כיצד מחלחל הדוג'ו לחייכם, אם בכלל?

כיצד מחלחל הדוג'ו לחייכם, אם בכלל?

סיפור רקע קצר: לפני מספר חודשים נסעתי עם חבר לעבודה לרגל עסקים בצרפת. בדרך לשדה התעופה שוחחנו מעט בכדי להכיר זה את זה (התחלתי לעבוד במקום העבודה רק שבועות מספר לפני כן ולא ממש היכרנו). במלך שיחתנו הביע חברי לעבודה (שאינו ישראלי צבר) את אכזבתו באופן כללי מאנשים ובפרט מהחיספוס והגסות שבה מתנהגים בארצנו. כשסיים לקטר, סיפרתי לו שיש לי מקום אחד מסוים שבו אנשים עוזרים זה לזה להתפתח, שתמיד נעים לי לבוא אליו ולשהות בו ושהאווירה הטובה השורה בו מחלחלת אל תוך חיי ומשפיעה עלי ועל סביבתי תמיד באופן חיובי. תגובתו הייתה מלאת פליאה: Where is this HEAVEN on earth? אני מרשה לעצמי להניח שרב הכותבים בפורום, שמצאו את האומנות והמורה המתאים להם, חשים מאוד בנוח בבואם לדוג'ו. לחלקם אפילו מהווה הדוג'ו מעין מקלט, מקום להתאווררות ולניקוי ראש דרך עיסוק במשהו שהם מאוד אוהבים, עם חברים קואופרטיבים ולעיתים בליווי הרבה הומור ואווירה טובה. חייבת להיות לזה השפעה מיטיבה כלשהי. הסיפור שלעיל גרם לי לשאול את עצמי (ואתכם... לכל המעוניין לענות כמובן), עד כמה אתם נותנים לאווירה המיוחדת הזו לחלחל לחייכם, אם בכלל? האם אתם נוקטים במודע באמצעים להבאת הדוג'ו אל חייכם פנימה? או שזה משהו שמתרחש (או לא מתרחש) מאליו? ערן
 

Kenshinkan

New member
בשבילי:

כיום אין לנו דוג'ו משלנו
, אז הדוג'ו נתפס בעיני יותר כמקום האימון ותו לא. עם זאת, יש לנו פעם בשבוע שיעור שחורות בבית של ראש השיטה, ושם אני בהחלט מרגיש את כל מה שאתה הזכרת. בשנה הבאה אני ואשתי מתכוננים לעבור לאיזור הגליל, ואני מתכוון לפתוח דוג'ו מקצועי. אני אעבוד חזק מאוד שהמקום יקרין אווירה כמו שתארת - אני חושב שזה מאוד חשוב. בעז
 

Kenshinkan

New member
ואם כבר אז כבר:

מה שאני יכול לעשות בדוג'ו הקטן שלי עם הילדים אני עושה.
 

Sensei

New member
My dojo

is in my mind, body and heart.Where ever I go my dojo goes with me.I can be at the park for several hours on FRriday afternoons,or on the mat twice a week in doors ,or just thinking about my techniues Hara ,relaxation etc.The Yamabushi of the Shugendo sect trained outdoors in the mountains( I guess they loved the snow).The Yamabushi of the CHARADI sect -the few there are also train outdoors
Shimon​
 
SENSEI

יצא לי לצפות בכמה קטעי הדגמת לחימה שלך ושל אחרים (ארם צבר למשל), אצל מאסטר ניר מלחי. קטעים שנראים טוב יותר מהרבה קטעים בסרטים בינלאומיים... ודרך אגב, ד"ש ממאסטר יחיאל ניר. מאסוגו
 
כמובן,

אבל השאלה היא האם לאחר שבחרת מורה ודוג'ו והוא מתאים לך ואתה מגלה שטוב לך ושיש לזה השפעה מטיבה על אישיותך, האם אתה מנסה ליצור תנאים דומים גם עם משפחתך/עבודתך/פילגשתך... זו היתה כוונתי ערן
 

לא ירא

New member
ללא ספק!!

רק שזה לא תמיד בשליטה, אני מניח שלא סתם זה נקרא דו- אורח חיים. והדוג'ו במהרה הופך למשפחה/עבודה/פילגש לא פחות מכל מקום אחר, ועם אחים כמוך, איך לא יהיה לי טוב
 

לא ירא

New member
../images/Emo140.gif תודה לך בודוקאן, שמח להיות פה,

נחמד לראות את הפורום החדש, הקירות פה כל כך נקיים, והצבע עדיין טרי.. שמחתי לראות אותך באימון אביב, תבואי עוד.
 
דוג'ו וחיים

בשיטה שאני לומד, רוב האימון לא נעשה בדוג'ו אלא בבית; רוב האנשים שאני מכיר מגיעים לשיעור פעם או פעמיים בשבוע, ובשאר הזמן מתאמנים לבד. אם מתאמנים נכון, האימון מייצר שקט בראש, והשקט הזה הולך עם המתאמן לכל מקום - עבודה, משפחה, נהיגה בכביש... כמובן שלא תמיד באותה עוצמה; יש פעמים שיותר מרוכזים ויש פעמים שפחות, אבל בד"כ ההשפעה של האימון היומי די חזקה.
 
הדוג'ו בישבילי...

אצלנו הדוג'ו לא קבוע יכול להיות שהיום היה לנו אימון בחולות או בים וכו' (מה שאולי אפשר להגדיר כדוג'ו). חוץ מזה בדוג'ו הקבוע שלנו (שהוא עולם אירועים שיש בצד מזרונים) אני חושב שיש את האווירה המיוחדת הזאת שאי אפשר ממש לתאר רק במהלך האימון אגב אני מתאמן בנינג'טסו וחדש פה בפורום
 

ש מים

New member
הדוג'ו נמצא איתי בכל מקום

לפחות אני עובד על זה... לפעמים זה גם מצליח.
 
למעלה