סניף של מהות החיים בהודו
מצטלם הרבה יותר טוב ממרקייה בשקל לקשישי הקריות, לפלסטינים אין סיבה לעזור - הם ערבים, הם ממילא יישארו עניים, הם מדברים ערבית ויש שם המון אבק והמכורים לסמים שמתגלגלים בתחנה המרכזית הישנה הרבה פחות מגניבים מאלה ששרועים על חופי גואה. מאידך - אם שרי תצליח למנוע מישראלי אחד או שניים את הטריפ שאין ממנו חזרה - אז סבבה. אבל שמישהו יזכיר לשרי, שתחת כל ג'אמוס רענן בהודו יש סניף חב"ד ורבנים נמרצים, שזוכים לפופולריות אין קץ, אבל לא מצליחים למנוע מהאוהדים שלהם לגלגל ג'וינטים במהלך ליל הסדר או להגיע מסטולים לקידוש. אז בואו נשנס מותניים ונציע לשרי הצעות קצת יותר יצירתיות איפה להוציא את הכמה גרושים שלה ואיך למרק את שמה בצורהיותר יעילה. מישהו דואג לסוסים של האלטע זאכען? מישהו חשב פעם מה עושים איתם אחרי שהם יצאו לפנסיה, אחרי שנים שמגפון צווח להם באוזן ומקררים ישנים דופקים להם את הגב? אני בעד מוסד שיקומי לסוסי אלטע זאכען.