בּוֹקוּדֵן
New member
כיצד מחלחל הדוג'ו לחייכם, אם בכלל?
סיפור רקע קצר: לפני מספר חודשים נסעתי עם חבר לעבודה לרגל עסקים בצרפת. בדרך לשדה התעופה שוחחנו מעט בכדי להכיר זה את זה (התחלתי לעבוד במקום העבודה רק שבועות מספר לפני כן ולא ממש היכרנו). במלך שיחתנו הביע חברי לעבודה (שאינו ישראלי צבר) את אכזבתו באופן כללי מאנשים ובפרט מהחיספוס והגסות שבה מתנהגים בארצנו. כשסיים לקטר, סיפרתי לו שיש לי מקום אחד מסוים שבו אנשים עוזרים זה לזה להתפתח, שתמיד נעים לי לבוא אליו ולשהות בו ושהאווירה הטובה השורה בו מחלחלת אל תוך חיי ומשפיעה עלי ועל סביבתי תמיד באופן חיובי. תגובתו הייתה מלאת פליאה: Where is this HEAVEN on earth? אני מרשה לעצמי להניח שרב הכותבים בפורום, שמצאו את האומנות והמורה המתאים להם, חשים מאוד בנוח בבואם לדוג'ו. לחלקם אפילו מהווה הדוג'ו מעין מקלט, מקום להתאווררות ולניקוי ראש דרך עיסוק במשהו שהם מאוד אוהבים, עם חברים קואופרטיבים ולעיתים בליווי הרבה הומור ואווירה טובה. חייבת להיות לזה השפעה מיטיבה כלשהי. הסיפור שלעיל גרם לי לשאול את עצמי (ואתכם... לכל המעוניין לענות כמובן), עד כמה אתם נותנים לאווירה המיוחדת הזו לחלחל לחייכם, אם בכלל? האם אתם נוקטים במודע באמצעים להבאת הדוג'ו אל חייכם פנימה? או שזה משהו שמתרחש (או לא מתרחש) מאליו? ערן
סיפור רקע קצר: לפני מספר חודשים נסעתי עם חבר לעבודה לרגל עסקים בצרפת. בדרך לשדה התעופה שוחחנו מעט בכדי להכיר זה את זה (התחלתי לעבוד במקום העבודה רק שבועות מספר לפני כן ולא ממש היכרנו). במלך שיחתנו הביע חברי לעבודה (שאינו ישראלי צבר) את אכזבתו באופן כללי מאנשים ובפרט מהחיספוס והגסות שבה מתנהגים בארצנו. כשסיים לקטר, סיפרתי לו שיש לי מקום אחד מסוים שבו אנשים עוזרים זה לזה להתפתח, שתמיד נעים לי לבוא אליו ולשהות בו ושהאווירה הטובה השורה בו מחלחלת אל תוך חיי ומשפיעה עלי ועל סביבתי תמיד באופן חיובי. תגובתו הייתה מלאת פליאה: Where is this HEAVEN on earth? אני מרשה לעצמי להניח שרב הכותבים בפורום, שמצאו את האומנות והמורה המתאים להם, חשים מאוד בנוח בבואם לדוג'ו. לחלקם אפילו מהווה הדוג'ו מעין מקלט, מקום להתאווררות ולניקוי ראש דרך עיסוק במשהו שהם מאוד אוהבים, עם חברים קואופרטיבים ולעיתים בליווי הרבה הומור ואווירה טובה. חייבת להיות לזה השפעה מיטיבה כלשהי. הסיפור שלעיל גרם לי לשאול את עצמי (ואתכם... לכל המעוניין לענות כמובן), עד כמה אתם נותנים לאווירה המיוחדת הזו לחלחל לחייכם, אם בכלל? האם אתם נוקטים במודע באמצעים להבאת הדוג'ו אל חייכם פנימה? או שזה משהו שמתרחש (או לא מתרחש) מאליו? ערן