כתבה מעניינת מאוד!!!!!

אהי ילדתי לראשונה בגיל 40 וקצת

ילדתי את זיו- בכורי - לפני שישה שבועות ואני בת 40 וחצי. מאז ומתמיד הייתי מודעת למשמעות האמהות ולאופיי העצמאי. מתוך בחירה - עוד בצעירותי - חשבתי שאהפוך לאמא בגיל מבוגר, משום שזה מתאים לי יותר. בנוסף לכך, מעולם לא הלחצתי את עצמי בתכנונים מקדימים וחשבתי שגם ילד אחד זה מספיק. למזלי, לבן זוגי יש ילדים מנישואים קודמים, כך שלזיו יש אחים! אני מאוד שמחה בזיו, הוא לא בא במקום החיים הישנים שלי - שמאוד אהבתי - אלא בנוסף ואני חושבת שכשהוא יגדל קצת אוכל לשלב שוב בין הקריירה שלי לילד שלי. אינני מבינה מדוע דברים צריכים לבוא במקום, אפשר לשלב ולהנות מכל העולמות, למרות שזה מצריך לוגיסטיקה והשקפת עולם מתאימה. כמובן שכל הנאמר אינו פוגע בזכותי הלגיטימית לקטר..... גאיה
 
אני מכירה זוג...

האישה לא רצתה ילדים והגבר כן. היה ביניהם הסכם שעד גיל 30 היא נכנסת להריון ולכן לא היתה לה ברירה. במשך כל ההריון היא סבלה מכל הסימפטומים האפשריים (פסיכוסומטי, אולי...) קיטרה בלי סוף והסבירה לכל העולם שהיא לא תטפל בילדה שתוולד ושתהיה רק מטרד בחייה. דקה אחרי שהילדה נולדה האמא היתה מאוהבת. היא לא שכחה את מה שאמרה במהלך ההריון אבל טוענת שהיא היתה טיפשה ולא היה לה מושג מה זה להיות אמא. הסיפור לא מנסה להוכיח שום דבר. אני פשוט מקווה שזה מה שיקרה לזוג שעליו את מספרת ואני יודעת שזה לא בטוח.
חנה (שסופרת את הימים ללידה. נשארו עוד 13 יום לתל"מ)
 

vered4

New member
איך להתכונן להורות ../images/Emo13.gif , מוכר?

כתב - קולין בוולס לעברית - שי כפיר מדריך התמנון והחבל להורות הכנה להורות אינה ענין פשוט של קריאת ספר ועיצוב חדר הילדים. לפניכם 12 בדיקות פשוטות להורים לעתיד אשר רוצים להיות מוכנים להיות אבא ואמא בחיים האמיתיים. נשים: כדי להתכונן לאמהות, לבשי חלוק ותחבי חמש כריות באזור הבטן. לאחר תשעה חודשים הוציאי כרית אחת. גברים: גש לבית המרקחת, רוקן את תוכן הארנק שלך על הדלפק, בקש מהרוקח לקחת את הכל. לאחר מכן גש לסופרמרקט. עשה את הסידורים הדרושים כדי שהמשכורת שלך תשולם ישירות למשרדם הראשי. לך הביתה, התרווח בכורסה, קרא את עיתון הערב בניחותא בפעם האחרונה. לפני שסוף סוף תביא ילדים לעולם, מצא זוג מחבריך שכבר יש להם ילדים והבע ביקורת על דרכי החינוך שלהם, חוסר הסבלנות הקיצוני שלהם, והאופן שבו הם מניחים לילדים שלהם להשתולל. הצע להם דרכים כיצד יוכלו לשפר את הרגלי השינה של ילדיהם, השימוש בשירותים, נימוסי השולחן והתנהגותם באופן כללי. תהנה מזה - זו תהיה הפעם האחרונה בחיים שיהיה לך מושג איך לחנך ילדים. כדי לגלות איך יעברו הלילות - טייל להנאתך בסלון מחמש אחה"צ עד עשר בלילה כשאתה סוחב שק רטוב במשקל שישה ק"ג. בעשר בלילה הנח את השק, כוון שעון לחצות ולך לישון. בחצות קום והסתובב עם השק בסלון שוב עד אחת. כוון את השעון לשלוש בבוקר. בגלל שלא תצליח להרדם קום בשתיים בלילה והכן לעצמך משהו לשתות, חזור למיטה ברבע לשלוש. קום שוב בשלוש עם צלצול השעון, שיר לשק שירים בחושך עד ארבע, כוון את השעון לחמש. קום. הכן ארוחת בוקר. המשך לעשות זאת למשך חמש שנים. נסה להראות עליז. האם אתה יכול להתמודד עם הבלאגן של הילדים? כדי לגלות, מרח את הספה בשוקולד למריחה ואת השטיח בריבה. החבא חתיכת דג קטנה מאחורי מערכת הסטריאו והשאר אותה שם לאורך כל הקיץ. תקע את אצבעותיך באדניות ולאחר מכן שפשף אותם על הקיר שרק עכשיו סיידת. את הכתמים כסה בצבעי פסטל עליזים. איך יצא? הלבשת הילדים היא לא פשוטה כמו שזה נראה: קנה לעצמך תמנון וסל חבלים. נסה להכניס את התמנון לסל באופן שאף אחת מזרועותיו של התמנון לא תציץ מן הסל. הזמן שניתן להקדיש למשימה זו - כל הבוקר. קח קרטון ביצים. בעזרת מספריים וקופסת צבע עשה ממנו תנין. עכשיו, תוך שימוש בנייר דבק ונייר צבעוני, הפוך את התנין לקישוט לסוכה. ולסיום קח קופסת חלב, כדור פינג פונג וקופסת קורנפלקס ריקה ובנה מהם דגם מדויק של מגדל אייפל. מזל טוב - אתה מוכן למשחקי הפעלה עם הילדים. תשכח מהפיג´ו 206 - קנה מיצובישי לאנסר. אל תחשוב לרגע שהיא תשאר בחנייה נקיה ונוצצת. קנה ארטיק שוקולד והשאר אותו בתא הכפפות. תחוב כמה סוכריות טופי בפתח של הטייפ. קנה חבילה גדולה של ביסקוויטים, רסק אותם. את האבקה פזר על כל המושב האחורי. עבור עם מגרפה על שני צידי האוטו החדש. זהו. מושלם. התכונן לצאת לטיול. חכה מחוץ לבית חצי שעה. גש לדלת. הכנס הביתה שוב. צא החוצה. חזור פנימה. לך במורד שביל היציאה. חזור לדלת. רד שוב בשביל. לך לאט מאד במורד הרחוב במשך חמש דקות. עצור כדי לבחון מקרוב כל בדל סיגריה, חתיכת מסטיק, נייר טואלט משומש וחרק מת שתפגוש בדרך. חזור על צעדיך. צווח שאתה לא יכול יותר ככה עד שכל השכנים יצאו למרפסות כדי לבהות בך. וותר על הטיול וחזור הביתה. עכשיו אתה מוכן לצאת לטיול עם ילד קטן. חזור על כל דבר שאתה אומר חמש פעמים. גש לסופר המקומי. קח איתך את הדבר הקרוב ביותר שאתה מוצא לילד בגיל הגן- עז בוגרת היא תחליף מצוין. אם בכוונתך להביא יותר מילד אחד, קח יותר מעז אחת. קנה את המצרכים לשבוע מבלי לאפשר לעיזים לצאת מתחום מבטך. שלם עבור כל מה שהעיזים אכלו או השחיתו. עד שלא תעמוד במשימה זו אל תחשוב אפילו על הבאת ילדים לעולם. רוקן מלון מתוכנו. נקב בו חור קטן בצד. תלה אותו מהתקרה ונדנד אותו מצד לצד. עכשיו קח קערת דייסה ונסה להכניס אותה בכפית אל תוך המלון תוך כדי שאתה מעמיד פני אווירון. המשך עד שחצי מכמות הדייסה תיעלם. שפוך את השאר על עצמך תוך כדי הקפדה שחלק ניכר יגיע לרצפה. הנה, אתה מוכן להאכיל תינוק בן שנה. למד את שמות כל המשתתפים ברחוב סומסום, בארני וכן את שמם גודלם צורתם והכוחות המיוחדים של כל הפוקימונים. כשתמצא את עצמך מזמזם את "עוגה עוגה" בדרך לעבודה - אתה מוכן! כתב - קולין בוולס לעברית - שי כפיר
 

odeia

New member
בהחלט יכולה להבין את הנשים האלו

יש לי ילדה שאני לא מוכנה לוותר עליה ואוהבת אותה מאוד. אבל כן, החיים שלי הקודמים נגמרו ולא יכולים לחזור. מההתחלה היו בעיות בריאות עם הילדה ואני כמובן שטיפלתי, וקמתי מיליון פעם בלילה, ואני לא עבדתי כדי לטפל בה בבית. גם אח"כ כשעבדתי אני זו שהיתה איתה בבית כשהיא היתה חולה או חופש או שביתה. ללא משפחה על יד, ללא חברים, ללא כלום, נשארתי לבד להתמודד עם לידה טראומתית, ילדה שרוב הזמן חולה ובעל לא תומך, שלכתבה זו הגיב: הן פסיכיות. כי כולם לא חושבים ככה. כל מה שלא מתאים לציפיות שלו או למה שהוא יודע או חושב - זה לא נכון. לפני הילדה - היינו מבלים, הייתי פעילה במג"ב כמתנדבת, הייתי עובדת בכייף עד שעות מאוחרות, יוצאת בערבים, סרטים ועוד, וכיום - כלום. גם כי עייפה כל הזמן, אין כסף, צריך שיהיה בשביל הילדה, אין עזרה מאף אחד. בהחלט יכולה להזדהות עם אותן בחורות.
 

רותי ע

New member
../images/Emo10.gif לפעמים הקשיים עולים על הצפוי

כמו במקרה של ילד חולה. את זה אי אפשר לחזות.. גם לא תמיד יודעים איך בן הזוג יתפקד במסגרת החדשה. מבינה אותך שקשה בלי שום עזרה.
ואני ממש לא בטוחה שכל זה תקף לגבי אלו שרואיינו בכתבה..
 

odeia

New member
לכל אחת יש את הסיבות שלה, אבל כולן

הרגישו שנגמרו להן החיים וקשה להן להתמודד עם זה ולהסתגל למציאות החדשה, ואת זה אני מאוד מבינה.
 
השאלה היא איך לוקחים את הקשיים

מתור לקטר, אפילו צריך לקטר, ומידי פעם למצוא כמה שעןת שקטות. אבל (!!!) ממה שמופיע הכתבה לא זה העניין. החוויה שלי היתה בקריאה שממש חבל על הילדים האלה, שהם כלכך מעיקים על אמא שלהם כל הזמן. המדהים הוא שיש כאן בפורום נשים שבאמת קשה להם, שמתרוצצות עם הילדים לפיזוטרפיות, חושבות על רעיונות למשחקים/תחפושות/הפעלות, ושמשקיעות בילדים כל כך הרבה, ועליהן הילדים לא מעיקים.
 

odeia

New member
אמא של בנות, אסור לשפוט אף אדם עד

שאתה מגיע למקומו, ומאותה נקודה שהוא הגיע. אי אפשר לדעת למה יש להם קשיים ולמה הן מרגישות חנוקות. רק אחרי שהכרת ושמעת ובדקת ועוד אולי יהיה אפשר לשפוט ובדר"כ מומלץ לקולה ולא לחומרה, כי אף פעם את לא יודעת מתי את תגיעי למצב זה. ואז תרצי שגם בך ייתמכו.
 
נכון, באמת אי אפשר לדעת למה הן הגיע

להרגשה כזו, אבל לא על זה אני מדברת. אשה שמרגישה כמו עבד, ומתייחסת ל"תוצאה של הלידה" כאל בעיה (כך היא אומרת..) זה דבר מאוד חריף. אני לא יודעת איך היא הגיעה לזה, אני כן יודעת שזה כנראה לא מוסיף לילדה. אולי הפתרון הוא הכנה יותר מעמיקה להורות במהלך החיים, עוד לפני ההריון, או קורסי הדרכה להורים כדי להקל עליהם.
 

odeia

New member
אמא של בנות, לפעמים הדברים מופיעים

אחרי הלידה. לא תמיד הרגשות האלו צפויים, לפעמים הם נולדים בעקבות דברים שמצטברים או נגרמים וקורים אחרי הלידה. ושוב - אסור לשפוט אדם עד שמגיעים למקומו. ומהנקודה ממנה הוא הגיע אל אותו מקום.
 
אני לא חושבת שקורסים זה פתרון....

הגישה שלך קצת נאיבית לטעמי. אני לא חושבת שיש קורס שיכול להכין מישהו להורות. לדרישה הטוטאלית שהורות דורשת ממך. לא קראתי את הכתבה המדוברת אבל אני יכולה לספר לך משהו על עצמי. אני מרגישה לפעמים כמו עבד. לפעמים נמאס לי ואני חושבת מה הייתי צריכה את זה בכלל - מה היה לי רע קודם. לא היה לי רע קודם, ולא רע לי עכשיו - אבל לפעמים מאד קשה לי. להתמודד עם תינוקת שבימים אלו מצמיחה שיניים טוחנות ולילות שלמים צורחת - אח"כ לרוץ בבוקר לעבודה כשמצפים ממני לתפקוד מלא ואת אף אחד לא מעניין שישנתי שלוש שעות בלילה, לחזור הביתה ממוטטת כדי לבלות עוד כמה שעות עם הילדה בלי לנוח לרגע, ואח"כ להשלים בלילה שעות עבודה על המחשב כי הייתי צריכה לחזור הביתה בארבע וחצי ולא הספקתי כל מה שהייתי צריכה - לי זה לא קל. אולי יש אמהות שכל הזמן רק נהנות ומתמוגגות. אני לא. ואגב - על דכאון אחרי לידה שמעת?
 
למעלה