כשהלב והראש פותחים במלחמה

[שילה1]

ואני חושבת על

הילד. לבי לו! כי הוא החשוב ביותר,בכל הסיפור(ההזוי) הזה.

 

[מריוס זכריה]

דעתי על המצב

אני חושב שהמצב לא משהו.
אתם לא ממש זוג, ואתם לא ממש לא זוג.

מצד אחד יש ביניכם מערכת יחסים רגשית, סביב הרעיון של אהבה. אבל המערכת הזאת נשמעת מאוד מקרטעת, עם מעט מאוד תקווה לקשר זוגי יציב. לי אתם דווקא נשמעים מאוד מאוד דומים: לשניכם יש קושי בניהול מערכת יחסים בוגרת ואמפתית. הסגנונות מאוד שונים, אבל שניכם לא מצליחים להחזיק קשר. הסיבות, כלומר הדיון על מי אשם, לא מעניין. בקשר זוגי, או שיש שניים שמצליחים להחזיק קשר, או שיש שניים שלא מצליחים. התרומות תמיד שוות, ודווקא ככל שקשר גרוע יותר, כל צד קושר לעצמו כתרים, וזורק הכל על הצד השני, שלדעתו קטנוני ברמות שלא ייאמנו.

אני מציע לך לא להאמין בגדות כאלה. שניכם אנשים כמו כל האנשים - עם כוחות וחולשות. אולי אתה חזק בכסף ומניפולציה וממוקד מטרה - אבל זה לא הופך אותך לאדם טוב יותר ממנה. ולא הופך אותך לבן זוג טוב יותר ממנה. ולא הופך אותך להורה טוב יותר ממנה.

מצד שני אתם לא רק זוג מקרטע, אלא טתם גם הורים לילד, והבעייה האמיתית בעיניי היא שלא ברור לכם עדיין אם אתם זוג במריבות אהבה כעס ושנאה, או זוג פרוד שמתנהל בשלום לטובת הילד. ואי אפשר לערבב את שניהם.

אתם צריכים כנראה, קודם כל, למצות את ניסיונות הקשר. אני לא מאוד אופטימי, אבל המידע עלעיו אני מתבסס מאוד מאוד חלקי. אם אתה רוצה קשר זוגי איתה, עליך ללמוד להעריך אותה, ולרדת מהפוזיציה המתנשאת שלך. אם מצד שני אתה מתעקש שאתה אדם יותר טוב ויותר מוצלח ממנה - ברפה מהקשר ומצא לך מישהי נפלאה כמוך.

אי אפשר להיות בקשר זוגי עם אדם שמרגישים עליונים עליו. זה לא עובד.

מתישהו תצטרכו להסדיר את יחסיכם האנשים נפרדים, הורים לילד. ואני מקווה מאוד שלא יהיו מלחמות קשות, כי זוגות פרודים/גרושים עם ילד, במלחמה, הם משהו רע מאוד לכולם.

לסיום, גם אני אל מומחה משפטי, אבל אני מצטרף לכל מי שאמר שאתה לא ממש מבין את המצב המשפטי, לא מבחינת מזונות, לא מבחינת מה הסכם יכול או לא יכול לעשות (שום הסכם לא יכול לפגוע בזכויות הילד), וגם לא בסיכויים שלך במסגרת מאבק משמורת.
אתה אמנם חושב שאתה מבין - וזה לא משפר את המצב. עדיף היה שתאמר: "אני לא מבין בדיני משפחה, ולכן אתייעץ עם מומחה"

אני לא חושב שמאבק משפטי הוא הדרך הטובה לנהל הורות משותפת. במקרה שלכם, מה שהכי יעבוד, בסופו של דבר, זה גישור. זו המסגרת שמשלבת את הנושא הרגשי עם הנושא המשפטי, ומצליחה למקסם את מה שאפשר למקסם, ולמזער את הנזק לכולם. ובראשם - לילד.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[Ravel1]

תודה על התגובה

אני רוצה להתחיל מזה שאני בהחלט מתנסה, אני לא מושלם וכן אני מאוהב בעצמי, הסיבה לכך היא בגלל ההיסטוריה שלי, גדלתי בסביבה חסרת אהבה ולא היה מי שיוהב אותי, אז התחלתי לאהוב את עצמי, ברמה נרקיסיטית.
הבת זוג שלי היא ההיפך המוחלט, היא גדלה בסביבה אוהבת ותומכת, אבל אין לה אהבה עצמית, בכלל. המצב הזה יצר מורכבות בקשר, מבחינה שאני עצמאי כי כל החיים אני דואג לעצמי, ההצלחות שלי בחיים חיזקו את האגו שלי והבטחון העצמי שלי, ואני מניח שבגלל זה הבת זוג שלי מרגישה כאילו אני מסתכל אליה מלמעלה, אני לא עושה את זה בכוונה תאמין לי.
כאשר הכרתי אותה אמרתי לה במפורש שאני מחפש בת זוג חזקה, קרייריסתית, ועצמאית, היא אמרה שהיא כזאת, מסתבר שהיא שיקרה כי היא התאהבה בי ולא רצתה שאני יעזוב אותה, וזאת התוצאה.

לסיכום, הבנתי שאני מפסיק את הקשר, אין טעם להמשיך.
אני מקווה שהיא תגיש בקשה למזונות בזמן הקרוב

 

[מריוס זכריה]

שתי הערות

הערה ראשונה: זה מאוד מעניין מה שאתה אומר.

אולי תסכים עם הרעיון שחוסר במשהו ופיצוי יתר הם שני צדדים של אותו מטבע.
הצדדים לא זהים, הם הפוכים, אבל יש להם ביסוד קונפליקט או קושי זהה.

במקרה שלך מדובר בחוסר אהבה, שאתה משלים באהבה עצמית (מעולה!) במינון שאולי קצת מוגזם (פחות מעולה). בסך הכל, דרך ההתמודדות שלך עם חוסר אהבה, ביסודה, בריאה וטובה. בנושא המינונים, אני ממליץ לך לזכור את העיקרון שניסח גם הרמב"מ, שתיקון מידה קורה בשני שלבים: בראשון, מקצינים לצד השני. ובשלב השני, ממתנים חזרה אל האמצע.

והמעניין הוא שאתה והיא כן נפגשתם סביב פצע משותף, שכן מחבר אותכם. חוסר האהבה הגרעינית, בלי להיכנס עכשיו לניואנסים ודיקדוקים, כי אני לא מכיר אותכם, מחבר אותכם. ההיפוך הוא בדרך הפתרון. אתה עצמאי באופן מופרז (לא סומך על אחרים, לא מאמין ולא משתף - ניתוח קצת פשטני, אז תסלח לי) והיא נשענת על אחרים לגמרי, וחסרת עצמאות. שוב, לכאורה זה היפך גמור, אבל בעומק, יש דימיון וקירבה די גדולים.

אם שניכם הייתם מכירים בדינמיקה הזאת (ובהנחה שהאיבחון שלי בשני גרוש נכון), יש כן בסיס לקשר רגשי זוגי, עם מינון יפה של טיפול פרטני וזוגי. זאת לא האופציה הקלה, אבל חשוב לציין שהיא קיימת.

הקושי הגדול הוא ששניכם זקוקים לדמות מכילה, אבל לא חונקת. ושניכם מתקשים לספק את זה לשני. אבל בעיקרון אפשר לעבוד על זה.

הערה שניה: אם אתם לא זוג, אל תחשוב טקטי, אם היא תובעת או לא תובעת, ואיך מתחמנים את השופט. תחשוב אסטרטגי: אתה צריך מערכת יחסים טובה והוגנת עם האישה הזאת, לפחות עוד 20 שנה. אז תפעל בהתאם, ואל תחשוב על נצחונות קצרי טווח (מה שקרוי "ניצחון פירוס").
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[Ravel1]

תודה

אני חושב שהיום הבנתי משהו חשוב על המחסום הזה שיש ביני לבינה, לפחות מהצד שלי. אחד הדברים שהרגשתי אחרי שאמרתי לעצמי שאני נפרד ממנה, זה הקלה, למה הקלה? כי אני אדם שמוכן להקריב המון בשביל להשיג את מה שאני רוצה, וזה יוצר המון חוסר וודעות, וזה מעורר פחד אצל הסובבים אותי, הקרובים עלי ביותר. הבת זוג שלי צריכה יציבות, היא צריכה מסגרת יציבה, ואני אדם כזה שמסגרות בשבילי זה כמו רעל, אני פרוע, ומסתכן ללא פחד, שזה בעצם הסיבה להצלחה שלי בחיים, אבל זה הרסני למישהי כמו הבת זוג שלי.
כל הזמן שאני הייתי איתה, התנהגתי בצורה מתונה, וזרמתי איתה, אבל ההרגשה בפנים הייתה כאילו הלהבה שבי דואכת, ואז כל כמה זמן נעלצתי פשוט לקום וללכת, להיפרד, כדי שאני אוכל שוב לחזור לשגרת חיים הפרועה והחסר פחד שלי.
אני מניח שבסופו של יום, מה שאנחנו מרגישים הוא מה שקובע, ואם אני מרגיש מלא חיים וכוח כאשר אני לא איתה, אני מניח שזה יהיה הדבר הנכון בשבילי.
אני לפעמים שוכח שלא כולם בנויים להסתער על החיים ולטרוף אותם, ללא פחד ועם אש בעיניים, יש גם לא מעט אנשים שמעדיפים חיים של שקט ושגרה ובטחון, אני צריך לזכור את זה

 

[שילה1]

וההצעה שלי;הילד לא אשם בכשלון

המערכת של הוריו. לך לעו"ד,ברר כמה יש לשלם לו ולאימו,ועשה זאת בדרך נעימה. אל תגדל ילד שיחיה במחסור,כשלאביו יש יכולת. ולא רק כספית!

 

[Age Enhanced]

לפני שאתה מקבל החלטות, כדאי לך לחשוב עם עצמך או עם פסיכולוג

להבין מה בהתנהגות שלך גורמת לכך שאתה לא זוכה לאהבה מהסביבה, שאתה נתבע שוב ושוב, שאנשים שאמורים להיות קרובים אליך, לאהוב ולתמוך בך מגיעים למצב שרוצים לפגוע בך פיזית. לא עוזר אם אתה אוהב את עצמך כי אם אנשים אחרים לא אוהבים אותך, אלה חיים אומללים מאד.

 

[Age Enhanced]

אני דווקא שומע נרטיב אחר

אדם פגוע מאד שמחפש להחזיר רעה תחת רעה לכל העולם, בלי אבחנה. זה תהליך הרסני שבסוף יהרוס אותו אם לא יקח את עצמו בידיים ויפסיק את התהליך הזה. אל הדרך נפגעת גם אותה אישה שפעם אהבה אותו מספיק כדי לעשות איתו ילד וכמובן הילד עצמו.

 

[Ravel1]

תיקון

לידע כללי רק שתדע ככה, אני אדם מאוד רוחני ועם לב ענק שקודם כל אוהב את כולם ומפסיק לאהוב כאלו ואחרים רק אם הם נותנים לי סיבה. לצערי, הרבה נתנו לי סיבה.
אבל אלה שלא, זכו לחבר, חזק, ותורם, כריזמתי ועם חוש הומור, אסרטיבי, אנרגטי ומלא אמביציות וצבע

 

[יהיה טוב 1971]

עם כל איך שאתה מתאר את עצמך כמצליחן ורוחני, איך אתה מסביר את

הבחירה שלך לאמא של הילד שלך?
אתה טוען שבחרת לאם ילדך אישה שלא רוצה לעבוד קשה כדי לפרנס ולא מסתדרת עם כסף ופחדנית ומשפחה שמתערבת ולא נותנת לחיות.
אולי חלק מלהיות מצליחן זה לבחור בת זוג ואמא שהיא אישה חכמה, חזקה, אוהבת, עם לב ענק ומבין, עצמאית, שלא תלותית במשפחה שלה, שלא זקוקה כל הזמן לתשומת לב ריקה מתוכן ועזר כנגדך?
&nbsp

 

[kagome10]

 

[סמסום1]

כסף

חז"ל אמרו

1.אוהב כסף לא ישבע כסף
2.כסף יסנוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים
3.אהבה התלויה בדבר , בטל דבר בטלה אהבה

על פי המדרש, גלו בני גד וראובן תחילה מפני החשיבות המוגזמת שיחסו לממון: "וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול וחבבו את ממונם, וישבו להם חוץ לארץ ישראל, לפיכך גלו תחילה מכל השבטים".
מאידך אומרים חז"ל: "אין הנבואה שורה אלא חכם, גיבור ועשיר ובעל קומה". ואף שהרמב"ם באר ש"עשיר" כאן הכוונה לבעל מידת ההסתפקות במועט, דחה זאת הר"ן בדרשותיו ובאר את הדברים כפשוטם: כדי שהנביא יוכל למלא כראוי את תפקידו הרוחני עליו להיות גם עשיר. מי שתלוי כלכלית באחרים יקשה עליו מאוד להיות מוכיח בשער. מי שנתפס בחברה כאדם חלש לא יוכל להיות מנהיג רוחני של העם.
המקורות הללו אינם סותרים. כאשר העושר הופך למטרה - הרי הוא כעין עבודה זרה. כאשר העושר הינו אמצעי להשפעה חיובית - הרי הוא ברכה.

משזכה אדם לעושר, עליו להתפלל לקב"ה שיעמוד בניסיון וינצל את עושרו להוספת צדקה וחסד והשפעה רוחנית ולא להשחתה. בל תשחית.

 

[Yaelshachor]

למרות שאתה כותב הרבה עובדות על עצמך

אתה נשמע אדם עם מודעות עצמית לא מאוד מפותחת, בעיקר בגלל שאין לקיחת אחריות. אתה לא מבין שבחרת באישה הזו לבת זוג, אתה לא מבין שבחרת לעשות איתה ילד (או לא נמנעת מכך), אתה לא מבין שכישלון הקשר הוא באחריותך (ובאחריותה), ואתה לא מבין שגם את המצב הקיים אתה בוחר. כתבת כאן שאתה מקווה שהיא תגיש תביעת מזונות בקרוב. למה להיות פאסיבי, להמתין ולתלות תקוות באחרים? זה הקל וזה מתאים לחלשים ואתה הרי לדבריך אדם חזק. במקום להמתין למהלכיה ובינתיים לגזור אי יציבות על האישה שפעם בחרת, על הילד שהבאת לעולם ועל עצמך, אתה יכול בעצמך להניע תהליך של הסדרי ראייה (גם אם ללא לינה אצלך בשלב זה) ושל תשלום מזונות. ממילא הילד בעתיד יוכל לתבוע אותם, כך שפטור אמיתי אין לך פה. כמו שמריוס אמר, אפשר גם להגיע להסדר בגישור וללא תביעות ומלחמות בערכאות. זה הדבר הבוגר, החכם, וגם העוצמתי לעשות. ואתה הרי טוען שאתה מלא בעוצמות. בהצלחה

 

[Ravel1]

הנה עובדה בשבילך

אני בחרתי אותה כי אחד היעדים שלי בחיים היה להביא ילד
הכשלון בקשר הוא מהרבה סיבות, ואם היית קורא את מה שרשמתי הייתה יודע שאני בהחלט מודע לצד שלי בסיפור, אבל אתה לא קורא, אתה סתם זורק דברים לאוויר.
ובנוגע למצב הקיים, אני בדיוק איפה שאני רוצה ליהיות, שזה יותר ממה שרוב האנשים יכולים לומר (כולל אותך?)

אתה יודע איך הגעתי למקום בו אני נמצא? כי מעולם לא ביקשתי עזרה, לא נתתי לאף אחד לעזור לי גם אם הציעו לי עזרה, וזאת הסיבה שאני האדם החזק ביותר שאני מכיר. הסיבה שאני נמנע מלעזור זה לא כי אני לא יכול, או לא רוצה, זה כי ככה אני הופך את הבזת זוג שלי לחזקה יותר, ועצמאית יותר, ומחוסמת יותר.
כי פלדה יוצקים עם פטיש כבד ולהבה חזקה, לא עם פרחים וליטופים.
אבל רוב האנשים מפחדים מזה, ונמנעים מזה כמו מאש, ובוחרים בחיי נוחות ושגרה משעממת שבה הם מבזבזים את עיקר זמנם בבריחה מבעיות, הימנעות מאתגרים, והרבה מרמורים על כמה החיים לא הוגנים, אני מניח שאתה אחד מהם, בגלל זה קשה לך להבין את הצד השני, למעשה זה בלתי אפשרי בשבילך, כי אף פעם לא היית בצד השני אז הקונספת הוא בלתי נתפס בעיניך

 

[Yaelshachor]

אז למעשה את מחנך את בת הזוג שלך

תוך כדי שהיא מגדלת את הילד שלך, ובניגוד אליך היא מייצרת עמו יחסי קירבה וחום. ואתה בינתיים ממתין, ומקווה, שהיא תגיש תביעת מזונות. ואתה טוען שזה המקום אליו רצית להגיע בחייך. מצטערת, לא קונה את זה. וגם אתה לא. לכן אתה כל כך כועס. יש לך עוד דרך ארוכה, וקשה, אז שוב - בהצלחה.

 

[שילה1]

קל להבין:כך הוא שולט עליה ועל הילד

וקוראים לזה "אלימות כלכלית".
זה נורא!!!

 

[מפלצת או ילדה]

יש לי רק דבר אחד לתרום לדיון

מסכן הילד. רחמים ממש. זה פשוט עצוב שאין לנו יכולת לבחור הורים

.
לגביך - אתה חזק מאוד בדחפים ורצונות, חזק מאוד בהתפרעויות, חזק מאוד בשחרור מלא של הבלמים, ובאופן כללי חזק מאוד בהתנהלות מאנית. זה מאוד אופייני לאנשים שלא קיבלו את הליטוף ואת האחזקה שהיו זקוקים לה בילדות, ויש בהם דחף מוביל להוכיח לעולם שהם בני זונות הכי גדולים שנולדו אי פעם! וזה בדרך כלל נגמר רע. תראה מה קרה עם היטלר האסטרטג...
מרוב שאתה חזק ביותר שאתה מכיר - אתה כפסע מהתרסקות. מספיק כישלון אחד, וזה ימוטט אותך ואת כל מגדל הקלפים שמחזיק אותך. כדמות מגדלת עבור הילד אין לך כנראה כמעט דבר לתרום, אתה חסר מסוגלות הורית מאחר שמרוב אחזקה עצמית אינך מסוגל להכיל מישהו אחר. אינך מסוגל לייצר סביבה יציבה <שזוגתך כן מייצרת כאדם מאוזן> שהיא ערובה להתפתחות נפשית תקינה ובריאה, המון בבלת מכסה על כך שאתה בעצם אבא המממ די קאקי. היא צריכה לתבוע מזונות? היא צריכה לבקש ממך כסף ואתה מנהל איתה דין ודברים ולא נותן? כי אתה אסטרטג בשקל תשעים? כי אתה בונה לו וילה בסביון לגיל 18, שעד אז הוא צריך לשרוד כדי לקבל אותה? כי פמיניסטיות? כי 'היא לא יודעת להתנהל עם כסף?' אז מה הילד הזה רואה ממך בעצם? כסף לא,כי הוא בתוכנית הישרדות, יחס לא כי אתה כובש את העולם בדהירה על דקרונים... אז מה היה דחוף להביא ילד???
שמונה מאות בתים ברחבי גלאקסיה כולה לא יוכלו לפצות על היעדר אב אמפטי, בוגר ומכיל. להפיץ זרע זה לא קונץ, חביבי. זה פשוט מאוד, כל ייצור יודע לפלוט...
אבל להפוך לאבא? יש לך עוד דרך מאוד מאוד מאוד, עם דגש על מאוד מאוד ארוכה לעשות

.
מקווה שאמא תגדל עמוד שדרה ותגונן על העולל, ושלילדון זה לא יעלה יותר מדי ביוקר - להיות הבן שלך.

 

[שילה1]

ואני מוסיפה את השליטה עליה ועל הקטן באמצעות

המנעות מהעברת כסף.
מתאים לך שהבן שלך לא יאכל?שיגדל בעוני?
לא היית וךלא תעבור על מבחן הורי.זה ברור.ולך מפלצת-מתאים מאוד האדום.תתחדשי ,תהני ותפרי אותנו.
&nbsp

 

[מפלצת או ילדה]

תודה יקירתי!
אם כי התחדשתי לפני איזה ארבע חמש שנים

 

[מט חנק]

בדבר אחד הביקורת שלך לא במקום

לדבריו, לפחות, ההריון הזה כלל לא היה מתוכנן. היא שיקרה לו שהיא נוטלת גלולות.
כך שאי אפשר לבקר אותו על כך שדחוף היה לו להיות אבא. הוא פשוט התגלגל למצב בלי לדעת למה הוא נכנס.