לאישור הממשלה: הרכבת המהירה תוקם על ידי חברות

מצב
הנושא נעול.

easylivin

New member
זה לא אני, זה הגוגל


מצויין ! רב תודות על ההשקעה !
נצליח לעכל לאט לאט בזמננו החופשי אך המועט. תבורך !!!!
זה לא אני, זה הגוגל
 
שוב מתחילים עם הבירוקרטייה היהודית

מתברר שמשרד האוצר עושה להם בעיות...
נראה שאת הכתבה הכי חשובה פספסת. מתברר שמיזם הרכבת לאילת אינו תואם את חוק המכרזים.
שוב מתחילים עם הבירוקרטייה היהודית
ובקצב הזה לא תוקם מסילה לאילת. למי אכפת בכלל ממכרזים עכשיו? דובר על עקיפת המכרז וראוי שראש הממשלה הנוכחי - משה שרת, יאשר את עקיפת המכרז כדי שהסינים יוכלו להגיע תוך מס' חודשים ארצה. אצל הסינים אין יותר מדי ניירת. שם לא מדברים בלב בלה בלה ולא מתחילים למלא מאות עמודי טפסים וניירת. את הניירת אפשר למלא בזמן הקמת הקו. קודם צריך להתחיל לעבוד ולצורך כך אפשר לסיים את ההסכם הכתוב בתוך מס' ימים ולא יותר. אין יותר מדי מה למרוח: יש תוואי ידוע, יש תוכניות מפורטות וצריך רק לסדר כמה בעיות סטוטוריות קטנות. כל התכנון הסטטוטורי הסופי יכול לקחת שבוע ימים....העיקר שמורחים אותנו עם שנה עאלק כדי לתת פרנסה לכל מיני מרעין-בישין ומיותרי תפקיד. גם את התכנון אפשר לתת לסינים. הקמת הקו תארוך 9 חודשים בלבד. הבירוקרטייה היהודית 5 שנים. אפשר לקצר חמש שנים לשבועיים. אני מכיר סינים היטב. הם צוחקים עלינו מלמעלה. בסין מחליטים על תכנית הקמת מבנה או גשר ותוך 10 ימים מתחילה הבנייה....
 

easylivin

New member
ליתר דיוק, אינו תואם לרוחו של האוצר:

מתברר שמשרד האוצר עושה להם בעיות...
נראה שאת הכתבה הכי חשובה פספסת. מתברר שמיזם הרכבת לאילת אינו תואם את חוק המכרזים.
ליתר דיוק, אינו תואם לרוחו של האוצר:
למצוא כל תירוץ אפשרי כדי לא להשקיע בפרוייקטים ארוכי-טווח, שפקידי האוצר פשוט אינם מסוגלים לחשב את ההכנסות הישירות מהם (ואת ההכנסות העקיפות הם אפילו לא מנסים לשער, כי הן לא בהכרח מתבטאות במספרים יפים בספרי התקציב). חוקים אפשר וצריך לשנות בהתאם למציאות משתנה; עם כל הכבוד, זאת לא חוקה או תורה מסיני. אבל במקרה הזה לפקידים נוח להיתפס בחוקים כבקרנות המזבח; הם "לא שמעו"
על הסכמים בין-ממשלתיים במקומות אחרים בעולם, שבאים לעולם כשלשני צדדים ישנו עניין ורווח ברור במימושם. הנושא של התנגדות האוצר כבר הועלה לפני כחודשיים כמדומני. לא "פספסתי" את הכתבה מהסיבה הפשוטה שגם לא ניסיתי להעלות כל כתבה אפשרית בנושא.
(חוץ מזה, זה היה לפני יומיים, ומאז התפרסמו כתבות נוספות).
 
חד וחלק בדיוק כך ! אתה כותב:

ליתר דיוק, אינו תואם לרוחו של האוצר:
למצוא כל תירוץ אפשרי כדי לא להשקיע בפרוייקטים ארוכי-טווח, שפקידי האוצר פשוט אינם מסוגלים לחשב את ההכנסות הישירות מהם (ואת ההכנסות העקיפות הם אפילו לא מנסים לשער, כי הן לא בהכרח מתבטאות במספרים יפים בספרי התקציב). חוקים אפשר וצריך לשנות בהתאם למציאות משתנה; עם כל הכבוד, זאת לא חוקה או תורה מסיני. אבל במקרה הזה לפקידים נוח להיתפס בחוקים כבקרנות המזבח; הם "לא שמעו"
על הסכמים בין-ממשלתיים במקומות אחרים בעולם, שבאים לעולם כשלשני צדדים ישנו עניין ורווח ברור במימושם. הנושא של התנגדות האוצר כבר הועלה לפני כחודשיים כמדומני. לא "פספסתי" את הכתבה מהסיבה הפשוטה שגם לא ניסיתי להעלות כל כתבה אפשרית בנושא.
(חוץ מזה, זה היה לפני יומיים, ומאז התפרסמו כתבות נוספות).
חד וחלק בדיוק כך ! אתה כותב:
..."הן לא בהכרח מתבטאות במספרים יפים בספרי התקציב...": וזו בדיוק הנקודה ! אבל אפשר לפתור את הסוגייה בהחלטה משותפת של הסינים והישראלים שתארוך מס' דקות להחליט: רק הסינים מממנים ורק הם בעלי הקו למשך 30 שנה. אין לי שום ספק שהדבר לא יפגע כהוא זה בתנועת רכבות הנוסעים לאילת. הגניוס הסיני יתכנן לוח זמני מצויין ויתן רמת שרות גבוהה מאוד כולל ציוד נייד סיני שאינו נופל מכל ציוד נייד אחר. מדינת ישראל לא צריכה להתערב יותר מדי....האגרות והמיסים המקובלים בעולם על מעבר סחורות ישולמו במילא לאוצר המדינה כנהוג למשל בתעלת סואץ או במקומות אחרים בעולם. בכל מקרה זה מצב מועדף על הקיים כיום: כיום לא מכניס קו הרכבת לאילת אף לא פרוטה שחוקה לאוצר...
היות והישראלים נכשלים שוב ושוב 64 שנים ברצף בהקמת הקו, יש לתת לסינים את האתגר ואת הרישיון להקים ללא דיחוי של יום אחד. כל הסיפור הבירוקרטי הזה לא צריך לקחת יותר משבועיים.... מרגע החתימה, יכולים הסינים להתחיל ולארגן את הצוותים שיבואו הנה כולל הציוד הכבד להקמת הקו. כל האירגון הזה יימשך בסין ימים ספורים והאוניות תצאנה לדרך. כך זה עובד בסין. צריך לדרוש מהסינים להעסיק בפרוייקט כך וכך מהנדסים ועובדים ישראלים. גם הדרישה הזו יכולה להיפתר בשעות ספורות בלי שום בירוקרטיה ועיכובים. במילא כל התכניות קיימות ומעודכנות. בעיות סטטוטוריות ניתנות לפתרון בהליך מהיר או לאחר הגעת הסינים הנה. קודם שיחלו להגיע ולהתארגן כאן להקמה. ההתארגנות תיקח להם מס' שבועות שבהם ניתן לפתור את כל הבעיות באשר הן ולהתחיל לעבוד בשטח. כל מה שכתבתי לעיל ממחיש את ההבדל בינם לביננו בכל הקשור לצורת עבודה, מוסר עבודה והיכולת להקים פרוייקט קטן ואולי אף מזערי כמו הקו לאילת מבחינתם. זהו מיני פרוייקט מבחינתם. כמובן שצדקו אלה שכתבו שהסיפור הגדול הוא לא הקמת הקו אלא ההשלכות שלו לאחר מכן אך בפוליטיקה הזו לא אדון משום שהיא פחות מעניינת אותי. את הבמה של ההשלכות הפוליטיות של הקמת הקו אשאיר כאן לאחרים וטובים ממני בסוגייה.
 

easylivin

New member
ואם כבר פוליטיקה, אני גם לא לגמרי מבין

חד וחלק בדיוק כך ! אתה כותב:
..."הן לא בהכרח מתבטאות במספרים יפים בספרי התקציב...": וזו בדיוק הנקודה ! אבל אפשר לפתור את הסוגייה בהחלטה משותפת של הסינים והישראלים שתארוך מס' דקות להחליט: רק הסינים מממנים ורק הם בעלי הקו למשך 30 שנה. אין לי שום ספק שהדבר לא יפגע כהוא זה בתנועת רכבות הנוסעים לאילת. הגניוס הסיני יתכנן לוח זמני מצויין ויתן רמת שרות גבוהה מאוד כולל ציוד נייד סיני שאינו נופל מכל ציוד נייד אחר. מדינת ישראל לא צריכה להתערב יותר מדי....האגרות והמיסים המקובלים בעולם על מעבר סחורות ישולמו במילא לאוצר המדינה כנהוג למשל בתעלת סואץ או במקומות אחרים בעולם. בכל מקרה זה מצב מועדף על הקיים כיום: כיום לא מכניס קו הרכבת לאילת אף לא פרוטה שחוקה לאוצר...
היות והישראלים נכשלים שוב ושוב 64 שנים ברצף בהקמת הקו, יש לתת לסינים את האתגר ואת הרישיון להקים ללא דיחוי של יום אחד. כל הסיפור הבירוקרטי הזה לא צריך לקחת יותר משבועיים.... מרגע החתימה, יכולים הסינים להתחיל ולארגן את הצוותים שיבואו הנה כולל הציוד הכבד להקמת הקו. כל האירגון הזה יימשך בסין ימים ספורים והאוניות תצאנה לדרך. כך זה עובד בסין. צריך לדרוש מהסינים להעסיק בפרוייקט כך וכך מהנדסים ועובדים ישראלים. גם הדרישה הזו יכולה להיפתר בשעות ספורות בלי שום בירוקרטיה ועיכובים. במילא כל התכניות קיימות ומעודכנות. בעיות סטטוטוריות ניתנות לפתרון בהליך מהיר או לאחר הגעת הסינים הנה. קודם שיחלו להגיע ולהתארגן כאן להקמה. ההתארגנות תיקח להם מס' שבועות שבהם ניתן לפתור את כל הבעיות באשר הן ולהתחיל לעבוד בשטח. כל מה שכתבתי לעיל ממחיש את ההבדל בינם לביננו בכל הקשור לצורת עבודה, מוסר עבודה והיכולת להקים פרוייקט קטן ואולי אף מזערי כמו הקו לאילת מבחינתם. זהו מיני פרוייקט מבחינתם. כמובן שצדקו אלה שכתבו שהסיפור הגדול הוא לא הקמת הקו אלא ההשלכות שלו לאחר מכן אך בפוליטיקה הזו לא אדון משום שהיא פחות מעניינת אותי. את הבמה של ההשלכות הפוליטיות של הקמת הקו אשאיר כאן לאחרים וטובים ממני בסוגייה.
ואם כבר פוליטיקה, אני גם לא לגמרי מבין
את החשש מפני "דריסת רגל סינית בישראל". הרי הכל תלוי בסופו של דבר רק בנו - אפשר לארגן את הפרוייקט כך שלא "נשתעבד" לסינים, אם לא נרצה. הרי החוזה לא ייחתם מבלי שישראל תחתום עליו.
אז כמו שחברה ממשלתית סינית בנתה את מנהרות הכרמל מבלי לזכות לשום "השפעה פוליטית" כאן מכל סוג שהוא (מלבד אולי השפעה כלכלית בזכות המקצועיות שהופגנה, ואולי דווקא גרמה גם לקבלנים ישראליים לנסות ולהשתפר באופן דחוף) - כך ניתן היה להקים מסילה לאילת באמצעות הידע והיכולות של הסינים. אבל אולי הכסף דווקא צריך להיות ישראלי ברובו ככולו. אם כי אפשר לתת לסינים נתח בהשקעה וגם בהכנסות, אבל לא חובה, כי הקמה ע"י הסינים עשויה לחסוך לנו כסף וזמן ממילא. כך שאת המימון אפשר לגייס כמו שעושים בכל פרוייקט תשתיות גדול אחר; ההסכם הבין-ממשלתי במקרה כזה יסתכם אך ורק בהשתתפות מאסיבית של חברות סיניות בהקמה, בתנאים שיהיו נוחים גם עבורן וגם עבורנו כמובן (ואני בטוח שהם לא יוותרו על פרוייקט כזה כפי שלא ויתרו על מנהרות הכרמל; הרי משלמים להם כהוגן, וגם עושים להם סוג של פרסומת חיובית בישראל ובעולם המערבי בכלל). במקרה כזה שבו לסינים לא תהיה בעלות על הקו, אין גם שום סיבה שארה"ב תתערב. למה מה, הם היו מעדיפים לראות חברות אמריקאיות עובדות על הפרוייקט? האם הן היו עושות את זה מהר יותר, זול יותר או טוב יותר מהסינים?
לראיה, לא רואים בכלל חברות אמריקאיות בשוק הזה בישראל - רובן ככולן מאירופה ומסין. ארה"ב כבר לא מה שהייתה פעם - היא כבר לא מס' אחד בכל תחום אפשרי...
 
ארה"ב היא מעצמה בשקיעה...אין כלל בטחון

ואם כבר פוליטיקה, אני גם לא לגמרי מבין
את החשש מפני "דריסת רגל סינית בישראל". הרי הכל תלוי בסופו של דבר רק בנו - אפשר לארגן את הפרוייקט כך שלא "נשתעבד" לסינים, אם לא נרצה. הרי החוזה לא ייחתם מבלי שישראל תחתום עליו.
אז כמו שחברה ממשלתית סינית בנתה את מנהרות הכרמל מבלי לזכות לשום "השפעה פוליטית" כאן מכל סוג שהוא (מלבד אולי השפעה כלכלית בזכות המקצועיות שהופגנה, ואולי דווקא גרמה גם לקבלנים ישראליים לנסות ולהשתפר באופן דחוף) - כך ניתן היה להקים מסילה לאילת באמצעות הידע והיכולות של הסינים. אבל אולי הכסף דווקא צריך להיות ישראלי ברובו ככולו. אם כי אפשר לתת לסינים נתח בהשקעה וגם בהכנסות, אבל לא חובה, כי הקמה ע"י הסינים עשויה לחסוך לנו כסף וזמן ממילא. כך שאת המימון אפשר לגייס כמו שעושים בכל פרוייקט תשתיות גדול אחר; ההסכם הבין-ממשלתי במקרה כזה יסתכם אך ורק בהשתתפות מאסיבית של חברות סיניות בהקמה, בתנאים שיהיו נוחים גם עבורן וגם עבורנו כמובן (ואני בטוח שהם לא יוותרו על פרוייקט כזה כפי שלא ויתרו על מנהרות הכרמל; הרי משלמים להם כהוגן, וגם עושים להם סוג של פרסומת חיובית בישראל ובעולם המערבי בכלל). במקרה כזה שבו לסינים לא תהיה בעלות על הקו, אין גם שום סיבה שארה"ב תתערב. למה מה, הם היו מעדיפים לראות חברות אמריקאיות עובדות על הפרוייקט? האם הן היו עושות את זה מהר יותר, זול יותר או טוב יותר מהסינים?
לראיה, לא רואים בכלל חברות אמריקאיות בשוק הזה בישראל - רובן ככולן מאירופה ומסין. ארה"ב כבר לא מה שהייתה פעם - היא כבר לא מס' אחד בכל תחום אפשרי...
ארה"ב היא מעצמה בשקיעה...אין כלל בטחון
שהיא תשרוד את היותה מעצמה בעוד מס' עשורים. הסינים הוכיחו שהם הטובים ביותר בתחום ולכן חייב להיחתם מהר הסכם בינממשלתי בינם לבין הממשלה בארץ. מבלי להיכנס לשאלת הבעלות על הקו מבחינת האחוזים - אין ספק שחייבים לארגן את ההקמה בהשתתפות הסינים. קיימות שלוש חלופות ידועות להקמת הקו ולבעלות עליו ולא צריך לקחת יותר משבועיים כדי להחליט איזו מבינן עדיפה. יום לאחר בחירת החלופה - יש לחתום עם הסינים הסכם ולהתחיל לטפל בבעיות הסטטוטוריות בהליכים מזורזים ביותר שאת מרבית הפתרונות אפשר לקבל גם לאחר תחילת העבודות. זאת, משום שיש מספיק מקומות לאורך הקו שבהם נפתרו כבר הבעיות הסטטוטוריות. משם צריך להתחיל. הליכים מזורזים יכולים לבוא כתיקונים נוספים לחוק וניתן לחוקק אותם תוך ימים ספורים בלי שום עיכובים.
 
לא רק שהיא לא מס' 1 בכל תחום

ואם כבר פוליטיקה, אני גם לא לגמרי מבין
את החשש מפני "דריסת רגל סינית בישראל". הרי הכל תלוי בסופו של דבר רק בנו - אפשר לארגן את הפרוייקט כך שלא "נשתעבד" לסינים, אם לא נרצה. הרי החוזה לא ייחתם מבלי שישראל תחתום עליו.
אז כמו שחברה ממשלתית סינית בנתה את מנהרות הכרמל מבלי לזכות לשום "השפעה פוליטית" כאן מכל סוג שהוא (מלבד אולי השפעה כלכלית בזכות המקצועיות שהופגנה, ואולי דווקא גרמה גם לקבלנים ישראליים לנסות ולהשתפר באופן דחוף) - כך ניתן היה להקים מסילה לאילת באמצעות הידע והיכולות של הסינים. אבל אולי הכסף דווקא צריך להיות ישראלי ברובו ככולו. אם כי אפשר לתת לסינים נתח בהשקעה וגם בהכנסות, אבל לא חובה, כי הקמה ע"י הסינים עשויה לחסוך לנו כסף וזמן ממילא. כך שאת המימון אפשר לגייס כמו שעושים בכל פרוייקט תשתיות גדול אחר; ההסכם הבין-ממשלתי במקרה כזה יסתכם אך ורק בהשתתפות מאסיבית של חברות סיניות בהקמה, בתנאים שיהיו נוחים גם עבורן וגם עבורנו כמובן (ואני בטוח שהם לא יוותרו על פרוייקט כזה כפי שלא ויתרו על מנהרות הכרמל; הרי משלמים להם כהוגן, וגם עושים להם סוג של פרסומת חיובית בישראל ובעולם המערבי בכלל). במקרה כזה שבו לסינים לא תהיה בעלות על הקו, אין גם שום סיבה שארה"ב תתערב. למה מה, הם היו מעדיפים לראות חברות אמריקאיות עובדות על הפרוייקט? האם הן היו עושות את זה מהר יותר, זול יותר או טוב יותר מהסינים?
לראיה, לא רואים בכלל חברות אמריקאיות בשוק הזה בישראל - רובן ככולן מאירופה ומסין. ארה"ב כבר לא מה שהייתה פעם - היא כבר לא מס' אחד בכל תחום אפשרי...
לא רק שהיא לא מס' 1 בכל תחום
יש תחום אחד חשוב - תחום בחירת המנהיג - שבו היא מס' 200.
 

alantan

New member
מה הבעיה בכלל? אפשר לפתור זאת בנקל

מתברר שמשרד האוצר עושה להם בעיות...
נראה שאת הכתבה הכי חשובה פספסת. מתברר שמיזם הרכבת לאילת אינו תואם את חוק המכרזים.
מה הבעיה בכלל? אפשר לפתור זאת בנקל
בשיטתו הקלאסית של האוצר לעקיפת חוקים: קוראים לכך "חוק ההסדרים".
 

נתנאל531

Well-known member
כבר יש 'מסילה' לאילת, וקוראים לה קצא"א

לאישור הממשלה: הרכבת המהירה תוקם על ידי חברות
מתוך כתבה שפורסמה היום בNRG: http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/330/414.html?hp=16&cat=1901 "שר התחבורה ומשרד ראש הממשלה ניסחו הצעה שתובא ביום ראשון להצבעה, לפיה המסילה שאמורה לחבר בין אילת למרכז תוקם על ידי חברות סיניות המתמחות בפרויקטים מסוג זה". חמישה חודשים לאחר ששר התשתיות והתחבורה, ישראל כץ, נפגש עם מקבילו הסיני בבייג'ין, תובא ביום ראשון הקרוב לאישור הממשלה הצעת המחליטים להקמת קו הרכבת המהיר לאילת. על פי ההצעה תוואי הרכבת, שצפויה לקצר את הנסיעה מתל אביב לאילת לשעתיים בלבד, יוקם על ידי חברות סיניות המתמחות בפרויקטים מסילתיים, בפרק זמן של כ-6 שנים. עלות הפרויקט כולו מוערכת בכ-10 מיליארד שקל. נוסח הצעת המחליטים מביא בפני הממשלה שלוש חלופות אפשריות לביצוע הקו לאילת: הקמת המסילה על בסיס הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת סין, הקמת המיזם בשיתוף הסקטור הפרטי או הקמת הפרויקט באמצעות מימון ישיר מתקציב המדינה. החלופה המועדפת תוגש לאישור הממשלה בתוך 90 יום. השר כץ ציין היום כי החלופה המובילה והמועדפת היא הסינית. הסיבה לכך נעוצה לדבריו בעובדה כי לאורך השנים הוקמו בסין חברות ממשלתיות עם יכולות ביצוע יעילות וגבוהות ביותר. "הניסיון מוכיח שהיכולת המקצועית של החברות הסיניות בבניית מערכות מסילתיות ורשתות תחבורה הינה מהטובות בעולם", אמר כץ. חיבור בין דרום מזרח אסיה ומערב אירופה הרכבת לאילת צפויה להגיע למהירות מרבית של עד 300 קמ"ש ותקצר את זמן הנסיעה מתל אביב לאילת לשעתיים בלבד. הפעלת הרכבת תתבסס על מערך מחושמל התואם את תוכנית החישמול של הרכבת המקודמת במסגרת תוכנית נתיבי ישראל. מעבר לקיצור הנסיעה לאילת, חשיבותו של הפרויקט היא בכך החיבור בין הים האדום לים התיכון, שיאפשר מעבר של סחורות בין דרום מזרח אסיה ומערב אירופה. הפרויקט יכלול מסילת ברזל כפולה מצין ועד אילת, באורך של כ-170 קילומטר. תוואי המסלול כולל 63 גשרים, באורך של 4.5 קילומטרים ו-5 מנהרות, באורך כולל של 9.5 קילומטרים. אורך המסילה מתל אביב ועד אילת יהיה 350 קילומטר.
כבר יש 'מסילה' לאילת, וקוראים לה קצא"א
צינור להובלת נפט שמחבר בין אילת לאשקלון (קרוב לנמל אשדוד). הצינור הוקם על רקע דומה - חלופה לתעלת סואץ שהייתה חסומה בין מלחמת ששת הימים ליום כיפור. במבחן התוצאה, כמה מיכליות נפט זרות פורקות את מטענם בנמל אילת, על מנת להטעין את הנפט מחדש בנמל אשדוד? נדמה לי שהמספר שואף ל־0, וזה מלמד על הכדאיות הכלכלית של בניית 'עוקף תעלת סואץ'.
 
כמה מיכליות נפט

כבר יש 'מסילה' לאילת, וקוראים לה קצא"א
צינור להובלת נפט שמחבר בין אילת לאשקלון (קרוב לנמל אשדוד). הצינור הוקם על רקע דומה - חלופה לתעלת סואץ שהייתה חסומה בין מלחמת ששת הימים ליום כיפור. במבחן התוצאה, כמה מיכליות נפט זרות פורקות את מטענם בנמל אילת, על מנת להטעין את הנפט מחדש בנמל אשדוד? נדמה לי שהמספר שואף ל־0, וזה מלמד על הכדאיות הכלכלית של בניית 'עוקף תעלת סואץ'.
כמה מיכליות נפט
שנמל המוצא/היעד שלהן לא בארצות ערביות/מוסלמיות עוברות בתעלה?
 

nitsansh

New member
בזמן שנבנה הצינור זרם בו בעיקר נפט מאיראן

כמה מיכליות נפט
שנמל המוצא/היעד שלהן לא בארצות ערביות/מוסלמיות עוברות בתעלה?
בזמן שנבנה הצינור זרם בו בעיקר נפט מאיראן
שהיתה (למי ששכח או לא יודע) מדינה ידידותית לישראל עד נפילת השאח.
 

easylivin

New member
נו ברור, כי רוב הנפט בא מסין...

כבר יש 'מסילה' לאילת, וקוראים לה קצא"א
צינור להובלת נפט שמחבר בין אילת לאשקלון (קרוב לנמל אשדוד). הצינור הוקם על רקע דומה - חלופה לתעלת סואץ שהייתה חסומה בין מלחמת ששת הימים ליום כיפור. במבחן התוצאה, כמה מיכליות נפט זרות פורקות את מטענם בנמל אילת, על מנת להטעין את הנפט מחדש בנמל אשדוד? נדמה לי שהמספר שואף ל־0, וזה מלמד על הכדאיות הכלכלית של בניית 'עוקף תעלת סואץ'.
נו ברור, כי רוב הנפט בא מסין...
או שלא?
 

נתנאל531

Well-known member
כמות מסויימת של מיכליות עוברת בתעלת סואץ

נו ברור, כי רוב הנפט בא מסין...
או שלא?
כמות מסויימת של מיכליות עוברת בתעלת סואץ
אם אף לא אחת מהם מוצאת לנכון לעבור בנתיב נמל אילת - קצא"א - נמל אשדוד, כנראה שאין כדאיות כלכלית בכך לאף אחת.
 

easylivin

New member
כבר ענו לך על זה: לא עוברות שום מיכליות

כמות מסויימת של מיכליות עוברת בתעלת סואץ
אם אף לא אחת מהם מוצאת לנכון לעבור בנתיב נמל אילת - קצא"א - נמל אשדוד, כנראה שאין כדאיות כלכלית בכך לאף אחת.
כבר ענו לך על זה: לא עוברות שום מיכליות
נפט שיעדן/מוצאן לא במדינות שאינן ידידותיות לישראל (בלשון המעטה), כאלו שחלקן גם מטילות עליה חרם כלכלי מוחלט. וגם הוסיפו שקיים צינור מצרי מקביל, שכל עוד הוא פועל, 100% מאותן המיכליות יעדיפו להשתמש בו (למה - ראה משפט ראשון) ולא בצינור הישראלי "הבעייתי". לעומת זאת, יחסינו עם מדינות המזרח הרחוק המייצאות לאירופה סחורות מכל הסוגים, הינם יחסים בעלי אופי קצת שונה, הלא כן? ומשום מה אתה גם שוכח על הייבוא והייצוא מ/אל ישראל עצמה. למה לכל השדים הכל חייב לעבור דווקא דרך מצרים?! (התשובה שלי, בסגנון תואם לשלך, אבל דווקא נכונה מבחינה עובדתית: זהו אינטרס מצרי טהור. אין בזה שום אינטרס ישראלי.)
 

נתנאל531

Well-known member
אותו הדבר יהיה עם אוניות הסחורה

כבר ענו לך על זה: לא עוברות שום מיכליות
נפט שיעדן/מוצאן לא במדינות שאינן ידידותיות לישראל (בלשון המעטה), כאלו שחלקן גם מטילות עליה חרם כלכלי מוחלט. וגם הוסיפו שקיים צינור מצרי מקביל, שכל עוד הוא פועל, 100% מאותן המיכליות יעדיפו להשתמש בו (למה - ראה משפט ראשון) ולא בצינור הישראלי "הבעייתי". לעומת זאת, יחסינו עם מדינות המזרח הרחוק המייצאות לאירופה סחורות מכל הסוגים, הינם יחסים בעלי אופי קצת שונה, הלא כן? ומשום מה אתה גם שוכח על הייבוא והייצוא מ/אל ישראל עצמה. למה לכל השדים הכל חייב לעבור דווקא דרך מצרים?! (התשובה שלי, בסגנון תואם לשלך, אבל דווקא נכונה מבחינה עובדתית: זהו אינטרס מצרי טהור. אין בזה שום אינטרס ישראלי.)
אותו הדבר יהיה עם אוניות הסחורה
קצת לחץ ממדינות האיזור (לרבות מצריים, בעלת השליטה בתעלת סואץ) יסייע לכך שאף מדינה לא תעבור בנתיב נמל אילת - מסילת רכבת - נמל אשדוד. בתמורה יקבלו המדינות הנחה מסויימת במעבר בתעלת סואץ, וזה בדיוק האינטרס הסיני. אני רוצה להבין משהו, נמל אילת הוקם בדיוק למטרת יצוא / יבוא למזרח הרחוק. אתה טוען שהוא אינו ממלא את תפקידו ובעצם אוניות ישראליות יוצאות מנמל אשדוד וחיפה למזרח הרחוק? לדבריך מה מונע מנמל אילת לשמש לתפקידו המקורי, ומדוע לא תספיק הרחבת נמל אילת כדי שיוכל לעמוד בתפקידו ויש צורך גם בסלילת מסילת ברזל?
 

nitsansh

New member
יש מגרשי מכוניות עצומים בנמל אילת...

אותו הדבר יהיה עם אוניות הסחורה
קצת לחץ ממדינות האיזור (לרבות מצריים, בעלת השליטה בתעלת סואץ) יסייע לכך שאף מדינה לא תעבור בנתיב נמל אילת - מסילת רכבת - נמל אשדוד. בתמורה יקבלו המדינות הנחה מסויימת במעבר בתעלת סואץ, וזה בדיוק האינטרס הסיני. אני רוצה להבין משהו, נמל אילת הוקם בדיוק למטרת יצוא / יבוא למזרח הרחוק. אתה טוען שהוא אינו ממלא את תפקידו ובעצם אוניות ישראליות יוצאות מנמל אשדוד וחיפה למזרח הרחוק? לדבריך מה מונע מנמל אילת לשמש לתפקידו המקורי, ומדוע לא תספיק הרחבת נמל אילת כדי שיוכל לעמוד בתפקידו ויש צורך גם בסלילת מסילת ברזל?
יש מגרשי מכוניות עצומים בנמל אילת...
דבר ראשון, רוב מוחלט של התובלה הימית מ/אל ישראל לא נעשה באוניות ישראליות... ענף הספנות הישראלי בטל בשישים בשוק העולמי... אני לא מתיימר לדעת פרטים מדויקים על נתיבי הסחר הימי לשיראל, אבל נראה לי בהחלט הגיוני שספינות ששטות בין מזרח אסיה ואירופה דרך תעלת סואץ ורוצות לעשות חנייה בישראל יעשו זאת בנמלי הים התיכון ולא באילת, ומספר הספינות שאילת הוא יעד קצה שלהן הוא זעום...
 

easylivin

New member
האם מה שכתבת עכשיו, באמת נראה לך סביר?

אותו הדבר יהיה עם אוניות הסחורה
קצת לחץ ממדינות האיזור (לרבות מצריים, בעלת השליטה בתעלת סואץ) יסייע לכך שאף מדינה לא תעבור בנתיב נמל אילת - מסילת רכבת - נמל אשדוד. בתמורה יקבלו המדינות הנחה מסויימת במעבר בתעלת סואץ, וזה בדיוק האינטרס הסיני. אני רוצה להבין משהו, נמל אילת הוקם בדיוק למטרת יצוא / יבוא למזרח הרחוק. אתה טוען שהוא אינו ממלא את תפקידו ובעצם אוניות ישראליות יוצאות מנמל אשדוד וחיפה למזרח הרחוק? לדבריך מה מונע מנמל אילת לשמש לתפקידו המקורי, ומדוע לא תספיק הרחבת נמל אילת כדי שיוכל לעמוד בתפקידו ויש צורך גם בסלילת מסילת ברזל?
האם מה שכתבת עכשיו, באמת נראה לך סביר?
לי - לא. עובדה: לאף מדינה יצואנית גדולה מהמזרח הרחוק,החרם הערבי נגד ישראל לא הזיז. לעומת זאת, האם אתה מצפה שמיכליות ערביות או כאלו שמובילות נפט ערבי (על ההכנסות הכרוכות בו ועל הסיכוי הלא קטן לאבד אותן), תורשינה לעגון באילת במקום מצרים? זה אפילו לא מצחיק. נמל אילת הוקם בשנות ה-50 משיקולים אסטרטגיים בעיקר, אבל לא פותח כנמל ייבוא וייצוא עיקרי משיקולים זרים לחלוטין (בגלל לובי מאוד מסויים, שזה לא סוד גדול כי אכן השפיע בזמנו על ההחלטה שלא להקים מס"ב לנמל זה, שבלעדיה הרחבתו באמת לא הייתה כלכלית). אילו באמת כל הייבוא והייצוא הישראלי (בלי שום "גשר יבשתי" אפילו) מ/אל המזרח היה עובר לאילת, אז הובלה באמצעות משאיות לא הייתה כלכלית באמת ולא "בנדמה לי". למה - לשם כך כדאי להתעדכן ביסודות התחבורה; מהי תחבורה מסילתית, מהם יתרונותיה (בדגש על הובלת כמויות רציניות של מטענים) ולשם מה היא הומצאה מלכתחילה, ולמה מדינות "מפגרות" שונות ובין היתר במערב אירופה ממשיכות לפתח אותה בכלל.
 

אורי404

New member
לא כל כך הבנתי את המשפט הראשון, אריק

האם מה שכתבת עכשיו, באמת נראה לך סביר?
לי - לא. עובדה: לאף מדינה יצואנית גדולה מהמזרח הרחוק,החרם הערבי נגד ישראל לא הזיז. לעומת זאת, האם אתה מצפה שמיכליות ערביות או כאלו שמובילות נפט ערבי (על ההכנסות הכרוכות בו ועל הסיכוי הלא קטן לאבד אותן), תורשינה לעגון באילת במקום מצרים? זה אפילו לא מצחיק. נמל אילת הוקם בשנות ה-50 משיקולים אסטרטגיים בעיקר, אבל לא פותח כנמל ייבוא וייצוא עיקרי משיקולים זרים לחלוטין (בגלל לובי מאוד מסויים, שזה לא סוד גדול כי אכן השפיע בזמנו על ההחלטה שלא להקים מס"ב לנמל זה, שבלעדיה הרחבתו באמת לא הייתה כלכלית). אילו באמת כל הייבוא והייצוא הישראלי (בלי שום "גשר יבשתי" אפילו) מ/אל המזרח היה עובר לאילת, אז הובלה באמצעות משאיות לא הייתה כלכלית באמת ולא "בנדמה לי". למה - לשם כך כדאי להתעדכן ביסודות התחבורה; מהי תחבורה מסילתית, מהם יתרונותיה (בדגש על הובלת כמויות רציניות של מטענים) ולשם מה היא הומצאה מלכתחילה, ולמה מדינות "מפגרות" שונות ובין היתר במערב אירופה ממשיכות לפתח אותה בכלל.
לא כל כך הבנתי את המשפט הראשון, אריק
אתה כותב "לאף מדינה יצואנית גדולה מהמזרח הרחוק,החרם הערבי נגד ישראל לא הזיז". לא מדוייק. במהלך שנות השבעים רק מכוניות סובארו מיפן נמכרו בישראל. בהמשך שנות השמונים, נמכרו דייהטסו וסוזוקי. רב היצרנים היפניים והסביבה (ניסאן, הונדה, טויוטה ואיסוזו) החלו להימכר רק במהלך שנות התשעים. אלה יצרנים גדולים משלושת היצרנים, שנמכרו בשנות השמונים. גם בתחום הרכב הדו-גלגלי החלו להימכר ימאהה, סאן-יאנג, קימקו (קוואן=יאנג), קוואסקי ואחרים במהלך שנות התשעים, למעט סאן-יאנג, שנמכרו עוד בשנות השמונים.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה