כאן התחנה טרבלינקה

|נזכרת בימים עם שכר מרצה|

(שזה מלא כסף לשעה אקדמאית) באופן כללי, אם מצליחים למצוא עבודה במה שאני לומדת, אז אפשר להרוויח סביר, אחרי כמה שנים של ניסיון הכוונה. אבל כמו שהאישה שלי אומרת, לצבאים יש מוסר תשלומים מחורבן, אז לא צפוייה לי הכנסה מי יודע מה גבוהה גם בעתיד. אבל מילא, העיקר האידיאולוגיה.
 

rozalinda22

New member
אוי רעות, רעות..

פריפריה זה סטייל. כולם במרכז מקנאים.. בהצלחה כפרעלייך...אל ייאוש
. ובלי נפקנות [זה הפועל?
]. זה לא נשמע מגניב כמו מוכרת בגדים. עדיף בחנויות של פרחות. יש פה מבחר, את מוזמנת. את מי פגשתם פעם ברכבת? ז"א, בלי שהתכוונתי לפגוש בו? כל מיני אנשים לא כיפים. זו בעיה כשנוסעים יום יום ברכבת
כבר שנים. את מי אתם מרגישים שהייתם צריכים לפגוש, ואף פעם לא פגשתם? רונה כאילו? היא בטח לא טיפוס של רכבות.
מה הייתם עושים אם הייתם פוגשים אותו/ה? מתרגשת כמו ילדה קטנה וטיפשה? מתנהגת כרגיל נו
איזו דלת כבר סגורה עבורכם? הדלת אל ליבם של ההורים שלי. אני תמיד לא אהיה מספיק
. ואיזו לא הייתם רוצים שתיסגר? דלתות הלב שלהן
[הו קיטשי מוות.] מה קרה לא כמו שרציתם אך למדתם להשלים איתו? מלא דברים לא קורים כמו שאני רוצה, אלו הם חיי
. תמיד מה שיכול להיהרס נהרס. למדתי להשלים עם העובדה הזו ספציפית, אבל זה לא אומר שזה קל או שאני מרפה באמת.. על מה אתם מרגישים החמצה?
עליה, על כל הקשר שהתמוסס מבחינתי בלי כל סיבה. ז"א, הייתה סיבה, היא לא רצתה אותי יותר בתור אהבה, אבל תמיד אתקשה להשלים עם האכזבה מזה שהיא לא רצתה אותי גם בתור סתם חברה. מי נעלם לכם? מי לא?
If you don't keep them warm Eventually they freeze?
עיר או כפר? תלוי באיזו תקופה בחיים. עכשיו? מתאים כפר, בא לי שקט עז
. בדר"כ עיר לוקחת ובגדול. שתיתם פעם חלב חמוץ? האם אכן התקלקלה לכם הקיבה בגלל זה? האלרגיה הנעימה לחלב גורמת גם לחלב לא חמוץ לקלקל לי את הקיבה ואת המצברוח. סתם מכאיב ולא כיפי. תודה לממציא החכם
שהמציא את האנזים
המאפשר שתיית חלב [למרות שכולנו יודעים שזה שקר ושזה רוב הזמן לא עובד
] לאיזו נסיעה הייתם רוצים להצטרף? כרגע? לכל נסיעה. מה הייתם צריכים להגיד, אבל לא אמרתם? אני תמיד אומרת הרבה יותר מדי|פהגדול|. למי תגידו שאתם אוהבים אותו/ה 100,000 פעם? לכל מי שאני אוהבת. עד שהוא לא ירצה לשמוע. זה מתקשר לסעיף הקודם היטב.
רכבת או אוטובוס? ברור שרכבת. יש בי שנאת אוטובוסים עזה
. ולמה רונה אף פעם לא שרה את השיר הזה בהופעות? זו שאלה נפלאה! אני דווקא מחבבת אותו ++
 

רעוּת

New member
אין להם כרטיסים רק ריקוד ומנגינה.

('רכבת ההפתעות' תמיד נשמעה לי כמו משהו נורא מפוקפק. קצת כמו פדופילים שמחלקים לך סוכריות כדי שתיכנס לאוטו שלהם). את מי פגשתם פעם ברכבת? לא יודעת, בטח אנשים מהצבא. האמת שאני לא נוסעת ברכבת הרבה
. את מי אתם מרגישים שהייתם צריכים לפגוש, ואף פעם לא פגשתם? תמיד רציתי לפגוש את שרה גיבורת נילי. וכשהייתי קטנה תמיד רציתי לפגוש קרובים שמתו בשואה ושהם יספרו לי על זה. ואז גדלתי קצת והיו לי קרובים מתים משל עצמי, אז זה כבר לא היה כזה אטרקטיבי. מה הייתם עושים אם הייתם פוגשים אותו/ה? מבקשת שתתאר לי איך התורכים עינו אותה
. איזו דלת כבר סגורה עבורכם? הרגע שלפני הטעות הראשונה ואיזולא הייתם רוצים שתיסגר? מהזה משנה כבר
מה קרה לא כמו שרציתם אך למדתם להשלים איתו? הצבא, אני מניחה על מה אתם מרגישים החמצה? על דברים שלא אמרתי והייתי צריכה. על דברים שאמרתי ולא הייתי צריכה. מי נעלם לכם? חחחחחח If you don't keep them warm Eventually they freeze? לא במזג האוויר הזה
עיר או כפר? עיר שתיתם פעם חלב חמוץ? האם אכן התקלקלה לכם הקיבה בגלל זה? לא זכור לי. אבל יש לי קיבה חזקה, אני אף פעם לא שמה לב לתאריכים על דברים, וכנראה שזה מחשל
לאיזו נסיעה הייתם רוצים להצטרף? לנסיעות של רונה ברחבי הארץ להופעות בתור זבוב על קיר המכונית
. או סתם לטוס לחול או משו. מה הייתם צריכים להגיד, אבל לא אמרתם? מהזה משה כבר
למי תגידו שאתם אוהבים אותו/ה 100,000 פעם? לאף אחד
רכבת או אוטובוס? אוטובוס ולמה רונה אף פעם לא שרה את השיר הזה בהופעות? למה באמת
ותענו, אמרתי
 

hadarinke

New member
בדיוק מחר אני בטרבלינקה [עכשיו חזרתי ממיידנק]

באמת, אני בפולין במסע.
 

גוזלה

New member
בדיוק ההפך:

סיום תקופת המבחנים, החזיר לי את החיים... [כלומר עד המועד ב' בכימיה, זאת אומרת... ]
 

רעוּת

New member
תקופת מבחנים היתה חופש ../images/Emo7.gif

סמסטר, לעומת זאת
. ולא, לא בגלל לימודים, אני לא בטכניון
 

גוזלה

New member
תקופת המבחנים הייתה נסיון בריחה אחד גדול.

עשיתי כל דבר כדי לא ללמוד. ע"ע רענון אובסיסיבי של פייסבוק, וואלה, מאקו, וכן, גם הפורום... :] עכשיו, חזרתי לעצמי... חח
 
~מה שלא אומרים לאנשים בפולין במקום "תהני"~

|חוזרת למסע שלי
| אצלנו לכולם היה הכי קשה ביום האחרון, בטרבלינקה (וביער לופוחובה בעיקר). אני חושבת שהכי הזעזעתי דווקא במיידנק (וגם בבירקנאו), בגלל הסיפורים. ו, טוב, הר האפר. :| פולין זה מטורף בכל אופן. (התמונה שלי, ממיידאנק)
 

hadarinke

New member
הלוואי שזה היה נראה ככה כרגע

הכל לבן, והמון שקט. אבל בתוך כל השקט שומעים את הרעש הכי גדול, וכל הלובן הזה... זה פשוט ריק. בינתיים היינו בבורות ההריגה, במיידנק, באושוויץ בירקנאו, בהרבה אנדרטאות וכיכרות שילוחים וכו'.... זה קשה לי מאוד מבחינה אישית כי כל המשפחה שלי הייתה שם. [הייתה] . יש לנו טקס שמות וכל אחד יכול להקריא גג חמישה, ולי יש יותר ממאה :-\ ידעתי שההודעה תעורר פה תגובה מסויימת בפורום!
 

רעוּת

New member
זה נשמע כ"כ כיף ../images/Emo7.gif../images/Emo16.gif

אם (או יותר נכון- כש)אני לא אתקבל לתואר שני אני כ"כ הולכת להדריך משלחות לפולין
. הכי שווה לטוס לפולין כששלג. אני לא מבינה למה לוקחים בתי ספר באוגוסט או משו כזה
זה הורס את כל אפקט ה-בשואה-לא-היה-להם-מעיל-וקפאו-מקור. אני זוכרת שפעם אחת החלטתי לנסות שם את האפקט הזה והורדתי את כל השכבות (|שרמנט|) ונשארתי רק עם גופייה דקה. סקופ- זה לא היה כיף! אה, וגם לא חטפתי דלקת ריאות (לידיעתה של אמי הפולניה). האמת, אני כבר כה זקנה ועברו איזה 7 שנים מאז שהייתי שם
תכתבי יומן מסע, אח"כ שוכחים וזה מה שנשאר בסוף
גם כן "נזכור ולא נשכח"
.
 

hadarinke

New member
הלוואי שסבא הרש'לה היה בחיים שאני אספר לו../images/Emo16.gif

כותבת יותר מדי, ואני כבר הספקתי לקבל התקפי חרדה עם כדורים, שברי מאמץ וקצת צינון, כמו שצריך. [ ד"א- מקודם ירדנו כמה חברים במעלית והיו שם גם כמה גרמנים שהתחילו לרכל עלינו, וברוב טפשותם לא ידעו שאני מבינה אותם
אז שאלתי אותם בנימוס מה השעה כדי שיתפדחו בשקט. ]
 

רעוּת

New member
את דוברת נאצית? ../images/Emo12.gif

מה הם דיברו עליכם, הגסטפו האלה
. כשהייתי בפולין היו לי 4 סבים וסבתות בחיים (או במצב צבירה כלשהו של חיים
) ובמידה מסוימת למדתי להעריך את זה רק בדיעבד. לא כ"כ דיברתי איתם על זה אח"כ- בצד של אמא שלי הם לא היו כ"כ קומיוניקטיבים ואף פעם לא דיברו על זה (הם לא היו שותפים לגישה של הצד של אבא שלי, ששואה זה מגניב, ונושא לשיחה בארוחות ערב ושמחות משפחתיות), וגם טסתי בחרא של תזמון, כי בדיוק היה מוות במשפחה בצד של אבא שלי, ודווקא אז הם לא היו בקטע של השואה
. כשאחותי טסה, בקיץ האחרון, הם כבר היו איננה
. וגיליתי מלא דברים עליהם בדיעבד, למשל, איזה שיר שכתבו על סבתא שלי, או ממש עכשיו, איזה איזכור של סבא שלי בספר שיצא לא מזמן. לא יודעת, בכלל אומרים שכשנמצאים שם לא באמת קולטים את זה, ואני חושבת שאצלי זה באמת היה ככה, או שאולי זה סתם מעומעם ממרחק הזמן. אני לא זוכרת שהיה לי קשה נורא כמו שאת מתארת, זה משתנה נורא מאדם לאדם. אני חושבת שהתמודדתי עם זה רק בדיעבד, כי לא הייתי חזקה מספיק שם.
 
למעלה