כאילו שלא מספיק קשה באקדמיה

מאי261

New member
בדיוק נכנסתי

כדי לראות אם מדברים על זה כאן... אני פשוט בהלם לא מאמינה. איך זה נמשך כל כך הרבה זמן בלי שיידעו ובלי שיעשו שום דבר. מצרפת עוד קישור, של אורית קמיר.
 

LastFlowers

New member
שלושה מרצים מאותו החוג?

מה לעזאזל קורה כאן? מזל שיש היום אינטרנט כדי לפוצץ פרשיות כאלה (קראתי גם את הפוסט הקודם באותו הנושא, תודה לך).
 
אין כמו אורית קמיר

בשביל לעורר בי אנטי. צר לי, אבל אם להתבסס על מה שהיא אומרת - כל אחד מן השלושה זכאי, כאשר למה שעושה השלישי, החמור מבין השלושה, לדבריה, קוראים בעברית לא אונס, לא ניצול מרות, כי אם "מערכת יחסים". דבר אחד אני מסיקה מכל הסיפורים הללו... כנראה שחיים רמון איננו הדון ז'ואן שהוא חושב שהוא, אפילו פחות מקצב! OUCH
(עובדה, לו הייתה רק אחת, ואפילו הלשון מוטלת בספק)
 

FPNH

New member
בעברית קוראים לזה "בעילה אסורה בהסכמה"

זה אכן סוג של "מערכת יחסים" אבל מהסוגים שניתן לשבת בגינם 3 שנים בבית הסוהר.
 
זה אמנם החלום הרטוב של בייניש

אבל למרבה המזל, היא והשרוט השני היו בעמדת מיעוט כאשר עסקת קצב עמדה במבחן בג"צ.
 

LastFlowers

New member
עזבו אתכם מטיעונים משפטיים

אני מדברת על ההתנהגות של האוניברסיטה ושל המרצים (וגם של חלק מהסטודנטיות - בל נסיר מהן את האחריות) מבחינה אתית - למישהו פה יש ספק שמדובר בהתנהלות בלתי הולמת? איך בכלל זה הגיע לכדי מצב בו שלושה מרצים מאותו החוג בפרקי זמן שונים מעורבים באופן מאד לא תקני עם התלמידות שלהם? למה אף אחד לא טפטף את זה *החוצה* עד עכשיו? בעידן הרשת מספיקה פניה אנונימית לבלוגר מהברנז'ה או כתיבה בבלוג עתיר באז כדי לעודד לכל הפחות רחרוח עיתונאי סביב הפרשה, אז אני באמת לא מבינה את פשרו של קשר השתיקה בהסכמה הלז.
 
אני לא מסכימה איתך

את מדברת כמישהי - שמעולם לא היתה בחוויה הזו. ואני שמחה על זה אבל - מי שהיתה בחויה הזו - יכולה להסביר לך היטב למה היא לא עשתה עם זה כלום. אז לא כדאי למהר לשפוט. ראיתי תגובות כאלה גם ב"טוקבקים" שהיו לכתבה בynet, ואחד מהם אמר גם : למה לא התלוננו הדוקטורנטיות האינטליגנטיות"... אבל - כולנו כאן יודעים מה כמות הדם והדמעות שניגרים בדרך אל התואר הזה, ומה מסלול המכשולים הקיים, ו... לפעמים - פשוט מעדיפים לשתוק ולהמשיך הלאה, רק כדי לסיים ודי. שלא יובן כאן לא נכון- אם היו כאן רומן, או יחסים בהסכמה (כמו שהוגדרו אצל קצב וגולדבלט) אני אל מסירה את האחריות מהנשים המעורבות, אבל - אם היו כאן הטרדות מנינות, ו/או אונס - אני מש לא חושבת שאנחנו יכולים כאן לשפוט ולומר- למה לא התלוננו.
 
../images/Emo45.gif

מי ששרויה תחת טרור, אין בכלל מה לדבר על "למה לא התלוננה". העניין הוא שלפחות מבחינת העיתונאים, והרושם שנוצר הוא שגם מבחינת המשטרה, אין הבדל תהומי בין זה לבין "הודה בניהול רומנים עם חלק מהנשים"...
 

LastFlowers

New member
שוב את מפספסת אותי (-:

האם רק הסטודנטיות המעורבות בעניין ידעו על המתרחש בין כותלי החוג לסוציולוגיה במשך יותר מעשור? כתוב מפורשות שהן עצמן פנו להנהלת האוניברסיטה במשך שנים, וזו החליטה לסכור את פיה. עוד נכתב שאחד המרצים נהג להתרברב בעובדה שהוא שוכב עם תלמידותיו, וגם זה איכשהו עובר בשקט תעשייתי. במדינה שלנו, עניין בקנה מידה כזה לא נשאר בגדר נחלת הפרט. אני באמת ובתמים לא מבינה איך אפשר לשתוק, בעיקר בעידן האינטרנט האנונימי שבו לכל עיתונאי יש בלוג מצליח. האחריות היחידה שהטלתי על הסטודנטיות התייחסה לאלה שקיימו מערכת יחסים מרצון עם אחד המרצים (שלא נחשד בפלילים, אלא רק בהתנהגות בלתי הולמת. בכל זאת, לקיים דפוס של רומנים עם התלמידות שלך אינו אקט מוסרי). זה כמו שאכנס מבחירה למערכת יחסים עם הבוס שלי בעבודה, ואז אתפלא שהוא מדבר על הביצועים שלי במיטה עם החברים שלו במשרד. סליחה, אני בהחלט מטילה עליהן את האחריות להפעלת שיקול דעת לקוי מאד.
 
אפשר לשתוק, אם יש טאקט

ואם את תוהה איך אפשרי שמסכת התעללויות טראגית לא יצאה אל האור, למרות שלכאורה גורמים אחרים ידעו, סטודנטיות התלוננו להנהלת האוניברסיטה וכו' אז לא עלה על דעתך שאולי להד"ם?
 
אוקי. מסתבר שאני באמת לא לגמרי "צלולה"

אכן פספסתי אותך. ובכל זאת אני חושבת לעצמי, שאם קראת את מה שתיארתי כאן על החבר שלי שתקוע עם מה לעשות בסוגיית מקום העבודה שלו, הרי את יכולה להשליך משם גם לכאן. מי שמויא דברים כאל ה- יודע שיש סכנה שיבולע לו. אל תשכחי, שגם לאוניבריסטאות אין שום מטרה שדברים כאלה יכתימו את שמן. אלה דברים שלא נשחים במהירות, וגורמים להפחתה ברישום... (והרשי לי לגלות לך שאני יודעת על מספיק אחרים שם באוני' הזאת , גם באחרות, לצורך ההגינות, שעושים את זה לא פחות, ומטרידים מינית ללא הכרה, ואת יודתע מה, אני אפילו מכירה שלושה מקרים של בנות שהתלנוו לראשי האוני - והאוני העדיפה "לבנות להן תיק" של "לא מוצלחות" ו"בעייתיות" ולגרום לזה שלא יסימו את הלימודים שלהן, במקום לטפל במרצה הסורר...) זה מזכיר לי קצת את הסיפורים על אלימות בבתי הספר. עד לפני מספר שנים, בתי הספר לא היו מוכנים (ויש רבים שעד היום נוהגים כך) שידווחו על אלימות בין כותליהם. הם היו הודפים כל אמירה של הורה או של ילד או כתב על אלימות לכאורה אצלם. בכל פעם שמישהו היה מתלונן בתוך ביה"ס - המנהלת היתה מנסה (ומצליחה ברוב המקרים) - "לסגור את זה" בתוך ביה"ס. זה היה בעיקר משום שחששו ל"שמו הטוב של בית הספר"... רק לאחרונה התחילו להפסיק "לטאטא" את העובדות הללו, פשוט כי ... גילו שגם מורים נפגעים מהאלימות הזו, וזה כבר נבחן בסטנדרטים אחרים... אני מניחה שאילו היו מטרידים את הרקטורית, זה היה כבר מזמן מטופל.
 
אז איך זה ש"סטודנטים למען צדק חברתי"

בכלל בכלל לא פוחדים להפיץ בכל האוניברסיטה ובאינטרנט בקשה שאנשים יעבירו להם שמות של מרשים שהם חושבים שמקיימים "יחסים אסורים"?
 

LastFlowers

New member
שאלת תם

מה גורם לך לחשוב שפניה אנונימית נניח ממני, שאין לי שום קשר לאוניברסיטה העברית בכלל ולחוג לסוציולוגיה בפרט, תסב לי נזק? מספיק ללכת לאיזה אינטרנט קפה בעיר אחרת, אם את כל כך מפחדת שמישהו יעקוב אחרי ה-IP שלך או משהו כזה, ולשלוח מידע* לעיתונאים. גם אם כלום לא יצא מזה, לפחות ניסית. בנוגע לחבר שלך: כאמור, אין לי ולו טיפת ביקורת על התנהגותו, הוא לא שרוי במצב שמאפשר לו יותר מדי ברירות (לסתום ולשתף פעולה או לקום וללכת). מפריע לי שאחרים מבחוץ שיודעים על המתרחש באותו מוסד לא נוקפים אצבע מחשש שיטרפו להם את כל היד, וזה באמת החוט שמקשר בין המקרים. אני מזועזעת מהמידע שאת חולקת כאן על המעשים שמתרחשים בין כתלי האקדמיה (שגם על פיהם, אגב, ניתן בהחלט להטיל חלק מן האחריות על הבנות המעורבות) ומודעת היטב לעניין בתי הספר, אבל יש הבדל בין לסגור דברים בתוך המוסד, לבין לפתוח אותם לרווחה ולתת להם לגיטימציה. לפי המתואר בכתבות, זה בדיוק מה שהאוניברסיטה העברית עשתה לכאורה. * בהנחה שהמידע שיש ברשותי הוא מהימן או מספק איזה קצה חוט שמישהו ירצה להרים ולבדוק - שמא נכון הוא הדבר.
 
אני שוב מפספסת אותך ../images/Emo13.gif

פנייה אנונימית היא לא אנונימית. היה לי עניין אחר שבו כמעט ונתפתיתי להיות "אנונימית" כזו ולשלוח מידע לעיתונות. כשדיברתי על זה עם חברי העיתונאי הוא אמר מייד (מה שידעתי גם מעבודתי בתקשורת) שכל אנונימי - סופו להתגלות. ולא הייתי מוכנה בשום פנים ואופן לקחת את הסיכון הזה וזה סיכון גדול במקרים מסוימים. באשר אלייך - נו טוב, אז את תגידי משהו מבחוץ על מה שקורה במכללת X או בחוג Y, ו...? יצטרכו למצוא אנשים שמוכנים לדבר. כי אחרת - ל איפרסמו וכמה אנישם את מכירה שיסכימו לדבר? שוב, - זה מטה לחמם (במקרה של עובדי המכללה) וזה התואר שלהן והחיים האישיים שלהן (במקרה של התלמידות המוטרדות)... מי תהיה הראשונה שתסכים להתראיין (אפילו בעילום שם?) ? הרי - כל מי שתעיד בעילום שם, לבסוף - המשטרה תבקש להגיע אליה... ואז מה? לפעמים את מעדיפה להדחיק את החוויות האלה ופשוט להמשיך הלאה. תאמיני לי - זה הרבה יותר קל ופקשוט ומהיר מאשר להתמודד עם תשאולים וחקירות ועדויות של כל מיני אנשים שהמוח שלהם נמצא להם במקומות אחרים מהראש...
 

p i t e r פן

New member
דבר אחד איני מבין.

מה כ"כ לקוי בקיום יחסין מין, בהסכמה, כאשר שני הצדדים בגירים ושפויים בדעתם? זאת ועוד, כאשר שני הצדדים פנויים (נניח). במה זה שונה מכל מערכת יחסים/סטוץ/זיון אחר? מדוע אסור לסטודנטיות לצאת/לשכב עם מרצים, מרצונן? מדוע אסור למרצה (שוב, פנוי) לצאת/לשכב עם סטודנטית? מה זה הקשקושים האלה על יחסי מרות כאשר מדובר ביחסים בהם מעוניינים שני הצדדים? אם גבר (נניח מרצה) שוכב עם כל מה שזז, זה מקסימום יכול להעיד משהו על אופיו ועל אישיותו, אבל אין זה אוסר עליו להמשיך ולשכב עם בחורות להן הדבר אינו מפריע. יש סטודנטיות רבות שנדלקות על המרצים, בגלל הגיל, בגלל המעמ, בגלל אותם יחסי המרות. מדוע זה רע או לא טבעי? ולבסוף, איזו "אחריות" בדיוק צריך להטיל על הבחורות? אחריות למה? היה להן רומן/פלירטוט עם המרצה, היה ונגמר. מה הביג דיל פה?
 

LastFlowers

New member
פשוט

1. קראת את הפוסט שמאמי קישרה אליו? מדובר בבחורה שחשפה את יחסיה בהסכמה עם מרצה מסוים, ורוח חריפה של אשליה שהתפוצצה לה בפרצוף עולה ממנו. מבחינתה, כנראה שיש בעיה (אחרת - בשביל מה היא כתבה את הכל?). מבחינתי, כפי שציינת יפה, היא ידעה היטב למה היא נכנסת, ולכן אם בדיעבד היא החליטה שמשהו כאן לא היה תקין אזי שגם עליה מוטלת האחריות. 2. בנוגע לשאלה הכללית שלך: אתה לא רציני, נכון? המנחה, זה שאחראי ישירות על קידומה במחלקה, על הכספים שהיא תקבל, על משרות אקדמיות, המלצות והשד יודע מה, מקיים איתה מערכת יחסים. מה הסיכוי שלא תתקיים כאן אפליה לטובה או לרעה (במקרה של סיום הקשר) מצידו של בעל הכוח? אם נרד יותר לעומקו של עניין, מה הסיכוי שהקשר הזה לא נבנה מיסודו בהסתמך על אותו כוח? אתה יודע, בין ניצול מתוך מרות לבין יחסים בהסכמה לפעמים עובר קו דק מאד, ואפילו דקיק. ואף מילה בנוגע לעבירה על תקנון האוניברסיטה.
 
אין כלום בתקנון האוניברסיטה

לגבי הבחורה, נראה לי שהמיין אישיו שלה היה הקטע העדתי, ועד כמה שאני חושבת שהיא מסתכלת על הדברים במעוות, היא כתבה יפה ומאחלה זווית. אני לא חושבת שהיא כיוונה למה שאורית קמיר ושות' עשו מזה. ברצינות, מבחינה אתית אין עם זה שום בעיה. עם מנחה זה קצת אחרת (ולדעתי באמת קשה לעבוד ככה כמו שצריך), אבל יש לא מעט מרצים שנשואים לסטודנטיות שלהם ולאף אחד אין בעיה עם זה. מי שטוען שהגבול בין ניצול מרות ליחסים בהסכמה הוא דקיק, לא יודע ניצול מרות מהו או לחילופין מוזיל תוך פטרונות את המהות שלו. ניצול מרות הוא שימוש לרעה בכוח, יצירת מציאות מאיימת, הטלת טרור. זה ויחסים בהסכמה בכלל לא גובלים אחד בשני, בשום צורה, והצגתם ככאלה רק גורמת עוול לכולם - גם לחפים מפשע וגם לאלה שבאמת חיים וחיות תחת אימה כזאת.
 

p i t e r פן

New member
מצטער, איני רואה בעיה כל עוד יש הסכמה.

הם אנשים מבוגרים, שיפתרו את הבעיות שלהם בבוא העת (העבודה המשותפת, התקציבים ושאר הירקות). גם כשאת נפרדת מבן זוג שאינו המרצה שלך, צריך לאכול די הרבה חרא (סליחה על הביטוי). ככה זה, פרידות sucks. בגלל זה לאסור על אנשים לנהל מערכות יחסים? נראה לי בבחינת גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. מישהו כאן (את? מצטער, איני זוכר כעת) הציע למרצה לחכות שנה - שנתיים - שלוש. זו בהחלט הצעה שאינה רצינית. אלה חיים של אנשים, הסיכוי שלהם לאושר אמתי או לסתם למערכת יחסים נעימה ומהנה, למה שימתינו שנים, בגלל שהמערכת אינה מסוגלת לעכל אותם? בינינו, אני בטוח שכל האנטי הזה נובע מכך שמרבית הציבור אינו יודע איך לאכול בחורה צעירה שיוצאת עם "אשמאי זקן", לכאורה. מרצה - שמרצה...
 
למעלה