כאשר אשה וגבר נפגשים
- פותח הנושא rolan
- פורסם בתאריך
../images/Emo36.gif חמצן ../images/Emo26.gif
מכירים את האי מיילים עם מוסר ההשכל המסתובבים ברשת? אז הנה משהו נחמד לנשמה... יום נעים
בחירות מיכאל הוא אדם שאוהב לאהוב. אחד שתמיד יש לו משהו חיובי להגיד: כשמישהו שואל אותו מה שלומו הוא עונה: "אם מצבי היה טוב יותר, הייתי שני אנשים". פשוט טיפוס חיובי ואופטימי. כשעל אחד העובדים היה עובר יום רע, מיכאל היה שם בשביל לומר לו להביט על הצד החיובי במצבו. סגנונו המיוחד, עורר בי סקרנות ולכן יום אחד ניגשתי אליו ושאלתי אותו: "אני פשוט לא מבין. אי אפשר להיות חיובי כל הזמן. אז איך בכל זאת אתה מצליח?". מיכאל ענה לי ברוגע: "כל בוקר אני מתעורר ואומר לעצמי כי עומדות בפניי שתי אפשרויות. אחת - להיות במצב רוח טוב והשנייה - להיות במצב רוח רע; אני בוחר להיות במצב רוח טוב. בכל פעם שדבר רע קורה, אני יכול לבחור להיות קורבן או לבחור ללמוד מהניסיון; אני בוחר ללמוד מהניסיון. כאשר מישהו מגיע אליי בתלונה, אני יכול לקבל את תלונתו או להצביע על נקודת האור בבעייתו; אני בוחר בנקודת האור". "כן בטח, זה לא ממש קל", מחיתי בתסכול. "זה קל מאוד" אמר מיכאל. "החיים הם למעשה מקבץ של בחירות. כשאתה מוציא מהם את כל השאר הטפל והשולי, כל מצב ומקרה הוא בחירה. אתה בוחר איך להגיב במצבים שונים ומגוונים. אתה בוחר איך אנשים ישפיעו על מצב-רוחך. אתה בוחר אם להיות במצב רוח טוב או רע. ובשורה התחתונה: זו הבחירה שלך איך לחיות את חייך". כשיצאתי ממשרדו של מיכאל הרהרתי על מה שאמר. למרות שלא המשכנו להיות בקשר, חשבתי רבות עליו כאשר בחרתי בחירות בחיי במקום להגיב אליהם. שנים אחדות מאוחר יותר, שמעתי כי מיכאל היה מעורב בתאונת עבודה קשה, בה נפל מגובה 30 מטר בעת שעבד על מגדל תקשורת. לאחר 18 שעות ניתוח וטיפול נמרץ, שוחרר מיכאל מביה"ח כשלגבו הוכנס מוט ברזל . ראיתי אותו שישה חודשים לאחר התאונה. כששאלתי אותו מה שלומו,הוא השיב: " אם מצבי היה טוב יותר, הייתי שני אנשים. רוצה לראות את הצלקות מהניתוח?". החלטתי לראות אותן אך שאלתי אותו, מה עבר בראשו בזמן התאונה. "הדבר הראשון עליו חשבתי, היה שלומה של ילדתי-לעתיד שעדיין לא נולדה". ענה מיכאל. "לאחר מכן, כששכבתי על הקרקע, אני זוכר שעמדו בפניי שתי אפשרויות. יכולתי לבחור בחיים ויכולתי לבחור במוות; בחרתי בחיים". "לא פחדת? לא איבדת את ההכרה?" שאלתי אותו נפעם. מיכאל המשיך, "...החובשים היו נפלאים. הם המשיכו לומר כל הזמן שהכל יהיה בסדר. אך שהם הכניסו אותי לחדר מיון, ראיתי את הבעות הפנים של הרופאים והאחיות וממש פחדתי. בעיניהם ראיתי את מה שחשבו - "הוא גמור". ידעתי שאני חייב לעשות משהו. "ומה עשית?" שאלתי. "הייתה שם אחות גדולה ששאלה אותי שאלות", אמר מיכאל. "היא שאלה אם אני אלרגי למשהו; "כן" עניתי לה. הרופאים והאחיות הפסיקו את עבודתם וחיכו לתשובתי. לקחת נשימה עמוקה וצעקתי "לכוח-המשיכה". בזמן צחוקם, המשכתי ואמרתי להם: "אני בוחר לחיות. נתחו אותי כמו אדם שעתיד לחיות ולא כאדם מת". מיכאל חי תודות לכישוריי רופאיו, אך גם בגלל גישתו המדהימה לחיים. למדתי ממנו כי כל יום אנו בוחרים לחיות בצורה מלאה. גישה, היא בסופו של דבר, הכל. "לכן, אל תדאגו למחר. מחר כבר ידאג לעצמו לבדו. לכל יום יש מספיק צרות לעצמו". אחרי הכל, היום הוא המחר בו תדאג לאתמול...
מכירים את האי מיילים עם מוסר ההשכל המסתובבים ברשת? אז הנה משהו נחמד לנשמה... יום נעים
יערית , בחרתי - להגיב כאן .. מיכוון
ובכדי שהודעתי לא תלך לאיבוד בשירשור הקודם.. ואני זאת ששאלתי את דעתכם לגבי התמונות של חתונתו הראשונה של מורכב.. לי אישית אין כל בעיה , עם כל חפץ מן העבר, מכתבים ספרים , כן לעלות נוסטלגיה , כל פסח , זה נפלא... ויערית, אני מבינה שמעוף הצטרף אליך לבית המגורים שלך...עם הילדים שלך. איך תגיבי... אם ביום מן הימים, (חוץ מהשש בש), מעוף יביא , את אלבום החתונה הקודמת וישים בכוננית המשותפת... האם זה מקובל עליך... ואם יהיו לכם ילדים משותפים...האם זה יהיה בהשג ידם לעיון.. והתרשמות... ? אני מעולם לא הסתרתי מילדיי את נישואי המורכב לאשה אחרת...ההפך.... תמיד דרך האלבום של המשקיפים (ששם מככבת גם ה - X ) ספרתי לו את האמת שכן פעם אבא אהבה והיה עם אשה אחרת והולידו את המשקיפים... ואני לא רואה שום עניין שתמונות החתונה הקודמת ישבו בכוננית אצלנו.. בלי כל כוונה למחוק את עברו....
ובכדי שהודעתי לא תלך לאיבוד בשירשור הקודם.. ואני זאת ששאלתי את דעתכם לגבי התמונות של חתונתו הראשונה של מורכב.. לי אישית אין כל בעיה , עם כל חפץ מן העבר, מכתבים ספרים , כן לעלות נוסטלגיה , כל פסח , זה נפלא... ויערית, אני מבינה שמעוף הצטרף אליך לבית המגורים שלך...עם הילדים שלך. איך תגיבי... אם ביום מן הימים, (חוץ מהשש בש), מעוף יביא , את אלבום החתונה הקודמת וישים בכוננית המשותפת... האם זה מקובל עליך... ואם יהיו לכם ילדים משותפים...האם זה יהיה בהשג ידם לעיון.. והתרשמות... ? אני מעולם לא הסתרתי מילדיי את נישואי המורכב לאשה אחרת...ההפך.... תמיד דרך האלבום של המשקיפים (ששם מככבת גם ה - X ) ספרתי לו את האמת שכן פעם אבא אהבה והיה עם אשה אחרת והולידו את המשקיפים... ואני לא רואה שום עניין שתמונות החתונה הקודמת ישבו בכוננית אצלנו.. בלי כל כוונה למחוק את עברו....
בגדול כן../images/Emo45.gif../images/Emo13.gif
בקטן...
בכל צורה שהיא אומרת כן!!!!!!! רק מה..הלוואי ואם ילדיו תתן לו רבע מהמזכרות שלו ...שתתן לנו לחוש את העבר שלו..אין לי בעיה, אני אדם מאוד פתוח,זה יהייה על הכוננית ובכל פעם נעשה השוואות של שמלות,צורת שיער,אוכל וכו'
סתם ממש אין לי התנגדות, ויבוא היום ויהיו מורכבים משלנו{ב"ה}הם יהיו שותפים לשני עולמות שונים שהתחברו לעולם אחד משופר יותר,טוב יותר,אוהב יותר,ואולי מתאים יותר
מאמינה לי?
בקטן...
ימים טובים
פתיחה נאה ליום נהדר,ורבים וטובים אחריו. טוב להזכר מדי פעם,עד כמה חשיבה חיובית יכולה לשנות את החיים לטובה. ולמרות היותנו עסוקים במטלות שונות ומשונות שאנו מטילים על עצמנו. נעצור מדי פעם,נעצום את עיניינו נמלא ראותיינו אויר,ונחשוב כמה יפים הם החיים.ואיך אנו יכולים לעשותם יפים יותר. שהרי את איכות חייו יוצר האדם. אז לכן חברות וחברים מעט אופטימיות[רצוי הרבה]חשיבה חיובית ונבנה לעצמנו ולאהוביינו עולם שכייף לחיות בו. אין אני מצליח להעלות סמיילים וסימנים. קבלו זר פרחים ענק חיבוק ונשיקה
פתיחה נאה ליום נהדר,ורבים וטובים אחריו. טוב להזכר מדי פעם,עד כמה חשיבה חיובית יכולה לשנות את החיים לטובה. ולמרות היותנו עסוקים במטלות שונות ומשונות שאנו מטילים על עצמנו. נעצור מדי פעם,נעצום את עיניינו נמלא ראותיינו אויר,ונחשוב כמה יפים הם החיים.ואיך אנו יכולים לעשותם יפים יותר. שהרי את איכות חייו יוצר האדם. אז לכן חברות וחברים מעט אופטימיות[רצוי הרבה]חשיבה חיובית ונבנה לעצמנו ולאהוביינו עולם שכייף לחיות בו. אין אני מצליח להעלות סמיילים וסימנים. קבלו זר פרחים ענק חיבוק ונשיקה
מזכרות מחיים קודמים, בתים חדש וכו'
רקע אני עזבתי את ביתי לדירה שכורה ומקץ זמן קצר מאוד, אולי אף קצר מדי עברתי לדור במעונה של רולן שלי היקרה. סיבות רבות היו לכך שמיהרתי לעבור לביתה של רולן ובחרתי שלא להשאר בדירתי השכורה. הסיבה העיקרית היתה זה שדירתי השכורה ודירתה של רולן היו מרחק צעדים ספורים זו מזו. דירתה של רולן מרוהטת חמימה ומלאת חיים, ואילו שלי זו החדשה, דירה שהיא ההפך הגמור. זה לא שהיה חסר לי שם משהו, הדירה השכורה היתה מצויידת כהלכה ומאום לא חסר בה. אך בכל פעם שרצינו להיות ביחד (כלומר 8 ימים כפול 25 שעות) היינו בדירתה של רולן, עם בנותיה. כך קרה שהחזקתי דירה מרוהטת ומצויידת שקראנו לה המחסן, מדי פעם היינו פוקדים אותה לצורך העברת עוד בגד או עוד חפץ לדירתה של רולן, לביקורים אלו קראנו מסעות שוד. מקץ כחצי שנה לא נותר הרבה לשדוד, חיסלנו את הדירה והפסקתי את חוזה השכירות. מזכרות. אלבומי התמונות נמצאים עדין בדירה אותה עזבתי, את אלבומי הילדות שלי ברור לי שארצה ואקבל, אלבומים נוספים, משותפים, לא יודע אם אבקש ולא יודע אם אקבל (אני גם לא יודע אם אני חפץ בהם) לא כל כך ברור מה יהיה. מזכרות נוספות, אוספים שלי ופריטים שהיו מזוהים איתי, נטלתי מביתי הקודם והם מתנוססים לראווה ומפארים את מעונינו הדל. הדבר הראשון שתליתי היתה תמונת אבי המנוח בחדר השינה שלנו. דילמת הבית (שייך אולי לנושא אחר) יש הבדל רב, ענקי, גדול, תהומי ועצום בין מעבר שני בני זוג מורכבים לדירה חדשה ששוכרים או רוכשים יחדיו, לבין הצטרפות אחד מבני הזוג אל דירתו של בן הזוג. כאשר אתה מצטרף לדירה של בן זוגך, תרצה או לא תרצה, אתה מסתגל לבית קיים, הריהוט, הדקורציה. אפילו ההרגלים הקטנים, חומרי הניקוי, נוהלי כיסוח הדשא, צבע הכוסות בארון ונוהלי נעילת או אי נעילת המקלחת בזמן הרחצה. כל אלו הם מכלול עצום שקוראים לו בית. לדעתי מאוד מומלץ (ואני יודע שיש אלפי מגבלות שונות ומשונות) להתחיל זוגיות חדשה בבית חדש. הקמת בית חדש תגביר את הרגשת השוויון של בני הזוג, תסלק זכרונות העלולים להעיב, ותגרום לילדים מכל שלושת הצדדים להתייחס לבית אחרת, כך סבור אני (אל תתקנו אותי כי אני לא טועה). אני נכנסתי לבית קיים, כזה שאינני ממליץ עליו (המגבלות הללו) אבל!!!! אני הייתי (טופח לעצמי על השכם) חכם, חיכיתי לתום שיפוץ גדול והרחבה בביתה של רולן, יחדיו תכננו, יחדיו שיפצנו, אפילו התגוררנו זמן קצר במחסן (ראה תחילת ההודעה) כשנכנסנו לדירה המשופצת, סידרנו אותה חלקית מחדש וזה נתן במידת מה הרגשה של בית חדש. אפילוג בכל פעם שאני רוצה להקניט אותה אני אומר לה: אני הולך עכשיו לבית שלך, או אני שוטף את הבית שלך. משפטים שכוללים את הביטוי "הבית שלנו" ממלאים את רולן גיל ששון חדווה ועליצות. Oehhe מאמר ראשון בסדרה (הבא, במילניום הבא)
רקע אני עזבתי את ביתי לדירה שכורה ומקץ זמן קצר מאוד, אולי אף קצר מדי עברתי לדור במעונה של רולן שלי היקרה. סיבות רבות היו לכך שמיהרתי לעבור לביתה של רולן ובחרתי שלא להשאר בדירתי השכורה. הסיבה העיקרית היתה זה שדירתי השכורה ודירתה של רולן היו מרחק צעדים ספורים זו מזו. דירתה של רולן מרוהטת חמימה ומלאת חיים, ואילו שלי זו החדשה, דירה שהיא ההפך הגמור. זה לא שהיה חסר לי שם משהו, הדירה השכורה היתה מצויידת כהלכה ומאום לא חסר בה. אך בכל פעם שרצינו להיות ביחד (כלומר 8 ימים כפול 25 שעות) היינו בדירתה של רולן, עם בנותיה. כך קרה שהחזקתי דירה מרוהטת ומצויידת שקראנו לה המחסן, מדי פעם היינו פוקדים אותה לצורך העברת עוד בגד או עוד חפץ לדירתה של רולן, לביקורים אלו קראנו מסעות שוד. מקץ כחצי שנה לא נותר הרבה לשדוד, חיסלנו את הדירה והפסקתי את חוזה השכירות. מזכרות. אלבומי התמונות נמצאים עדין בדירה אותה עזבתי, את אלבומי הילדות שלי ברור לי שארצה ואקבל, אלבומים נוספים, משותפים, לא יודע אם אבקש ולא יודע אם אקבל (אני גם לא יודע אם אני חפץ בהם) לא כל כך ברור מה יהיה. מזכרות נוספות, אוספים שלי ופריטים שהיו מזוהים איתי, נטלתי מביתי הקודם והם מתנוססים לראווה ומפארים את מעונינו הדל. הדבר הראשון שתליתי היתה תמונת אבי המנוח בחדר השינה שלנו. דילמת הבית (שייך אולי לנושא אחר) יש הבדל רב, ענקי, גדול, תהומי ועצום בין מעבר שני בני זוג מורכבים לדירה חדשה ששוכרים או רוכשים יחדיו, לבין הצטרפות אחד מבני הזוג אל דירתו של בן הזוג. כאשר אתה מצטרף לדירה של בן זוגך, תרצה או לא תרצה, אתה מסתגל לבית קיים, הריהוט, הדקורציה. אפילו ההרגלים הקטנים, חומרי הניקוי, נוהלי כיסוח הדשא, צבע הכוסות בארון ונוהלי נעילת או אי נעילת המקלחת בזמן הרחצה. כל אלו הם מכלול עצום שקוראים לו בית. לדעתי מאוד מומלץ (ואני יודע שיש אלפי מגבלות שונות ומשונות) להתחיל זוגיות חדשה בבית חדש. הקמת בית חדש תגביר את הרגשת השוויון של בני הזוג, תסלק זכרונות העלולים להעיב, ותגרום לילדים מכל שלושת הצדדים להתייחס לבית אחרת, כך סבור אני (אל תתקנו אותי כי אני לא טועה). אני נכנסתי לבית קיים, כזה שאינני ממליץ עליו (המגבלות הללו) אבל!!!! אני הייתי (טופח לעצמי על השכם) חכם, חיכיתי לתום שיפוץ גדול והרחבה בביתה של רולן, יחדיו תכננו, יחדיו שיפצנו, אפילו התגוררנו זמן קצר במחסן (ראה תחילת ההודעה) כשנכנסנו לדירה המשופצת, סידרנו אותה חלקית מחדש וזה נתן במידת מה הרגשה של בית חדש. אפילוג בכל פעם שאני רוצה להקניט אותה אני אומר לה: אני הולך עכשיו לבית שלך, או אני שוטף את הבית שלך. משפטים שכוללים את הביטוי "הבית שלנו" ממלאים את רולן גיל ששון חדווה ועליצות. Oehhe מאמר ראשון בסדרה (הבא, במילניום הבא)
שכחתי כנראה לציין../images/Emo20.gif
ושיסלח לי מעוף מראש..לפני כשנה גרנו יחד בדירה שאני שכרתי...בשנה האחרונה אנחנו חיים בדירה משותפת לשנינו, זה הבית שלנו!{לא ממש זב בשכירות},אנחנו עיצבנו אותו יחד פחות או יותר{נו טוב הוא הרכיב ארונות ותלה וילון מהמם בסלון,תלה תמונות ווילונות באמבטיה,בקיצור כל הצד הטכני הוא שלו
} אבל שוב אין זה קשור למי אנחנו מצטרפים{לא בעיניי} כשהחלטנו כבר להצטרף זה לזה..אנחנו מצרפים גם את חבילת החיים שאיתה באנו, ואם זה ממש מפריעה לבן הזוג...אני אישית הייתי שמה דברים מעל הארון בכדי לא לפגוע ברגשותיו... אז בבית שלנו יש לנו בחירה חופשית מה לאחסן ומה לשים על הכוננית
ושיסלח לי מעוף מראש..לפני כשנה גרנו יחד בדירה שאני שכרתי...בשנה האחרונה אנחנו חיים בדירה משותפת לשנינו, זה הבית שלנו!{לא ממש זב בשכירות},אנחנו עיצבנו אותו יחד פחות או יותר{נו טוב הוא הרכיב ארונות ותלה וילון מהמם בסלון,תלה תמונות ווילונות באמבטיה,בקיצור כל הצד הטכני הוא שלו
אוהי, איך אני אוהבת את הכתיבה שלך
גם דברים עצובים יוצאים אצלך חצי שמחים ומעילים חיוך. גם אנחנו נכנסנו לבית חדש וטוב לנו כאן ביחד. הכול רכשנו מחדש, כמעט שאין כלום מן הפרק הקודם. בנישואים הקודמים זה היה גיהינום. נכנסתי לביתו של בעלי הקודם שהיה אלמן מאישה שנפטרה בגיל 30 מסרטן והשאירה אותו עם קטנטונת בת שנתיים פחות חודש. הבית היה מלא בה. הבגדים שלה עוד היו בארונות. התמונות שלה מכל עבר וזה היה קשה מנשוא. תמיד הרגשתי דיירת משנה שם. מחכה למאמר הבא בסדרה שלך, אוהי...
גם דברים עצובים יוצאים אצלך חצי שמחים ומעילים חיוך. גם אנחנו נכנסנו לבית חדש וטוב לנו כאן ביחד. הכול רכשנו מחדש, כמעט שאין כלום מן הפרק הקודם. בנישואים הקודמים זה היה גיהינום. נכנסתי לביתו של בעלי הקודם שהיה אלמן מאישה שנפטרה בגיל 30 מסרטן והשאירה אותו עם קטנטונת בת שנתיים פחות חודש. הבית היה מלא בה. הבגדים שלה עוד היו בארונות. התמונות שלה מכל עבר וזה היה קשה מנשוא. תמיד הרגשתי דיירת משנה שם. מחכה למאמר הבא בסדרה שלך, אוהי...
אוהי שלי יקר
יפה כתבת וכן, יש בעיה בכניסה לחיי משפחה שכבר יש לה הרגלים ומנהגים משלה. לרובם התרגלת את חלקם בעקשת לשנות ואת השינויים עשינו יחד בתיאום ושיחות בינינו ועם הבנות. יש קושי מסוים, עליו כותבים כאן הרבה, בשינוי הנוהגים, אך יחד עם זאת דרך שיחות, הסברים וקבלה, אני יכולה לומר בסיפוק (כמעט) מלא, שיש שביעות רצון של כל דרי הבית. כמו שכבר הזכרתי קודם, הרבה מזכרונותיו של אוהי מקשטים את ביתנו המשותף ואני שמחה על כך מאוד, במיוחד אני אוהבת את תמונת אביו ששומר עלינו בלילה
.... לאחר שאוהי קבע כאן מגורי הקבע שלו, התחיל להרגיל את ילדיו לקרוא לבית הזה, הבית של אבא... אז זהו הבית שלנו...
יפה כתבת וכן, יש בעיה בכניסה לחיי משפחה שכבר יש לה הרגלים ומנהגים משלה. לרובם התרגלת את חלקם בעקשת לשנות ואת השינויים עשינו יחד בתיאום ושיחות בינינו ועם הבנות. יש קושי מסוים, עליו כותבים כאן הרבה, בשינוי הנוהגים, אך יחד עם זאת דרך שיחות, הסברים וקבלה, אני יכולה לומר בסיפוק (כמעט) מלא, שיש שביעות רצון של כל דרי הבית. כמו שכבר הזכרתי קודם, הרבה מזכרונותיו של אוהי מקשטים את ביתנו המשותף ואני שמחה על כך מאוד, במיוחד אני אוהבת את תמונת אביו ששומר עלינו בלילה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.