כוונת המשורר /

[wranger]

כוונת המשורר ../images/Emo189.gif/../images/Emo190.gif

הרבה סופרים ומשוררים מעדיפים שלא להסביר את היצירות שכתבו, ונותנים לקהל הקוראים לנסות ולנחש "למה התכוון המשורר". כך קמים פרשנים ומבקרים שונים, המנתחים בדקדקנות את היצירות הכתובות הללו, ומעלים אפשרויות באשר לסיבה שבעטיה בחר הכותב דווקא במילה זו ולא במילה אחרת. הדבר יכול להיות נכון גם לגבי כתבות עיתונאיות או בעצם כל דבר שהיוצר שלו שחרר מאחיזתו ושחרר לאוויר העולם. אבל אנחנו, הבלוגרים, לא כאלה. רובנו לא סוגר את הרשומות שלנו לתגובות, כי אנחנו אוהבים לקבל כאלה. הרשומות שלנו לא באמת מסתובבות חופשיות בעולם, כי יש לנו את הכוח לערוך אותן לאחר מעשה או אפילו לבטל פרסום. אנחנו גם הרבה יותר קרובים לקהל הקוראים שלנו מאשר עיתונאים או משוררים, ויכולים לנהל איתם דו שיח בתגובות לרשומות שלנו. קרה לכם פעם שכתבתם רשומה, הקפדתם על כל מילה וחשבתם שהיא תיצור רושם כלשהו – אבל בפועל הובנתם לא נכון והקוראים שלכם הסיקו מסקנות שגויות? קרה שמישהו הבין את הדברים שכתבתם אחרת לגמרי, אולי אפילו נפגע, וזה מבלי שהתכוונתם בכלל להוביל אותו למסקנה הזו? אם כן, מה עשיתם? האם ביטלתם את פרסום הרשומה? האם ערכתם ושיניתם את החלק הפוגע? האם הוספתם הערה בתחתיתה, או לא נגעתם בה בכלל והסברתם את עצמכם בתגובות? ואולי... אולי הייתם מאלה שנותנים לקוראים להבין מה שיבינו, ולא עשיתם כלום?

 

[נטע....]

קרה

אמנם לא ברמה של לפגוע במישהו אבל בהחלט קרה שהבינו אותי לא נכון (מה שהתברר בתגובות) ואז הסברתי את עצמי בתגובה למי שלא הבין אותי.

 

[motior]

מוזר שאתה שואל דווקא היום

כי אתמול סיפרתי בבלוג שלי על מה שקרה לי לפני כשנה - פרסמתי רשומה צינית להחריד על אירועי "שעת כדור הארץ" בכפר סבא והיא זכתה לקידום עם טקסט שמצביע על כך שהיא רצינית... לא שיניתי את הרשומה אבל הוספתי הבהרה שמדובר בציניות. חוץ מזה לפעמים אני ממש נהנה לראות פרשנות יצירתית לסיפורים שלי (בפינת הסיפורים לשבת) - קורה שאני ממש מופתע לגלות על מה בעצם כתבתי.

 

[נטע....]

זה באמת קורה המון

כאשר רשומה מקודמת לעמוד הראשי (או גם הודעה בפורום) פעמים רבות תפוז מעוותים את המשמעות של הרשומה/הודעה ע"י הטקסט המתאר אותה.

 

[wranger]

אני מסכים שיש לעיתים בעייתיות עם הטיזרים

לפעמים הם מקלקלים את הפואנטה של הרשומה, ובמקרים הגרועים באמת הם פשוט מסלפים את התוכן שלה וגורמים לקוראים להיכנס ולקרוא את הרשומה באור אחר לגמרי ממה שהכותב התכוון.זה קורה, זה מרגיז. ולמרות שצריך לזכור שזה לא בדיוק קל לעורכי התוכן, הרי שזו אחריותם - ובשביל זה בין השאר נולד שרשור הביקורת והקיטורים, כדי שאפשר יהיה להעביר את הדברים הלאה.

 

[טולה הורוביץ]

חשבתי עליך כשראיתי את ההודעה של טל

בהקשר של מה שכתבת והרשומה של שנה שעברה

 

[wranger]

אני אגיד לך למה שאלתי דווקא היום

כי אתמול קודמה רשומה שלי, ובה סיפרתי סיפור עצוב על משהו שקרה למכר שלי, ובעוד שאני הקפדתי היטב על כל מילה ומילה, מחקתי ושיניתי וערכתי שוב ושוב ושוב, והייתי בטוח שהתוצאה הסופית היא סיפור מלנכולי שיותיר בקוראים איזושהי ריקנות ואולי חיוך עצוב - קיבלתי תגובות שטוענות שזה נראה כאילו אני שמח לאידו. זה העליב אותי בצורה שקשה לתאר, ולו בגלל שחלק מהתגובות היו של קוראים קבועים ואף של מכרים אחרים שלי (פרסמתי קישור בפייסבוק, וחברים שלי הגיבו גם שם); כלומר, מילא הקוראים המזדמנים שנכנסו בזכות הקידום בשער הבלוגיה - אבל כנראה שהטקסט שלי הציג אותי באור מאוד לא מתאים לי, כי לכאורה אלה שמכירים אותי ולו קצת אמורים לדעת שלא לזה התכוונתי. את ההסברים סיפקתי בתגובות לרשומה, וליתר דיוק ביקשתי מהמגיבים שפירשו אותי לא נכון להצביע מה גרם להם לחשוב כך, כי גם בקריאה חוזרת לא הצלחתי לראות את מה שהם ראו. בכל מקרה לא עלה בדעתי להסיר את הרשומה מפרסום או לשנות אותה. במקרה הכי גרוע הייתי מוסיף הערת שוליים בתחתית הרשומה.

 

[בּני]

מעניין

אף אחד מאלה שציין כי הוא רואה נימה של שמחה לאיד לא הסביר את עצמו. אישית אני לא מבין איך בכלל אפשר לחשוד במישהו, גם אם לא מכירים אותו כלל, שירגיש שמץ של שמחה לאיד במצב כזה...

 

[wranger]

נכון. באמת אף אחד עדיין לא ענה.

ולכן אני עדיין לא יודע בדיוק מה עשיתי לא בסדר, אם בכלל. אבל אולי עוד יגיבו. או לא. נראה. אבל נושא הדיון הוא לא הרשומה שלי, למרות שמשם הוא נולד, אלא הרעיון של אי בהירות באשר ל"כוונת המשורר" ופרשנות לא נכונה לכוונותיו. ואם אכן מנתקים את הדיון הזה מהרשומה שיצרה אותו, ומניחים שזה דווקא אפשרי שמישהו יכתוב טקסט לעגני או שמח לאידו של מישהו, אולי כסאטירה או ציניות ואולי סתם כי מישהו באמת חושב ככה ורוצה לפרוק איפשהו, ובוחר בבלוג כדי לעשות זאת - אז אתה יכול בעצם לקרוא כל טקסט ולפרש אותו כראות עיניך, לפי איך שאתה מבין את המשמעות מבין המילים. ואז נשאלת השאלה איך יגיב הכותב לתגובה של הקורא שפרשנותו שגויה. זה מה שאני מתעניין בו בשרשור הזה.

 

[בּני]

דוגמא

בעצם בכל פעם ש"משחררים" משהו כתוב יש סיוכי שלא כולם יבינו את הכוונה האמיתית של הכותב. לי אישית זה עדיין לא קרה, בכל אופן לא משהו שידוע לי עליו, אבל נראה לי שזה היה מפריע לי. בעיקר אם היו חושדים בי ב"פלילים"... אני מניח שהייתי מנסה להסביר את עצמי אבל לא הייתי מוחק את הרשומה. כשסיימתי לקרוא את הספר "חיי פאי" של יאן מרטל, היה לי מאוד ברור מה קרה שם. אבל אחרי שיחה קצרה עם מי שהמליצה לי על הספר התברר לי שהיא הבינה הכל אחרת לגמרי ממני... מי צודק? לא יודע, אבל ברור לי שהסופר התכוון למשהו מאוד מאוד ספציפי ומישהו מאיתנו - או אני או היא טועים...

 

[motior]

עם "חיי פאי" עד היום אני לא בטוח

למה הייתה הכוונה... הסוף מאוד בלבל אותי

 

[motior]

כשקראתי את הרשומה הזאת במקור

גם אני תהיתי לשבריר שניה אם יש פה "השתחצנות" - "אני הצלחתי והוא לא". אבל המחשבה הזאת נעלמה מהר - הבנתי שבעצם עצוב לך עליו. אולי אם לא הייתי מכיר את הכתיבה שלך הייתי דבק במחשבה הזאת? אבל אני בהחלט לא מבין איך משיהו שמכיר אותך (או לפחות את הבלוג שלך) יכול היה באמת לחשוב שלזה אתה מתכוון... (קראתי שוב את הרשומה ואת כל התגובות - ראיתי רק שתיים אאל"ט שמפרשות אותך לא נכון) ואני מסכים עם הדרך שבה נקטת - בתגובות ובמקרה הגרוע הערת שוליים

 

[wranger]

למעשה היו ארבע סה"כ (לא רק ברשומה עצמה)

ואין לי בעיה עם טקסט שלוקח אותך למקום אחד ואז מחזיר אותך בחזרה למקום שונה. כלומר, זה אולי אפילו יותר יפה בעיני אם יצאת לסוג של מסע מחשבתי על האדם שמאחורי הטקסט (אני, במקרה הזה) - אבל בסופו של דבר מה שמשנה זה אם הגעת בסוף למקום שאליו רציתי להביא אותך. לגבי הדרך בה בחרתי להגיב לתגובות, תודה על החיזוק. אגב, לרגע לא חשבתי לשנות את הרשומה, ואבל הייתה לי התלבטות אם לבטל את הפרסום שלה.

 

[נשימת הים]

היי טל, האם אתה מתכוון

לרשומה שלך "עובדים על ילד"? רשומה מדהימה בעיניי שנחקקה לי עמוק בזיכרון. מדי פעם אני עדיין נזכרת בה והיא מעבירה בי צמרמורת... אם עליה אתה מדבר אני איכשהו יכולה להבין מדוע אנשים הרגישו שמחה לאיד, למרות שאני הבנתי שזה לא כך...

 

[wranger]

כן, לזו התכוונתי.

למרות שהיא הייתה רק הטריגר לנושא הדיון הזה, שהפך מעניין בפני עצמו. לגבי "עובדים על ילד", אני עדיין לא יכול להבין מדוע אנשים הרגישו שמחה לאיד. אני באמת לא מבין אילו מבין המילים שלי עוררו את המחשבה הזו. אבל תודה על המחמאה והתמיכה.

 

[פנומן 72]

אני למשל כותב פה הודעות

אבל יש כאלה שלא מבינים למה אני מתכוון ...

 

[דנטל]

קרה, לא קריטי

בבלוג דיטי, למרות שכתבתי בפירוש בסוף הרשומה שאני לא מתבכיינת ומרגישה בסדר עם המציאות שלי, ומה שכתבתי מתאים לכל אדם, והרשומה נכתבה בשביל לתת תחושה של איך אנשים שלא שלמים עם עצמם מרגישים - בתגובות (והיו המון) לא מעט גולשים בחרו לנסות לנחם אותי ובאופן מוחלט התייחסו למציאות הספציפית שלי. לגבי ניסוחים שהעורכים בוחרים. אמנם, לא ראיתי את הקידום, אך מכיוון שלרשומה אחת התגובות התייחסו דווקא לתימנים, אני מניחה שהקידום כלל פסקה על תימנים, וברשומה אחרת התייחסו דווקא לערלה, אניח שהקידום עסק בערלה. אני לא טוענת שהרשומות הנ"ל לא עסקו בתימנים ובערלה, אבל על פי התגובות הקידום שם דגש יתר ואף הוציא קצת אתה דברים מהקשרם.

 

[נטע מימי]

הרשומה של שיין דוסון שלי

אחת מהרשומות המאוחרות היותר נצפות שלי - http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1629285 ניסיתי לפרסם את התופעה את הבחור המוכשר הזה בישראל, ולפי המספרים והתוצאה שגוגל מניב לגבי חיפוש, זה מאוד מספק עד כה. אבל, אנשים רבים נתקעו על המילה הומו והתחילו להציף את הרשומה בכל מיני הודעות על כך שטעיתי ושאני עושה יותר עוול מצדק, ולבסוף סגרתי את הרשומה לתגובות. זה מסוג הדברים שהיו יכולים ליפול תחת ההגדרה - לא לזה התכוונתי כשכתבתי את הרשומה.

 

[wranger]

ואלה שהספיקו להגיב לפני שסגרת אותה לתגובות?

הסברת את עצמך בתגובות-לתגובות, או שלא ראית בזה צורך, ומה שהבינו הבינו?

 

[נטע מימי]

ניסיתי

ל-10, 20 ראשונים (שלדעתי היו אותו אדם) אמרתי שאני מוכנה להביא לינקים על מנת להוכיח את הנקודה והם היו בשלהם. כך שגם אם הייתי מוכיחה להם את זה, הם לא היו מוכנים לבוא לקראת להאמין לכתוב. אז ירדתי מהנושא, מחקתי את התגובות והמשכתי בשלי.