מצד אחד הציבור דורש להוריד את מחירי הדיור ומהצד השני הוא
דורש לא לבנות יותר מידי יחידות דיור לידו.
הבעיה היא שלא ניתן להוריד את מחירי הדיור ללא בנייה של יחידות דיור במספרים דמיוניים, בנייה שחייבת להתבצע בכל ישוב וישוב במדינת ישראל ובמהירות.
למדינת ישראל יש שיעור ריבוי טבעי שהוא בין הגבוהים במערב. המדינה חייבת לבנות הרבה כחלק מהשגרה. תוסיף לכך את משבר הדיור החמור שצריך לפתור ותקבל בנייה כפולה ומכופלת שחייבת להתבצע במהירות.
כשמשבר הדיור ייפתר, קצב הבנייה יחזור לרמה שבשגרה אך בשום אופן לא לפני. משבר הדיור פרץ כי היתה ממשלה לפני כעשור שהחליטה לעצור את התכנון והבנייה באזור המרכז. מאז, רוב משאבי המדינה מופנים כדי לתקן את הנזק שגרמה החלטה אומללה זו, אחת ההחלטות הנוראיות מקום המדינה.
(וכן, צריך להקים מגדלים לעסקים כמו מגדל קריית הממשלה בת"א ומגדלים למגורים באותה מתכונת, עם חניות תת קרקעיות במס' מפלסים. רק כך ניתן לנצל תא שטח בצורה הטובה ביותר. תרבות המגדלים, שהיתה בעבר זרה לישראל, כבשה את המדינה בלית ברירה).