תפיסת העולם שלי כוללת גם אלוהים
תפיסת העולם שלי כוללת גם אלוהים אולם אין לו כתובת מוגדרת כמו שם באיין מעבר לדברים, אלא הוא משולב לאורך כל המערכת ואפשר לקלוט אותו אחרת בכל מקום, השונה מתפסתי לתפיסתך היא שאתה נעצר באיזשהו מקום רחוק ככל שיהיה, בשבילך הוא צריך להיות ישות, בשבילי הוא צריך להיות כיוון, כיוון יכול להכיל רמות רבות של ישויות המוכלות האחת בתוך השניה, משהו כמו רמות של מורכבות מתכנסת, אין שם נקודת עצירה ההתכנסות היא אין סופית כמו ותכונותיה מתחילות כאן ועכשיו לא בעולם הבא ולא בגן עדן וגם לא בגיהנום, לקרוא לזה אלוהים או לא זה רק עניין של ניסוח, לכל רמת התכנסות יש יותר יכולות שנקרא להן אזוטריות בשבילנו, היית באותו קלות יכול לקרוא לזה מערכת חוקי טבע, ובזה אני מקבל בהחלט את תפיסתו של שפינוזה, ברור לי שגם התרחיש שלי וגם התרחיש שלך אינם תרחשים מדוייקים, ובכלל אין תועלת בתרחיש כזה או אחר אלא אם ? אלא אם יש לכך השלכות מעשיות הנובעות מעצם העמדת התרחיש הזה ובדיקתו לאורך כל שלבי הדרך, זה לא מספיק שזה יהיה שם נכון באיזשהו מימד, אז מה אם זה נכון שם באיזשהו מימד, מה ההשלכה של זה לעולמנו כאן ועכשיו, לכן אני עדיין מעדיף את התרחיש שלי שזורם לי עד הרגע ועד המציאות שטופחת אל מול פני, מקווה לתשובה עניינית שפורשת את מה שאתה חושב מחדש או מסבירה את מה שאמרת בצורה אחרת ומראה מה איפה זה קשור אליך אלי ולכל אחד אחר לפלפול לשם פילפול אין תועלת כלל וכלל, ולדעתי זה המשגה העיקרי של היהדות, ההתנסחות הדיאלקטית והנצחון בטעון מילולי מול טעון מילולי אחר יכולים ליצר אשליה מילולית אחת גדולה, ולגרום לכך שנקבל עלינו מסכת רחבה ומרוסקת של ציווים וציורים שאינם קשורים האחד לשני בנשמת הדברים, היום הדת היהודית מקדשת את המילה הכתובה הרבה יותר מאשר את המשמעויות שהיו חבויות בה בגילגול הרחוק שאבד כבר, העובדה שאתה נדרש לקרוא טקסט אחד ארוך מאד שלוש פעמים ביום מהווה מעין מכבסת מילים והשקטת מצפון אני לא רוצה להכנס לזה יותר ממה שנכנסתי רק רציתי להדגיש את מהות הפתרון הנדרש על פני הוכחה דיאלקטית כזאת או אחרת