אשמח מאוד לעזוב את המקום הזה, אבל כדי שאוכל להיות עצמאי אצטרך ללמוד את זה, ועד שאדע להיות עצמאי ודאי לא יהיה לי כדאי לעבור למקום אחר כי לא אסתדר בו. אני גם לא יודע איך לעזוב, כי אני לא משתכר ולא עובד בחוץ כי קשה לי לקום בבוקר ואין לי כסף לשכור דירה, ואין מי שישלם על דיור במקום אחר.
אני חושב שזה להיפך.
כל עוד אתה במקום הזה הסיכויים שלך להפוך להיות עצמאי הם קטנים מאוד.
דווקא אם תעבור למקום אחר שמתאים לך, זה מה שיעזור לך להיות עצמאי.
בקשר להשתכרות -
קודם כל מן הסתם אם תצא מהמסגרת הטיפולית תהיה זכאי לקצבת נכות מביטוח לאומי.
אם יהיה לך חוזה שכירות תוכל כנראה גם לקבל סיוע בשכר דירה.
זה לא מספיק כסף לשכור דירה, אבל זה כן יכול להיות מספיק כדי לשכור יחידת דיור קטנה, תלוי מה המיקום.
אתה גם יכול לבדוק אפשרות של לחזור לגור עם ההורים.
יכול להיות שהם לא כל כך ירצו בהתחלה אבל אם תשכנע אותם בדרכי נועם ובעדינות שזה לטובתך הם יסכימו מן הסתם.
בנוסף אם קנו לך "בית" בכישורית, אפשר למכור ולהשתמש בכסף כדי למצוא משהו יותר מתאים.
בקשר לעבודה בחוץ -
גם אני חשבתי עד לפני 9 שנים שלא אצליח לעבוד בחוץ.
עו"ס שהאמינה בי הצליחה לשנות לי את התפיסה ואכן הצלחתי למצוא עבודה.
גם לי יש קשיים מאוד גדולים בלקום בבוקר.
אבל כיום בעבודה שלי מתחשבים בזה כי רואים שלמרות הבעיה הזאת יש להם תועלת גדולה ממני.
ואני מאמין שאצליח בסופו של דבר גם להתגבר על הקושי לקום בבוקר.
מקום העבודה שלי הוא נורמטיבי, אבל יש לנו כמה אנשים עם צרכים מיוחדים וכדומה, כל אחד עם הקשיים שלו, אבל יודעים להתחשב בזה.
אגב, קושי לקום בבוקר יכול להיות בגלל תרופות פסיכיאטריות שונות.
אני לא יכול לישון בלי תרופות אז אני חייב לקחת כל ערב תרופה שתרדים אותי.
אבל באופן כללי מי שהאבחנה שלו היא אספרגר ואין לו סכיזופרניה וגם לא קושי לישון בלילה, אפשר למצוא לו תרופות שלו מפריעות לקום בבוקר.
כמובן שרק פסיכיאטר מומחה יכול לעשות את זה נכון.