לדעתי האישית אי אפשר כלל לדעת מראש
איך זה יהיה. איך זה יהיה אם בליל סערה או ליל אהבה או ליל שכיחת גלולה...תיכנסו להריון והרופא יפסוק שהפלה איננה מומלצת. אי אפשר לדעת מראש איך זה להיות אמא,איך זה לגדל ילד. חשבתי-בטח תהיינה יותר כביסות.... חשבתי-בטח אהנה לחבק אותו.... חשבתי-רוצה להקריא לו בדיוק מהספרים שהקריאו לי,ולא מהחדשים שאינני מתחברת אליהם... הדמיון שלי לא ממש הגיע רחוק. והוא איתי-צחקן,הומוריסטן בן שנתיים,יפיוף סוחף תגובות התפעלות לאן שאנחנו רק מגיעים,פתאום מחבק ומצמיד שפתיים ואני תוהה מאיפה זה... האטרקציות הכי הכי בשבילו אלה אוטואים ואם שלושה אוטובוסים נפגשים בצומת הוא משתולל בעגלה...הוא קנאי לסדר יום ושמח לרתום גם אותי לעניין...כיף לי לראות אותו אוכל בתיאבון את מה שאני מכינה לו.... וכיף לי לראות אותו עוצם עיניים עם חיוך אחרי ששחיחקנו במחבואים בגינה. כיף לי הכי לראות איך מיום ליום הוא לומד יותר את העולם ,מבחין ומקשר וקולט.וכמובן שאחת המילים הראשונות שהוא אומר היא "אמא",ואי אפשר בכלל לתאר לכן איזה כיף לי כשהוא קורא לי . כל זה היה זר לי קודם לכן.הערגה לילד היתה ערטילאית לחלוטין. וכמו שחברה אחת אמרה לי "קודם חשבתי שילד הוא כמו כלב מבחינת הטיפול בו". זה לא פורום שכנוע להורות.לא באתי לשכנע.רק רוצה לומר שאתן לא רוצות משהו....שאין לכן מושג לגביו.כן,אתן רואות את אחותכן המתרוצצת אחרי ילדון עם משאלה שיאכל כבר,ויותר עדיף לכן לראות בשקט קלטת מוקלטת של "סקס והעיר הגדולה"....אבל אני חוזרת ואומרת-מדובר במשהו שאין לכן מושג חוויתי לגביו.כי אם טיפלתן בילדים-הם היו של אחרים.וזה אחרת לגמרי. אני בכל זאת מסכימה שעל ילד אי אפשר להתחרט,וגם אי אפשר להגיד "פוס"ושעדיף למען הילד שלא ירגיש שלא רצו אותו או לא רוצים אותו. מחייכנית,שרצתה המון זמן,ובסוף אימצה ילד חמוד ,היום בן שנתיים וקצת. לילה טוב.
איך זה יהיה. איך זה יהיה אם בליל סערה או ליל אהבה או ליל שכיחת גלולה...תיכנסו להריון והרופא יפסוק שהפלה איננה מומלצת. אי אפשר לדעת מראש איך זה להיות אמא,איך זה לגדל ילד. חשבתי-בטח תהיינה יותר כביסות.... חשבתי-בטח אהנה לחבק אותו.... חשבתי-רוצה להקריא לו בדיוק מהספרים שהקריאו לי,ולא מהחדשים שאינני מתחברת אליהם... הדמיון שלי לא ממש הגיע רחוק. והוא איתי-צחקן,הומוריסטן בן שנתיים,יפיוף סוחף תגובות התפעלות לאן שאנחנו רק מגיעים,פתאום מחבק ומצמיד שפתיים ואני תוהה מאיפה זה... האטרקציות הכי הכי בשבילו אלה אוטואים ואם שלושה אוטובוסים נפגשים בצומת הוא משתולל בעגלה...הוא קנאי לסדר יום ושמח לרתום גם אותי לעניין...כיף לי לראות אותו אוכל בתיאבון את מה שאני מכינה לו.... וכיף לי לראות אותו עוצם עיניים עם חיוך אחרי ששחיחקנו במחבואים בגינה. כיף לי הכי לראות איך מיום ליום הוא לומד יותר את העולם ,מבחין ומקשר וקולט.וכמובן שאחת המילים הראשונות שהוא אומר היא "אמא",ואי אפשר בכלל לתאר לכן איזה כיף לי כשהוא קורא לי . כל זה היה זר לי קודם לכן.הערגה לילד היתה ערטילאית לחלוטין. וכמו שחברה אחת אמרה לי "קודם חשבתי שילד הוא כמו כלב מבחינת הטיפול בו". זה לא פורום שכנוע להורות.לא באתי לשכנע.רק רוצה לומר שאתן לא רוצות משהו....שאין לכן מושג לגביו.כן,אתן רואות את אחותכן המתרוצצת אחרי ילדון עם משאלה שיאכל כבר,ויותר עדיף לכן לראות בשקט קלטת מוקלטת של "סקס והעיר הגדולה"....אבל אני חוזרת ואומרת-מדובר במשהו שאין לכן מושג חוויתי לגביו.כי אם טיפלתן בילדים-הם היו של אחרים.וזה אחרת לגמרי. אני בכל זאת מסכימה שעל ילד אי אפשר להתחרט,וגם אי אפשר להגיד "פוס"ושעדיף למען הילד שלא ירגיש שלא רצו אותו או לא רוצים אותו. מחייכנית,שרצתה המון זמן,ובסוף אימצה ילד חמוד ,היום בן שנתיים וקצת. לילה טוב.