הקרטון אינו רכוש פרטי של אור
הקרטון הוא ממצרכי הסופר – בתקציב של כולם , כולל של שי חי
גם הקשים הם של כולם – כולל של שי חי
גם הגזירות, הניירות, הדבקים, התושים, וכל דיברי המלאכה לרבות כדור הבדולח שהמכשפה לקחה – הכל ממשימות וממוצרי הסופר ששייכים לכל הדיירים כולל שי חי.
זו המכשפה שפשוט ניכסה לעצמה את כל החפצים האלו, כדי לבנות את "בית החרם" שלה.
ראו בערוץ 26 איך היא משייכת את ששת הבובות שהכינה מהקשים של שי חי לששת הדיירים בבית וראו היא מדירה את שי חי (תני ואיציק) מהבית הסגור שבנתה לקליקת המחרימים.
אור המכשפה – גם לקחה מוצרים ששייכים לשי חי, גם השתמשה בהם לבנות את "בית החרם" כנגדו, וגם ניכסה לעצמה את המוצר המוגמר שכאמור בנוי מחפצים ששייכים גם לשי חי!
כבר בשבוע הראשון התחיל החרם, ועד היום לא הוצאו הבריונים האלימים הראשיים: ברק ודודו. כשהחבורה העילגת לא היתה מוכנה להקשיב לדעות הפוליטיות/חברתיות (שאגב, לדעתי הן מאוד מעניינות ומלמדים אותן בחוגי הסטוריה באוניברסיטה כי הן משקפות את עתיד כדור הארץ בעיני ההסטוריונים: אימפריה גלובלית אחת. עם שלטון גלובלי אחד. על כולם. אבל זה נושא לויכוח אחר...) השונות של שי חי והיא נקטה בטקטיקת השתקה אלימה.
כדי שהדעות החברתיות של שי לא תשמענה וכדי להשתיק אותו, כבר בשבוע הראשון בשיחת הג'קוזי:
- דודו האלים התפרץ בשאגות, נהמות, חרחורים וגעיות, הכל כדי לא לתת לשי להמשיך להביע את דעותיו. הכל מקנאה – שהמצלמות על שי.
- בו ברגע הצטרף אליו גם ברק ושניהם המשיכו עם הצווחות המחרישות אזניים והפוגעות בעור התוף. הכל כדי להשתיק את שי.
בתוך כל הרעש והנהמות שלהם, שי ניסה בכ"ז להכניס עוד משפט או שניים שישקף את הדעה שלו, (שכבר אז זה נראה כ"כ פתטי, הנסיון שלו לנהל שיחה אינטיליגנטית עם שני בריונים עילגים ובורים), אבל אז הנהמות שלהם גברו, ובין הנהמות היה גם אפשר לשמוע התלהמויות כגון: "היידה ביבי, היידה שרה, אנחנו איתך גם אם קופסאת סיגריות תעלה 700 ₪ נצביע לך"!. (זה משודר בפרק!!).
ואז רואים את שי בנסיון נוסף להגיד משפט אינטיליגנטי שמעניין את הצופים, ביחס למערכת החינוך בארץ,
אבל אז פתאום:
- עומר אומרת לעומרי: "עזוב, אל תענה לו בכלל". (זה משודר בפרק!).
כן! עומר התחילה את החרם על שי! נו טוב, לפחות היא עפה בהתחלה.
ואז שי ממשיך ונלחם על זכותו להביע את דעותיו וניסה לנטרל לפחות חלק מהרעש ההולך ומתגבר ואמר לעומר שלא תתערב. היא נכנסה לבית, הוא הצליח להגיד עוד משפט ענייני, על איך ישראל מסוקרת ביפאן...
ופתאום,
- עומרי (זה המשעמם, המונוטוני, הצפוי, הדוגמטי) מטיח בו בזלזול: "קח את מיסטר מיאגי שלך, וסע ליפאן!".... ודודו הצטרף בצהלות וגעיות. (זה שודר בערוץ 26).
בערוץ 26 ראו את כל ההתקפות האלימות שלהם עליו ורק בגלל הדעות החברתיות/פוליטיות שלו.
כל הבריונים האלו בראשותו של עומרי, פשוט בזו לאורח חייו, ללבוש שלו. וכל זה מקינאה על הידע הרחב שצבר בעולם וביפאן, ובראש הפתוח שלו.
אז עקב כל האלימות הזו, של 4 נגד אחד, האיום על עומרי - עוד אז בהתחלה - היה ממש ממש במקום! זכותו של שי להילחם בכל האמצעים העומדים לרשותו.
כך נוצרה לה טקטיקת ההשתקה המכוונת והבלתי פוסקת הזו, ע"י יצירת רעש מכוון איום, תמידי, ומחריש אוזניים. בהמשך גם עלו על זה שצווחות וצעקות של מוסיקה מזרחית עד כדי פגיעה בעור התוף – גם זה מועיל, משפר ומעלה את דרגת החרם על שי.
כמובן שבהמשך, החרם השתכלל להרבה דברים נוספים, בניהם יריקות, מריחות ודריכות על הבגדים של שי (שאגב - הם כן רכוש פרטי! בניגוד לבית החרם שהוא לא רכוש פרטי), והנהגתו עברה לאור, ועומרי היה רק המבצע בפועל והמפקד של הבריונים הטיפשים יותר.
זו היתה חובתו של שי חי לבעוט בבית החרם.