אמרת שקראת אותו שוב לא?
אז הנה מה שכתב "וכאלפיים שנה - אפשר יותר מזה - לאחר דברי הנביא אנו מוצאים במנין החטאים שבסדר הווידוי של יוה"כ, במחזור לפי מנהג הספרדים: "עשינו מצוות לא לשם שמיים". עשיית מצוות
(!!) שלא לשם שמים נתפסת כעבירה הטעונה כפרה.
2 סימני קריאה זאת לא התפעלות? אם אכן תורה לשמה היא עיקר האמונה, ודאי שאנחנו צריכים להכות על חטא שפספסנו את העיקר. אם זה עיקר האמונה היינו צריכים להזכיר זאת לא רק באותו וידוי אלא בכל יום, בכל תחנון, ולא רק הספרדים...
"עוד שאלה" ליבוביץ כותב במאמר שהבאת: "אין דרכים לאמונה [...] ואין מתודה בעולם שתוכל לכוון את הכרעתו והחלטתו זו. אין גם דבר במציאות שיכול להביא אותו לידי אמונה [...] אותות ומופתים, היד החזקה והזרוע הנטויה, ישועת ה' ואף גילוי שכינה - בכל אלה לא היה בכדי להביא לאמונה את הדור שהיה עד להם. אף כל הנביאים שעמדו לישראל לאחר מכן, אישי אלהים אשר השכינה דיברה מגרונם, לא הצליחו להחזיר למוטב אף נפש אחת [...] לא מן הטבע ולא מן ההיסטוריה אפשר לדלות אמונה דתית"
וממשיך ואומר: "אילו היה דבר זה אפשרי, היתה האמונה חסרת משמעות ערכית; היא היתה כפויה על האדם, בדומה להכרה מדעית, שלגביה אין לאדם ברירה, הכרעה והחלטה, אלא היא כפויה עליו"
ובכן, מדוע היא חסרת משמעות ערכית? כי היא כפויה על האדם. אבל מאחר והוכח שהנסים והנפלאות לא כופים על האדם, אם כן הנסים והנפלאות לא פוגמים בערך המצוות.
לכן אדם שיגיע לאמונה בגלל נסים ונפלאות או בגלל שכר ועונש, האמונה שלו היא ללא דופי כיוון שזאת עדיין החלטה שלו, ולכן היא ערכית, גם אליבא דליבוביץ!
ואולי מסיבה זאת התורה וחז"ל לא נמנעו מלדבר על שכר ועונש. אם תרצה לא רק "שמע" אלא גם "והיה אם שמוע"
לגבי החברים כוונתי לברי הפלוגתא שלך אחד נטש כאן
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=241&messageid=166245689
השני נטש כאן
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=241&messageid=166138855