לא יכולה יותר....

[shuly1]

מדהים לקרוא כמה

אנחנו לא לבד ושיש עוד כל כך הרבה נשיםמ הבעלים מגיעים מאוחר אז למה מסיבי אני רואה את הבעלים מגיעים ב 5 (שזה מאוחר) אחה"צ עם ילדיהם בגינה אני חושבת שרק בגלל הסביבה זה מדכא יותר בנות חיזקתן גם אותי... ולך יקרה אין לי נחמה...אמא שלי אומרת שזאת תקופה שצריך לעבור וסבלנות היא הדרך ואולי עוד משהו לנפש חוג או בילוי עם חברה...

 

[בזזזזזזז]

קראתי הכל אבל

היום נורא עמוס ואין לי רגע לעצמי, אז רק מה שהיה הכי חשוב הוא שתאמיני שיש תקופות כאלה קשות (ממרום 12 שנות נישואין) ואם פותרים את הבעיות ושומרים על תקשורת טובה - התקופות האלה עוברות. עוד טיפ שלא ראיתי - למרות שאולי היה - תבקשי חיזורים. אני יודעת שזה נשמע מטומטם ואנחנו לא מאמינות שזה עובד, ובאמת הבעיות הן אמיתיות ולא רק של הרגשה, אבל אם הוא יחליט להשקיע בזה - את תראי שיפור תוך יום אחד, ויהיה לך כוח בשביל כל יתר הקשיים. אין מה לעשות, כל כמה שזה מעצבן - אנחנו נושאות ביותר נטל. תמיד. וSORRY אם זה נשמע נדוש או פולני או גלותי - זו האמת לדעתי וכל ניסיון להלחם בזה טוב פחות מניסיון להתמודד עם זה. חכמת נשים. והמון המון חיבוקים לך בתקופה הקשה הזו. מפרספקטיבה זה יותר קל להאמין שזה יחלוף.

 

[אפרת12]

נהיה לי עצוב לקרוא ../images/Emo10.gif

טל, אני יודעת שכשנמצאים בתוך הדברים נורא קשה לראות שהצעות שאנשים אחרים מציעים מתאימות לך, ואת מרגישה שכבר ניסית ונתקלת בקיר. קראתי את כל השרשור, את העצות והדברים הבאמת חכמים שנכתבו כאן, ואין לי הרבה מה להוסיף, מלבד - תחשבי על הדברים, תעשי שינויים והתאמות בשבילך. משהו בטוח ישים עבורך. אבל דבר אחד באמת מאוד קפץ לי - לא את זו שצריכה לתת בעצמה את הפתרון. שניכם נמצאים במצב הזה (גם אם הוא לכאורה לא מרגיש בו) ואם לשניכם חשוב לפתור את הענין - שניכם צריכים לתת פתרון משותף

 

[מ ת י ל ד ה]

גברים ממאדים ונשים מנגה... ../images/Emo4.gif

למה (בד"כ) הילדים הם "הבעיה" שלנו, האמהות? קראתי הכל, ואני מודה שמצאתי לעצמי נחמה... גם אנחנו עברנו תקופה מזעזעת מבחינת הזוגיות, ואפילו חשבתי מחשבות מרחיקות-לכת

... מה שטלטל אותנו, לצערי, היתה תאונת האופנוע של בעלי. פתאום זה היכה בי - עד כמה הוא יקר לי, ושאני לא רואה את חיי בלעדיו. מאותו רגע השתנה היחס שלי כלפיו, והתוצאות מיד הגיעו. מאד התקרבנו. אני מניחה שגם הוא בעצמו טולטל (ולא רק מעוצמת הרכב שפגע בו

) - וכל המרכיבים יחד פשוט שינו את הדינמיקה בבית, שהיתה גרועה, ודברים השתפרו להפליא. אז כפי שכבר כתבו, ייתכן כי באמת המפתח לשינוי הוא היחס שלנו כלפיהם. מקווה שתפתרו את העניינים ושהכל יסתדר לטובה ומהר!

 

[אוזה האוזה]

../images/Emo24.gif לא רוצה לחזור על קלישאות

אבל כולם עוברים תקופות גועליות והתגובות לשירשור רק הוכיחו והזכירו ךי שלא רק אני מדמיינת בריחה מדי פעם .מקריאת ההודעות שלך עולה רושם ששי קשה במיוחד וכשמוסיפים לזה בית ועבודה תובענית ההרגשה שלך מובנית לגמרי . מנסיון דיבור גלוי וקר עוזר יותר מאשר בכי ופרצופים , לצערי שתי השיטות נוסו לא מבחירה אני פשוט בכיינית נוראה .מקווה שהכל יסתדר במהירה

 

[dorlim]

../images/Emo24.gif את העצות החכמות כבר נתנו לך

(בעיקר ענתש) ולי נשארו רק עוד

ים לשלוח

 

[אביטלתל]

נשאר רק לשלוח ../images/Emo24.gif

כי גדולות וחכמות ממני כבר אמרו וכמו שאמרה ענת - זו הבעיה של שניכם תשובה של "אז מה הפיתרון שלך" היא לא תשובה, אלא התחמקות מאחריות הוא כנראה לא מבין שישנה בעיה אז לדבר ולגרום לו להבין כי הברירה היא כמו שאמרת - בסוף את תקומי ותלכי

 

[מאיה ורוני]

עצוב לי לקרוא

בעיקר מפני שכשקראתי את ההודעה הראשונה שלך עוד חשבתי שאת לא רצינית. כולנו עוברים משברים דומים לזה, כולנו מרגישות בשלב זה או אחר שהבעלם לא מבינים עד כמה הילדים שינו לנו את החיים. אבל כשהגעתי לקטע השני של נסיון השיחה שלכם והכישלון שלה כבר לקחתי אותך יותר ברצינות. בנות הפורום החכמות כבר ענו ונתנו לך עיצות שאני אפילו לא הייתי חושבת עליהם, אבל יש לי שאלה אחת קטנה, מה יעזור לך לעזוב? הרי תשארי עם אותן בעיות בדיוק! אני לא מאמינה שתצליחי לעזוב בלי שי, הרי תחזרי אליה אם לא אליו, ואם את לוקחת אותה איתך נשארת באותו מקום עם אותן בעיות.. אני חושבת שצריכה להיות שיחה נוספת, חמה יותר, שתניב תוצאות והבנה. אולי תשלחי אותו לקרוא את השירשור הזה והוא יבין. עד אז, כולנו פה בשבילך ואל תעשי מעשים נמהרים.

 

[קרניר]

יקירתי, לא יודעת מה להגיד,

שולחת חיבוק ומקווה שזה יעזור במעט...