כאשר אשה וגבר נפגשים

[rolan]

כאשר אשה וגבר נפגשים

ומחליטים לבנות קשר על בסיס חדש, לאחר שנגמר קשר אחר, שיש לו ספיחים - ילדים, אקסים, מנהגים ונוהגים משלו. מותרים ויתורים, מתאימים התאמות, משלבים שילובים... זה נשמע יפה וטוב, אך במעשה יש הרבה מאוד תיסכולים, הרבה כאב וקושי בעיקר בשל הויתור... איך עושים זאת, גם אם לא בלב שלם, אך מתוך ידיעה שזאת הדרך לחיים משותפים, כך שירגיש בנוח לכל הצדדים ובמינימום פגיעה. יש למישהו מתכון?.... אני בטוחה שזו שאלה שמעסיקה את המורכבים יום יום וגורמת להרבה מאוד עגמת נפש, שבמתכון הנכון יכולה להביא חיבור שלו ורגוע...

 

[yaeli4]

רולן, אולי תחדדי את השאלה??

היא נורא כללית ולא ברורה. לי - בכל אופן. למה בדיוק את מתכוונת. הרי בכללי, זו שאלת מיליון הדולר שאם למישהו היה מתכון בדוק, בוודאי שהיו נמנעים עוגמות נפש לרוב, אבל אני אחטא לתשובה, אם לא אתן לך את האפשרות להבהיר יותר את השאלה.

 

[maof]

אני לא חושב שיש נוסחה.....

הדברים מישתנים מאחד לשני....... אני יכול רק לומר ........ שאם הלב לא שלם ....לא עושים את זה !!! מה מחבר בין שני אנשים???? זיכרונות העבר ....והתיקוות לעתיד... במקום לענות לך תשובה נחרצת.....יש לי דבר אחר

יש לי כל כך הרבה על הלב... הדף לא יספיק לעולם והכל בגללך ולך אין מושג למה? למה הופעת ככה בחיי , ככה פיתאום כאילו מתוך חלום הערת לי רגשות חבויים שמזמן הפכו אצלי לכבויים. הדלקת לי אור כל כך גדול שפתאום כך נכבה , ונותר לי רק לשאול למה???? ואיך?? ולמה דוקא אני?? אין לי תשובות וגם אין ממך תגובות רק בורח לא שוכח פותח דלת אחת סוגר את זו לפניה והנה הגעתי כמעט והשלט עצור הונף עיצרי אתה צועק המתיני רגע קט הכל כל כך מהר חכי עוד קצת. תני לי להבין תני לי קצת לחשוב, ואני אני רק רציתי לאהוב... מעוף

 

[סול11]

רק בלב שלם

רולן. לעניות דעתי אין מתכונים.הדברים צריכים להעשות בלב שלם. ואז ויתור אינו ויתור.ויתור הגורם לכאב וקושי מוטב לו לא להעשות.שהרי ברגעי סערה יחזור ויעלה. אין ספק כי פרק ב' דורש מאיתנו משאבי נפש,ועליו להעשות בלב שלם ובנפש חפצה,תוך כדי הפקת לקחי העבר,ומבט אמיץ קדימה. רק כנות אהבה נתינה וקבלה הם מתכון לחיים מאושרים. סול

 

[maof]

דבר נוסף...........

בכל אדם יש את האמת שלו !!! כל אחד יודע בתוך עצמו מה היה החלק שלו בגירושים.....לטנגו צריך תמיד שנים כל אחד יודע שאם הוא לא ישנה את עצמו במיקצת כל אחד יודע שבמערכת זוגיות יש וויתור מסוים כל אחד צריל לדעת שלחיות עם המעלות של בן הזוג זה החלק הקל......... צריך לפעמים לדעת ולהכיר את המיגרעות..... ואם נדע ונלמד לקבל את החלק הזה בבן הזוג סביר להניח שהמשך הדרך ניצעד יחד מעוף

 

[rolan]

מחדדת חידודים

כל מה שרציתי זה לשמוע מכם, כיצד אתם עשיתם את הויתורים, שהרי אי אפשר בלעדיהם, ויצאתם מזה חזקים ומחוזקים בקשר ועם בן הזוג. כיצד ניתן לקבל בהשלמה את הצורך שבויתור, שלא ישארו ממנו עקבות וכאבים. יעלי, שאלת מליון הדולר? ולי אין אפילו גרוש...

 

[*יערית]

ויתורים...../images/Emo20.gif

הניסיום שלי מלמד שרק תוך כדי ועם זמן ההכרות והבשלות לקשר ניתן להעריך את מהות הקשר יותר ויותר ועם זאת להחליט מה מםריע לקשר לזרום? ועל מה חשוב לוותר במעט בכדי להשיג איכות בזוגיות, הויתור חייב לבוא מתוך הסכמה פנימית של אותו אדם, כאשר הוא בטוח בקשר ורוצה לשמר אותו. דוגמא אישית שלנו..המחשב ,המחשב עבורי זה מיפלט מהרעש סביבי, כאן אני לא מדברת,רק פורקת מחשבות ומגיבה מתוך ניסיון או מתוך ידע,נהנית להיות מול המחשב...זו אולי בריחה, אך כרגע טוב לי עם זה וזה עושה אותי רגועה{יש ימים שלא

} אני מודעת לזה שלפעמים אני גולשת לתוך השעות יחד שלנו,אני מודעת לכך שזה מפריע לבן זוג שזה בא לפעמים על חשבונו....עדיין לא ממש ויתרתי מעצמי על החלק הזה...אבל אני בהחלט חושבת,ועובדת על עצמי בעיניין, שוב הויתור חייב לבוא מתוך הסכמה שלי בלבד...אחרת זה לא יחזיק זמן רב, ומה גם זה יעשה אותי עצובה לעשות דברים כנגד רצוני. בינתיים גם יש הרבה הבנה בעיניין וטוב שכך

מגיע לאיש הזה שלצידי.....אני יודעת שהוא מוותר מעצמו הרבה הרבה יותר!

 

[*יערית]

ניסיום=ניסיון

 

[אילנהחלפ1111]

ויתורים והתפשרויות הם צעדים ...

לכשלונות, ויתורים - זה לותר על חלק מאיתנו,בדעותינו, באמונתנו, וברצוננו ויתור והתפרות זה טיפול שטחי כמו כדור נגד כאבים בזמן קצר הכל יעלה ופילו יגדל עם חוסר שקט,כעס והתפרצות ללא שליטה הכל יחכה בסיבוב הראשון לכן עלינו להביא נכונות להקשיב, לקבל ולהשלים כשאנחנו מקבלים מהבנה והשלמה לא נוצרת לנו הדחקה

אלה אנו מתמלאים בשקט ושלווה וזו הדרך הנכונה ליצור משפחה מורכבת טובה וארוכה נכון קבלה והשלמה צריכה להעשות בשיחות פתוחות ובוגרות בין בני הזוג כשכל אחד נותן שם את ה-100% כשהמטרה העומדת ליצור איחוד שתי המשפחות עם כל הנסיבות אילנה באהבה ובהתבוננות מגיעים לשלימות

 

[עלמה 3]

ובהמשך לחידודין , מה דעתכם ../images/Emo70.gif

אני לא יודעת אם לקרוא לזה "ויתורים" או התפשרות, הזוגיות שלנו נוצרה מאהבה והחלטנו להזדקן יחד... ומשם אני יכולה לומר שהיו הרבה מקרים שאני הרגשתי שהמורכב מביא איתו ממערכת היחסים שלו הקודמת, ערכים לזוגיות שלא אהבתי ולא רציתי שיהיו וכל הזמן הייתי צריכה להזכיר לו שהוא נמצא במקום אחר בזוגיות אחרת ושונה... אבל יש משהו שכן מציק לי מאד.... כאמור אני חברתי אליו לבית מגוריו עם חפציי היו חפצים שלא היה לנו צורך בהם העברתי הלאה, נתתי תרמתי.. וגם דברים שהם בעלי ערך רגשי וכספי כגון תכשיטים, נשארו בבית אימי... שמורים... לפני זמן קצר .. פתחתי את הארגז שלי שנשאר בבית אימי...וזה היה מאד כייף לראות .. מכתבים וכו' וכו'... אך אצלנו בביתנו... נמצא ארגז ענק של מורכב.. תמונות , קלטות וידאו תמונות של חתונתו הקודמת...של המורכב והאקסית וילדיו, ועוד ועוד.... אני וילדיי לא שותפים לארגז הזה... וזה מרגיז אותי שהוא תקוע לי בבית , אני מרגישה קצת נבוכה לומר למורכב להעיף את הארגז הזה מהבית... כי בסך הכל נמצאים שם חייו, לידת ילדיו, הוריו ובני משפחתו בחתונתו הראשונה... ועוד אחרות שהיו בחייו... אז מה אתם ממליצים לי לעשות עם הארגז הזה עלמה

 

[yaeli4]

עלמה, לדחוף לבוידעם, למעלה

אי אפשר לדרוש ממנו להשמיד את חייו.זה חלק ממנו. אבל אני מבינה שזה מעצבן לראות את זה מול העיניים. צריך לשים את זה במקום, לאו דווקא בבוידעם, אפשר גם מחסן או כל מקום שקשה להגיע אליו ולא רואים אותו מול העיניים. אפשר להבין אותך. אבל גם אותו. לנו אין דבר כזה בבית, אבל זה היה לי בנישואין הקודמים שלי, מול העיניים כל הזמן. זה היה זוועה. מניסיון, להרחיק אבל לא לבטל ולהשמיד.

 

[עלמה 3]

גם תמונות של החתונה שלו ../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

 

[yaeli4]

כן. עלמה, למה את נזעקת?

בוודאי שכן. אלא אם כן, לא מסתכלים על זה אף פעם. בזמנו, השארתי את אלבום החתונה הקודמת שלי, בין שאר האלבומים כי בתי אהבה להסתכל איך "אבא ואמא היו חתן וכלה". אבל מאז שזה גורם לה עצב, החבאתי את זה באיזה חור בבית, ואפילו אני לא זוכרת איפה זה. אבל זה בהחלט יכול ללכת לאיזשהו מדף עליון מאוד בארון הספרים איפה שאף אחד לא מחטט, וזהו. למה זה מוזר? למה את צריכה את האקסית שלו עם בגדי הכלה והעיניים המאוהבות, מול העיניים שלך? בעיניי זה מיותר.

 

[עלמה 3]

לא נזעקת, חשבתי להעביר את תמונות

של חתונותו לילדיו או לאמו שתחייה , היא מאד אוהבת תמונות. של הפרק הראשון שלו. בסלון של חמותי יש את כל תמונות בני המשפחה ונכדיה והמשקיפים פרט לילדיי. יעלי, למשל בכוננית שלנו נמצאים ספרים שקיבל מתנה עם הקדשות וכאלה מידידות וגם אני ושלי... ואין לי בעיה עם זה ! אבל תמונות של חתונתו הראשונה.. מציק לי שזה בבית...

 

[yaeli4]

עלמה, כמוני - כמוך

גם אני, לא אכפת לי מספרים עם הקדשות, אבל אלבום חתונה זה לא לעניין בעיניי. אלבום חתונה קודמת, הכוונה. חוץ מזה, בקשר לחמותך המקסימה כל כך .... תביאי לה תמונה של ילדייך, בתוך מסגרת פלסטיק כזו, כמו שמוכרים בחנויות צילום, כזו שעומדת על מזנון "פולני", ופשוט שימי לה את זה בסלון בגאווה בין התמונות. תגידי לה: "הייתי בטוחה שהתביישת לבקש תמונה, אז הבאתי לך בשמחה." אני יכולה להבטיח לך שהיא לא תסתור את דברייך. היא תגיד תודה יפה ותחייך. והתמונה לא תזוז ממקומה. לנצח. תבדקי ותיווכחי במו עינייך.

 

[עלמה 3]

לא , יביא לה ... יש לה מלא תמונות

שלנו ... אבל הם במגירה.... את לא תאמיני.... גם הבן שלי שואל אותה כל הזמן למה הוא לא נמצא וכל פעם היא אומרת לו שאין לה תמונות.. והיא צריכה מסגרת וכבר קנינו לה מסגרת... זה מכוון... את יודעת שעכשיו היתה לה יום הולדת, עשו לה הפתעה ונסענו כולנו לקנות לה מתנה , הנשם שלי רצה לקנות לה מתנה אישית מדמי הכיס שלו... ומה הוא קנה - פסלים קטנים , בן ובת והוא אמר לי וגם לאבא שלו... שזה כמו עמי ותמי , כאילו שזה הוא ואחותו ואם אין תמונות שלהם אז יהיו פסלים, המורכב ... נכלם ....

כל כך אהבתי, שזה בא ממנו והוא הגיש לה את המתנה ואמר לה שזהוא ואחותו.. אני בטוחה שנגיע בפעם הבאה , הפסלים גם הם לא יהיו על המזנון הפולני שלה.

 

[yaeli4]

עלמה, בפעם הבאה להביא דבק נגרים

או דבק אפוקסי ולהדביק את הפסלים או את התמונות למזנון. בחיים היא לא תוכל להוריד את זה. היא תצטרך למכור את המזנון הפולני שלה..... חחחח. חבל שהיא לא נפלה לידיים שלי. הייתי עושה לה "בֶּצֶפֶר"...

 

[עוד קרן אור]

לי יש תמונות מהחתונה הראשונה שלי...

זה אלבום שמן שאני שומרת בשביל הילדים הגדולים, שבוודאי יביעו בו עניין באיזשהו שלב (יותר נכון שאם לא היה לי אותו הם היו מביעים עניין רב, אבל מכיוון שהוא פה - הם לא מתעניינים בכלל

) זה לא מעניין את האור שלי בשום דרך ולמיטב ידיעתי לא מעיק עליו בכלל. לשנינו יש פה ספיחים מהחיים הקודמים אבל הם לא משמעותיים במיוחד והם לא מפריעים. נכון שלי קל לדבר כי הוא היה רווק כשהתחתן אתי ואת המורכבות הבאתי אני, אבל אני חושבת שאני מדברת בשם שנינו כאן. (הוא לא פה או שהייתי שואלת אותו.) אני עם יעלי. אם זה מפריע לך, תעבירי לבוידעם.

 

[rolan]

אגרז חיינו

לכל אחד ארגז כזה, גם אם הוא לא ארגז אמיתי - קוראים לזה "חבילה"... משהו שהוא בין זכרונות להרגלים... משהו שגם אם נזרוק פיזית ישאר בתוכנו ולא נוכל להתעלם ממנו לעולם. אני חושבת שאסור להשליך חפצים או זכרונות ישנים, הם חלק מעברנו חלק ממה שהבאנו איתנו. לעיתים, לא נוח לנו איתם, אפשר לאפסן אותם רחוק מהעין... אך יחד עם זאת לדעתי יש לשתף בהם את בן/בת הזוג והילדים המשותפים (כמו במקרה שלכם) כדי שלא יהוו איום או חוצץ בין בני הזוג. אצלנו בבית, לאוהי ולי זכרונות כאלה מהעבר של כל אחד בנפרד. הם לא מפריעים לי, להיפך, חלקם מקשטים את הבית שלנו...

 

[סול11]

להתעלם

עלמתי. הרי גם לך יש. ואין משנה המיקום.לילדיו חשוב הארגז,כמו ארגזך לילדייך. טפחי את המורכבות וחשיבותם של ארגזים תפחת.וכל מה שבהם נוסטלגיה. מעבר לעבר ישנו הווה.שכנראה חשוב יותר מן העבר,שאם לא כך לא היה מתקיים. לכן המסקנה!!!!!! עבר+הווה=עתיד טוב יותר מן העבר. סול