לא מסכים...
ב-Abbey road הם "די זרקו זין מבחינת איכות הביצוע למרות שמבחינה טכנולוגית אפשר כבר היה לעשות דברים הרבה יותר מתוחכמים"?! העניין שהופך את סרג'נט פפרס ל"כל כך ייחודי" זה בעיקר העטיפה היפה שלו, והעובדה שעשו לו יחסי ציבור לא רעים בכלל. אמנם השירים בו גאוניים (חלקם לפחות) ויש בו שירים כמו Lucy in the sky with diamonds, She's leaving home, ועוד רבים וטובים, אבל הוא בהחלט לא אלבום קונספט (נו, חוץ מסרג'נט פפרס וסרג'נט פפרס ריפרייז שזה לא הקונספט הכי קונספטי שאפשר לחשוב עליו). קונספט כזה כבר היה ב-with the beatles עם You've really got a hold on me ו-hold me tight. אולי מה שבאמת יפה בסרג'נט פפרס, זה שהוא מצליח לשטח לחלוטין את הפסיכודליה באשר היא, וכך בעצם להעביר אותה לציבור הרחב. ריבולבר, כדיסק שיש בו ביקורת ישירה על "איש המיסים", על האנשים הבודדים, ושאר דברים, לא יכול להיות מיינסטרים. הוא פשוט מרדני מדי. סרג'נט פפרס, ששיא המרדנות בו זה להגיד שהנאה יותר חשובה מכסף (מה שאגב נכון), לפחות בצורה הישירה (ויכולים להיות רמזים סופר נסתרים, אבל אף אחד לא שם לב אליהם, אז הם לא חשובים כל כך...), יכול להיות מיינסטרים, ולכן הוא נחשב לדיסק הפסיכודלי הראשון (מה שכידוע *ממש* לא נכון), מכיוון שהוא הדיסק הפסיכודלי הראשון שלא רק קומץ אנשים ומבקרים שמו לב אליו, אלא שנמכר באופן המוני, ובזה באמת הייחוד שלו.