הבעיה עם הגישה הזאת היא סקאלאביליות
זאת הסיבה שמטבעות נותקו מערך של זהב אחת אחרי השניה.
 
אם פעם היית קונה פרה או סוס פעם בשנה ומשלם על כך במטבעות יקרים, עכשיו אתה צריך לקנות חלב בסופר - וכמה גרגירי זהב אתה צריך לשלם על כך?
 
זהב, ובמידה פחותה כסף, משלב בתוכו כמה תכונות שהיו מועילות בתור מטבע חליף:
 
יחסית נדיר בטבע בשביל שאי אפשר יהיה למצוא אותו בקלות בכל מקום (בניגוד למתכות כמו עופרת, נחושת או ברזל), אבל מצד שני יחסית נפוץ כדי שהרבה תרבויות יכירו בערכו ותכונותיו
יחסית קל לזהות ולאמת (אם כי בימינו די קל לזייף מטבעות זהב לעין בלתי מקצועית).
נשמר לאורך זמן יחסית טוב - זהב הוא noble metal ולא מגיב בקלות לחומרים כימיים אחרים שנפוצים בעולם, בניגוד לברזל למשל שמחליד בקלות, ואפילו כסף ש"משחיר" (סוג של חלודה).
נראה טוב. לא כל הנוצץ - זהב, אבל זהב נוצץ ולכן משמש הרבה כתכשיט יופי במקבל לאוגר ערך (למשל נשים בתרבויות רבות שמות הרבה תכשיטים עליהן כל הזמן כי זה בעצם כל רכושן ואם יגורשו על ידי הבעל - הן יכולות לקחת רק את מה שעל גופן באותו הרגע).
 
אף תכונה מאלה לא ממש קריטית עבור מטבע מודרני. חלקן אפילו פוגעות.
 
זהב זה מטבע דפלציוני (ביטקוין גם, ולכן גם לא בדיוק מצליח לשמש כמטבע). זה מייצג בעיה בכלכלה הולכת וגדלה - אתה צריך מטבעות בערך הולך וקטן. באיזשהו שלב מטבע בערך קטן מדי נהיה לא מעשי, כך נוצרו מטבעות כסף, ואחרי זה מטבעות נחושת ומתכות "רגילות" אחרות שאנחנו מכירים היום, ובסוף - שטרות נייר.
 
זהב קל לזיוף בימינו והרבה יותר קשה לזהות זיופים כאלה בלי מכשירים (לרוב על ידי תרכובות במקום מתכנת טהורה מורידות ערך בלי לשנות צבע - מזהים על ידי משקל, מוליכות או תרכובות כימיות שאף אחד לא יעשה בכל עסקה בכל חנות).
 
אני לא רואה את האנושות חוזרת למטבעות דפלציונים כי כל הכלכלה מאז המהפכה התעשייתית מבוססת על התרחבות הכלכלה.