חוסר סבלנות?
אף אחד פה לא אמר שהוא נגד המצעד , אלא הראו פה עובדות שזה יוצר מהומות ואפשר לוותר על עיר אחת במדינת ישראל הקטנטונת. יש מישהו באתר אטרף דייטינג שכתב המון פוסטים לגבי הנושא - הוא בן 32 אולי בגלל זה הוא נשמע יותר הגיוני בדיעות שלו או שאולי אין קשר לא יודעת. אולי תבקר ותראה בעצמך והוא הומוסקסואל בעצמו http://dating.atraf.co.il/?url=http%3a%2f%2fdating.atraf.co.il%2fmembers%2fmemberDetails.aspx%3fzrzor4p1qr%3dGDJELL תכנס לבלוגים לאטרף פרינד שלו . בכל זאת אצטט את מילותיו אם יהיה לך קשה למצוא את דעותיו "מן הצד האחד - אבירי החופש הצחורים, שהם ואפסם עוד, צועדים יד ביד אל עבר הקשת. מאמנתם האלמותית, נועה סתת, בוזקת בהם מילות עידוד מופלאות שעיקר תוכנן "בשם הדמוקרטיה", "די לגזענות", "לא לסתימת הפיות", "עם שלם דורש שלום", "די לכיבוש" ועוד כהנה וכהנא ח"י. מן הצד האחר - אוייבי הדמוקרטיה. שחורים משחור בלבושם העבה, בשלהי תחילתו של סוף האביב, מזיעים, מצחינים, מגובים בדברי התוכחה של יהוה הכל-יכול. זועקים חמס ומבעירי פחים, נזעקים מהתועבה שמאיימת לערער עליהם את סדרי בראשית. ובאמצע? באמצע מונחים המון אדם, חלקם נמנים עם המחנה הראשון וחלקם עם המחנה השני. אלו גם אלו לא מבינים איך הצליחו לגרור אותם לתוך סערה כזו, בלי לשאול קודם. למה לא צלצלו? למה לא שלחו יונת דואר? למה לא בדקו אם הם בכלל מעוניינים ליצור אנטגוניזם כזה בקרב יתר האוכלוסיה בישראל? כי אחרי הכל, תחת התגית "הומו" ו"דוס" נופלים אלפי אנשים. מישהו טרח לברר אם אותם אנשים רוצים להצטייר ככאלו? אני לא זקוק לארגון הבית הפתוח, אם הצורה בה הוא מייצג אותי תמיד קשורה לפרובוקציות ילדותיות. אני לא מעוניין להצטייר בעיני יתר העם, כחלק מקהילה דורסנית שצועדת איפה שבא לה, רק כדי להראות "הנה. דווקא לכם". אני לא חושב שזה צעד נבון. אדרבא, אני חושב שהוא יוצר יותר שנאה, חוסר אהדה ואנטגוניזם מאשר מקדם את השוויון בשמו אנחנו צועדים. זו לא הדרך. " אז מה תגיד עליו שהוא לא סובלני כלפיי הקהילה שלו כי הוא לא בדיוק בעד מצעד בירושלים? ומישהו גם הומוסקסואל כתב תגובה כזו לפוסט "על פניו זכותינו לצעוד כי ירושלים היא בירת ישראל ולפיכך גם בירתנו. כן, מדינת ישראל קבעה את ירושלים כבירתה. רוב העולם לא מכיר בזאת אבל לא בזה העניין. בואו ניתן קצת את דעתנו על העיר הזאת. עיר בת 3000 שנה שכל תכלית קיומה מאז ומעולם היתה דתית. עיר ללא מסחר, ללא נמל, עיר שחיה מאז ומעולם (להוציא את ימי מלכות דוד ושלמה) בעוני ובדוחק וידעה אין ספור מלחמות שכל מהותן דתית. ירושלים נוכסה ע''י מדינת ישראל כבירתה אך ירושלים אינה המצאה ציונית. היא לא פתח תקווה ולא ת''א. חלק גדול מיושביה חיים בה מסיבות דתיות: מוסלמים, יהודים ונוצרים. לצידם ובצילם חיה לה גם קהילת גייז קטנטנה. קהילה שזכות קיומה בעיר אינו מעורער (בינתיים). הומואים יכולים לצאת לבלות בבאר שלהם, בגן או איפה שלא יהיה ולא דובר בשום שלב על איסור ניהול אורח חיים הומואי בעיר הזאת. בת''א לעומת זאת חיה קהילת גייז גדולה שברובה הגדול מתעבת את ירושלים ונמנעת מלהכנס בשעריה. כן, ירושלים שפתאום מרטיטה את לבבות האוחצ'ות והצ'אחלות היא עיר שנואה על הומואים, בדיוק בגלל אופייה הדתי והחשוך. בואו נחזור למציאות העצובה : אנחנו, כחלק מהציבור החילוני בארץ, אבדנו את ירושלים לפני 20 שנה, כאשר החלה הבריחה הגדולה של הציבור החילוני ממנה. האם גם אנחנו צריכים לשחק את המשחק האווילי על סמלים הסטוריים שאבד עליהם הכלח? האם גם אנחנו הפכנו פתאום לקבוצה התובעת את חלקה בעיר הארורה ורוויית הדם הזאת? מה שהכי מפליא הוא שאנשי שמאל רדיקליים (שגם אני נמה עליהם) הפכו את ירושלים מבלי משים ליעד מוצהר לכיבוש חילוני, לא זכור לי שהם תמכו באריק שרון כשצעד בהר הבית ופצח באינתיפאדת אל אקצה... אויש, ההיתממות הזאת. ותזכורת קטנה: עד 2005 היו בעיר 3 מצעדים שלא ממש ענינו את הדוסים. מתי זה התחיל להטריד אותם? כשלא הסתפקנו בסתם עוד מצעד אלא במצעד עולמי, לא פחות ולא יותר. הדוסים רואים בנו פולשים לטרטוריה שלהן יותר מאשר מאיימים על אמות המוסר שלהם. זה הכל עניין של טריטוריה. הרי מדובר בישראל ובירושלים. אנחנו הפרנו סטטוס קוו עדין וכתוצאה - אנחנו צריכים לסבול את הדוסים במצעדים שלנו בת''א. דווקא אנשי הבית הפתוח, המזוהים עם השמאל שהשכיל להבין שהפתרון היחיד למלחמות בארץ הזאת הוא חלוקה, רומס את הטריטוריה החרדית בעיר הקדושה להחריד הזאת במקום לתת לחרדים למלוך שם ולנו למלוך פה. ועד עניין קטן: בכל העולם מקובל שהמצעדים מתנהלים בעירם הגדולות והפלוראליסטיות ולאוו דווקא בעיר הבירה. במדינות גדולות מישראל פי כמה וכמה מתקיים מצעד אחד או שניים. אבל כאן מתעקשים על מצעד בכל כפר. למה? כי ההנהגה הרעועה של הקהילה שסועה ומסוכסת ומפולגת לפי ערים : האגודה בת''א, הבית הפתוח בירושלים, הפורום החיפאי בחיפה. וכל אחד מהארגונים רוצה לזכות בתהילת המצעדים, הרי פעילות קהילתית מרשימה אין כבר שנים. אז בואו נחזור לפרופורציות: לא אנחנו צריכים להיות ''חוד החנית'' של החילונות הישראלית. שיילחמו הסטרייטים החילוניים את מלחמתם, אנחנו נצטרף ונתמוך. מצעד בירושלים, לאחר שכבר נתפס כמצעד עולמי זה לא אקט תמים. זו פרובוקציה שבוחנת את גבולות הסובלנות הישראלית במקום שבו ברור מאוד מה הגבול. העלינו את ירושלים על ראש שמחתינו סתם כי בא לנו להיות הכי מיינסטרים שאפשר. וזה עוד בא מהשמאל ה''חתרני'' אעלק. בשנה הבאה באום אל פאחם. גם שם זכותינו לצעוד. ואולי במכה? הוא באמת עלה על משהו מעניין -שהיה פעם מצעד בירושלים שלא עשה מהומות מצד הדוסים- אז אולי משהו פה באמת עבר את הגבול (רק חומר למחשבה לא מעבר). לילה טוב!
.