כל החלופות שבלינקים אינן רלבנטיות
בכלל לניסויים מדעיים ורפואיים, אלא רק לצרכי קומטיקה! מדובר בחלופות שמאפשרות לחזות האם חומר מסוים גורם לכוויות או לגירויים בעור או בעין. בעה"ח שמשמשים לניסויים במעבדות שאני שמעתי עליהן הם כדלקמן (אשמח לשמוע על חלופות עבורם): א. עכברי נוק-אאוט: עכברים שחלק מהדנ"א שלהם נמחק בעודם ביצית-מופרית, והפנוטיפ שמתפתח בעכבר מגלה מה היה באזור שנמחק (מה שחסר). זה במיוחד חשוב לבדיקת פונקצייה של האזור, מפני שאת החלבון עצמו משחזרים בדרכים אחרות, כמובן. ב. עכברים טראנס-גניים: עכברים שלתוך הדנ"א שלהם הוכנס מקטע דנ"א שאת הפונקצייה שלו רוצים לחקור. ג. מוחות של חולדות: על מנת לבדוק את הקשר בין אזורים שונים במוח, השפעת חומרים שונים על האזורים השונים והתפקוד של האזורים השונים בתנאים שונים. מחקרים כאלה בודקים, למשל, את תופעת ההתמכרות, אפילפסייה ועוד. ד. קופים: מעט מאוד בישראל. לצרכים שפירטתי בסעיף הקודם, בתחומים בהם ההבדל בין חולדה לאדם גדול מדי, וההבדלים בין קוף לאדם אינם כאלה. לדוגמה: פרקינסון, אלצהיימר, סכיזופרנייה. ה. חתולים: לצרכים בהם חולדות אינן דומות מספיק לאדם, אך חתול דומה, ולכן אין הכרח בקוף. לדוגמה: חירשות. ו. כלבים: מערכת הדם והלב. למשל, השפעה של תרופות המכווצות כלי דם על פעילות הלב והריאות ואינטגרצייה של כל ההשפעות, כולל בקרה מרכזית (דרך המח). ז. חזירים: בדיקת פרוצדורות כירורגיות חדשניות לצינתורים, השתלות לב ועוד. צריך מערכת שלמה- כלי דם עם תכונות כיווץ והרפייה מתאימות, בקרה עיצבית מרכזית על כלי הדם ועל הלב (מח), לב- שכלי הדם שלו יגיבו כמו בניתוח אמיתי תוך התחשבות בכל הפרמטרים: השפעת חומרי ההרדמה בופן ישיר על הלב ובאופן עקיף דרך כלי הדם ודרך הבקרה המרכזית, דימום פנימי וחיצוני וכו´. נו, איזה חלופות יש לאלה?