בלי חיתולים חלקית.
אני יישמתי את "בלי חיתולים" חלקית ובתקופות. היום אני "משלמת" מחיר על חוסר העקביות שלי. "משלמת" במרכאות כי אני דוקא שמחה שהתוצאה היא שהילדה מודעת לעניין החיתול והפיפי. היום אני שמה להם חיתולים, התחיל חורף, אני עם שני קטנטנים בבית וקשה לי מאוד להוסיף גם את זה לכל חבילת ההתנהלות. הילדה מסרבת לטיטולים, בכל הזדמנות מורידה אותם, לפני השינה לשים לה טיטול זה חתכ'ת סיפור ושכנועים וסיפורים ושירים ואם הצלחנו והיא מסכימה ללכת לישון עם חיתול, היא מתעוררת כעבור זמן לא רב בבכי ומבקשת להוריד אותו! מצד אחד זה מקשה עלי, מצד שני זה מאוד משמח אותי שיש לה כזו מודעות פיפי/קקי/חיתול. לאחרונה היא התחילה ממש לפספס עם המיטה וזה הקשה עלי מאוד. היו תקופות שהיא היתה יבשה בלילה, או שהיתה מתעוררת, מוציאה טוסיק מחוץ למיטה, או יורדת ממנה, מפשפשת על הרצפה וחוזרת לישון. עם הקטן, למרות שהוא עם חיתול עכשיו, עדיין קל לי להבחין (כלומר, עוד לא הרסנו את זה עם החיתול..) מתי הוא צריך פישפוש או קקי ואני מורידה לו והולכים לכיור לעשות. מעט מאוד פספוסים יש כאן (לפחות מבחינת קקי). בקיצור, כן, זה לא דת ואני הדוגמא ליישום חלקי ומאוד אינדיבידואלי של בלי חיתולים (את הילדה למשל באיזשהו שלב כבר לא לקחתי לפשפוש/קקי, פשוט נתתי לה לעשות וניקיתי אחריה תוך כדי שאני מסבירה לה על הפסולת שלנו שצריך לעשות אותה במקום מסוים וכו'), אבל גם לזה יש תוצאות טובות (לפחות מבחינתי).
