוד.] ואפילו אם הקשר מסתכם בידידות, אז: *"אל תרבה שיחה עם האישה"- לא בדיוק מסתדר פה. *"שמירת עינים"- בן לא אמור לראות את כל היופי של הבת בדיקדוק. חברים, מן הסתם, הבן מסתכל ובוחן, וזה אסור. *חשש להגיע לנגיעה ח"ו. *הדברים שהוזכרו לעיל. אגב, כתבתי פה כאילו אני מדברת איתך בגוף ראשון- "את". אבל זו לא את ספיציפית; כל מי שקורא את זה. ואם מישהי תתחזק מיזה- והיה זה שכרי. שבוע טוב :)
 
את אומרת דברים נורא יפים,

ואני מסכימה עם רובם, אבל מכאן ועד לנתק קשר עם בנים לגמרי.. הדעות קצת רחוקות:)
 

אלעריש

New member
חנצ' :)

בס"ד טוב. אם את אומרת.. אבל תקראי בלינק המצורף- אולי הוא יסביר יותר טוב ממני. רק טוב :)
 
באמת סוגיה מעניינת שאני חלוקה בה..

אנחנו שבט נפרד[בעצם-השבט הנפרד הראשון],ואני רואה איך מצד אחד זה עזר לנו[אני יודעת שלא הייתי יכולה להיות בפעולות וזה אם כל הזמן היו שם בנים והיינו מסתכלים אחד על השני וכו'],אבל מצד שני הרבה בנות בשבט הלכו וחיפשו את זה במקומות וצורות לא נכונות... עכשיו נגיד בגרעין יש קבוצה גדולה של בנות ובנים שמתקשרים בצורה עניינית בלבד,ויש קבוצה שכל הזמן ביחד בנים בנות בגרעינים אחרים,שבאו משבטים מעורבים,התקשורת בין הבנים בנות יותר טובה[ואגב,אלו הבנים שאני מתקשרת איתם
ואפילו סתם כדי לשלוח להם פלאפל בפייסבוק
] אז לודעת מה דעתי...ברור שעירוב מלא זה רע...אבל גם הפרדה מלאה זה רע...
 
נושא מאוד מאוד מעניין

אני בינתיים ממש לא בקשר איתם - לא כדאי להיכנס לזה בכלל! כשאהיה בשלה, אצא עם אחד שאני מקווה בעז"ה שאיתו אתחתן
 
הזכיר לי משהו-

בשבת שעברה היה לנו סמנריון בציפרה.. דיברנו על בינו לבינה, בנות העלנו מלא שאלות ולא כ"כ הסתקפו בתשובות של המדריך.. כדי לספק את כולן, הוא אמר משפט שענה על רוב השאלות: "הבנים רואים בבנות גוש בשר" נכון, לא?
 

Efrat K

New member
זאת ממש הגזמה

סליחה,בנים הם חיות?הם לא בני אדם? הם סתם מקצינים בכוונה כדי שלא תעזו להתקרב וזאת שטיפת מוח שעושים לכל הבנות שלומדות באולפנות.
 

Efrat K

New member
וגם

אני מסכימה עם העובדה שלגברים בניגוד לנשים יש יצר הרבה יותר חזק ואולי קשה להם לשלוט עליו יותר אבל מפה ועד ל"גוש בשר" יש הבדל גדול.
 
אממ.. אני לא ממש מסכימה איתך..

ברור שבנים לא מסתכלים על בנות רק כ"גוש בשר", אבל עדיין.. רוב הבנים שכבר בגיל צעיר מה שמעניין אותם זה רק בנות, מתעניינים לא פחות בגוף שלהן.. את זה יכולות גם להעיד בנות שהיו להן חברים..
 
למעלה