ציפיתי להתקף זעם, וכמובן שקיבלתי
המון המון כעס נשפך כאן, ולא רק על מי שתוקפת או קוטלת את דרך חייהן של משתתפות הפורום (מה שמובן לי שמעורר כעס, ובחיים לא הייתי עושה דבר כזה) אלא גם על מי שמביעה תהייה ביקורתית כללית (כמוני) על מהותו והגדרתו של הפורום. הסיבה, ציפורת יקרה, שזה "כל-כך איכפת לי", היא שאני נכנסת לכאן מראשית ימי הפורום באופן פסיבי, אני מוצאת בנושא הפורום עניין, נאמרים פה דברים מעניינים, ולפעמים אני רוצה לכתוב משהו - אבל כל פעם אני מוצאת את עצמי שוברת את הראש אם אני בכלל רצויה כאן או לא, אם ההודעה שלי תיתפס כלגיטימית או שיכריזו עליי חרם "את לא משלנו ותלכי מפה", אם ייצא עלי קצפן של המנהלת ואחרות או לא, אם ההודעות שלי יימחקו או לא. כל זה בניגוד לפורומים אחרים שהשתתפתי בהם, שמשום מה היה לי ברור מיד מה כללי ההתנהגות בהם ומי רצוי שם או לא, ובאמת לא מחקו אותי משום פורום אף פעם וגם אף פעם לא התנפלו עלי בזעם ובמרירות אישית כזאת בגלל הערת ביקורת כללית שכתבתי. בכל אופן, אני שמחה שיש לך ביטחון להעיף אותי מכאן בשם כולן (!) אחרי בסה"כ שלוש הודעות שלי, רק בגלל שהצבעתי על כך שההגדרה של הפורום לא ברורה בעיניי. אני רק מציעה שבפעם הבאה בכל זאת תשאלי לדעתן של האחרות לפני שאת מכריזה שהרוב פה לא רוצה "לתקשר עם נברשות יותר". בכל זאת, קצת כבוד לדעות של נשים אחרות יכול לעזור. ואם הקהילה עוד בהתהוות וצריכה להגדיר את עצמה, אז גם הדעה של אנשים כמוני נחשבת - בדיוק כמו הדעה של אנשים כמוך.
