לאור הדמעות של אנשים מסוימים

הייזל

New member
להמשיך בזהירות

אני רצינית.
אם הדיון הזה ימשיך להדרדר אני לא רק אמחוק חלקים ממנו אני אמחוק את כולו ואולי אפילו אחסום חלק מהגולשים.

וכפי שאמרתי לrestored :
השמחה לאיד הזאת לא הולמת אפילו אם מדובר בעוכר ישראל. לבנאדם יש זכות לדעות שלו, מטופשות ככל שיהיו. אנשים בארץ קוראים ספרים שלו אפילו אם הוא מסרב לייצא לישראל.
הוא גוסס מסרטן ומותר להביע ביקורת שלילית עליו ועל דיעותיו אבל לשמוח לאיד? זה כבר טעם רע ומציג אותנו דווקא באור שלילי.
 

MxIxAx

New member
אני מצדד בהייזל

לא באתי לפה בשבילך דיונים פוליטיים, במיוחד ברוח זו, שלא אופיינית לפורום הזה, הדיון הזה רק ידרדר אותנו מטה, יש מקומות אחרים לכך
 
אשתדל, מאד בזהירות.

(גילוי נאות: לא ראיתי את ההודעות החריפות שכנראה היו כאן, אני מגיע בסוף.)
אני לא חושב שחרם תרבותי מצד סופר כלשהו על מדינה כלשהי זה רעיון טוב. זה רעיון ילדותי, טיפשי, אידיוטי וחסר שחר בעיניי ("רק כך נשכנע את ישראל בכך שהתנהגותה בלתי מוסרית"... באמת? אתה רציני? אתה באמת עד כדי כך מלא בעצמך? כי ישראל היא ישות אחת, ולא אנשים שונים, דעות שונות ושסעים, כמו כל מדינה אחרת, כמו גם המדינה שלך? כי אתה הסופר הכי טוב וחשוב בעולם וכולם קוראים רק ספרים שלך?).
אני גם לא חושב ששמחה לאיד זה טוב. גם זה די ילדותי וממש לא פרודוקטיבי.
אבל אם להיות כן ולהודות על האמת, ההתבטאות שלו ממש לא תורמת לחשק שלי לקרוא את כתביו, ולכבוד שלי אליו כאדם. להפך.
אותו דבר קרה עם צ'יינה מייויל, שגם לו היו התבטאויות דומות. באמת שרציתי לקרוא ספרים שלו, אבל אחרי שהתבטא כפי שהתבטא, לי אישית ירד החשק. ועכשיו גם כלפיו וגם כלפי בנקס, אני יכול לומר אותו דבר:
אני, אישית, לא רוצה לקרוא את כתביהם. יתרה מזאת, אם אשמע שקרה משהו רע לאחד מהם, אני חייב להודות שזה לא יעשה לי רע במיוחד. לא חושב שיהיה לי אכפת מאד, כנראה גם בגלל שאני לא מכיר אותם אישית (מה שלאור דבריהם, גם אם היתה הזדמנות, לא הייתי שש אליו כנראה).

אבל אני לא הולך לפרסם בשום מקום הודעות שמחה לאיד, פורום או לא.
 

סקטור27

New member
אוף. לא רוצים לקרוא אותו, אל תקראו

ותעזבו בשקט את אלה שכן רוצים לקרוא.

יש לי הרבה דברים פוליטיים ובוטים להגיד, ולכן כדאי שאשתוק.
 

MonicaF

New member
שמחה שהעלית

מחשבותיך באופן תרבותי.
רק כך ניתן לנהל שיחה.
 

כריכרכה

New member
הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא דבר של חיים ומוות

הרבה אנשים משני הצדדים קיפחו ועוד יקפחו את חייהם במסגרתו. זה לא דבר שאפשר לקחת בקלות ראש. אם בא בן אדם ובעצם מתגייס למערכה ותופס צד, אז זה לגיטימי שאנשים מהצד השני ישנאו אותו שנאת מוות, כי זה סכסוך של חיים ומוות.

כך שהשאלה העיקרית כאן היא האם הוא באמת התגייס למערכה ותפס צד או שאפשר לראות את הפעילות שלו כאיזושהי פעילות אזוטרית תרבותית מרחוק שאינה מהווה חלק משמעותי מחזית הסכסוך? כאן אני מקבל דברים שנאמרים רבות בשנים האחרונות שהסכסוך במידה רבה פנה למאבק על הלגיטימציה הבינלאומית של שני הצדדים, מאבק שמתנהל במידה רבה במדיה ובניו-מדיה, ובהחלט ייתכן ששם הוא גם יוכרע.

כך שאין לי טענות כלפי restored, אם לא הייתי מנותק מהסכסוך אז גם אני הייתי לוקח את העניין ברצינות מוחלטת, לכאן או לכאן.
 

D O 7

New member
לדעתי

להיות מנותק לגמרי מסכסוך, ומבלי להכיר את ההיסטוריה של הסכסוך, ולבחור צד = בורות מוחלטת.

יש לנו אפילו לא מעטמ חבר'ה בארץ שחושבים שהפלסטינים הם "עם" כבוש.
 
למעלה