למאמר שאתה הבאת.
"לא מן הטבע ולא מן ההיסטוריה אפשר לדלות אמונה דתית. אילו היה דבר זה אפשרי, היתה האמונה חסרת משמעות ערכית; היא היתה כפויה על האדם, בדומה להכרה מדעית, שלגביה אין לאדם ברירה, הכרעה והחלטה, אלא היא כפויה עליו"
אם האמונה היתה מסקנה הכרחית מתוך איזשהו נתון בטבע, אז לא היתה לה משמעות ערכית. לאדם לא היתה ברירה.
אעיר כאן שלדעתי גם לדת אין משמעות ערכית ברמות הגבוהות שלה. המשמעות הערכית נמצאת אולי אצל מי שנמצא באפילה ומחפש. צריך לפעמים הרבה מאמץ כדי לחפש באפילה. לבקשנה ככסף וכמטמונים. אבל מרגע שאתה מגיע לאמונה - אין ברירה.
"האם אתה יכול לרצות את X ? לדעתי כפוי עליך לא להיות מסוגל לרצות בX (גם לא לרצות את ההיפך מX)"
אז למה אתה חושב שלהאמין בה' שאין לנו שום מושג לגביו, יש משמעות ערכית?
אבל כיון ששאלת - שם לב שכתבתי שאני חושב שגם לאמונה ברמות הגבוהות שלה אין משמעות ערכית (בעיני המאמין עצמו כמובן). מדובר כמובן על הרמות הגבוהות ביותר שאני אישית מכיר. אינני שולל שקיימות רמות אחרות. וכמובן שאיני יכול לדעת אם ל' היה מסכים לניסוח זה (זו בעיניי מהות הדיון בינו לבין כשר ונדמה לי שפומביות השיחה גרמה לו לשתיקה מאוד לא אופיינית בשיחה המוקלטת הנ"ל).
והנה הקטע בפעם המאה: "לא מן הטבע ולא מן ההיסטוריה אפשר לדלות אמונה דתית. אילו היה דבר זה אפשרי, היתה האמונה חסרת משמעות ערכית; היא היתה כפויה על האדם, בדומה להכרה מדעית, שלגביה אין לאדם ברירה, הכרעה והחלטה, אלא היא כפויה עליו"
תראה צריך לשים טוב להגדרה שלו לערך - משהו שאתה בוחר בו ומוכן להלחם עליו בהתנגשו עם משהו אחר (אני לא מקפיד כרגע על הנוסח) - אמנם אדם בוחר בדבר הזה, בקיום המצוות. אך הבחירה הזו אינה אומרת שהמצוות יוצאות מכלל ההבל. רק לה' הקדושה. לפי ההגדרה הזו של ל' - אין קושיה. אבל שאנשים שומעים ערך - חושבים במושגים של הערכה, אהבה וכו' לדבר שבוחרים. במערכת המצוות המצב שונה - אתה בוחר ב*סמל* ! !