לצערנו זאת בעיה מוכרת של כל המסגרות מהסוג הזה.
אף אחד לא רוצה וגם לא יודע לטפל באלימות שאתה מתאר.
ובכל מקרה אף אחד לא לוקח מספיק ברצינות תלונות של בעלי צרכים מיוחדים, כשהם עצמם מתלוננים ולא אפוטרופוס שלהם.
לא יודע אם קיים פתרון לבעיה שהוא לא פלסטר אלא פתרון מהשורש.
חוץ מאשר לפרק את כל המסגרות האלו ולתת פתרונות לבעלי צרכים מיוחדים באופנים אחרים, כמה קיצוני שזה נשמע.
לדעתי כדאי לך לשקול טוב האם להמשיך להאמין לכל מה שהסביבה שלך "מכרה" לך עד היום -
שאתה לא עצמאי ולא יכול להיות עצמאי,
שהמקום הכי טוב בשבילך זה כפר טיפולי/מוסד טיפולי/הוסטל וכדומה,
שאם יש לך צרכים מיוחדים/אבחנה פסיכיאטרית או כל דבר דומה, אתה לא יכול לחיות במסגרת נורמטיבית אלא אמור לחיות בסביבה מיוחדת.
דברים אלו הם עניין של גישה אבל אלו ממש לא עובדות מוגמרות.
בהחלט אפשר לשנות את המצב ולבנות לעצמך חיים אחרים!
ראיתי אנשים מעטים מאוד ששהות במסגרת טיפולית עשתה להם טוב, ובדרך כלל אלו אנשים עם פיגור שכלי עמוק.
אתה בטוח לא אחד כזה!
אתה צריך למצוא את הכוחות להאמין בעצמך שאתה יכול אחרת, שתרגיש מוגן לא בחסד של אנשים אחרים אלא בזכות עצמך.
זה בכלל לא קל, אבל עו"סים של מסגרת טיפולית הם בדרך כלל לא אנשים שאפשר לסמוך עליהם באמת. אני לא רוצה להכליל אבל זה על פי רוב.
בקשר למה שכתבת שההורים שלך קנו לך בית במקום הזה. מה שקנו גם אפשר למכור. ובכל מקרה שום כסף שבעולם לא שווה איכות חיים כמו שאתה מתאר.
דעתי האישית שתבקש מההורים שלך שאתה רוצה חיים אחרים, חיים עצמאיים ולא להיות תלוי בחסדם של אחרים.
האמת שזה גם לא תלוי בהורים, אבל אם היחסים שלך עם ההורים טובים, הם יכולים לתמוך ולכוון.
למשל לשלוח אותך לאנשי מקצוע שהולכים בגישה אחרת ויכולים לעזור לך ללמוד להיות עצמאי.
או ללמד אותך לסמוך על עצמך - כי עד עכשיו לימדו אותך לסמוך רק על אחרים ולא על עצמך.
ואל תאמין למה שאומרים לך שאם לא תהיה בכפר כישורית לא יהיה לך איפה לחיות. יש הרבה פתרונות שונים והכל תלוי במצב הפרטי שלך.
יכול להיות שההורים שלך או שאר הסביבה שלך לא יקחו את הרצון שלך לחיים משלך בקלות. אבל אם תעשה הכל בדרכי נועם מצד אחד אבל בנחישות עד הסוף, אתה תצליח!