כיתת תקשורת למתבגר שאובחן לאחרונה

[אמא אוהבת שלו]

מסכימה ועוד

גם כתה ג מועדת לפורענות כיוון שאז חלה התפתחות רגשית חברתית אצל הילדים, הרבה יותר ביחד ובמשחקים הדדיים, המורות פחות מתווכות והדרישות ההתנהגותיות והלימודיות עולות בבת אחת

 

[מלאת תקוות]

איך אתם מסבירים לילדים מהכיתה

ולהורים שלהם למה יש לו סעיית?
כי אין מצב שהם לא רואים שהיא שלו.
סעיית של הבן שלי כל הזמן דבוקה אליו.
ואז הילדים רואים.
וגם הורים רואים כשמגיעים להעביר העשרה או פעילות אחרת בכיתה.
ואז שמועות עוברות מהר מאחד לשני....

 

[אנה חדשה]

היא לא דבוקה אליו

היא מוגדרת כסייעת כיתתית, כך שהיא עוזרת גם לילדים אחרים כשאפשר.
ראיתי שהם פונים אליה המון. הם 40 ילדים בכיתה, אז בלי קשר לא פעם מחלקים אותם לקבוצות. אז כולם חושבים שבגלל זה היא שם, שזה הפתרון שמצאו.
כולם בבית ספר טוענים שאף אחד לא חושד. שוב, זה עובד עכשיו, הם עוד לא בני 10. מניחה שעם הזמן יקלטו.
ויש גם חסרונות לזה. כי באמת היא לא תמיד שם, לזהות בעיות. אבל 90 אחוז שהיא כן איתו עדיפים לי כרגע על גילוי.

 

[schlomitsmile]

למה? מה היתרון בעינייך ב"סוד אפל"?והאם הילד מודע לכל העניין?
או שאולי כתבת "עדיפים לי כרגע" כי בשלב זה את לא מרגישה ערוכה לשתף אותם?

 

[אנה חדשה]

למה סוד אפל?

לא רואה את זה ככה. לא עניינו של אף אחד.
יש לו חברים תקופה ארוכה יחסית. מקווה שלא ינטשו אחרי שיידעו.
ומי שלא חבר שלו, לא יהפוך לכזה רק אם יידע.
אז מה זה משנה?
ואם זה לא תורם לילד, אז למה לחשוף?
זה שאנחנו יודעים, כן עוזר לו. המורה יודעת - כן עוזר לו. כל השאר - לא ממש.
&nbsp

 

[schlomitsmile]

אילו היתה לו שונות אחרת- נאמר היה גאון מתמטיקה או
בעל שמיעה אבסולוטית, או כל שונות אחרת שנתפסת כתכונה חיובית,
היית משקיעה בהסתרה?
אפילו אילו היה מדובר בשונות על רקע תכונה נייטרלית מבחינה ערכית,
שיש בה מידע רפואי עליו, למשל אלרגיה כלשהי
מניחה שלא היה נורא חשוב לך להסתיר.
רק כשמדובר במשהו שנתפס כשלילי, כמאד שלילי,
אנשים נוטים לבחור להסתיר.
&nbsp
שהרי לא מדובר פה על בחירה בין לצעוק את זה ברמקול לכל העיר
לבין לעבור על זה לסדר היום,
הבחירה היא בין לשתף אנשים הנמצאים איתו בקשר יומיומי
בשונות שהיא רלוונטית להתנהלותו, למי שהוא, לאיך שהוא מתקשר- כולל איתם,
לבין מעשה אקטיבי של הסתרה.
ואם יש הסתרה מכוונת, יש סוד.
ולמה להשקיע בסוד אלא אם מדובר במשהו נורא?
משהו כל כך נורא שההנחה היא שאפילו חברים יינטשו את הבנאדם
אם יידעו עליו את הדבר הזה

&nbsp
&nbsp

 

[מלאת תקוות]

וכשלא מחלקים לקבוצות איפה

הסעיית יושבת?

 

[אנה חדשה]

היא יושבת די לידו

כי גם אין שם יותר מדי מקום פנוי - כיתה של 40 תלמידים.
אגב, פעם אחת הבן הגדול שאל אותי האם הסייעת היא של אחיו - כששאלתי למה, אמר שכך זה נראה לו לפי המיקום שלה בכיתה.
אבל הוא היה בכיתה ו', וגם להם היה ילד עם סייעת והוא גם ממש פיקח בקטע הזה.
מקווה שילדים בכיתה ד' פחות מבינים מה קורה.

 

[אנה חדשה]

ולמה צריך להסביר? מתעלמים וזהו

הורים ממש פנו אליך לשאול? כי אם פנו למורה, אנע מניחה שאסור לה לענות.

 

[מלאת תקוות]

תראי יש לי ילד שהיה מאובחן בגיל הגן

והיתה לו סעיית סמויה. ולמרות שבגן יותר קל להיות סמויה כי לא יושבים מסודרים בשולחנות וילדים קטנים ולא מבינים, והילד ההוא די עצמאי, בכל זאת אחד האמהות כשהזמינה אותנו, שאלה אותי כדרך אגף ש"נכון שזאת הסעיית של בנך"?.
אז עכשיו אותו הילד כבר לא מאובחן ובלי סעיית.
אבל אח התאום שלו היום בכיתה א'. הילד שני שלי יותר תלוייתי וזקוק לעזרה. היא כל הזמן איתו. על כל התמונות שהורים מצלמים בפעילויות היא תמיד איתו. אני אפילו לא חולמת לחשוב שהורים לא יודעים כלום. גם יש הורים בכיתה שלו שילדיהם אחרים לומדים עם ילדים אחרים שלי. ואני רואה איך הם מסתכלים עלי עכשיו עם רחמים...
למשל לא מזמן היה אירויע קהילתי. ילדים היו צריכים לבצע משימות בתחנות. ואם מצליחים אז מקבלים פרסים. בקושי הכרחתי אותו להשתתף. הוא לא הצליח בפעם הראשונה. אז נתנו להשתתף שוב חינם, הוא שוב פעם נכשל. ועדיין קיבל פרס. היתה שם המפעילה אחד האמהות האלו. זה די ברור שהוא קיבל את היחס המיוחד בגלל שהיא יודעת.....

 

[אנה חדשה]

אבל למה את עוסקת בזה?

אם כבר יודעים, אז זה המצב.
את לא יכולה לשנות, גם אם תרצי.
זה דווקא מרגיע שלא צריך להסתיר.

 

[מלאת תקוות]

כי לא נעים לי שיידעו.

באופן עקרוני מענין אותי לדעת מה עושים..

 

[schlomitsmile]

למה לא נעים לך שיידעו?
מה עושים כדי לא להחשף? לא מסתירים מלכתחילה

&nbsp
https://www.youtube.com/watch?v=qOjjNr3E7ME
&nbsp
"אין דבר כזה רגיל, ואין אף אחד נורמלי
תנו להיות מה שאני תנו להיות מה שבא לי"

 

[מלאת תקוות]

ב5 שנים שאני בתחום וגם בפורום,כבר הספקתי להכיר את הגישה שלך

ובאוי נסכים שלא נסכים,
לא אמרתי שלא רוצה להחשף. אמרתי לא רוצה שידעו. ברור ש"לא להסתיר" לא פותר אותי מהבעיה.
אף אחד בחיים לא ישכנע אותי שנוכחות הסעיית לילד לא מעידה על קשיים של הילד מעבר ל"נורמה".
ושוב, אם לילד אין ברירה, בלי סעיית הוא לא מסוגל להשתלב, אז אין ברירה.
והנושא הזה בעיקר מעסיק אותי בגלל הילד שהורדנו לו אבחנה.
עדיין יש לו בעיות. יש לו גם איבחון עם אוטיזם וגם איבחון בלי. כנראה זה הילד שיושב די על הגבול....
פשוט עברתי איתו דברים מגעילים ממש כאשר עדיין הייתה לו סעיית בשנה שעברה: ילדים מהגן היו באים אליי לבקש שאני אזמין אותם לבני אבל הורים סירבו. רציתי לרשום אותו לצהרון מתנס, ואז המידע על סעיית נדלף לשם, אז הם ביטלו את הרישום שלו ודרשו סעיית אישית על חשבוננו.
מצד שני ילד מסתדר לבד. מה שמציל אותו זה כדורגל. הוא מאוד אוהב וזה משחק חברתי והוא כך הכיר הרבה ילדים. אז אני שואלת את עצמי כל הזמן-האם צדקתי או לו שהורדתי לו סעיית....נגיד כך, למרות הקשיים שיש לו: הפרעת קשב וריכוז והפראקטיביות מאוד קשה, אימפולסיביות, בעיות התנהגות ואולי בעיות רגשיות, הוא משתלב בבה"ס בלי סעיית (ברוך השם) יותר טוב מאחיו עם סעיית...
לסעיית גם יש חסרונות:ההיא יכולה גם להגביל את הילד-על תלך לכאן או לשם.
כי דרישת תפקיד הסעייות - 12 שנות לימוד בה"ס. להבין משהו בחינוך ובטח בח"מ הן ממש ממש לא חייבות. ולפעמים יש מהם נזק גם כי הם לא מקצועים ממש...
לבני המאובחן לפעמים יש סעיית מחליפה והוא מתלונן לי, שבהפסקות היא יושבת ומדברת עם סעיות ודורשת ממנו לשבת לידה ולא ללכת לשום מקום!!!! בעיניי זה פשוט התעללות. מה הוא כלב? הסעיית הקבועה נותנת לו להסתובב חופשית לבד...
למה צריכים סעיית כזאת לילד שגם מסוגל להיות עצמאי?
קשה....

 

[אנה חדשה]

אז אל תסכימי לזה!

אגב, מבחינתי זה אחד היתרונות של לא לספר לילד שהסייעת היא שלו.
אבל גם כשיגלה, לא אסכים שהיא תגביל אותו במשהו.
היא אמורה להשגיח מהצד ולהתערב כשנראה לה לנכון.
המטרה העיקרית של הסייעת היא לדאוג לשילובו החברתי. איך זה יקרה אם היא לא נותנת לו לזוז? או סתם צמודה אליו ברמה מוגזמת?
השנה כבר מסתיימת אבל לקראת השנה הבאה את צריכה לדבר עם כי מי שניתן: מי שאחראית על הסייעות בעירייה מבחינת למצוא מישהי מתאימה, מי שאחראית על הסייעות בבית ספר מבחינת הדרכה נכונה וכד'.
אגב, מה קורה בשעות שהיא לא נמצאת? או שבנתיים השעות מכסות את כל היום?

 

[מלאת תקוות]

זאת שמגבילה אותו היא מחליפה

היא לא קבועה.
כשהוא התלונן פעם הראשונה לא דיברתי עם אף אחד כי חשבתי שזה חד פעמי.
אבל מאז היו כבר עוד כמה פעמים שהיא החליפה. וכל פעם זה חד פעמי.
אף אחד לא מודיע לי מראש שהקבועה לא מגיעה ובטח לא מעדכן מי המחליפה.
יש להם קבוצת ואטס אפ לסעיות. הן שם מחפשות בעצמן מחליפה....
אבל מחר אני אדבר עם המחנכת על זה...שלפחות היא תשים עין...
בינתיים בכיתה א' 30 שעות מכסות את כל המערכת...

 

[מלאת תקוות]

גם אני רציתי שהיא ( הקבועה) תהיה סמויה

אמרתי לה את זה וגם למחנכת. למרות ששתיהן אמרו "בסדר",
לסעיית הזאת זה לא הזיז. היא עשתה מה שהיא רצתה - נדבקה אליו.
ולבני אמרתי שהיא סעיית של הכיתה כי זה מה שסיכמנו. אז היה לו לא ממש ברור למה היא כל הזמן איתו...הוא סיפר לי ש"היא כל הזמן עוקבת אחרי".
הבנתי שבילבלנו אותו. ואז נאלצתי לספר לו שהיא סעיית אישית שלו.
בקיצור, השילוב שלו עובר לא פשוט ולי ההרגשה שאין לי הרבה השפעה על המצב....
הסעיית מצד אחד ממש לא נחמדה אליי. לכן קשה לי להבין האם היא נחמדה לבני (שזה מה שחשוב). ומצד שני המחנכת טוענת שהסעיית מאוד אוהבת את בני ועושה בשבילו הרבה והיא מאוד מרוצה ממנה.
מכוון שאני מקבלת מסר שונה מההתרשמות האישית שלי ומחוות דעת של המחנכת, החלטתי לא להחליף אותה באמצע שנה. אבל חייבת לחפש מישהי טובה לשנה הבאה....

 

[אנה חדשה]

את מתכוונת שהסייעת הקבועה נדבקה אלחו?

מה לגבי צוות השילוב? דיברתי איתם? הם היו אמורים להסביר לה מה זה אומר.
אצלינו ביקשו שאפגש עם הסייעת ואאשר אותה.
דיברת עם הילד עליה? שאלת איך היא עוזרת לו? האם היא נחמדה אליו?
יש לכם פגישות בבית ספר? אצלינו יש כמה מפגשים בשנה עם הצוות המשלב ונציגת במתי"א. ואז זה המקום לדבר על הכל.
הסייעת של בני כנראה לא תמשיך לשנה הבאה. ואז יש סיכוי שהוא יקבל מישהי גרועה. לא יודעת באמת איך דואגים שהיא לא תהרוס את הכל כבר על ההתחלה. במיוחד שכנראה גם תהיה מחנכת חדשה.
&nbsp

 

[מלאת תקוות]

אצלינו גם ביקשו שאאשר.

פשוט זאת שסגרנו איתה ביולי (בשנה שעברה) הבריזה לנו בלי להודיע. גיליתי את זה במקרה באוגוסט כשהייתי בחול. הייתי בהלם. אז נאלצתי לחפש ולראיין רק בטלפון... אז מצאתי את זאת.
לא היתה לי אף פעם פגישה עם מת'יא חוץ מועדת שילוב. אף אחד לא הזמין אותי.
למה הסעיית שלכם לא ממשיכה?

 

[אנה חדשה]

אין לך מפגשים בבית ספר?

לי בתחילת השנה יש מפגש מטרות ואז עוד כמה מפגשי הצקדמות. בכל מפגש נוכחת נציגת מתי"א, מורת האחראית על השילוב, מחנכת וסייעת. אין לך את זה?
ולמה את חיפשת? הערייה אמורה למצוא, לא?
אני לא יודעת למה היא עוזבת. מניחה שנמאס לה או לא מתאים לה. לאחרונה התחילה להבריז בלי סוף. תוהה האם לנסות לשכנע אותה להישאר. אם זה רק כסף, אולי אני יכולה להשלים לה.