חבל שאתם
רואים את ההודעות שלי כהתנשאות. לא התכוונתי להתנשא ואני לא רואה את עצמי מעל אנשים אחרים, לא חילונים ולא דתיים. מעולם לא אמרתי דבר כאשר פרובוקטור, למשל, הציע לחילונים כאן דרכים שונות שנוגדות את אמונתי (כמו בשירשור על חתונה, סדר פסח ועוד), כי אני חושבת שיש לגיטימציה לכולם להגיב. אבל כששואלים שאלה שנוגעת ליהדות, מדוע אין לי זכות לענות בדיוק כמו שלפרובוקטור יש זכות לענות? אני רואה את עצמי כנציגה של זרם ביהדות, בדיוק כמו שרפורמי רואה את עצמו כנציג של זרם ביהדות, ובדיוק כמו ששרון רואה עצמו נציג של הדרך שלו ביהדות (הדרך בה הוא מאמין). וגם לי וגם לו יש זכות להגיב כאן בפורום. נכון, אני לא מסכימה עם הדיעות של אדם רפורמי שנכנס לכאן, אבל אני לא אתחיל להתקיף אותו כאן למה הוא מעז לענו לחילונים כך וכך, זו זו זכותו. אבל כאשר שואלים שאלה הפתוחה לתשובות ולדיון, כמו בשאלה על הרפורמים, ומתחיל ויכוח בנושא, מדוע עלי להמנע מלהביע את דעתי?