דברים שלא קולטים בחמשת החושים צריך להאמין.
לא צריך להאמין, אפשר להקיש מעובדות ולהגיע למסקנה על דרך ההיגיון.
למשל אתה מאמין שלא הייתה קנוניה ב 7.10
אני מאמין שכן.
טעות. אני לא מקבל את המסקנה, שהיתה קנוניה.
אין לך הוכחות חד משמעיות לזה ברמה של 100 אחוז וגם לי אין.
זה דוגמה לדבר שצריך להאמין בו.
ל--א, זה מצב שבו צריך להתאזר בסבלנות, עד שתתבצע חקירה, ללא משוא פנים והעובדות תצאנה לאור.
לך אין סבלנות. אתה רוצה תשובות עכשיו ואם לא מספקים לך, אז אתה ממציא עובדות ובלא הוכחות, מה
שנשאר לך זה להאמין.
אבל יש הוכחות ברמה של 99 אחוז - בשביל לגשר על הפער מ 99 ל 100 צריך להאמין!
האמת היא שאין הוכחות ומידע ברמה של 99%. מה שיש, אלה שברי מידע, לגבי
זמנים מסויימים ולגבי תנועת כוחות. רק לאחרונה, קיבלנו תשובה חלקית, לגבי
השאלה: איפה היה חיל האויר במשך כל שעות הטבח. הסיפור על קנוניה ובגידה,
התחיל להתפשט בציבור, הרבה לפני כן.
צריך להבין; היה מחדל צבאי אדיר. היה כשל שלא יאמן ממש, בכל שדירת הפיקוד
הבינוני ומעלה. רק הגיוני הדבר, שמי שפישל, לא יבוא בריצה ויכריז על חלקו.
היה גם כשל מדיני, ברמת התפיסה של המצב וקפיאה על השמרים מחד ובניית
כוחו של האויב מאידך. שמעת על פוליטיקאי שבא להתוודות? בחלומות אולי.
עם זאת, מי שמונע הקמה של ועדת חקירה ממלכתית, יש לו, כנראה, מה להסתיר.
אפשר אפילו להגיד שבשביל להאמין שהוכחה מסוימת "נחשבת במיניין" ההוכחות
צריך להאמין!
לאו דווקא. אם ההוכחה נשענת על השתלשלות מאורעות, אפשר למצוא להם
סימוכין בכל מיני מקומות ולהצליב מידע. אם מישהו נתן, או לא נתן פקודה או
הוראה, היה מישהו אחר שקיבל, או לא קיבל אותה. ומי שקיבל ולא עשה עם זה
כלום - הוא הוא הנתק. אם בעל סמכות לא מצא את מפתחות הנשקיה והקטין
ראש, אז הוא פישל, אבל אם לא הבין את חומרת המצב, אזי יש לחפש את מי
שאמור היה להסביר לו. הוכחות בנויות מפרטי פרטים ואת אלה אנחנו לא יודעים.
ההבדל בינינו, הוא שאני ממתין לחשיפתם, כעבור זמן ואילו אתה ממציא אותם
עכשיו! ובאין הוכחה, בעד או נגד - גם מאמין בהם.