כישורית כפר אלים ונורא!!!!!!!!!!!

יש מישהו שכל פעם שאני עובר לידו בלי לעשות לו כלום, צועק עליי לעזוב אותו ולהפסיק "להציק לו" ומקלל אותי, וכמה פעמים בא ותקף אותי. יש לי שכן בעייתי ביותר שחושב שחייבים לדבר אתו ומקלל כשלא עונים לו, ופעם באתי להסביר לו בעדינות שאני לא חייב לדבר אתו אז על המשפט הראשון שלי התנפל עליי בקללות, רדף אחרי ושפך עלי קפה. מישהו היה צועק עליי מקצה המועדון כשרקדתי להפסיק לעשות תנועות מטומטמות, קם ואמר לי בוא נרקוד. באתי להתלונן עליו אז מישהו שפעם בעט בי עשה לי תנועת בעיטה וצעק עליי קללות. אחד היה מאיים עלי באלימות בלי שאמרתי לו מלה בכלל. אמרתי בעיר על זוג אחד שהוא נחמד אז מישהו נעץ בי מבט מאיים, החזרתי לו מבט אז רדף אחריי. נמאס לי מהכפר האיום הזה. שילכו לעזאזל. משטרה רשלנית שלא רוצה לטפל באלימות.
 
אין לי אפשרות. אמרו לי שזה המקום הכי טוב שיש לבעלי צרכים מיוחדים. הוריי קנו לי פה בית בהרבה כסף. אני לא עצמאי. אם אעזוב, לא אוכל לחזור הנה ולא יהיה לי מקום לחיות. צריך להסתדר עם האנשים פה. אפילו העו"ס לא בסדר אתי ולא רוצים לטפל.
 
בזמן האחרון אני חוזר להיות יותר עדין ולא מאיים, ולכן פחות מתנהגים אליי בתוקפנות. פחות רודפים אבל יש שמאיימים. נקווה שיהיה טוב.
 
מבין את המצוקה שלך. באמת סיטואציה קשה.
מציע שתנסה לפנות למישהו מהצוות בכפר (יועץ, מטפל וכו') שנראה לך עם אוזן קשבת. אבל לא בגישה של "אדם זה וזה מתנהג איתי באופן בעייתי". אלא בגישה אחרת - "קשה לי להסתדר עם חלק מהאנשים כאן. אולי בגללי ואולי בגללם, אבל כמה שאני מנסה, זה לא מצליח, ומידרדר לפגיעה ולאלימות. מבקש שאתה תעזור לי למצוא פתרון יצירתי."
הדגש כאן הוא על שלוש נקודות:
1. לא נכנסים לדיון על התנהגות של מטופל אחר, שזה כנראה חסר סיכוי (הרי אותו מטופל נמצא בכפר כי יש לו בעיה). במקום זה אתה רק אומר "קשה לי. בוא נראה מה עושים".
2. אתה מבקש ממנו שהוא יעזור למצוא פתרון, ולא בא עם דרישה ספציפית (שאולי לא ניתנת למימוש). זה גם יוצר אצלו פתיחות, וגם מעביר אליו את הכדור לטיפול בבעיה (ולא רק להחליט כן/לא).
3. פתיחת דלת לפתרונות מסוג חדש שאולי לא חשבת עליהם. אני בטח לא יודע מה אפשרי. סתם זורק - אולי מעבר לבית אחר בתוך הכפר? אולי שינוי/הצטרפות לאיזו מסגרת חברתית? לא יודע. אבל אתה צריך להציג את העניין לאותו איש צוות בצורה שתדחוף אותו לחשוב בכיוון. "מבקש שתחשוב על משהו שיכול לעזור".
 
מצטער, אני נאלץ לא להסכים עם דבריך. אני לא במצוקה ולא קשה לי. יש אנשים בכפר שמתנהגים אליי לא בסדר ולא יפה, ויש עובדים אחראים בכפר שתפקידם להעניש את התוקפים ולשמור על הסדר ועל המוסר. בדרך כלל כשאני פונה מטפלים או בדיבור עם המטופל או בהענשה לפי שיקול דעתם, אני סומך עליהם אבל זה לא מספיק. עדיין יש אנשים שמתנהגים באלימות ובתוקפנות, גם עכשיו שאני חוזר להיות יותר עדין. צריך לחזור ולדרוש וגם ללמוד להתרחק מהמסוכנים. אני רוצה לדעת מה אפשר לעשות מבחינת החוק ששומר על הסדר ועל המוסר כך שאהיה מוגן ולא ארגיש בסכנה.
 
נערך לאחרונה ב:
אלחם. הצוות רשלן ולא מספיק רוצה לטפל באלימות, והמשטרה מתרשלת ולא רוצה לטפל באלימות. אלחם. אחזור ואדרוש מהצוות ואאיים לפנות לדרגות בכירות יותר בכפר, עד שיטפלו. לא אוותר. אם אצטרך, אחזיר באלימות כדי להתגונן. תאמין לי שאין לי מושג למה מתנהגים אליי פה ככה ולא עשיתי שום דבר לאף אחד. אני עושה מבטים מאיימים, כשעושים לי מבטים מאיימים. במקרים אחרים אני פשוט מחייך ובז למציקים המופרעים. הנה רק עכשיו התלוננתי לעו"ס על חבר שעושה לי מבטים מאיימים וצועק שישפוך עליי מים אם אסתכל עליו בחזרה, והוא לא רצה לטפל. ברור שזכותי להסתכל ככל שארצה, במיוחד כשעושים לי מבטים מאיימים שעלולים לרמוז על מעשים מסוכנים. כתבתי פעמיים אימייל למפקד התחנה, והוא לא חזר אליי ולא התייחס. אם רוצים שיאמינו לי שלא עשיתי שום דבר לאף אחד, ואם לא אני לא רוצה להגיד. לא קשה לי, אני אדם חיובי ושמח ויש לי קשרים טובים וחיים טובים ואני יכול ליצור עוד קשרים טובים ואני אוהב לדבר דברים מעניינים וחכמים שהרבה אנשים בכלל לא מסוגלים להבין.
 
נערך לאחרונה ב:

knagent

Member
לצערנו זאת בעיה מוכרת של כל המסגרות מהסוג הזה.
אף אחד לא רוצה וגם לא יודע לטפל באלימות שאתה מתאר.
ובכל מקרה אף אחד לא לוקח מספיק ברצינות תלונות של בעלי צרכים מיוחדים, כשהם עצמם מתלוננים ולא אפוטרופוס שלהם.
לא יודע אם קיים פתרון לבעיה שהוא לא פלסטר אלא פתרון מהשורש.
חוץ מאשר לפרק את כל המסגרות האלו ולתת פתרונות לבעלי צרכים מיוחדים באופנים אחרים, כמה קיצוני שזה נשמע.

לדעתי כדאי לך לשקול טוב האם להמשיך להאמין לכל מה שהסביבה שלך "מכרה" לך עד היום -
שאתה לא עצמאי ולא יכול להיות עצמאי,
שהמקום הכי טוב בשבילך זה כפר טיפולי/מוסד טיפולי/הוסטל וכדומה,
שאם יש לך צרכים מיוחדים/אבחנה פסיכיאטרית או כל דבר דומה, אתה לא יכול לחיות במסגרת נורמטיבית אלא אמור לחיות בסביבה מיוחדת.

דברים אלו הם עניין של גישה אבל אלו ממש לא עובדות מוגמרות.
בהחלט אפשר לשנות את המצב ולבנות לעצמך חיים אחרים!
ראיתי אנשים מעטים מאוד ששהות במסגרת טיפולית עשתה להם טוב, ובדרך כלל אלו אנשים עם פיגור שכלי עמוק.
אתה בטוח לא אחד כזה!
אתה צריך למצוא את הכוחות להאמין בעצמך שאתה יכול אחרת, שתרגיש מוגן לא בחסד של אנשים אחרים אלא בזכות עצמך.
זה בכלל לא קל, אבל עו"סים של מסגרת טיפולית הם בדרך כלל לא אנשים שאפשר לסמוך עליהם באמת. אני לא רוצה להכליל אבל זה על פי רוב.

בקשר למה שכתבת שההורים שלך קנו לך בית במקום הזה. מה שקנו גם אפשר למכור. ובכל מקרה שום כסף שבעולם לא שווה איכות חיים כמו שאתה מתאר.
דעתי האישית שתבקש מההורים שלך שאתה רוצה חיים אחרים, חיים עצמאיים ולא להיות תלוי בחסדם של אחרים.
האמת שזה גם לא תלוי בהורים, אבל אם היחסים שלך עם ההורים טובים, הם יכולים לתמוך ולכוון.
למשל לשלוח אותך לאנשי מקצוע שהולכים בגישה אחרת ויכולים לעזור לך ללמוד להיות עצמאי.
או ללמד אותך לסמוך על עצמך - כי עד עכשיו לימדו אותך לסמוך רק על אחרים ולא על עצמך.

ואל תאמין למה שאומרים לך שאם לא תהיה בכפר כישורית לא יהיה לך איפה לחיות. יש הרבה פתרונות שונים והכל תלוי במצב הפרטי שלך.

יכול להיות שההורים שלך או שאר הסביבה שלך לא יקחו את הרצון שלך לחיים משלך בקלות. אבל אם תעשה הכל בדרכי נועם מצד אחד אבל בנחישות עד הסוף, אתה תצליח!
 
תודה, אני לא בטוח שאני יכול כבר להיות עצמאי לגמרי. פעם כמעט שרפתי את הדירה בעזרת כירה חשמלית. כתבתי לאמי שאני רוצה להיות עצמאי, וכתבה לי שאצטרך לבצע המון פעולות כמו לשלם על תיקונים וכולי שאולי לא אדע לעשות. אני אדם קצת מפוזר ושכחן. הצלחתי ללמוד היטב באוניברסיטה, אולי אוכל ללמוד להיות עצמאי. אם אעזוב כשאינני עדיין לגמרי עצמאי, יש סיכון רב יותר שלא אמצא מקום אחר לגור. אני גם לא יכול למכור את הדירה בעצמי ולשכור או לקנות מקום אחר לגור, אני לא עצמאי לזה. אני גם פוחד למשל לגעת בארון חשמל ולהתחשמל. הייתי רוצה לקנות שוב כירה ולנסות לבשל לעצמי, אבל בוודאי לא ירשו לי אחרי שכמעט שרפתי את הדירה. אולי החונך שלי שבא אלי עכשיו בבקרים יביא כל צהריים כירה, נבשל ביחד ואחר כך יחזיר את הכירה אליו. הצעתי לו והסכים אבל עדיין לא התחלנו בזה. בקשר להוריי, הם כבר זקנים ולא יכולים וגם לא רוצים לדון הרבה בשאלות האלה. אגב, אני סומך במידה רבה על עצמי ולא רק על אחרים, אבל אני מודע לכך שאני עדיין לא לגמרי מסוגל להיות עצמאי תפקודית. באמת כדאי להיעזר באנשים מקצוע שיקדמו אותי בלמידה להיות עצמאי, אבל עד שאלמד אצטרך כנראה להיות כאן ולהסתדר.
 
נערך לאחרונה ב:

ai27

Well-known member
תודה, אני לא בטוח שאני יכול כבר להיות עצמאי לגמרי. פעם כמעט שרפתי את הדירה בעזרת כירה חשמלית. כתבתי לאמי שאני רוצה להיות עצמאי, וכתבה לי שאצטרך לבצע המון פעולות כמו לשלם על תיקונים וכולי שאולי לא אדע לעשות. אני אדם קצת מפוזר ושכחן. הצלחתי ללמוד היטב באוניברסיטה, אולי אוכל ללמוד להיות עצמאי. אם אעזוב כשאינני עדיין לגמרי עצמאי, יש סיכון רב יותר שלא אמצא מקום אחר לגור. אני גם לא יכול למכור את הדירה בעצמי ולשכור או לקנות מקום אחר לגור, אני לא עצמאי לזה. אני גם פוחד למשל לגעת בארון חשמל ולהתחשמל. הייתי רוצה לקנות שוב כירה ולנסות לבשל לעצמי, אבל בוודאי לא ירשו לי אחרי שכמעט שרפתי את הדירה. אולי החונך שלי שבא אלי עכשיו בבקרים יביא כל צהריים כירה, נבשל ביחד ואחר כך יחזיר את הכירה אליו. הצעתי לו והסכים אבל עדיין לא התחלנו בזה. בקשר להוריי, הם כבר זקנים ולא יכולים וגם לא רוצים לדון הרבה בשאלות האלה. אגב, אני סומך במידה רבה על עצמי ולא רק על אחרים, אבל אני מודע לכך שאני עדיין לא לגמרי מסוגל להיות עצמאי תפקודית. באמת כדאי להיעזר באנשים מקצוע שיקדמו אותי בלמידה להיות עצמאי, אבל עד שאלמד אצטרך כנראה להיות כאן ולהסתדר.
אבל זה לא שחור-לבן
היום יש מגוון גדול יותר של פתרונות
בקריית חיים ואתא למשל יש די הרבה דיור מוגן, ולא כזה שצריך לקנות.

ישר למכור זה פזיז
אבל לדעתי כדאי לחפש חלופות.

אתה מספר שיש אצלכם המון פעילות מעניינת, לצד אלימות מטרידה ומתמשכת, שפוגעת בך במיוחד.
צריך לבחון את החלופות
 
אבל זה לא שחור-לבן
היום יש מגוון גדול יותר של פתרונות
בקריית חיים ואתא למשל יש די הרבה דיור מוגן, ולא כזה שצריך לקנות.

ישר למכור זה פזיז
אבל לדעתי כדאי לחפש חלופות.

אתה מספר שיש אצלכם המון פעילות מעניינת, לצד אלימות מטרידה ומתמשכת, שפוגעת בך במיוחד.
צריך לבחון את החלופות
האם אתה חושב שבמקום אחר לא יתנהגו אליי באלימות? אני מרגיש שיש משהו לאנשים נגדי, כי אני שונה ומיוחד.
 

ai27

Well-known member
האם אתה חושב שבמקום אחר לא יתנהגו אליי באלימות?
כן!
אני חושב שבדיור מוגן לא תמיד סלחניים לאלימות.
שם כנראה התייאשו.
דווקא בך כאוטיסט האלימות פוגעת יותר. במקום שיקום יש רגרסיה
אני מרגיש שיש משהו לאנשים נגדי, כי אני שונה ומיוחד.
לא כל האנשים אותו דבר.
 
כן!
אני חושב שבדיור מוגן לא תמיד סלחניים לאלימות.
שם כנראה התייאשו.
דווקא בך כאוטיסט האלימות פוגעת יותר. במקום שיקום יש רגרסיה

לא כל האנשים אותו דבר.
טוב, אולי אציע את זה אבל זה יהיה קשה. בינתיים אשתדל להיות עדין ולא תוקפני בכפר למרות ההתנהגויות אליי, ונראה אם המצב ישתפר.
 
כן!
אני חושב שבדיור מוגן לא תמיד סלחניים לאלימות.
שם כנראה התייאשו.
דווקא בך כאוטיסט האלימות פוגעת יותר. במקום שיקום יש רגרסיה

לא כל האנשים אותו דבר.
אגב כמובן, אין רגרסיה מבחינה אינטלקטואלית. אני אדם מאוד מוצלח וגם מצליח עכשיו ללמוד יפה באוניברסיטה. מבחינה תפקודית אני עדיין מתקשה.
 

ai27

Well-known member
אגב כמובן, אין רגרסיה מבחינה אינטלקטואלית. אני אדם מאוד מוצלח וגם מצליח עכשיו ללמוד יפה באוניברסיטה. מבחינה תפקודית אני עדיין מתקשה.
ברור. אני מדבר על רגרסיה תקשורתית.
כשאדם מקבל מכות הוא מפתח שפת גוף מתגוננת או אגרסיבית בלי להרגיש, כל הזמן מתכנן איך להלחם. זה לא טוב
כשכל הזמן צועקים ומקללים לידך, הרבה אנשים מקללים וצועקים יותר.
אוטיסטים סובלים מכל זה יותר.

לצד הבעיות, יש לך הרבה חוגים שם, לימודים שמעניינים אותך. היו לך ידידות טובות.
 
ברור. אני מדבר על רגרסיה תקשורתית.
כשאדם מקבל מכות הוא מפתח שפת גוף מתגוננת או אגרסיבית בלי להרגיש, כל הזמן מתכנן איך להלחם. זה לא טוב
כשכל הזמן צועקים ומקללים לידך, הרבה אנשים מקללים וצועקים יותר.
אוטיסטים סובלים מכל זה יותר.

לצד הבעיות, יש לך הרבה חוגים שם, לימודים שמעניינים אותך. היו לך ידידות טובות.
אולי אתה צודק, אבל עיקר הקושי התקשורתי שלי היה בתקופה שבה שכחתי לחלוטין איך משוחחים עם אנשים ואיבדתי את היכולת לתקשר, כי קרו לי כל הדברים המוזרים האלה של עיסוק עם זרים מסוכנים ואהבה לעובדת ההשמה שהפסיכולוג הציק לי בגללה. עכשיו אני נלחם כדי לפתח תקשורת טובה במיוחד כמו התעניינות בתחביבים.
 

ai27

Well-known member
אולי אתה צודק, אבל עיקר הקושי התקשורתי שלי היה בתקופה שבה שכחתי לחלוטין איך משוחחים עם אנשים ואיבדתי את היכולת לתקשר, כי קרו לי כל הדברים המוזרים האלה של עיסוק עם זרים מסוכנים ואהבה לעובדת ההשמה שהפסיכולוג הציק לי בגללה.
אז הרגרסיה הכי גרועה - הייתה כשהאלימות והכפייה היו בשיא.
עדיין כל אירוע אלימות מפריע לך להתקדם.
עכשיו אני נלחם כדי לפתח תקשורת טובה במיוחד כמו התעניינות בתחביבים.
לפתח תקשורת טובה זה בהחלט להתקדם. במיוחד אם ההתעניינות נעשית בתדירות מתאימה, ומתחשבת בצד השני
 
אז הרגרסיה הכי גרועה - הייתה כשהאלימות והכפייה היו בשיא.
עדיין כל אירוע אלימות מפריע לך להתקדם.

לפתח תקשורת טובה זה בהחלט להתקדם. במיוחד אם ההתעניינות נעשית בתדירות מתאימה, ומתחשבת בצד השני
הסתבכתי עם אלימות כי לא ידעתי איך נכון לדבר. חשבתי שלא צריך להגיד דברים לא נכונים כי זה לא הגיוני. לקח לי זמן להבין שאם האחר לא רואה ולא יודע את האמת, אפשר לעשות כאילו האמת אחרת כדי שיאמין בזה. בנוסף אני מנסה לשנות את העולם כי העולם מנסה לשנות אותי לרעה. אני מפתח את דרך הדיבור שלי ומחפש כל הזמן דרכים טובות יותר לדבר ולשוחח עם אנשים ועם חברים. בקשר לתדירות, צריך באמת לדעת איזה עיסוק יותר תדיר אצל כל אדם ולפי זה להחליט מה לשאול מתי.
 

ai27

Well-known member
הסתבכתי עם אלימות כי לא ידעתי איך נכון לדבר. חשבתי שלא צריך להגיד דברים לא נכונים כי זה לא הגיוני.
יש אנשים שפשוט לא מדברים איתם.
רוב האנשים לא יענו לקבצן שפונה אליהם, ויענו לעבריין רק אם הוא מאיים ששתיקה תוביל לאלימות.
בקשר לתדירות, צריך באמת לדעת איזה עיסוק יותר תדיר אצל כל אדם ולפי זה להחליט מה לשאול מתי.
(y)
בדיוק. לשאלות יש משמעות לא-מילולית.
כשאתה שואל מישהו כל יום מה הוא קרא מאז שנפגשתם, למרות שנפגשתם אתמול,
זה בעצם רומז שהוא אמור לקרוא ספר חדש כל יום, או שלא אכפת לך מה הוא אומר לך
זאת רמיזה מתסכלת
 
יש אנשים שפשוט לא מדברים איתם.
רוב האנשים לא יענו לקבצן שפונה אליהם, ויענו לעבריין רק אם הוא מאיים ששתיקה תוביל לאלימות.

(y)
בדיוק. לשאלות יש משמעות לא-מילולית.
כשאתה שואל מישהו כל יום מה הוא קרא מאז שנפגשתם, למרות שנפגשתם אתמול,
זה בעצם רומז שהוא אמור לקרוא ספר חדש כל יום, או שלא אכפת לך מה הוא אומר לך
זאת רמיזה מתסכלת
אפשר גם לשאול מה קרא חדש בספר שהוא קורא עכשיו, מה קורה במקום בספר שעכשיו הוא קורא בו. לפעמים במקרה של עבריין ברור ששתיקה תביא לאלימות, ומוטב לענות בשקר. כשעונים לאדם, הוא מחליט אם להאמין או לא. אם לא יאמין וידרוש לדעת או לראות, אין ברירה אלא לסרב לענות ולהראות. עבריין לא מסוגל להקשיב ולהבין, ועדיף לענות לו בקיצור או לשתוק. המשמעות של שקר היא שאם השומע לא רואה את הראיות ולא יודע מה האמת, אפשר להתנהג כאילו האמת אחרת ממה שהיא כדי שיחשוב שזו האמת. היגיון כזה צריך להבין כדי לדעת איך כדאי ונכון לדבר. אם אענה לקטגור בשקר שלא פשעתי, הסנגור עלול להאמין לשקר ולחשוב גם כן שלא פשעתי, ואולי אז פחות ירצה להגן עליי כי יחשוב שלא צריך. אם יתפסו אותי בשקר, עלולים לכעוס עליי עוד יותר ולחשוד בי עוד יותר גם בהמשך.
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה