לא, זה לא קורה לי, טריגר הצילו

[אלומת האור]

לא, זה לא קורה לי, טריגר הצילו

איילה עוזבת. היא הודיעה לי עכשיו. זהו, אין יותר בשביל מה. לא יכולה יותר וגם לא רוצה יותר, אני הולכת למות ופוחדת ורוצה ואין לי יותר אוויר בריאות ואני רוצה למות רק לא להרגיש את הכאב הזה. אני לא רוצה לחיות יותר. הצילו הצילו שאלוהים יעזור לי כי אני הולכת להתמוטט.

 

[LsMs]

זה רק פסיכולוגית

יהיו אחרות אל תדאגי...יש המון פסיכולוגים בים את תמצאי כימיה מהר מאוד גם עם אחרים...

 

[אלומת האור]

זו רופאה פסיכיאטרית

והיא האדם הכי חשוב לי בעולם אחרי אחותי. אני לא אוכל לחיות בלעדיה, איבדתי מספיק בחיים. ועוד בשבת שתהיה עכשיו זה יום הפטירה הלועזי של אימא שלי, עשר שנים. היא מתה בידיים שלי. אני רוצה למות גם למרות הפחד הנורא.

 

[LsMs]

אז תביני שאת חייבת להפסיק לעשות העברה

לא משנה פסיכיאטרית אחרת גם תהיה....

ולמרות הכל ומה שאת חושבת בסופו של דבר היא פסיכיאטרית היא לעולם לא תבוא במקום אמא או חברה או אח או מי שאיבדת...

מבינה? כן העולם קצת מסריח כן העולם קצת רע וכן העולם קצת דפוק..ובהחלט זה קשה שאין לך אנשים שהם כמו משפחה (למרות שמניסיוני לפעמים חברים בהחלט יכולים להחליף משפחה...) אז במקום להתאכזב שהיא הלכה קחי את עצמך בשתי ידיים תתפסי את עצמך טוב טוב טוב ותגידי לעצמך אוקיי...הגיע הזמן למצוא חברים שיהיו כמו משפחה ולא להסתמך על אנשי מקצוע שיהוו את החלל הזה כי הם באמת לא מסוגלים מתוקף התפקיד שלהם..הם רק עזרה חיצונית כדי לעזור לך לתקן את עצמך זה כלי ולא מעבר...מצטערת שזה נשמע קר אבל רק כך תוכלי למנוע העברה והדבר לא יקרה בשנית ...

אני פה..אם את צריכה הצעתי גם להיות בחייך האמיתיים בפייסבוק וטלפון ולהיות חברה אמיתית..אבל זה כבר תלוי אך ורק בך ולא בי (ולא אני לא סוטה פסיכופת בן 60 מאחורי מסך שמחפש קורבנות..מבטיחה!)

 

[אלומת האור]

בבקשה אל תטיפי לי

אני מבינה שכוונתך טובה, אבל הדרך, הוי, הדרך!

 

[ינשוף מנוקד]

היי אלומה

מצטערת לשמוע שהיא עוזבת, אני יודעת עד כמה הקשר הזה חשוב לך.
דיברתן מה יהיה מעכשיו? אם תפגשי עם מישהי אחרת? הזכרת שיש שם עוד רופאה שטוב לך איתה, שאת מרגישה בנוח למרות שהיא לא איילה..

 

[אלומת האור]

טריגר

למות למות למות למות למות אני רוצה למות, פשוט למות. אני ממשיכה על אוטומט אבל לא יכולה, לא יכולה להמשיך לחיות בלעדיה, אני לא יכולה אפילו לחשוב על זה, לא, אלוהים, זה כואב מדיי, אני נחנקת, די מספיק.

 

[עתיד ורוד2]

וואו אלו בשורות מרעישות

יש מצב שתפגשי אותה בלי קשר לטיפולים?

ליבי איתך

 

[בחורונת10]

 

[מחבקת עצים סדרתית]

היי אלומונת

אני יודעת שאת בטח מרגישה שעכשיו סוף העולם, אבל חשוב שתירגעי ולא תאבדי את עצמך.
תנסי להיזכר בתודות שלך, אפילו שעכשיו קשה. יש כל כך הרבה אנשים שאת חשובה להם, שתחסרי להם אם יקרה לך משהו.
אנחנו כאן איתך, כשאת מוצפת ברגשות ולא יודעת מה לעשות. את לא לבד, אלומה. תזכרי את זה

 

[ליידי באבא3]

מצטרפת למחבקת

ומצרפת חיבוק ממני

אני מבינה שבשבילך זאת מכה קשה - הרי עד שהתרגלת לאיילה וסיפרת הכל ונפתחת... ועכשיו את תצטרכי להתרגל למישהוא/היא אחר/ת ולספר לו/לה הכל מחדש ולהיפתח... לי קשה לדמיין את עצמי בלי הפסיכולוגית הוותיקה מאוד ולמודת הקרבות שלי

למרות הקושי העצום תנסי להיזכר ב"תפילת השלווה" ולזכור שיש דברים שהם לא בשליטתנו/ אחריותנו - כמו למשל שרופאים ועובדי רווחה במגזר הציבורי נותנים את המקסימום עבור שכר מינימום, ולכן הפיתוי לעבור למגזר הפרטי גדול.

עוד חיבוק

 

[אלומת האור]

היא לא עוברת למגזר הפרטי

היא הולכת לעשות עוד התמחות במקום אחר. אני בבי"ח, לא מסוגלת לצאת מפה למרות שהיא הלכה מזמן.

 

[אלומת האור]

אנשים טובים באמצע הדרך

הרבה אנשי צוות במרפאה התגייסו למעני היום אחרי שכמעט התמוטטתי שם בגלל איילה שלי. גם המזכירה הראשית, פסיכולוגיות מהאשפוז יום, הפסיכולוגית של המעקבים ומישהי שהייתה רופאה שלי פעם שדווקא לא סבלתי אותה... היא הציעה לי לבוא מחר לשיחה איתה אם יהיה לי קשה, אפילו שערב חג וזה. חלק אמרו שיעזרו לי לעבור את התקופה, ואיילה בעצמה אמרה לי שתדבר עם אורלי שהיא תהיה הרופאה הקבועה שלי אחרי שהיא תעזוב (לא מסוגלת לעכל את המילה הזאת בכלל). לא יודעת אם אורלי תסכים, היא נחמדה אבל קצת קשוחה.

מכל החרא של היום לא הספקתי לדבר עם איילה כמעט על שום דבר אחר. וכל כך רע לי. כל כך. צריכה שיהיו אתי

ליידי סטארק, אני לא יכולה לענות למסרים אישיים מהפלאפון, אענה ב"ה מהבית.

נ"ב משהו טוב: הסגנית של המו"לית התקשרה לבקש ממני איזו טובה ועל הדרך שאלתי אותה לגבי השכר על ההגהה האחרונה, שהוא נמוך מאוד לטעמי, אז היא דיברה עם המו"לית וזו הסכימה להעלות לי את התעריף (הסגנית הודתה שזה היה סכום מגוחך). לא העלו בהרבה, אבל גם זה טוב וסחתין לעצמי על התעוזה.

 

[אלומת האור]

אפופת סרוקוול, רועדת מפחד, מתאבלת

כואב לי כל כך... ממש התפרקתי להם שם במרפאה היום. איילה הייתה מאוד עצובה, ראיתי שהיה לה קשה מאוד להגיד לי, אבל היא רצתה להיות זו שתגיד לי את זה לפני שאתחיל לשמוע שם שמועות במזכירות וכו' ואז זה יהיה הרבה יותר גרוע. היא צודקת, כמובן, אבל בכל זאת, אנחנו לפני חג ולפני יום השנה הלועזי לאימא שלי ורע, כל כך רע. אני מרגישה שהיא הולכת למות לי או שאני אמות ואולי אני כבר מתה. חייבת לישון, שורפות לי העיניים והסרקוול עושה את שלו. ומה יהיה כשאקום? אני כל כך פוחדת. אני אתעורר למציאות קשה מאוד, כבר לא תהיה איילה, כבר אין לי אימא, והכול גומר עליי וסוגר עליי. בבקשה אל תנזפו בי ואל תכתבו לי דברים קשים כדי 'לנער' אותי. אני זקוקה לתמיכה עכשיו ולא לניפוץ בועות. רע לי, אני נרדמת.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

אלומונת, אנחנו עדיין נהיה פה

אני יודעת שזה מפחיד, אבל תנסי לישון קצת. את מותשת מנטלית מהיום הזה. את צריכה קצת אנרגיות.

 

[someone343]

יקרה..

אני לא מטיפה ולא שופטת.. מבינה אותך מאד
יקרה ,
מבינה את הקושי העצום ואי היכולת להכיל את זה כרגע
כאן איתך , לאט לאט
מחבקת חזקק

תכתבי מה שלומך אם תוכלי..

 

[מיצי2013]

היי מותק

אני איתך

זמנים קשים תמיד באים בעיתוי לא טוב. איכשהו נתגבר

 

[renoir landscape]

יש גם דברים טובים

אזרת עוז לדבר על משהו שהפריע לך והעלו לך את השכר. וזה שהסגנית הודתה שזה היה סכום מגוחך- השג גדול בעיני.
אני לא ציני לרגע, אני מכיר את זה מעצמי. יש את הרגעים הללו שמתנהגים אלי באופן לא הגון- אני נקרע מבפנים אבל למדתי
גם להגיב באסרטיביות, זה לא פשוט אבל חייבים להתמודד.

מקווה שדברים יסתדרו בעבורך.

 

[היי48]

אלומונת

אויש יום קשה בהחלט, מצטערת לשמוע

אבל עד כמה שזה נראה קשה עכשיו, אני מבטיחה שזה יהפוך להיות פחות קשה עם הזמן.
ועד אז (וגם אחרי

) אנחנו כאן

 

[היי48]

וכמובן

סחטיין על ההצלחה בהעלאת התעריף